אני בן 22 פעיל על ארץ ישראל, לצערי עד עכשיו אינני מוצא את זיווגי למרות שניסיתי והשתדלתי. קשה לי מאוד עם זה, אני מרגיש שאני שבר כלי ולא יוצלח. יש לי חברים שהתחתנו לא מזמן ויש כאלו שעכשיו מתארסים. כל פעם שאני מגיע לאירוסין או חתונה אני מתבאס על עצמי ואומר לעצמי: "אני לא יוצלח בגלל זה לא מצאתי את הזיווג שלי". אני לא מצליח לשמוח באמת בחתונות אני כל החתונה מתבאס. אני לא יודע כבר מה לעשות. אני מחכה ועושה מאמץ כיכולתי ופשוט זה לא בא לצערי, מה אפשר לעשות? יצויין שפניתי לחברים רבים שעוסקים בשידוכים.

באמת שזו תקופה קשה מאד. ובאמת שיש ניסיון גדול לשמוח בטובת אחרים כשאדם מרגיש שנמנע ממנו הטובה. זו מעלה של צדיקים שיכולים לשמוח בשמחת אחרים באמת בלי קשר למה שקורא איתם. אם כן, אתה שואף להיות במדרגה גבוהה וזה לא פשוט. בכל אופן, יש מדרגות בניים. תשמח עם אחרים ותוך כדי כך תחשוב שהמצווה שאתה משמח אחרים גם אם לא כל ליבך בשלמות איתם היא תזכה אותך בעוד זכויות למצוא גם אתה את זיווגך. בנוגע להרגשת אי המוצלחות חבל שזו הפרשנות שאתה נותן לכך שעדיין לא השתדכת. ניתן לתת פרשנויות אחרות לעיכוב בהגעת הטוב. כל עכבה היא לטובה. יש להרבות באמונה. המשמעות של ריבוי אמונה הוא לא להיות לחוץ. להרגיש יותר שאתה ביד ה'. ה' משגיח עליך. הדברים אינם תלויים בך אלא ברצון ה'. אתה תמשיך לעשות השתדלות בענין אבל לא בלחץ. השידוך לא יבוא ממצב של לחץ אלא ממצב של אמונה נינוחות שמחה ומאור פנים. כל טוב ותבשר לנו בשורות טובות.