שלום וברכה הרב. האם בגלל החשש שאשה תשכח לספור, יש בכל אופן עניין שהאשה תספור בלא שם ומלכות?

שלום רב ! לבנות ספרד - שאינן מברכות בספירת העומר, אך רשאיות לברך, נראה שיש בכך עניין ומעלה (שתברך ותהרהר שם ומלכות בלב). וכל שכן לבנות אשכנז שיש מהן שנהגו לברך. אולם ע"פ המקובלים, לא רק שהאשה אינה חייבת במצוה זו, אלא אף אינו נכון שתספור. לשיטה זו פשוט - שאין לאשה לספור כלל אף בלא ברכה. מקורות והרחבה: נחלקו הראשונים האם ספירת העומר מצות עשה שהזמן גרמא, ההכרעה המקובלת היא כמו שכתב מרן השו"ע בספרו כסף משנה בדעת הרמב"ם (הלכות תמידין ומוספין פ"ז, כ"ד) שנשים פטורות ממצוה זו משום שהיא מצוה עשה שהזמן גרמא. וכבר תמה בשו"ת אבני נזר (סי' שפ"ד) על דברי הרמב"ן שמנה ספירת העומר בכלל מצוות שאין הזמן גרמן, וכתב שהוא דבר פלא. החיד"א (ברכ"י תפ"ט, כ"ב) הביא ראיה לדברי הרמב"ם מדברי הזוה"ק פרשת אמור (דף צז), והוסיף שאם נוהגות הנשים לברך על לולב, יכולות לברך על הספירה. אולם בשו"ת רב פעלים (ח"א סוד ישרים) פסק באופן מוחלט ע"פ האריז"ל שאין לנשים לקיים מצות ספירת העומר כיון שע"פ סוד התיקון הוא לגברים דוקא, וכל שכן שאינן רשאיות לברך. וכן דעת רוב המקובלים ובמג"א (תפ"ט, א') כתב שמנהג באשכנז שנשים מברכות, אולם כתב המ"ב (תפ"ט סק"ג) כיון שהאשה אינה מצויה בבית כנסת ועלולה לשכוח לספור יום אחד ותמשיך לספור בברכה והוי ברכה לבטלה, לכן עדיף שלא תברך. ולפי זה אם האשה דקדקנית ואין חשש שתשכח יכולה לספור בברכה (הגר"א נבנבצל בשם הגרשז"א בהגהות יצחק יקרא שם, וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב). והעולה מאמור, שלפי הפשט, ודאי שיש עניין בעצם הספירה אף ללא שם ומלכות, וכפי שכתבו הפוסקים ביחס לספק ברכות, שעל כל פנים, יברך ללא שם ומלכות. אולם ע"פ סוד, לא רק שהאשה פטורה ממצוה זו, אלא אינו רצוי שהאשה תספור כלל. בברכה רבה ובשורות טובות,