מדוע התירה ההלכה לבעל לגרש את אשתו אם אין להם לאחר 10 שנים ילדים, מה עוד שלא בטוח בכלל שהיא זו שעקרה והסיבה ממנה, אבל, קצת קשה כאילו לא רק שהיא במצב נפשי קשה בגלל שאין לה ילדים אלא בתור צ’ופר היא צריכה גם להישאר לבד, שיגידו עליה "זו בלי ילדים, שבעלה גירש אותה?". מה איתה, עם הפגיעה בה, שלפעמים קשה אף יותר מהעובדה שאין לה ילדים, שנראה לי כתוב שמי שאין לו ילדים חשוב כמת, מדוע רוצים להרוג אותה בשנית?

שאלתך טובה. כוונת ההלכה היא בעיקרה לא שהבעל יגרש את אישתו אלא למצוא את הדרך שיהי להם ילדים כבני זוג. העמדת הדברים בצורה הקיצונית הזאת נועד להעמיד את הצורך בילדים כחלק מרכזי בבניית זוגיות. מסופר בגמ' על זוג שלא היו לו ילדים ובאו אל רבי שמעון בן יוחאי להתגרש. הוא אמר להם שהם חייבים להיפרד מתוך סעודה. באותה סעודה האישה גילתה את אהבתה המיוחדת שיש לה לבעלה ועל אי רצונה להפרד ממנו. ראה זאת רבי שמעון בר יוחאי - התפלל עליהם ונהיו להם ילדים. אנו לומדים מהסיפור שאחר עשר שנים צריך להפוך את העולמות בכדי לזכות לבנים. במקרה חריג שגם הפיכת העולמות לא מועילה יש להתייעץ עם תלמידי חכמים כיצד לנהוג. ודאי שאם סיבת אי ההולדה היא בגלל האיש ודאי שהוא לא יגרש את אישתו. גם אם סיבת אי ההולדה היא האישה לא רצים להתגרש. גם זאת לא עושים בצורה שזורקים את האישה אלא רק בהסכמה ורק בהבנה של הסיטואציה המאד חריגה שנקלעו אליה שדורשת הדרכה של גדולי גדולים. בכל אופן אני שמח על עדינות הלב שלך. תמשיך עם כוח זה ותהיה אחד מגדולי ישראל שתוכל להתפלל על כולם שיהיה להם ילדים גם לפני עשר שנים.