1. על מוצרים רבים כגון אבקות מרק ורטבים שונים כמו רוטב סויה וכו’ רשום ברכיבים עמילן, עמילן מעובד. איזה עמילן מוגדר כחמץ גמור ואיזה ניתן למכור במכירת חמץ? 2. האם ניתן לומר שרכיבי גלוטן ועמילן באבקת מרק בטלים בשישים קודם הפסח ואינם "חוזרים ונעורים" גם לדעת הרמ"א מכיוון שאבקה נחשבת כלח ומימלא ניתן לקים בהם מכירת חמץ? 3.על מוצרים רבים רשום "עלול להכיל גלוטן" האם מותר למכור במכירת חמץ או שצריך לאבדם? 4.שמעתי מאדם שעובד בתחום התבלינים שרבים מהתבלינים הם חמץ גמור. איזה תבלינים מותר לצרף למכירת החמץ? אותו אדם טוען שאף תבילין שרשום עלו מאה אחוז טהור אינו טהור ומכיל חמץ גמור כפי שרואים בחוש שתבילנים הכשרים לפסח טעמם וצבעם עז יותר מהתבלינים הטהורים בכל השנה. ואם כן האם ניתן לסמוך על הכתוב שהתבלין טהור ולצרפו למכירת החמץ או שיש לאבדו?

אין שום מצווה למכור חמץ, יש מצוה לבער חמץ. נהגו למכור רק ליתר בטחון דברים שאינם חמץ אלא רק חשש. קמחים, עמילן מחיטה, גלוטן (=חלבון החיטה) וכדו' הם חמץ. בבית יהודי נוהגים להרבות בימים אלו באכילת המוצרים שיש בהם חמץ כדי שלא יישארו בבית בפסח. את השאריות שורפים.