ברצוני לשאול שאלה בעניין ההנהגה של ה’, בעקבות הייסורים שבחיפוש הזיווג: מדוע הקב"ה יצר מצב שבו על בחורה להיפגש עם כל כך הרבה בחורים לפני מציאת הזיווג (ולחילופין בחור שנפגש עם בחורות)? הרי השהייה בקשר עם אדם שאינו הזיווג היא אינה צנועה מעיקרה אף אם היא לפגישה אחת בלבד. בדורות הקודמים, שאצלם הצניעות הייתה אורח החיים שאליו יש לשאוף, לא הייתה מציאות כזו כי ההורים סידרו את השידוך.

אכן יש לא מעטים שעוברים דרך ארוכה ולא קלה ולא נעימה עד אשר מוצאים את זיווגם. אך כאשר הם מוצאים מתברר להם למפרע כי הכל היה לטובה. אכן נכון שיש פגיעה מסוימת בצניעות בפגישות הרבות. אך איני יודע דרך אחרת קצרה יותר שמתאימה לצבור שלנו. הצבור שלנו מבקש לבנות קשר עמוק פנימי במשפחה וצריך לשם כך למצוא את הזיווג המתאים. וזה אי אפשר בצורה של שידוכים כבעבר.