- פרשת שבוע ותנ"ך
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
והנה, להפתעתו הרבה, שומע החסיד את הרבי לומד בפרשת קדושים בדרך מיוחדת, וכך למד: "ואהבת לרעך כמוך". כמוך? (תמה קולו של הרבי.) שתיקה. (ושוב נשמע קולו של הרבי) – 'כמוך'! (הרבי הבין וענה בסימן קריאה – כמוך!).
הרבי מקוצק מדויק ותמציתי היה, ואת הגיגיו העמוקים ביטא בפתגמים קצרים וחדים כתער. אולם במקרה זה, הרבי כלל לא ביאר את כוונתו, והחסיד לא הבין מאומה.
רץ החסיד לרבי צבי הירש מטומשוב, נאמן ביתו של הרבי, ושאלו לפשר העניין. ביאר לו רבי צבי הירש: הרבי התפלא – אם התורה מצווה על האדם לאהוב את רעהו כמותו, אם כך צריך האדם לאהוב את עצמו, והלא אהבה עצמית יכולה להוביל את האדם לגאווה ומידות מגונות רבות?
על כך ענה הרבי- כמוך! כמו שאתה שונא את עצמך, כך תאהב את חברך!
עפר אנו לרגלי גדולי ישראל הללו, ובכל זאת פשט הפסוקים והפרשנים בכל הדורות הורו להיפך. ויש כאן נקודה שחשוב לחדדה, כי מבלי משים אצל רבים מאיתנו היהדות נתפשת, חלילה, כמחנכת לשנאה עצמית, כאשר באמת היא מחנכת לאהבה עצמית. האהבה העצמית צריכה ליטוש וחידוד, כדי שתוביל לכיוון טוב ונכון בעבודת ה'.
על הפסוק – 'ואהבת לרעך כמוך', אמר רבי עקיבא – "זה כלל גדול בתורה". המתבונן במשנתו של רבי עקיבא (ורמז לכך הרמב"ן כאן) יגלה שמרכזיותו של הפסוק נעוצה לא רק בחובת אהבת הרע, כי אם גם בחובת האהבה העצמית.
וכך מבואר במסכת בבא מציעא (סב.) – "שניים שהיו מהלכין בדרך, וביד אחד מהם קיתון של מים. אם שותין – שניהם מתים. ואם שותה אחד מהן – מגיע לישוב (ניצל). דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא רבי עקיבא ולימד – וחי אחיך עמך, חייך קודמים לחיי חברך". ראשית – צריך האדם לדאוג לחייו שלו, ורק מתוך שהוא חי הוא יכול לדאוג לחיי חבירו.
כך זה גם באהבת הרע. התורה הקדימה באלפי שנים ולימדה את הכלל הפסיכולוגי הפשוט – רק מי שאוהב את עצמו וטוב לו עם עצמו, ליבו יכול להיות מלא אהבה לכל. תנאי בסיסי ל – 'ואהבת לרעך' הוא – 'כמוך'. קודם כל, תביט בעין טובה ובאהבה על עצמך, ואז תוכל להביט בעין טובה ולאהוב את זולתך.
כפי שהיהדות מלמדת בעניינים רבים, שהאדם הרואה פגם בזולתו, כאשר הפגם הזה קיים גם בו, "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם". כך גם באהבה – אדם שונא אחרים, כשליבו מלא שנאה לעצמו, ואוהב אחרים כשליבו מלא אהבה לעצמו.
אכן, כפי שהקשה הרבי מקוצק - אהבה עצמית כזו יכולה להיות פסולה מאד. אולם, כבר ענתה על כך התורה בחותמה את הציווי במילים – "אני ה'". האדם צריך לאהוב את עצמו, לא מכוח אהבה עצמית אנוכית ופסולה, אלא מכוח הנשמה האלוקית – חלק אלוק' ממעל, המתגלה בו. יהודי אוהב את עצמו, כי הוא אוהב את ה', וממילא הוא אוהב את ה' המתגלה בקרבו.
יהודי כזה, המלא אהבה עצמית רק מכוח אהבת ה', ממילא אוהב את רעהו כמותו, שהרי ה' המתגלה בו מתגלה גם ברעהו. כך כל חלקי הפסוק משלימים זה את זה וכרוכים זה בזה. וכפי שמבאר אור החיים הקדוש – "שבאמצעות יחוד הלבבות, מתייחד שמו יתברך, להיות שכל ישראל הם ענפי שם הוי"ה ברוך הוא, דכתיב – כי חלק ה' עמו".
"האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכול" (מרן הרב קוק זיע"א). בימי ספירת העומר, כשאנו אוחזים בשיפולי גלימתו של התנא הגדול רבי עקיבא, וכולנו תלמידיו המתקנים מעשי תלמידיו הקדומים, נאהב את ה', ומתוך כך – נאהב כל אחד את הנשמה הגדולה והמופלאה ששתל ה' בקרבנו, נשנן לעצמינו שאנו נפלאים ומתוקים וטובים, ואהבתנו זו תגרום לנו לאהוב כל יהודי כמותנו, ולראות כמה כל יהודי הוא נפלא ומתוק וטוב. שנזכה...
תורת חיים ואתגרים
שיחה לפרשת אחרי מות קדושים תשס"ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח' אייר תשס"ו
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
רגע בפרשה | פרשת קדושים
הרב יהושע שפירא | א' אייר תשפ"ד
קדושת החברה היהודית
הרב דב בערל וויין | תשע"א
רעיונות לפרשת קדושים
הרב עזריאל אריאל | תשס"א
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
איך ללמוד גמרא?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
סודה של ברכה
משמעות המילים והדיבור שלנו
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
למה ללמוד גמרא?
אנחנו בצד של החזקים!