- ספריה
- חכמת החינוך א'
משרשי מצוה זו, מה שכתבנו בשאור. ואולם לחזק הדבר בלבנו, הרחקתנו התורה כל כך.
דיני המצוה, כגון הדברים שנכללו באסור זה, מה הן, ומה שמם, ויתר פרטיה, בפסחים (מ''ב. ואו''ח תמ''ו).
ונוהגת בזכרים ונקבות, בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה לוקה, ובתנאי שיהיה בהם כזית בכדי אכילת פרס, כמו שאמרנו, אבל אין בו כרת. לדעת הרמב''ם ז''ל ולדעת הרמב''ן ז''ל יש בו כרת. ואם אין בו כזית בכדי אכילת פרס, אין בו חיוב מלקות, אלא דינו כדין חצי שיעור שאסור מן התורה, ואין לוקין עליו. ובזה יורו שניהם ז''ל.
מצווה י''ב. שלא לאכול מכל דבר שיש בו חמץ
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
12 - שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסח.
13 - שלא לאכל מכל דבר שיש בו חמץ.
14 - שלא נאכיל מן הפסח לישראל משמד.
טען עוד
והנה לקמן (מצווה י''ט) יתבאר שלדעת הרמב"ם החידוש בלאו דתערובת חמץ אינו שיש איסור באכילת תערובת שיש בה כמות חמץ בשיעור כזית בכא"פ, שבאופן זה ודאי שהיא בכלל איסור כרת של אכילת חמץ, אלא החידוש הוא שגם חמץ ששונה באיכותו, כגון כותח הבבלי ושכר המדי, שמעולם לא היה עליו שם פת אלא הוא רק מערב קמח בתוך השכר מכל מקום היא אסורה באיסור לאו, עיי''ש.
ומעתה, לשיטת הרמב"ם אף שנתרבה דבר שהוא רק תערובת חמץ [אפילו שהוא שונה באיכותו מחמץ בעין, וכנ"ל] מכל מקום בעינן שיהיה בה כזית חמץ בכדי אכילת פרס כדי שילקה עליה, אבל אם אין בה כזית בכדי אכילת פרס אינו לוקה.
ויש לחקור בלאו דתערובת חמץ האם הוא סוג נוסף של חמץ אבל בעיקרו הוא כלול בכללים של איסור חמץ לכל דבר שנתרבו בו כמה וכמה דינים מיוחדים כגון איסור בל יראה, או שאין לך בו אלא חידושו דנאסר באכילה ולא נאמרו בו הדינים המיוחדים שנאמרו באיסור חמץ .
והנה נחלקו האחרונים בדעת הרמב''ם האם יש איסור באכילת חצי שיעור של תערובת חמץ כשאין בו כזית חמץ בכדי אכילת פרס, דדעת רבינו מנוח (חמץ ומצה פ"א ה"ו) והכס''מ (שם ד"ה ועי"ל) ועוד דאף שאינו לוקה יש בו איסור דאורייתא של חצי שיעור .
אבל כמה אחרונים (שם) כתבו דלא שייך כאן איסור חצי שיעור כיון שמבואר (יומא עד.) שהטעם שחצי שיעור אסור מן התורה הוא משום דחזי לאצטרופי, אבל תערובת זו שאין בה שיעור כזית בכדי אכילת פרס לא שייך למימר בה דחזי לאצטרופי .
ויש לבאר דדבר זה תלוי בנדון מה נתחדש בלאו דתערובת חמץ, דאם נתחדש דהוא ככל איסורי חמץ רק שהחידוש בו שהחמץ אינו מתבטל ברוב אם כן י"ל, דאין לך בו אלא חידושו דאינו מתבטל ברוב אבל לענין חצי שיעור אסור מן התורה הרי הוא כדמעיקרא דאין עליה איסור חמץ , אבל לענין איסור בל ייראה אם יש בו כזית בכדי אכילת פרס כיון שחמץ זה הוא ככל חמץ שבעולם ויש פה שיעור כזית אזי אמרי' דיש בו איסור בל ייראה.
אבל אם נימא שמה שנתחדש בלאו דתערובת חמץ הוא שיש סוג חמץ ששונה באיכותו מחמץ רגיל, והיינו דאף שאין עליו שם פת מכל מקום הוי חמץ (וכמו שנתבאר לקמן מצווה י''ט בשם הרוגאצ'ובער) ומעולם לא היה הו''א שלא יהיה שם חמץ על סתם פת שנתערבה, אם כן איכא למימר דיש בו איסור חצי שיעור ככל איסורים שבתורה, אבל לענין בל יראה ובל ימצא אפשר שסוג חמץ זה שאיכותו שונה לא נתרבה גם לאיסור זה.
אבל יעויין בתשובות חת''ס (או''ח סימן ק''ט) שדן שם אי איכא איסור אכילת חמץ ואיסור בל יראה ביי''ש, והעלה דכל שיש בו טעם דגן לענין איסור אכילה אף אם טעם כעיקר דאורייתא אינו אסור מן התורה מדין חצי שיעור, כיון דלא שייך ביה חזי לאיצטרופי, ולענין בל יראה העלה החת''ס דהסברא דחזי לאיצטרופי שייכא דוקא לענין אכילה אבל לענין איסור בל יראה כיוון שסו''ס יש כאן כזית הרי עובר בבל יראה, והוא שלא כדברינו הנ''ל על פי הרוגאצ'ובר.
הלכות שטיפת כלים בשבת
ענייני כשרות המצויים
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך לקשור את הסכך?
למה ללמוד גמרא?
גאולת מצרים מאז ועד היום
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך נראית נקמה יהודית?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
עבודת ה' ליום העצמאות
לקום מהתחתית של התחתית