התשובה חלק ז' | בשביל הנשמה | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
חובת הלבבות

קטגוריה משנית

3 דק' קריאה

תנאי העזיבה
וּתְנָאֵי הָעֲזִיבָה גַּם כֵּן חֲמִשָּׁה. אֶחָד מֵהֶם, עֲזִיבַת כָּל מַה שֶּׁהִזְהִיר הַבּוֹרֵא מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (עָמוֹס ה, טו): "שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב", וְאָמַר (יְשַׁעְיָה נו, ב): "וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע", וְאָמַר (יְשַׁעְיָה נה, ז): "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו". וְהַשֵּׁנִי, עֲזִיבַת הַמֻּתָּר הַמֵּבִיא לִידֵי אִסּוּר, כַּדְּבָרִים הַמְסֻפָּקִים אִם מֻתָּרִים הֵם אוֹ אֲסוּרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל קְצָת הַחֲסִידִים, שֶׁהָיוּ פוֹרְשִׁים מִשִּׁבְעִים שְׁעָרִים מִשַׁעֲרֵי הַמֻּתָּר, מִיִּרְאָתָם* שַׁעַר אֶחָד מִשַּׁעֲרֵי הָאָסוּר, וּכְמוֹ הַסְּיָגִים* שֶׁצִּוּוּ עֲלֵיהֶם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאָמְרוּ (אָבוֹת א, א): "וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה". וְהַשְּׁלִישִׁי, שֶׁתִּהְיֶה עֲזִיבָתוֹ הָעֲבֵרוֹת אַחַר יְכָלְתּוֹ* עֲלֵיהֶן וְהִזְדַּמְּנוּתָן לוֹ, לֹא יִמָּנַע מֵעֲשׂוֹתָן כִּי אִם מִיִּרְאַת עֹנֶשׁ הַבּוֹרֵא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיט, קכ): "סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי". וְהָרְבִיעִי, שֶׁתִּהְיֶה עֲזִיבָתוֹ הָעֲבֵרוֹת מִבָּשְׁתּוֹ מִן הַבּוֹרֵא, לֹא מִיִּרְאַת בְּנֵי אָדָם, וְלֹא לְתִקְוָתוֹ לָהֶם, וְלֹא לְבָשְׁתּוֹ מֵהֶם, וְלֹא יִהְיֶה כְּמִי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יְשַׁעְיָה כט, יג): "וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה", וְאָמַר (מְלָכִים־ב יב, ג): "וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן". וְהַחֲמִישִׁי, שֶׁיַּעֲזֹב עֲשׂוֹת הָרָע עֲזִיבַת הַיֵּאוּשׁ מִמֶּנּוּ*, שֶׁלֹּא יִתֵּן אֶל לִבּוֹ לִשְׁנוֹת* אֵלָיו, וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ וּבִלְשׁוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָסִיד (אִיּוֹב לד, לב): "אִם עָוֶל פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִיף".
___________________________________
מִיִּרְאָתָם – מפחדים שמא יגיעו לשער של איסור. הַסְּיָגִים – איסורים מדרבנן שמטרתם להרחיק את האדם מן החטא. אַחַר יְכָלְתּוֹ וכו' – עזיבת החטא במצב שהייתה לו האפשרות והכוח לחטוא. עֲזִיבַת הַיֵּאוּשׁ מִמֶּנּוּ – עזיבה גמורה ללא רצון לשוב אל הרע. לִשְׁנוֹת – לחזור.

ביאורים

חובת הלבבות (109)

בשביל הנשמה

105 - התשובה חלק ו'

106 - התשובה חלק ז'

107 - התשובה חלק ח'

