6. יישום מידת הזריזות | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
זהירות וזריזות

קטגוריה משנית

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אברהם בן דוד

9768

2 דק' קריאה • 5 דק' האזנה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

לעצל יש תמיד תירוצים בשפע, מדוע לא כדאי להתאמץ, הוא אינו מרגיש שכל התירוצים אינם באים משיקול דעת אמיתי, אלא מפני עצלותו שהיא מטה את דעתו ושכלו, וכך אמר שלמה המלך במשלי: "חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם". לעצל נראה שהוא חכם יותר מכל חכם אחר, והוא אינו מסוגל להאזין לתוכחות, הוא בטוח שהוא הצודק והוא המבין. ואילו האחרים - הם טועים ולא מבינים. אפילו כאשר ברור לאדם מה הוא צריך לעשות, מה טוב לעשות עכשיו, אעפי"כ יכולה העצלות להתגבר עליו, והוא אומר: "אולי כדאי בכל זאת לישון קצת, לאסוף כח לפני שאלך, אם אישן אהיה אח"כ יותר רענן, אולי אוכל לעשות את מלאכתי יותר ביעילות, יותר בצלילות הדעת", וכל הנימוקים הללו אינם אלא תירוצים, ואם ילך לישון - ירדם לזמן ממושך, יפסיד זמן ואח"כ לא יספיק את מה שהיה צריך להספיק. הוא אומר: "חם היום, חם מדי, לא כדאי לצאת", "קר מדי, גשמים בחוץ, סכנה, עדיף להישאר בבית", "פשטתי כותנתי איככה אלבשנה". צריך להיות מודע לכך ולהתגבר על התכונה השלילית הזו, על העצלות, ולפתח את תכונת הזריזות - "זריזים מקדימים למצוות".

המלאכים נשתבחו במידה הטובה הזו, שנאמר בהם: "גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו". עושים דברו בטרם שמעו את דברו, ונאמר בהם: "והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק". ואמנם האדם אינו מלאך, על כן אי אפשר לו שיגיע לגבורתו של המלאך, אך בוודאי שהוא צריך לשאוף להתקרב עד כמה שיוכל לדרגה זו. ודוד המלך היה משתבח על חלקו ואומר: "חשתי ולא התמהמהתי לשמור מצוותיך".
את מידת הזריזות אפשר ללמוד ממלאכים ואפשר ללמוד מבע"ח, והוא מה שאמרו: "הווי עז כנמר, וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים".

ובכן, כיצד מיישמים את המידה הזו, את מידת הזריזות? יעשה אדם כלל לעצמו, לא להחמיץ את המצווה: "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה". בהגיע זמנה של מצווה להעשות, או כאשר נזדמנה לפניו מצווה, או עלה בדעתו לעשות מצווה, ימהר ויזדרז לעשותה ללא כל שהייה ולא לדחות את המעשה אפילו לזמן קצר, כי בכל דחייה יש סכנה, אולי יזדמן איזה עיכוב שימנע את המעשה הטוב. ועל דבר זה העירו כבר חז"ל בעניין המלכת שלמה המלך. כאשר אמר דוד לבניהו בן יהוידע להמליך את שלמה בנו תחתיו, לקחת את שלמה ולהוריד אותו אל הגיחון ולמשוח אותו שם למלך על ישראל, ענה בניהו ואמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמרו חכמים: מה התפילה הזו? הלא כבר נאמר ששלמה הוא שימלוך? אלא, אמרו חכמים: הרבה קטיגורין יעמדו מכאן ועד גיחון. כלומר: כל דבר שלא נעשה מיד, מי יודע איזה הפרעות יתהוו וימנעו את עשייתו.

על כן, מידת-הזריזות אומרת - כל מעשה מצווה שנזדמן צריך לעשות מיד: "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה".