צער בני ישראל על הגלות | רבנים שונים | בית המדרש

מדורים
לאורו

קטגוריה משנית

פרשת שבוע ותנ"ך
ויגש

5 דק' קריאה

לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם (בראשית מז יט). אֶפְשָׁר לִרְמֹז, דַּעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִתְאָרֵךְ עֲלֵיהֶם עֹל הַגָּלוּת וְקָצוּ בְּחַיֵּיהֶם, וּמִצְטַעֲרִים וּמִתְאוֹנְנִים עַל צַעֲרָם שֶׁבֵּין הָאֻמּוֹת, וּמִצְטַעֲרִים גַּם כֵּן עַל צַעַר אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְעַל בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ עַד מָתַי הֵם שׁוֹמֵמִים, וּבָטְלָה עֲבוֹדָה וּבָטְלָה תּוֹרָה, וְשׁוֹאֲלִים וּמְבַקְּשִׁים מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיָּשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, וְיָשִׁיב הָעֲבוֹדָה לִמְקוֹמָהּ וְהַתּוֹרָה עַל מְכוֹנָהּ.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ , יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגָלוּתָם וּבְצַעֲרָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ בַּגָּלוּת, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ שֶׁהִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם , דְּהַיְנוּ, פְּדֵנוּ וּקְנֵה אוֹתָנוּ בִּשְׁבִיל שֶׁנַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת 'לֶחֶם' בְּאַדְמָתֵנוּ שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפִרְעוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּהְיֶה עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמַקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת בְּאַדְמָתֵנוּ. וְתֶן זֶרַע , דְּהַיְנוּ שְׁלַח לָנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא זֶרַע דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים פט לז) 'זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה', וּבָזֶה וְנִחְיֶה , נִכָּנֵס בַּקְּדֻשָּׁה שֶׁהִיא חַיִּים, וְלֹא נָמוּת , וְלֹא נִשָּׁאֵר בַּסִּטְרָא אַחֲרָא הַנִּקְרֵאת סִטְרָא דְמוֹתָא, וְהָאֲדָמָה שֶׁהִיא אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, לֹא תֵשָׁם , לֹא תִּשָּׁאֵר שְׁמָמָה:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנָיו שֶׁיִּרְאֶה בְּעָנְיֵנוּ וְיָחִישׁ גְּאֻלָּתֵנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן :
(פיתוחי חותם פרשת ויגש)

