- מדורים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
1056
עלייתם ארצה, מרחבי ברית המועצות לשעבר, של מאות אלפים שאינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה, הביאה גם בדורנו, במדינת ישראל, את הצורך להתמודד עם בעיה זו.
דווקא בשבוע שחל בו תשעה באב חובה עלינו לעסוק בבעיה כאובה זו וגם להציע דרך להתמודד עמה.
פרשתנו מזהירה אותנו:
"כִּי יְבִיאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ ... וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ: כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף יְקֹוָק בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר" (דברים ז' א-ד).
חז"ל הסבירו את הפסוקים בדרך זו: "א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי, אמר קרא 'כי יסיר את בנך מאחרי', בנך מישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה. אמר רבינא, ש"מ: בן בתך הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך" (יבמות דף כג ע"א) .
דברי חז"ל אלה הם המקור לכך שהבן של יהודיה ונכרי הוא יהודי ואיננו זקוק לגיור הלכה למעשה. לעומתו, בנו של יהודי מנכריה מוגדר הלכתית כנכרי ולכן כניסתו לעם ישראל מחייבת הליך גרות.
אף על פי כן רבי משה איסרליש - הרמ"א, בן דורו של רבי יוסף קארו וגדול פוסקי אשכנז בדורו, מביא פעמיים בהערותיו לטור ובהגהותיו לשו"ע את דעת ה"אור זרוע" שמצודתו הייתה פרוסה על פני כל אירופה ופסקיו שימשו מקור מרכזי לפוסקי אשכנז, כי יש מקום לומר כי בנו מן הנכרית נחשב כבנו מדרבנן.
יש לקביעה זו משמעות עצומה בשאלה הבאה: האם גם אותו נדחה בשלב ראשון, כמו כל גר, אם יבוא להתגייר? או כיוון שיש לאביו וממילא לבית הדין כשאביו איננו, חובה לקרבו ולעודדו לחזור לכלל ישראל שהרי הוא על "זרע ישראל" יחשב.
יעמוד על הברכה הרב ח"כ חיים אמסלם, תלמידו המובהק של הרב מאיר מאזוז ראש ישיבת "כסא רחמים", שאזר מותניו כגיבור ופרסם את ספרו החשוב בענייני גיור: "זרע ישראל" בו הוא מוכיח ממקורות רבים, כי כל מי שמוגדר כ"זרע ישראל" יש להקל בהליכי גיורו ולחייבו רק באותם חלקים של הגיור שמעכבים גם בדיעבד. לכן, בכל מקרה שכזה אין לדחותו, יש לדרוש רק הודעת עיקר המצוות וקבלת כל המצוות, אף אם לא יקיים כולם כבר עכשיו.
(כמו כן הוכיח באותות ומופתים כי אין לבטל גיור ואי אפשר לבטל גיור שנערך כהלכה).
בספרו החשוב הוא פותח את הדרך ההלכתית לטיפול בבעיה הקשה של דורנו כאן במדינת ישראל, שעליה הערנו בראשית דברינו.
העולים החדשים, ב"ה, מתערים בחברה הישראלית, מדברים את שפתה, משרתים בצבאה, משתלבים במוסדות החינוך ובחיי הכלכלה. אם לא נטפל עכשיו (וחבל שלא עשינו זאת מספיק קודם) הם יטמעו בחברה ואי אפשר יהיה לזהותם או למנוע את חיתונם עם יהודים. "טמינת הראש בחול" רק תחריף את הבעיה ונסיון להקים מערך שיפקח על כך רק יגרום לקרע עמוק ונורא בחברה הישראלית. על כן, יש ללכת בדרך אותה הרב אמסלם מציע (דרך שזכתה, כמובא בספרו, להסכמות רבות ישירות ועקיפות). כך נחזיר לעמנו בנים אובדים "זרע ישראל", שללא הליך גיור לא יחשבו כיהודים על פי ההלכה. יש להעבירם הליך גיור מאוד מקרב ומסביר פנים אשר מביא בחשבון כל קולא אפשרית על פי ההלכה.בכך נתרום את חלקנו להתקיימות הנבואה שהיא גם תפילה:
"וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ"

על מחלוקות, 'בורות' והקשר בין מכירת יוסף וחטא העגל
הרב יוסף כרמל | אדר תשע"ד

נחום איש גמזו מול ר' עקיבא
תרגום ירושלמי מול תרגום אונקלוס
הרב משה ארנרייך | אב תשס"ח

מלך חדש
הרב יוסף כרמל | טבת תשס"ו

שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ
הרב יוסף כרמל | אלול תשע"ב
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שתי דקות על בדיקת חמץ
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
למה ללמוד גמרא?

סיפור ליום ירושלים
הרב עודד וולנסקי | כח איר תשע"ח

זכרונות מליל הסדר
גליון 169
הרב אביאל הלוי | ניסן תשע"ז
מעמד האישה ביהדות
הרב הלל מרצבך | אדר תשע"ב
האור גדול של ל"ג בעומר
עוּלוּ וְאָתוּ, וְאִתְכְּנָשׁוּ לְהִילּוּלָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן
הרב שמואל אליהו | י"ג אייר תש"פ
