פרשת בראשית – ר' צדוק מלובלין | בשביל הנשמה | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
חגי תשרי

קטגוריה משנית

131

3 דק' קריאה

פרשת בראשית – ר' צדוק מלובלין
היום נלמד מתוך תורתו של ר' צדוק מלובלין. על פרשת בראשית שואל ר' צדוק שאלה שבזכותה נעמיק בערכו של חודש תשרי – מדוע אנו מתחילים את התורה בחודש תשרי ולא בחודש ניסן? הרי ישראל מונים את השנה לפי הלבנה – החודשים, וראשון לחודשי השנה הוא חודש ניסן. אם כן – למה לא תיקנו שיתחילו ויסיימו את התורה בחודש ניסן?
היום נראה את החלק הראשון של התשובה. ר' צדוק תולה את הדבר במחלוקת בין ר' אליעזר לבין ר' יהושע מתי נברא העולם ומתי עתידין להיגאל – בתשרי או בניסן. לפי ר' אליעזר הגאולה תהיה בתשרי. גאולה כזאת תלויה בתשובתן של ישראל, וחודש תשרי של הגאולה יהיה חודש שבו ישובו בתשובה שלימה, דרך 'מסלול חגי תשרי' – ראש השנה, יום כיפור וסוכות. לעומת זאת, לפי ר' יהושע הגאולה תהיה כמו במצרים, שלא הייתה תלויה בדרגה הרוחנית של עם ישראל, אלא מצד החלטתו של ה' לגאול את עמו.
בפרשת בראשית מופיע כוחו של משיח – הפסוק 'ורוח אלהים מרחפת על פני המים' רומז לפי המדרש לרוחו של משיח. המשיח עתיד לתקן את חטא הנחש (ניתן אף למצוא רמז לדבר – נחש בגימטריא (358) שווה למשיח). תיקון פרשת בראשית בחודש תשרי נובע מהרצון הגדול של עם ישראל להיגאל, ואף שעברו החגים ולא זכינו לגאולה, עדיין בכל החודש ראויים להיגאל. מחר נעסוק בכוחה של השבת והקריאה בתורה בפרשת בראשית לעורר את כוחו של המשיח.
מתחילין בראשית אחר שמחת תורה, אף דניסן ראשון לחודשי הלבנה וישראל מונין ללבנה, כמו שאמרו בבראשית רבה (ו', ג'), ולמה לא תיקנו שיתחילו בראשית אחר פסח ויסיימו בפסח.
אך בגמרא (ראש השנה י"א.) לר' אליעזר, דבתשרי נברא העולם, בתשרי עתידין להגאל, ולר' יהושע דבניסן נברא, בניסן עתידין להגאל. והענין דבפרשת בראשית כתיב: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים". ובמדרש רבה (בראשית רבה ב', ד') "זה רוחו של משיח וכו'". והיינו כשנברא האדם ישר שלא יקלקל אך מכל מקום יהיה כח לנָחָש לכנוס ולגרום הקלקול. על זה נברא אז רוחו של משיח, שיבוא עת שיהיה משיח שאז יתוקן העולם שלא יוכל להתקלקל, שישחוט הקב"ה ליצר הרע כמו שאמרו בסוכה (נ"ב א).
ולר' אליעזר שבתשרי נברא העולם, הסדר הוא שיהיה הגאולה בתשרי, שבראש השנה יהיה התעוררות התשובה על ידי תקיעת שופר כמו שנאמר (עמוס ג', ו'): "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו". ואחר כך יום הכפורים לתקן כל העבר, וכשיזכו יהיה אז היחוד. ואחר כך סוכות זמן שמחתינו ומלחמת גוג ומגוג בסוכות. ואף שעל ידי התשובה זמן הגאולה תמיד כמו שנאמר (תהלים צ"ה, ז'): "היום אם בקולו תשמעו" כמו שאמרו בסנהדרין (צ"ח א), אך בעתה (הגמרא אומרת שהגאולה יכולה לבוא בעתה – בזמנה, או מוקדם יותר – 'אחישנה', במידה ועם ישראל ישוב בתשובה. כוונתו של ר' צדוק כאן היא לגאולה שתבוא 'בעתה' – בחודש תשרי, ולא 'אחישנה', שהרי בגאולה של 'אחישנה' הגאולה יכולה לבוא בכל זמן) יהיה התעוררות התשובה מצד ה' יתברך וכמו שנאמר (יחזקאל ל"ו, כ"ו): "והסירותי את לב האבן וגו'" וכתיב (שם, כ"ז): "ועשיתי את אשר בחוקי תלכו".
ולר' יהושע שבניסן נברא העולם נברא אז רוחו של משיח, שיהיה הגאולה בניסן כשיהיה בעתה, ויהיה הסדר כמו גאולת מצרים - מצד ה' יתברך. שיהיה מכות, ויתבררו ישראל בכל העשר מדות, ויהיה הגאולה מצד ה' יתברך.
ועל כן תיקנו שיסיימו התורה בתשרי ואחר סוכות, אף שרואין שעדיין לא היה התיקון כראוי, מכל מקום כל החודש מוכן ומסוגל לתשובה וכמו שאמרנו במה שאמרו בתנחומא (האזינו ד') שעל שם זה נקרא מזלו מאזנים.
(פרי צדיק בראשית, פרשת בראשית ה')