לכבוד הרב מרדכי הוכמן, בהמשך למאמר שפרסמת אתמול באתר בשם "יהודה יעלה", אבקש להבין הבאים : האם יהושע לא היה נביא, האם הוא לא הוסמך ע"י משה, האם הוא לא היה גדול הדור בזמנו והמנהיג שנבחר ע"י הקב"ה באופן מוחשי וישיר ? אם כן מיהוא זה עתניאל שמעז לערער על מנהיגותו על דרכו וכו, אמנם יש שבעים פנים לתורה אך לעניות דעתי מנהיג כמו יהושע הכל אמור להיות גלוי לפניו. לא רק זאת אלא שהוא משווה את יהושע למת ול-גוי, על אף שחולק עליו, ולמותר לציין שרוב חכמי ישראל עם יהושע, למה בכלל מציינים אותו, ו/או מתייחסים אליו, האם זה לא קורח ? האם דנן הוא לא עובר על דברי תורה. האם מתי שנוח לנו אנו משתמשים באצטלא של שבעים פנים לתורה ו/או מחלוקת לשם שמיים ? אודה לתשובת הרב

יהושע היה נביא וגדול הדור באותה העת. גם עתניאל היה נביא והוא היה השופט שקם אחרי יהושע. המחלוקת שבין יהושע לבין עתניאל היא מחלוקת לשם שמים ושורשה עוד בימי משה רבנו. מדובר במחלוקת שבין שבעים הזקנים לבין שני הזקנים אלדד ומידד וכפי שמבואר במאמר "ברור ההורות על אלדד ומידד". הנביאים, יהושע ועתניאל, הם אנשים רוחניים גדולים שמסוגלים להכיל את המורכבות שבמחלוקת לשם שמים. אולם תלמידיהם מתקשים בכך. לתלמידים הקטנים, קל להזדהות עם מסר ברור שמכיל "אמת אחת ברורה"; שמי שאינו מתאים לה – נחשב מבחינתם ל"מת" או ל"גוי". בתנ"ך נאמר (שמואל ב יד, יד): "וְלֹא יִשָּׂא אֱ-לֹהִים נֶפֶשׁ וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח". הקב"ה לא רוצה שאנשים יהיו נידחים ממנו. הן אם מדובר במי שרצח את אחיו כפשוטו (כמו באותה פרשיה בתנ"ך); והן אם מדובר באדם שמשתדל שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אלא שמשום מה הוא "כמעט ממית" את אחיו שאינם כמוהו, ומתייחס אליהם כמו אל "מתים". הספר שעתניאל כתב, ושהייתה בו ביקורת כלפי יהושע, קיבץ סביבו גם את התלמידים הקטנים האלו; ועזר להם לרכז את כוחותיהם למטרה החשובה של הקמת בסיס תורני איתן באותה התקופה. הביקורת שיש בספר הזה כלפי יהושע, לא הרתיעה את יהושע אלא שימחה אותו. בתנ"ך נאמר (משלי יג, כד): "וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר"; וגדולי ישראל במשך הדורות היו מזמינים מגידים ומוכיחים לביתם; כדי שיוכיחו אותם על פניהם, וכדי שלא ינוחו על זרי הדפנה. אף כאן, האמת יוצאת דווקא מבין השלוב והשיתוף של מדת הדין שמשדר עתניאל - לבין מידת הרחמים שמשדר יהושע. בכבוד רב הרב מרדכי הוכמן