שלום רב. האם בסעודה שלישית השבת שתחול בערב ר"ח, יש לומר גם יעלה ויבוא או רק רצה?

שלום וברכה. נחלקו הפוסקים וד' שיטות בדבר, אם לומר "רצה" ו"יעלה ויבוא" או אחד מהם, או אף לא אחד מהם. למעשה מדברי מרן השו"ע וכך נוהגים בני ספרד לומר רק רצה, ורבים מבני אשכנז נוהגים לומר גם רצה וגם יעלה ויבוא. כדי לא להכנס לספק במחלוקת הפוסקים, יש שכתבו להזהר שלא לאכול כזית פת לאחר השקיעה, ויש שכתבו שהעיקר לא לאכול אחרי צאת הכוכבים. ויש שלא נזהרו בכך, אלא אדרבא המשיכו לאכול כדי שיוכלו להזכיר גם שבת וגם ר"ח, כדעת הט"ז. מקורות: מבואר בשו"ע (קפ"ח י') שהולכים בתר תחילה הסעודה, ומרן דיבר על סעודה שלישית הנמשכת למוצ"ש. ובפשטות הוא הדין לסעודת יו"ט, ר"ח, חנוכה ופורים שנמשכו ליום חול. וכן דעת הילקו"י (שם). אולם הבא"ח (חוקת) סובר שדין זה, הוא רק בשבת ויו"ט שיש בהם תוספת שבת ויו"ט על החול (וישמיט תיבת "הזה", הגר"מ אליהו זצ"ל בקיצושו"ע מ"ד י"ז וציין שם את השיטה שלא לומר כלום). והנה במ"ב (שם סקל"ג) הביא מחלוקת הפוסקים במקרה שסעודה שלישית חלה בערב ראש חודש ואכל כזית פת בלילה, ולא הכריע. שיש אומרים (מג"א) שיזכיר רק 'יעלה ויבוא' כי הוא יותר מחוייב מרצה שהוא מחלוקת ראשונים אם להזכירו במוצ"ש שאינו ר"ח, וכן פסק בישכיל עבדי (ח"ז או"ח כז). ויש שכתבו שהולכים תמיד אחר תחילת הסעודה, ויזכיר רצה בלבד, כיון שעדיין לא הבדיל, ולכאורה כן דעת מרן המחבר שלא חילק, וכך פסק הבא"ח (חקת כ"ב) והיחוה דעת (ח"ג סי' נ"ה) כאמור לעיל. ושיטה שלישית היא, שכיון שסעודה שלישית מחברת בין קדושת שבת לר"ח יש להזכיר את שניהם. כן כתב הט"ז (קפח סק"ז) והמגן גיבורים, וכן הכרעת שו"ע הרב (שם י"ז), הקיצושו"ע (שם). וכתב בליקוטי מהרי"ח (סדר ברהמ"ז) שכן מנהג העולם. ובשו"ת באר משה ((ח"א סי' ה') שכן נהגו צדיקים ומגדולי רבני הונגריה, וראה עוד בפסק"ת (קפ"ח אות כ"א ובהערות שם), וכן הובא בסידור עולת ראיה (ח"א עמ' שסד) לגרא"י קוק זצ"ל. עם זאת הרוצה לצאת מספק במחלוקת הפוסקים, לא יאכל אחרי השקיעה, ויאמר רק רצה, ויותר נראה שיכול לאכול גם בבין השמשות כיון שעדיין הוא ספק יום וספק לילה, ולומר רק רצה, כיון שיש ספק ספקא שלא להזכיר את המאורע של היום הבא. וכן הובא בשש"כ (נ"ז י"ג הערה מ"ו) בשם הגרשז"א זצ"ל, שאף לאחר שהחשיך אפשר לאכול כזית ביותר מכדי אכילת פרס, ויוכל לומר רק רצה ולא יעלה ויבוא. לגבי סעודה שלישית שחלה בערב חנוכה ופורים, כתב המ"ב (קפ"ח סקל"ג) שאף אם נמשכה סעודתו בלילה, יאמר "רצה" בלבד ולא "על הניסים", כיוון שהזכרת המאורע בחנוכה ובפורים היא רשות כמבואר ברמ"א (קפ"ז ד'). בברכה רבה,