שלום וברכה היות והרב מאוד תומך במיזם של אוצר הארץ רציתי לשאול כמה שאלות בנושא: א. האם אין בכך קצת הוצאת לעז על היתר מכירה? ב. הרי הויכוח בין החזון איש לרב זצ"ל כלל את זה, שהרב העדיף את הקולא שבהיתר על פני הקולות שצריכים בשביל אוצר בי"ד והחזון איש הקל הרבה למען אוצב"יד כדי לא להשתמש בהיתר המכירה, בעצם עכשיו זה ללכת כמו החזון איש ולא כמו הרב זצ"ל, לא? (השאלה הראשונה היתה שזה לעז על היתר מכירה, והשאלה השניה היא שזה ללכת אחרי קולות שבאוצבי"ד שהרב זצ"ל לא הסכים להם) ג. האם גם הגר"א שפירא העדיף אוצבי"ד על ההיתר? אמנם הוא תמך במיזם אוצר הארץ אבל הרי למרכז הרב הוא הביא היתר מכירה. אז מה הוא העדיף? ד. האם אכן באוצר הארץ נזקקים בסוף השנה ליבול נכרי? זה לא בעיה של פרנסת האויב? תודה רבה וסליחה על הטרחה

א. היתר המכירה הותר ע"י גדולי ישראל לשם קיום התיישבות היהודית בא"י ניתן לסמוך עליו ואין להטיל בהם דופי חלילה אך המתירים עצמם התירו אותו רק באופן זמני וכתבו שאינו מוסכם על כל הראשונים אנו צרכים לחתור לקראת קיום המצוה כהלכתה לכתחילה כאשר תהיה אי"ה מדאורייתא. אין דרך אחרת ליישום המצוה כהלכתה בתנאי החקלאות המודרנית אלא ע"י אוצר בי"ד ב. הראי"ה לא התפלמס עם החזו"א ולא היה כפי שאתה מציג אותו כסוחר חלילה העוסק בעסקת חליפין זו הוצאת לעז על הראי"ה ג. הרא"ה לא שלל את אוצר בי"ד אדרבה הוא ממליץ עליו אם כי כתוספת להתר המכירה כי בימיו לא הייתה עדיין אפשרות מעשית לקיים חקלאות יהודית רק על סמך אוצר בי"ד תלמידו הגדול ומ שעמד בראש הועדה למצוות התלויות בארץ מטעם הרה"ר שנים רבות היה מו"ר הגר"ש ישראלי לדעתו גם הראי"ה היה מעדיף את אוצר בי"ד במקום שאפשר על היתר המכרה. ד. הגר"א שפירא תמך באוצר בי"ד . איני ידע מה אכלו בישיבה ואם הייתה אפשרות מעשית להשתמש רק באוצר בי"ד ה. באוצר הארץ לא משתשמשים ביבול נוכרי. בגידול ירקות בקיץ סומכים על היתר המכירה בגבול עו"מ, מה גם שהיושבים שם מתמודדים קשות עם האויב מעזה החומס אותם ומצוה לחזקם ו. היתר המכרה נועד לקיום ההתישבות היהדית בא"י אך מי שרוכש תוצרת זו מבלי להעדיף תורת ישראלית על זו הנוכרית (וחלק גדול מהתוצרת הנמכרת שם היא נוכרית) אלא קונה הכול ללא אבחנה מסלף את כוונתם של גדולי הפוסקים שהתירוהו הוא מחזק את הנוכרים ומתיחס להיתר המכירה כאל הערמה שנועדה רק להקל על הצרכן העירוני וספק אם מור לו לאכול תוצרת זו.