בס"ד שלום לכבוד הרב, האם כל נגיעה במקומות המכוסים מחייבת נטילת ידיים? האם גם במקום שהמקומות הללו נקיים כגון אחרי רחיצה או למשל במקום שאדם נוגע בחוטם או באוזניים, האם בכל מצב כזה הוא צריך נטילת ידיים לפני שאומר דברים בקדושה?

שלום וברכה. מעיקר הדין אדם שנגע בידיו במקומות המכוסים בגופו אחרי מקלחת, אין חיוב נטילת ידיים, אולם ראוי להחמיר בזה. ובמקומות שמצוי לכלוך ומלמולי זיעה (כגון בשורשי השיער, בחוטם, באזניים, ובכף הרגל) יש להחמיר ליטול גם לאחר רחצה. מקורות: בספר כף החיים (סי' ד' ס"ק פ"ה) הביא בשם האחרונים שאין חיוב נטילת ידיים אחרי שאדם רחץ את עצמו. אולם ראוי להחמיר בדבר, אלא אם כן האדם עדיין במקלחת שאז ודאי שאין מלמולי זיעה וכדומה (הליכות שלמה פ"כ ט"ו). יש לציין שבדרך כלל יש ליטול ידיים אחר יציאה ממקלחת, בפרט אם יש במקלחת זו שירותים, שאז יש ליטול מצד רוח רעה. וראה בכה"ח (שם ס"ק ע"ג) שכתב בשם היפה ללב, וכן בשו"ת רב פעלים (ח"ב סי' ד') שע"פ סוד יש להחמיר ליטול את הידיים אחר נגיעה ברגליים אף אם מדובר לאחר שאדם עשה מקלחת וגופו נקי, כיון שרוח הטומאה שולטת ביותר שם. ויש להוסיף שהוא הדין לנקבי הגוף אם אדם הכניס את ידו שם, וכן אם חיכך בעומק שורשי השיער, שבזה יש להחמיר ליטול ידיים שוב, כיון שמצוי שם זוהמה ולכלוך. בברכה רבה,