האם בכך שאדם שומע את קריאת הפרשת זכור בלבד אדם יוצא י"ח כלומר האם זה מצוה לזכור כמו יציאת מצרים ומעמד הר סיני וכל הזכירות האחרות?או שיש ייחודיות מסויימת?ואם כן הרי כל השנה יוכל לקיים אותה?

שלום רב לשואל היקר! מהתורה צריך לבטא את הזכירה בפה, וחכמים תקנו לקיים את מצות התורה בקריאת פרשת זכור פעם בשנה, ותקנו לקרוא את פרשת זכור בשבת שלפני פורים כדי לסמוך את זכירת עמלק למחיית המן שהיה מצאצאיו. שאר הזכירות שהזכרת, לא תיקנו להם קריאה מיוחדת כמו פרשת זכור. מקורות והרחבה: נחלקו הראשונים בדרך קיום המצוה מן התורה, דעת התוס' (ברכות יג.), והרא"ש (ברכות פ"ז כ'), ןתרוה"ד (סי' ק"ח) שהקריאה בפרשת זכור היא מצוה מן התורה, שהרי שנינו (תורת כהנים בחוקותי, מגילה יח.) "זכור, יכו בלב? כשהוא אומר לא תשכח, הרי שכחת הלב אמור, הא מה אני מקייים זכור, בפה". בתרוה"ד (שם) הבין מדברי הרא"ש, שהמצוה מהתורה צריכה להתקיים בעשרה ומתוך ספר תורה, וכן נפסק בשו"ע (תרפ"ה ז'). אולם יש אומרים שמהתורה אין לקריאתה זמן קבוע בשנה, אלא שקבעו קרותה סמוך פורים מעניינו של יום (החינוך תר"ג, ועיין ב"י תרפ"ה), ולכן כתב המג"א (שם סק"א) שמי שלא שמע את פרשת זכור, יכול לצאת בדיעבד בשמיעת הקריאה של פורים, שקוראים "ויבוא עמלק וכו'", אולם מדברי המ"ב (סקט"ז) נראה שאין לעשות כן, כיון שמוזכר שם רק המלחמה בעמלק ולא עצם מצות הזכירה. הגרצ"פ פרנק זצ"ל (מקראי קודש פורים ו'), הציע להשלים את המצוה בשבת של פרשת כי תצא, ויבקש מהבעל קורא שבסוף הפרשה בה כתובה פרשת זכור, יכוון להוציא אותו ידי חובת המצוה. יש לציין שדעת כמה מהראשונים (הראב"ד והר"ש משנץ בפירושם על תורת כהנים שם), שכוונות חז"ל לזכור בפה, היינו ללמוד הלכות מגילה ולא לקריאת פרשת זכור. בספר הנפלא של הגרש"י זוין (המועדים בהלכה עמ' רפ"ז) הביא סמך לקריאת זכור פעם בשנה, מדברי רבי ישעיה פיק ברלין, שכתב שהרי אמרו חז"ל (ברכות נח:) "אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר י"ב חודש, שנאמר (תהילים ל"א יג) נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד", משמע ששיעור שכחה הוא שנה, ולכן בזכירה זו של פעם בשנה מספיק כדי לזכור ולא לשכוח את אשר עשה עמלק, ולסמוך זאת למחיית המן. בשו"ת בנייין שלמה (סי' נ"ד) כתב שהקריאה של פרשת זכור אינה דומה לפרשת שקלים ופרה והחודש, כיון שהאחרונים נתקנו על הציבור, משא"כ זכור שהחיוב על כל יחיד, ואם אין לו ספר תורה מחוייב לקרוא מחומש, כיון שיש פוסקים הסוברים שיוצאים ידי חובה מהתורה גם בלא ספר תורה. ובזה ביאר מעשה רב על הגר"א: "וזהו דאמרו על רבנו הגדול הגר"א ז"ל שפרשת זכור וכן המגילה היה קורא בעצמו, והטעם דכיון שמוטל על כל יחיד מצוה בו יותר מבשלוחו ורצה לקיים המצוה בעצמו". כיון שיסוד תקנת הקריאה היא לקיים את מצות זכירת עמלק, אם כן אדם יוצא ידי חובה כל עוד שמע והבין את עיקר ענין זכירת עמלק (ראה הליכות שלמה מועדים עמ' שכ"ג). ואף שכתבנו לעיל שלומדים מהתורה שיש ראשונים שצריך דוקא מס"ת ובעשרה, מכל מקום נראה שאין צריך בזה שמיעת כל תיבה ותיבה, אלא העיקר מעשה מלחמת עמלק (שם ולמד זאת מדברי המג"א לעיל, שיוצא ידי חובה גם בשמיעת פרשת ויבא עמלק אף שאין הפרשיות שוות בכל פרטיהן). בברכת פורים מאיר ושמח,