בהמשך למאמר שפורסם באהבה ואמונה פרשת "ראה": בנושא פקדונות: הפקדונות בבנק הינם עם תאריך סיום מוגדר. בעת הפרעון יכולות להיות 2 אפשרויות, או העברת הכסף לעו"ש כך שזה כבר ברשותך (זמין מיידית) או שהפקדון מתחדש לתקופה נוספת ואז הוא מתחדש לתקופה שאחרי שנת השמיטה. בנושא תכניות ארוכות טווח: גם כאן אותו דבר כמו פקדונות אך בנוסף הרב כתב שהבנק חייב לפרוע את חובו. למיטב ידיעתי, הבנק לא מחויב לפרוע את תכנית החסכון - ישנה אפשרות שהבנק יעמוד על זכותו שלא לפרוע את החסכון גם במחיר של "שבירה" שהינו נמוך ביחס להפקדה. בנושא המחאות: לא ברור לי הסעיף. אם המדובר בשיק בנקאי - הבנק קיבל כסף מזומן והנפיק שיק בנקאי שהבנק חייב לפרוע בכל עת. לדעתי זו אינה הלואה. באם הכוונה הייתה להמחאה רגילה הרי שהבנק לא חייב ללוות כסף מהלקוח על מנת להנפיק לו פנקס שיקים. ישנם לקוחות רבים שפותחים חשבון ומקבלים שיקים ללא שנתנו כל הלואה לבנק. בנוסף, במקרה זה אין חובה על הבנק לפרוע את השיק. במקרה שהלקוח הפקיד כסף בחשבון העו"ש והבנק נתן לו שיקים אכן יש חובה על הבנק לפרוע את השיק אך השאלה היא אם הפקדת הכסף בחשבון עו"ש ולא בפקדון נחשבת כהלואה לבנק? בנושא משיכת יתר: יש להדגיש כי כיום יש חובה על הבנקים להעמיד מסגרות בעו"ש למשיכת יתר. מסגרת זו הינה לתאריך מסויים. והינה בעצם כמו הלואה עם תאריך פרעון ידוע.(בדר"כ המסגרת מתחדשת אוטומטית) בנושא חברה בע"מ: המצב המשפטי כיום יוצר הפרדה בין החברה ובין בעלי מניותיה. לאור זאת אין לבעל מניות חובות אישיות של החברה אלא רק זכויות. כמו כן ישנה הפרדה ברורה בין בעל מניות השליטה לבין בעלי מניות מהציבור שבודאי אין להם כל קשר ומחויבות לחובות החברה אלא רק לזכויות. בברכת שנה טובה ובשורות טובות.

הבעיה העיקרית היא בעו"ש. וכמו"כ יש לבדוק לעומק את ההגדרה המשפטית של תוכנית חסכון ארוכת טווח אך ניתן לצאת ממנה גם לפני תום הזמן ע"י שבירה. באשר לחברה בע"מ, ההלכה לא מכירה בחברה בע"מ כאישות משפטית נפרדת. בעלי המניות הם שותפים אלא שהתנו את אחריותם לחובות החברה בערבון מוגבל.