רצינו לשאול את הרב דוד חי הכהן שאלות בנידה למנהגי הספרדים. 1- אשה שראתה דם על בשרה, ויש לה עור כהה, האם זה כמו דין בגדים צבעוניים? 2- אשה מבוגרת שכבר כמה שנים לא רואה ווסת [והיא לא שומרת מצוות], וכעת רוצה להתחזק ולשמור מצוות, ורוצה לטבול. האם לא צריכה לא הפס"ט ולא ז"נ כי מעיינה סתום, ויכולה מיד לטבול? 3-הרמב"ם כותב בפירוש המשניות ,נידה,ט,כותב שגם דכאון יכול לשמש ווסת-הגוף,למרות שביד-החזקה הר"מ לא הביא את זה ,והביא דוגמאות שקשורות לגוף. האם למעשה הרגשות נפשיות! שחזרו על עצמם 3 פעמים,יכולות לשמש כווסת הגוף? 4-בספר אורות הטהרה,271, כותב הרב זכריה בן שלמה שקיבל מהרב נוייברט,שאשה אחרי לידה שהיו לה תפרים, עד חודשיים היא בגדר שיש לה מכה [שעלול לצאת משם דם] ושו"ע-הרב, כותב בדעת השו"ע בסימן קפז,ה- שכל מכה שהיא עלולה להוציא דם ע"י חיכוך, אז אם היה בפועל חיכוך אז תלינן בזה. האם לדינא, אשה כזאת תוך חודשיים מלידתה, אם עשתה בדיקה, יש לעד הזה דין של עד לא בדוק,שעד גריס טהור? 5- הזבחי צדק,בסימן קפד מביא את השולחן גבוה -שהנהג שאין פורשים בשעת וסתה מחו"נ וישן המיטה אחת עד שתפרוס נידה[כדעת השו"ע],וכן מנהגנו בבגדאד. הבא"ח אוסר אפילו לשון במיטה אחת האם אפשר להורות לבני תורה כדעת הזבחי צדק?

1. לא, היתר בגדים הוא היתר מיוחד לאיסור דרבנן. 2. צריך הפסק טהרה וז"נ כי זבה צריכה ספירה. 3. לא מקובל להביא רגשות נפשיות לתהליך גופני. 4. אם היא עדיין חשה בכאב כלשהו כן ואם לא לא. 5. לא רצוי כי הזמן מסוכן ועלול להיות שלא יוכלו לעצור בעצמם אפילו אם תראה. לך לך אמרינן לנזירא.