טען עוד

רבנו בחיי עובר לעסוק בחמשת החלקים של עזיבת החטא. לעיתים מקבל האדם החלטה לעזוב דבר מסוים שאינו טוב. זה יכול להיות קשר חברתי עם אדם מסוים, הנהגה שאינה טובה, מחשבה רעה או כל דבר אחר. אלא שלעיתים מתברר שלטווח ארוך הדבר אינו מחזיק מעמד, האדם מתפתה לחזור לדבר השלילי בגלל שהוא רגיל אליו או שיצר פנימי דוחף אותו לעשות זאת, עד שנמצא שכל רצונו הראשוני לעזוב, נותר בעיקר ברמת הרצון ולא מועיל באופן מעשי להתנתק מהדבר.
דבר זה נכון גם בעניין החטאים. הכרת החטאים והרע שבהם, ואפילו הצורך המיידי לשוב בתשובה מהם, הם שלב קריטי במהלך החזרה בתשובה, אך אינם מספיקים כדי שהאדם אכן יתנתק מהחטא. כדי שהתהליך יהיה אכן משמעותי יש לעשות עבודה של הפרדה. ראשית, לעזוב את החטאים ואת דרכם, ואפילו את מה שמוביל או עלול להוביל את האדם לשוב אליהם. להשקיע מחשבה מהם הגדֵרות שכדאי לו לבנות, כדי שלא תהיה שוב יכולת לחזור ולחטוא. זאת ועוד, יש לדאוג שהעזיבה תהיה כוללת, אמיתית ושורשית, מכיוון שלעיתים האדם מצליח לעזוב את החטאים אך עדיין מה שמחזיק אותו הוא גורמים חיצוניים כמו חוסר הזדמנות לחטוא או בושה מבני אדם. לכן, כדי שהתהליך יהיה אמיתי ועמוק צריך להשקיע בכך שלטווח הארוך העזיבה תהיה אמיתית ומהותית, עד כדי כך שגורם העזיבה לא יהיה חיצוני אלא פנימי ועמוק, ויהיה נובע מהחובה כלפי הבורא, ומהבושה מפניו, וכך גם יחזיק מעמד לאורך זמן. מתוך כל זה האדם מגיע לשלב הניתוק המוחלט מהחטא, ועזיבה גמורה שלו.
לדוגמה, אדם שהשימוש באינטרנט גורם לו לנפילות קשות, צריך לא רק להצטער על הנפילות ולרצות לעזוב אותן, אלא להשקיע בעזיבה מעשית של הרע שבו, ולעשות לעצמו גדרים משמעותיים שיגרמו שלא תהיה אפילו אפשרות של נפילה. לאחר מכן עליו לעבוד על עצמו עד כדי כך שיהיה לו מספיק חוסן נפשי מתוך ההתמסרות לרצון ה', לעמוד בפני הפיתוי אפילו כשאין תנאים חיצוניים שמונעים זאת ממנו, עד שבעזרת ה' יגיע לניתוק מוחלט מנפילות.

הרחבות
•חשיבותו של הסייג
וּכְמוֹ הַסְּיָגִים שֶׁצִּוּוּ עֲלֵיהֶם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. ניתן להבין את חשיבותו של הסייג בכך שהסייג שומר על האדם שלא יגיע אל האיסור. הרב קוק מוסיף רובד נוסף בהבנת משמעות הסייג: "ענין סייגות התורה אינו מצד עצם ההבאה לעבירה, רק שכמו שהעבירה רעה בעניינה כמו-כן כל העניינים שמקושרים בה, בקשר עילה ועלול, רעים בעניינם, וכדאי לפרוש מהם מאוד". [מוסר אביך א, ה]. למדנו כאן שהסייג הינו רע בעצמו בגלל היותו קשור לעבירה ומביא אליה. הפרישה מן המותר כדי שלא להיכשל באיסור, איננה רק אמצעי שלא להיכשל באיסור, אלא גם ערך עצמי שלא לעסוק במעשה הגרוע הזה.
•בוחן ליבות הוא יבין
שֶׁתִּהְיֶה עֲזִיבָתוֹ הָעֲבֵרוֹת אַחַר יְכָלְתּוֹ עֲלֵיהֶן וְהִזְדַּמְּנוּתָן לוֹ. לדברים אלה יש מקור בגמרא. הגמרא אומרת שבעל תשובה הוא מי שנזדמנה לו האפשרות לחטוא כפי שהייתה כשחטא, ובעל התשובה התגבר ולא חטא. [יומא פו:]. נשאלת השאלה: מה יעשה מי שרוצה לחזור בתשובה ולא נזדמנה לו שוב האפשרות לחטוא? עונה על כך רבנו יונה: "ומי שלא הזדמן לידו כענין הזה, יוסיף בנפשו יראת השם דבר יום ביומו, ככה כל הימים. וכאשר יחליף כוח היראה, די כבוש בכוח הזה את יצרו וּמִיסַת מְשַׁלוֹ בעוצם התאווה, הלוא בוחן ליבות הוא יבין ונוצר נפשו הוא ידע, כי אם יבוא לידי ניסיון ויגיע לידו כעניין הראשון, יציל את נפשו מיד יצרו. והנה הוא לפני ה' במדרגה העליונה מן התשובה". [שערי תשובה א, מט].

לעילוי נשמת ר' נפתלי בן שלמה שפנגנטל הלוי ז"ל