מדוע אפשר הקב"ה לפרעה להשמיד את התינוקות של בני-ישראל? מה הספיקו לחטוא התינוקות, הרי הכל היה עוד לפני מתן תורה? אני צריכה להשתיק את היצר הרע שלי, אז אודה לכם אם תוכלו להסביר את הסיבה שבעומק הדברים כי באינטרנט לא מצאתי שום שיעור שמדבר על הסיבה שדבר כזה יכול היה להתרחש, בניגוד להרבה שיעורים בנושא השואה. השואה התרחשה הרבה אחרי מתן תורה אבל התינוקות שהושמדו במצרים - למה? תודה על התייחסותכם.

השאלה שאת שואלת נוגעת להרבה רוע שאנו פוגשים בעולם. הרמב"ם במורה מחלק את הרוע בעולם לשלשה חלקים. החלק האחד הוא רוע שנעשה על ידי בני אדם. החלק הזה הוא החלק שקל ביותר להסבירו. הקב"ה ברא את העולם ונתן בחירה חופשית בעולם. יש חשיבות עצומה לכך שיהיה בחירה חופשית. הבחירה החופשית היא הבסיס לכך שיש הנהגה של שכר ועונש.כדי שיהיה אפשרות לשכר ועונש הקב"ה צריךלהסתיר את עצמו מן העולם, לפנות את הבמה ולתת לאדם לפעמים גם להשתולל. אם הקב"ה היה מגיב מיד על כל מעשה רשעות אזי זה היה פוגע בבחירה החופשית. כך גם במצרים לבסוף המצרים קיבלו את דינם. אולם בכדי לתת לאנושות להוציא אל הפועל את מה שיש בה ובכדי לתת לכוחות הרוע לצאת אל הפועל הקב"ה כביכול מסתתר. במקרה של מצרים זו היתה הנהגה של הקב"ה בכדי שהמצרים יגלו את עוצמות הרוע שלהם. לאחר שהם מגלים את עוצמות הרוע שלהם הקב"ה מולך על הרע ונלחם מולו. אם הקב"ה לא היה נותן למצרים להוציא אל הפועל את הרוע שיש בהם אזי הרוע היה מקנן בתוכם עוד אלפי שנים. לא היה אפשר לעשות דין במצריות שעשתה כל כך רע לעולם. אם כן כשהרע מתפרץ בעולם זה נועד בסופו של דבר לקדם את העולם. הכבישה של הרע בצורה שהוא לא יכול לעשות את זממו היא לפעמים יותר הרסנית לעולם מאשר לספוג את הרוע דור אחד ואחר כך למחות אותו. כך גם מבאר הרמח"ל בנוגע לרוע שמתגלה בעקבתא דמשיחא. הקב"ה בזמן זה במיוחד נותן לרוע להתפרץ. זאת בכדי שפעם אחת ולתמיד הוא יצא החוצה ואז ניתן להילחם עימו. למרות שבעולם שלנו יש זמנים שהצדק לא נמצא בו הקב"ה מוצא את הדרכים גם בעולם הזה וגם בעולמות העתידיים כיצד להביא תיקון לעיוות הדין. שאלה זו גם נוגעת לתפיסת הפרט והנשמה היחידאית. התפיסה העמוקה אינה מפרידה בין הנשמות . נשמת האב והבן, נשמות ישראל יש חיבור בינהם. כשנשמה אחת מישראל נפגעת זה פגיעה בכל עם ישראל. כשנשמה אחת מישראל יש לה שכר והטבה יש בכך הטבה לכל עם ישראל. כשמסתכלים במבט כללי הדברים מיושבים יותר על הלב. ודאי שיש מבט פרטי. אולם הצדק הפרטי לפעמים נעשה רק בעולמות שהם מעבר לעולם הזה. אולם בנוגע לצדק הכללי של האומה הישראלית אל מול שאר האומות יש הבטחה שהצדק יהיה בעולם שלנו. על כך אנו מתפללים מלך אוהב צדקה ומשפט. על כך יש לנו הבטחה "ועלו מושעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו...". אף אחד לא מעלה על דעתו שכבר נעשה צדק בין ישראל לבין כל העמים שהרעו לנו ובמיוחד בדור האחרון. יום הדין עוד לפנינו.