- הלכה מחשבה ומוסר
- חגי תשרי
1099
היום נלמד מתורתו של ר' אלימלך מליז'נסק מתוך ספרו 'נועם אלימלך'. ראשית הוא מסביר את הפסוק 'כי צדיק ה', צדקות אהב'. לפי הפירוש הראשון כוונת המילים צדיק ה' היא שה' נותן צדקה לכל, ולמרות זאת הוא תאב שנעשה צדקות. בדרך כלל כאשר יש לאדם משהו הוא כבר פחות רוצה בו. דווקא החסרון מוליד השתוקקות עזה. אך אצל ה' אין הדבר כך – ולמרות שיש לו כל מה שירצה, והוא עושה צדקה אין סופית – לכל יצור באשר הוא חי, בכל חייו וצרכיו, למרות זאת – הוא חפץ בצדקותינו, והכל למעננו – כדי שנזכה לטוב בעתיד.
לפי הפירוש השני, כוונת המילים צדיק ה' – שכל מעשיו מושלמים, ועל כן הם כולם בדרכה אחת – שלימות מוחלטת ואין-סופית. לעומת זאת, בעם ישראל יש דרגות שונות של צדקות. למרות זאת, ה' אוהב גם את המעשים הנמוכים כמו המעשים הגבוהים.
הסיבה לכך נעוצה אף היא בפסוק בפרשה – 'ורוח אלהים מרחפת על פני המים'. כפי שראינו גם אתמול – פסוק זה רומז לרוחו של משיח. המשיח עתיד לתקן את העולם כולו, ואף את המעשים שאינם מושלמים – הוא יתקן כך שיגיעו לשלמות. בכל מעשה, גם שפל ונמוך, טמון אור גדול שהמשיח עתיד לגלות. אם כן, גם מעשה קטן טומן בחובו צדקה גדולה, ועל כן ה' אוהב אותו.
"ברא אלהים את השמים ואת הארץ כו'" (א, א). יבואר על דרך זה. ונקדים לפרש הפסוק (תהלים יא, ז) "כי צדיק ה' צדקות אהב". הפירוש כך הוא: דהנה (שהנה) עינינו רואין דרך בני אדם הדבר שיש להם כבר אינו חביב בעיניהם אלא משתוקקים תמיד לדבר שחוץ להם, אבל הבורא ברוך הוא אינו כן. אף על פי שצדיק ה' בכל דרכיו ונותן צדקה לכל בשר, אף על פי כן מתאוה ומשתוקק בצדקות אדם. ואף אם צדקנו מה נתן לו רק להטיב לנו באחריתינו.
לזה אמר הכתוב "כי צדיק ה' צדקות אהב", אף על פי שצדיק ה' בעצמו ואינו חסר במדותיו כלום, אף על פי כן צדקות אהב, וזה שבח גדול להבורא יתברך שמו ויתעלה שמקבל תענוג ואינו צריך לנו.
או יאמר "כי צדיק ה' כו'", דהנה הבורא ברוך הוא יחיד במדותיו, שכל מדותיו הוא אצלו יתברך אחדות גמור. ואנחנו עמו ישראל כל אחד חלוק במדותיו ועובד שמו יתברך לפי בחינתו. וזה פירוש הפסוק "כי צדיק ה'", לומר אף על פי שהבורא יתברך הוא יחיד בצדקתו והכל אחדות גמור אצלו יתברך, אף על פי כן צדקות אהב. רצה לומר כל מיני צדקות אוהב ומקבל מאתנו, אף על פי שכל אחד נותן צדקה בבחינתו - יש שכוונתו לשמים לבד למען שמו יתברך, ויש מכוונים לטובתם, אף על פי כן מקבל מהם כי "מתוך שלא לשמה כו'".
וזהו "צדקות אהב", לשון רבים, שאוהב מאתנו הכל - כל מיני צדקות. וזהו "בראשית כו' את השמים ואת הארץ", שזה העובד לשם שמים הוא בבחינת שמים והעובד שלא לשמה הוא בבחינת הארץ. את הכל ברא יתברך שמו ובכל רצונו יתברך. וזה שמפרש הכתוב "והארץ היתה תוהו כו'". פירוש אף על פי שהעובד שלא לשמה היא מדרגה שפילה, אף על פי כן חפץ בו יתברך גם כן. והטעם אמר הכתוב "ורוח אלקים מרחפת על פני מים", על דרך דאיתא במדרש (בראשית רבה ב, ד) רוחו של משיח, ורצה לומר כשיבא משיח יהיה הכל מתוקן.

לימוד שבועי באמונה כ"א -כ"ז תשרי תשעז
כ"א -כ"ז בתשרי תשע"ז
רבנים שונים | כ"א -כ"ז תשרי תשע"ז

סוכות-רבי אברהם דוב מאוווריטש חלק א'
יז תשרי תשע"ז
בשביל הנשמה | יז תשרי תשע"ז

לימוד שבועי באמונה יד-כ תשרי תשעז
י"ד-כ' בתשרי תשע"ז
רבנים שונים | י"ד-כ' תשרי תשע"ז

ליקוטי תורה של האדמו"ר הזקן- דרושים לראש השנה- חלק א'
כ"ו אלול תשע"ו
בשביל הנשמה | כ"ו אלול תשע"ו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
ענייני כשרות המצויים
למה הכל אסור בתשעה באב?!
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד גמרא?