רציתי לדעת מהו בדיוק גדר איסור טירחא בשבת. השו"ע באו"ח שכ"ד כותב שאסור להאכיל בע"ח שלא שייכים לי משום טירחא. ואני לא מבין כל כך, האם הדין כן גם בימינו? איזה טירחא בדיוק יש לי בהוצאת קערה עם האוכל ליד הפח שסמוך לביתי? היכן בדיוק עובר הגבול בין התפתחות ההלכה והפיכת החיים ליותר קלים לדין "טירחא"? האם דבר שכשלעצמו אין בו שום חילול שבת ואדרבה, בשבילי הוא עונג שבת, ג"כ יכול להאסר משום טירחא - לרוץ בשבת למשל?

טירחא בשבת היא כל פעולה שלא צריכים לעשות אותה באותו יום ואדם עושה אותה, לאו דווקא אם זה כרוך במאמץ פיזי קשה - עדיף שאדם ישבות. להאכיל בעלי חיים שאדם לא חייב בהאכלתם -אין לעשות זאת בשבת.