שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • גוי של שבת
קטגוריה משנית
שאלה
תיאור המקרה: 1. חברת מחשבים קטנה בבעלות יהודית שבסיסה בלונדון, מתקינה תוכנה וחומרה ומספקת שרות תמיכה מרחוק 7 ימים בשבוע ללקוחותיה במשך כל ימות השנה. 2. שרות התמיכה מרחוק מנוהל ע"י שני נוכרים אשר גרים בהודו, שעובדים כיועצים עצמאיים "פרילנס" מהבית. אין להם חוזה פורמלי, אלא סיכום לא פורמלי והסכם בעל פה שאומר שחובתם לספק שרותי תמיכה (לחברת המחשבים בבעלות יהודית) כשלקוחות מתקשרים ומבקשים עזרה. החברה משלמת שכר ליועצים העצמאיים ע"י 12 תשלומים חודשיים. 3. משרד החברה ושרותיו סגורים בשבתות וחגים ולוקחות יהודיים אינם מתקשרים בימים אלו . אולם נוכרים הזקוקים לעזרה עשויים להתקשר , ואז היועצים בהודו מתעסקים עם זה באופן ישיר. השאלות: 1. האם יש בעיה לבעלים היהודיים של החברה בהעסקת הנוכרים באופן המתואר למעלה? 2. אם יקבעו שעות או ימים מסוימים לעבודת היועצים, האם זה מהווה בעיה פוטנציאלית (לגבי העסקת הנוכרים בשבת ויו"ט ) ואם כן , מה הפתרון? 3. אלפי מפעלים ובתי מלאכה הם בבעלות יהודים דתיים , והרבה מהמפעלים עובדים 7 ימים בשבוע , 24 שעות ביממה במשך כל ימות השנה משום שזה לא פרקטי להפסיק את תהליכי הייצור בשבתות וימים טובים. אם כן, איך נפתרה בעיית הפעלת המפעלים בשבת? 4. האם יש חוזה סטנדרטי על פי הלכה להעסקת נכרים במקרים המתוארים לעיל , ואם כן האם אפשר לראות?
תשובה
לעניין מלאכת נוכרי השכור ליהודי נראה שהדבר אסור מכיוון שיש כאן הקפדה דווקא על עבודתו בשבת בשעות שציינת וכפי שהעדת שהרי בכך נחשבת החברה כנותנת שירות בינלאומי. באופן זה יש הנאה ממלאכת שבת של הנוכרי שנעשית לטובת בעלי החברה היהודי השוכר את שירותיו. והנאה ממלאכת הנוכרי, כאשר היהודי רוצה בה דווקא בשבת, נאסרה (יעיין בשולחן ערוך אורח חיים סימן רמ"ד סעיף ה' ובנושאי כלים שם, ואין זה משום מראית עין). נראה שהדרך לפתרון שהשכיר הנוכרי יקבל ישירות את שכרו על שירותו בשבת מן הלקוחות הגויים ששוכרים את שירותך בימות החול. מתאר לעצמי שזה לא פשוט כ"כ באופן מעשי. אפשרות אחרת שניתן לחשוב עליה היא להכניס שותף נוכרי בחברה. לכתוב חוזה משפטי שמגדיר את הנוכרי כשותף אמיתי בחברה. ואז במצב הזה מותר לשותף הנוכרי לעבוד בשבת ובלבד שהוא עושה זאת מרצונו ולא מחוייב לכך (שאז הוא כשכיר של היהודי) וכן רווחי העבודה בשבת מגיעים אליו ולא אל הבעלים היהודי בחברה. ואז יכול השותף בבעלות החברה לשכור שירותיהם של נוכרים אחרים כשכירים בחברה בימים אלו.(שולחן ערוך אורח חיים רמ"ה סעיף א וברמ"א שם)
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il