1) כיצד מבצעים התרת שבועה? 2) בהנחה שמישהו אומר למשל: "נשבע בכל היקר לי שאני לא יודע במה מדובר" - במה בעצם הוא מתחייב אם הוא כן יודע במה מדובר למרות שהוא נשבע שאינו יודע? 3) ידוע לי שעדיף לא להשבע בכלל, אך האם יש איסור להשבע?

1. כמו שעושים התרת נדר, על ידי פתח וחרטה, כך מתירים גם שבועה. לדוגמה: אדם נשבע שבמשך השנה הקרובה הוא לא ישתתף בסעודות של הרבה אנשים ולאחר מכן התברר לו שבנו מתחתן באותה שנה, ואז הוא אמר: "אילו הייתי יודע שבני יתחתן השנה ודאי שלא הייתי נשבע דבר כזה". כשהוא נשבע הוא חשב שהם יתחתנו בעוד שנתיים. זה נקרא "פתח". צריך למצוא לו פתח שאדעתא דהכי הוא לא היה נשבע. גם לשבועה יש את אותו יסוד כמו לנדר, שאם מוצאים לו שאדעתא דהכי הוא לא נשבע או לא נדר, שלושה אנשים מתירים לו את הנדר או את השבועה. 2. זוהי שבועה בה אדם נשבע לאמת דבר ולא שנשבע להימנע מפעולה מסויימת או לעשות פעולה מסויימת, זו שבועת בטוי ואם שיקר זו שבועת שקר. 3. לכתחילה מוזכר שאדם לא ישבע מאחר ועיקר שבועה היא עם שם ה'. ובגלל החומרה של הזכרת שם ה', אף שאין בה כרת חכמים השוו אותה לעבירות שיש בהן כרת.