אם נער שעולה למצוות ואבא שלו אומר ברוך שפטרנו מעונשו של זה , אבל אם אישה התחתנה - אז אביה צריך לברך ברוך שפטרנו..?

ברכת 'ברוך שפטרנו' שייכת כשהילד נחשב לגדול. זה לא שייך כשהאישה מתחתנת אלא נעשית 'בת מצוה'. במגן אברהם (אורח חיים, רכה, ס"ק ה) מביא שני טעמים לברכה זו. הראשון, עד גיל זה נענש האב על חטאי בנו מאחר ולא חינכו. והשני, בשם הלבוש, שעד גיל זה הבנים נענשים, חס ושלום, בחטאי האב (ואם כך, לכאורה, הבן היה צריך לברך. ויש אכן אומרים שהברכה הזו הבן מברך אולם רובם מסכימים שהאב מברך. ואולי שלפי זה הוא אחראי על שלומו של הילד). והפרי מגדים (אשל אברהם) מבאר את ההבדל בין שני הטעמים, שאם זה מצד שנענשים בעוון אביהם, הרי שבן ובת שווים ויש לברך גם על בת. אולם, לפי הטעם של חינוך אין לברך על בת מאחר ואין האב מחוייב לחנך את בתו ולפחות לא כמו הבן (אינו מצווה ללמד אותה תורה). ובכף החיים (רכה, ס"ק טו) כתב שאין לברך על הבת משני הטעמים. מהטעם הראשון, שבדרך העולם הבת נשארת באחריות האב עד שמתחתנת והוא עדיין מוכיחה ומחנכה. ומהטעם השני, שמאחר וארעים יופ לפני יצירת הולד כבר נקבע זיווגו הרי שיש לבת כבר שייכותת לבעלה ולכן אין היא מתה בעוון האב. והרב עובדיה (יביע אומר, אורח חיים, חלק ו, כט) הכריע שיש לברך גם על בת, מאחר וחייב לחנך אותה בדברים שהיא חייבת. ובמיוחד לשיטתו, שמברכים ברכה זו בלא שם ומלכות. בתשובה האחרונה שכתה הרב פיינשטיין בכתב ידו (אגרות משה, אורח חיים, חלק ה, תשובה יד) כתב שמצד הדין היה ראוי לברך גם על בת מאחר ואין הבדל בברכות ההודאה בין איש לאישה אולם מאחר ונהגו לברך אותה בעליה לתורה ובעשרה וזה לא שייך בבת לא נהגו לברך אותה.