שלום וברכה אני כבר הרבה זמן מחכה לבן זוג ואין לי הצעות מתאימות. אני מאמינה באמונה שלמה שמתי שיהיה טוב בשבילי אני אקבל אותו ואזכה להקים בית, אבל כל פעם שאני חושבת על זה ורוצה מאוד להאמין צצה לי מחשבה- יכול להיות שמגיע לי אבל יש משהוא שמקפיד עלי. ביקשתי סליחה מכל מי שיכולתי, אבל אולי יש מישהו שנפגע ממני ואני לא מודעת ואני אמורה לבקש סליחה, ה’ רוצה לתת לי אך אותה אחת מונעת זאת מה’, זה הגיוני לחשוב ככה? שמעתי על הרבה בנות שהיו מעוכבות בשידוך ושבקשו סליחה ממורה והם התחתנו, זה מטריד אותי ומפריעה לי להאמין שכל עכבה לטובה כי יכול להיות שהגיע אך יש הקפדה. מה עושים? האם להתחיל לבקש סליחה מכל מי שאני מכירה? האם יכול להיות שבני אדם מונעים מה’ לתת לי טובות ? אני חייבת תשובה מספקת שתרגיע אותי תודה מראש

שלום רב: אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו. אין משמעות לכך שתתחילי לבקש סליחה מכל מי שאת מכירה. איזה ערך יש לכך. אם את בודקת את העבר ולא נזכרת במקרה מסוים או אדם מסוים שאת חושבת שהיחסים עימו לא מתוקנים אז אליו תפני. סתם באופן כללי להרהר מחשבות מייאשות זה לא מקדם. העיכוב בשידוך לא נוגע רק להקפדות. יכול להיות אלף סיבות אחרות. והסיבה העיקרית היא שכנראה בהשגחה פרטית הקב"ה חושב שטוב יותר העיכוב. תתרכזי קודם כל במאור פנים ושמחה. תוסיפי לכך תפילה ועשיית חסד. ובעז"ה תזכי לישועה פרטית וכללית. כל טוב