מַגִּיד | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ספריה
והגדת לבנך

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

2069

2 דק' קריאה

1 אמרו חכמים: "מתחיל בגנות ומסיים בשבח" (פסחים קטז ע"א). שני סוגי גנות אנו מזכירים בהגדה: "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו" ו"עבדים היינו לפרעה" (פסחים שם; רי"ף כה ע"ב). ויש להבין: מדוע יש צורך לפתוח בגנות בזמן כה מרומם כמו ליל הסדר?
באופן פשוט היינו אומרים כי הפתיחה בגנות באה להראות את גודל פעולת השי"ת, מהיכן הוציאנו ולהיכן הגיענו. אך על פי תשובה זו המעמד הנחות שבעבדות ובעבודה זרה היה מיותר לגמרי. הרב זצ"ל מחדש שאין זו מציאות של שפלות שהיינו מוותרים עליה, אלא "הגנות היא צורך השבח". ויש שני צדדים חיוביים שקיבלנו בחיי השעבוד ביציאת מצרים ובנפילה של "מתחילה עובדי עבודה זרה היינו":
א. כל הקשיים והמגרעות שעברנו באו כהכנה לעתיד ונועדו להקנות לנו כלים לעתיד. דווקא מהקשיים שהיו בשלב האמצעי נפיק תועלת שתעלה ותרומם אותנו כשנגיע למטרה.
ב. בעבדות מצרים קנינו את תכונת ההתכופפות וההתבטלות. ללא קניית תכונה זו היה לנו חסרון ביכולת ההתבטלות אל הקב"ה שבעבודת ה'. היכולת לבטל את עצמנו, לעשות את רצוננו כרצונו העליון, צריכה אימון. מאידך, עבד לא יכול לעשות את רצון עצמו. רק לאחר שזכינו להיות בני חורין, אנו יכולים להיות עבדים מרצון. דווקא אז אנו בני חורין אמתיים שאין דבר שמגביל את רצוננו, עד שאנו מסוגלים אף לבטל את מאוויינו החזקים ביותר בפני רצון ה'. נבין זאת, אם נזכור שרצון האדם פחות עמוק מההכרח. הדברים מתבררים אצל המהר"ל שמסביר את הצורך שהיה בכפיית הר כגיגית בזמן נתינת התורה (שבת פח ע"א; תפארת ישראל פרק טז). הבחירה של האדם מאוד יפה וחשובה, אך אינה דבר אבסולוטי. לעומת זאת כשאדם מוכרח לעשות איזה דבר יש לכך כוח מיוחד, וקניין אמיתי בנפש (ראה אורות הקודש, מוסר הקודש, סימנים כג-כד). כיוון שכך היה צורך בקניין תחושת ההכרח שבעבודת ד' שנעשה על ידי יכולת ההתבטלות. קניין זה נעשה בעבדות מצרים ולאחריה הגענו לשלמות הנובעת משילוב שני הכוחות: הרצון וההכרח.
עד כאן הוסבר מהו השבח היוצא מגנות העבדות. אך לכאורה מה השבח הנובע מכך שעובדי עבודה זרה היו אבותינו, שהרי עבודה זרה היא ההפך מהתורה ואמונת ישראל?
גם מ"עובדי עבודה זרה היו אבותינו" הוצאנו דברים טובים. גם גנות זו גורמת לשבח. יש לעם ישראל נטייה לרוחניות ולשכליות, אך כוח הדמיון שלו לקוי. יש בכך גם פגם מסוים בכך שאין משתמשים בכוח הדמיון לעבודת ה'. לא כל צדדי האישיות משתתפים בעבודה, אין כאן "כל עצמותי תאמרנה" (תהלים לה, י). והנה, בעבודה זרה מתפתח מאוד כוח הדמיון. עובדי האלילים מגשימים את האלוהים בכל מיני צורות. אמנם יש כאן גסות ושפלות נוראה, אך מתקופה זו רכשנו לנו את היכולת וכוח הדמיון, שלאחר הזיכוך ועזיבת החטא הנורא יביא אותנו למעלות עליונות של צפייה בעולמות העליונים ונבואה.
מדברי הרב זצ"ל למדנו שלכל דבר בעולם יש תפקיד. הכול הרי נעשה על ידי הקב"ה לתכלית טובה, ולכן גם לנפילות הכי נוראיות, יש תוצאה עליונה. לפעמים התפקיד סמוי מאוד ונגלה רק לעתיד ולפעמים הוא נגלה מיד.

^ 1.מתוך שיעור על עולת ראיה, ח"ב, הגדה של פסח, עמ' רס-רסא.