למה תשעה באב לא דוחה שבת?

שלום וברכה חיוב צום תשעה באב הוא מדרבנן. לעומת זאת מצוות עונג שבת היא מהתורה להרבה דעות. הרשב''א והרדב''ז מבארים בדעת הרמב''ם שחובה מדאוריתא לאכול פת בשבתות , והמתענה בהן עובר על איסור דאוריתא. גם לדעות שמצוות עונג שבת היא מדרבנן, עדיין היא כתובה בדברי קבלה בעוד צום תשעה באב בתאריך המדוייק שלו [ט' לחודש אב] אינו מוזכר בקבלה [מנחת חינוך מצווה שא]. הרחבה ומקורות מקורות לכך שעונג שבת מדאוריתא- הגמ' ביבמות צג. מציינת בריתא הדורשת את הפס' 'למען תלמד ליראה את ה' אלוקיך כל הימים' שאלו שבתות ויו''ט. מבאר רש''י 'הוי למד להזהר שלא יבטל עונג שבת...'. כך כתבו גם הרמב''ן והרשב''א שם. מבין הערוך לנר שם בדעת רש''י :' ברש"י ד"ה כל הימים. שלא יבטל עונג שבת. משמע דעונג שבת דאורייתא כיון דמקרא דרש כן וק"ל מנ"ל כן דהא בפסחים (סח ב) לא יליף רק מקרא דוקראת לשבת עונג דהוא דברי קבלה וי"ל דמזה עצמו מוכח דמדאורייתא הוא דהרי אין נביא רשאי לחדש דבר אלא על כרחך דגמרא גמירא ואתי ישעי' ואסמכי' אקרא וכדאמרינן סנהדרין (כב ב) אתי יחזקאל ואסמכי' אקרא וכן משמע מדברי הסמ"ג שהביא הב"י א"ח (סי' רע"ד ס"ד) דאכילת פת בשבת מן התורה הוי' ע"ש...'. שו"ת הרשב"א חלק א סימן תריד '...ומה שכתבת שכתב רבינו משה במז"ל שהנשבע להתענות בשבת לוקה משום שבועת שוא. ומשמע לן מדבריו שהוא ז"ל סבור שאין שבועה חלה על ביטול דברי סופרים שהרי תענית בשבת מדברי סופרים. אפשר לומר שהוא סבור שאסור להתענות דאורייתא מדאמרינן בברכות אלא מעתה שבתות וימים טובים דעל כרחך אכיל הכי נמי. אלמא בשבתות צריך לאכול פת מדאורייתא דומיא דימים טובים דהיינו ראשון של פסח דכתב ביה בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה. וכן ליל ראשון של סכות דגמר' חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות. וההיא דמגלת תענית נמי אפשר דמהאי טעמא הוי. דסבירא ליה כמאן דאמר בעירובין אסור להתענות מפני שלא יכנס בשבת כשהוא מעונה'. וכן הבין בשו"ת רדב"ז חלק ד סימן קצה '...וממה שכתב הרב ז"ל פרק א' דשבועות שמי שנשבע שיתענה בשבת לוקה משום שבועת שוא אין להביא ראיה משום דסבר הרב ז"ל דאסור להתענות בשבת מן התורה וכן כתב הרשב"א ז"ל בתשובה שכן דעת הרב'. שו''ת צמח צדק כח כתב שמצוות עונג שבת מדאוריתא משום 'וקראת לשבת עונג'. פרי מגדים [אורח חיים פתיחה כוללת חלק א אות יט] ' ...בעונג וכבוד שבת ויום טוב דכתיב בסוף כי פי ה' דבר [ישעיהו נח, יד] הוה דין תורה וכמו שכתב בצמח צדק סימן כ"ח [כדלעיל אות יח], והנה כפי הנראה במחלוקת שנויה שיש אומרים אסור להתענות בשבת ויש אומרים רק מדרבנן...'. חתם סופר מסכת שבת דף קיא עמוד א '...הרמב"ם פרק ל' מהל' שבת כתב עונג שבת וכבודו הוא מדברי סופרים דכתיב בישעי' וקראת לשבת עונג, ואין כוונתו שהוא מדברי רבנן או דברי קבלה כשמחת פורים אלא הוא דאורייתא ממש נאמר בעל פה הל"מ ואתא ישעי' ואסמכי' אקרא דאל"ה שהיה הלכה למשה מסיני לא היה נביא רשאי לחדש דבר מעתה אע"כ הל"מ היא וקרי לי' מד"ס כמו קידושי כסף שממיתין עליהם ורמב"ם קורא להו מד"ס כידוע. ומש"ה פסק רמב"ם פ"א מהל' שבועות דהנשבע להתענות בשבת ה"ל שבועת שוא משא"כ להתענות בחנוכה ופורים והיינו משום דעינוי שבת אי' דאורייתא כנ"ל וחנוכה ופורים חידשו סופרים ולא הוה שבועת שוא...'. ועוד עיין בחזו''ע שבת ח''א עמ' ב-ד שפסק שעונג שבת מדאוריתא והביא לשם כך מקורות רבים וביניהם את המקורות שכתבנו לעיל. ציין שם גם דעות הסוברות שזו מצווה מדרבנן. ואף לדעות שעונג שבת הינו מדרבנן כבר כתב החפץ חיים בשער הציון סימן רמב ס"ק א :'...ואפילו לדידהו צריך ליזהר מאד בזה, שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה, ושכרו מפורש בקבלה, אז תתענג על ה' וגו'. ואמנם לדעות שעונג שבת היא מצווה מדרבנן הכתובה בדברי קבלה, א''כ היא שקולה לצום תשעה באב שג''כ מוזכר בדברי קבלה? מבאר המנחת חינוך מצוה שא :'... והנלע"ד ונ"מ לדידן ג"כ דד' צומות הללו מדברי קבלה אין נקבע להם יום מיוחד י' טבת או ט"ב וכדומה רק הדברי קבלה הוא על אלו החדשים דבטבת ותמוז ואב ותשרי מחויבים להתענות בהם יום אחד אבל לא נתייחד יום מיוחד רק איזה יום שרוצה יוכל להתענות רק באלו החדשים וראיה לדבר דבפסוק אינו מבואר איזה יום כלל רק צום הרביעי וצום החמישי וצום העשירי דהיינו החדשים אבל לא באיזה יום. ואביא לך עוד ראיות ברורות בעזה"י ...עבב"י מביא שם דעשר' בטבת הי' דוחה שבת ע"ש בסי' תקנ"ט כיון דהתענית מד"ק וגם עונג שבת מד"ק כמבואר בר"מ פ"ל מהלכות שבת. ולפמ"ש ניחא דבאמת ד"ק לא הי' על יום מיוחד ע"כ אמרו שאינו דוחה שוי"ט...'. שתזכה אתה וכל בית ישראל להתענג בשבתות עונג אמיתי.