תכף אשוב

מדורים
קרוב אליך

קטגוריה משנית

906

2 דק' קריאה

בוקר ירושלמי. אני יורד מהאופניים ועוצר על ספסל ברחוב כי אני צריך לכתוב כמה מילים. בדרך לנגן לחולים בבית חולים מול החומות. ומי הזמין אותי? שני אנשים המבקרים שם את החולים בקביעות, הבן של ר' שמחה הולצברג והנין של ר' אריה לוין... איזו זכות!

ר' שלמה קרליבך אמר פעם שמי שבאמת הביאו לפריחה של אור התשובה בדורנו, הן אבני הכותל. שבנו וחזרנו להתפלל במקום שריד מקדשנו.
ובאמת, מי שמגיע לכותל רואה איך שנפתח שם הלב.
ראיתי שם קיבוצניק מבוגר, מגיע מהוסס, מוציא ספר שירים, הוצאת "הקיבוץ המאוחד", מתקרב לכותל וקורא.
ראיתי שם אדם מצמיד טלפון נייד לקיר וצועק לאיש על הקו: "עכשיו אתה צמוד לקיר, תתפלל!".

קרוב אליך (597)

הרב צבי מאיר זילברברג

21 - דברי הספד אחר הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל

22 - תכף אשוב

23 - אהבת ירושלים

טען עוד

ראיתי ילד קטן בוכה. בנוהג שבעולם שואלים אותו, "איבדת את אבא?" – אך פה זה הפוך. הוא מצא את אבא. "אני בוכה על ביתו החרב", אמר לי הילד. פגשתי בעל תשובה מחוץ לארץ בדרך לכותל בפעם ראשונה. שאל אותי בתקווה: "הכותל פתוח?" (זה לא מובן מאליו. הוא חשב שזה כמו מוזיאון הלובר בפאריס, להבדיל, פתוח בין תשע לחמש ובימי שלישי עד הלילה...). אמרתי לו "זה שער השמים, אחי, פתוח רק בשבילך, אתה יכול להישאר שם עד בוא הגואל" (אולי הוא עודנו שם... יש בכותל כמה כאלה).
ומכל העולם באים, אף שיש להם, להבדיל אלפי הבדלות, משל עצמם
מקדשים, קתדרלות ומבנים מפוארים עם אקוסטיקה גאונית, ארכיטקטורה שמימית עם ויטראז'ים זוכי פרסים... "אז למה אתם באים"? "אנו מסתכלים עליכם", הם עונים. הם מסתכלים על היהודים מתפללים. הם רואים את "ושכנתי בתוכם", בורא עולם שוכן בלבנו.
מי שיש לו דעת כאילו נבנה המקדש בימיו, אומרים. רואים את זה בכותל.
ומה עם הפתקים הרבים, לאן הם הולכים?
שתי תשובות בדבר. יש האומרים שהם עולים קמעה קמעה השמימה, והם הן הציפורים החגות מעל הכותל כמעין שלהבת.
ויש הגישה היותר רציונלית. ראיתי פעם עובד ניקיון של העירייה עם מטאטא גדול מטאטא פתקים. אמרתי בלבי, "אליהו הנביא מסוגל לבוא גם בלבוש עיריית ירושלים של מעלה, ולאסוף תפילותינו".
אז אם יש עוד מי ששואל,
כן, הכותל פתוח. ראיתם פעם איך נראה שלט של "פתוח"?
כתובים שני דברים: "תיכף אשוב",
ומתחת לזה, "לא נסגר לעולם".