ענין הגוף והנשמה ביום הדין
וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו (בראשית מה ג). גְּמָרָא דַּחֲגִיגָה דַּף ד' וְזֶה לְשׁוֹנָהּ, רַבִּי אֶלְעָזָר כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא בָּכֵי, 'וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו', וּמַה תּוֹכָחָה שֶׁל בָּשָׂר וָדָם כָּךְ, תּוֹכָחָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה:
יֵשׁ לְדַקְדֵּק מַאי קָסָבַר דְּקָא מְדַמֵּי תּוֹכָחָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשֶׁל בָּשָׂר וָדָם, דְּבִשְׁלָמָא גַּבֵּי יוֹסֵף, לֹא הָיָה לָהֶם מַה לְּהָשִׁיב לוֹ, אֲבָל גַּבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ אִם אֵין אָדָם יָכוֹל לְהָשִׁיב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵע אִם יֵשׁ בְּיַד אָדָם בְּמַה לְּהִפָּטֵר, יִפְטֹר אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בְּלֹא תְּשׁוּבָתוֹ, וְאִם אֵין בְּיָדוֹ בְּמַה לְּהִפָּטֵר, אֲפִלּוּ בְּלֹא תּוֹכָחָה וּפַחַד נַמִי, וְלָמָּה תָּלָה הַדָּבָר בְּתוֹכָחָה:
טענת הנשמה והגוף ביום הדין
וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב, דְּהִנֵּה אִיתָא (סנהדרין צא.) דְּהַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה בְּיוֹם הַדִּין רוֹצִים לִפְטֹר עַצְמָם בְּטַעֲנָה כּוֹזֶבֶת, דְּהַגּוּף אוֹמֵר אָנֹכִי לֹא מָרִיתִי, דְּהָא מִשָּׁעָה שֶׁיָּצְאָה הַנְּשָׁמָה מִמֶּנִּי הֲרֵינִי כְּעֵץ יָבֵשׁ, וְהַנְּשָׁמָה אוֹמֶרֶת אֲנִי לֹא חָטָאתִי, דְּהָא מִשָּׁעָה שֶׁיָּצָאתִי מִן הַגּוּף הֲרֵינִי כְּעוֹף פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, הַגּוּף הוּא הַחוֹטֵא. וְהִנֵּה טַעֲנָתָם בִּשְׁנֵיהֶם הֶבֶל לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ, דְּמִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה דִּשְׁנֵיהֶם לִדְבַר עֲבֵרָה נִתְכַּוְּנוּ, וְחַיָּבִים לֵעָנֵשׁ בִּשְׁנֵיהֶם:
הלימוד מיוסף הוא שטענת כזב א"א לטעון
וְהִנֵּה אִיתָא גַּם כֵּן בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא ויגש פ"ט) 'וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו' (לעיל לח א) שֶׁהוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ, אָמְרוּ לוֹ אַתָּה הָיִיתָ מֶלֶךְ עָלֵינוּ וְאָמַרְתָּ לָנוּ לְמָכְרוֹ, אִלּוּ אָמַרְתָּ לָנוּ לְהַחֲזִירוֹ הָיִינוּ שׁוֹמְעִים לְךָ. וְהִנֵּה הַשְׁתָּא כְּשֶׁהָיוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי יוֹסֵף וְהוֹכִיחָם עַל שֶׁמְּכָרוּהוּ, הָיָה לִשְׁאָר הָאַחִים לִתְלוֹת הַדָּבָר בִּיהוּדָה וְלִפְטֹר אֶת עַצְמָם, וְלוֹמַר שֶׁהוּא הָיָה מֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְמָכְרוֹ וּלְפִיכָךְ עָשׂוּ הֵם כְּאֶחָד צַוָּאָתוֹ, וְאִלּוּ אָמַר לָהֶם לְהַחֲזִירוֹ הָיוּ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, וַאֲפִלּוּ הָכִי נִבְהֲלוּ וְלֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת אוֹתוֹ דָּבָר, וְהַטַּעַם דִּתְשׁוּבָה זוֹ לֹא חַזְיָא וְלֹא מִידִי לִתְלוֹת הַדָּבָר בִּיהוּדָה, דְּכֻלָּם הָיוּ שׂוֹנְאִים אֶת יוֹסֵף וּמְבַקְּשִׁים רָעָתוֹ, וּבְלֵב שָׁלֵם הִסְכִּימוּ בִּמְכִירָתוֹ:
וְהִנֵּה יֵצֶר הָרָע מוֹלִיךְ אֶת הָאָדָם בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב, וְאוֹמֵר לָאָדָם חֲטֹא וּכְשֶׁתָּמוּת הֲרֵי הַנְּשָׁמָה תִּפָּרֵד מִן הַגּוּף, וְהַגּוּף יִתְלֶה בַּנְּשָׁמָה הַחֵטְא, וְהַנְּשָׁמָה תִּתְלֶה בַּגּוּף כַּנִּזְכָּר, וּמִמֵּילָא יִתְפַּטְּרוּ שְׁנֵיהֶם, וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת אֵין טַעֲנוֹתָם מוֹעִילוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
וְהַשְׁתָּא רַבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה בָּכֵי עַל יוֹם הַדִּין, וְחִדֵּשׁ לָנוּ מֵהָא דְּיוֹסֵף דְּהָא דְּאוֹמֵר יֵצֶר הָרָע לַגּוּף וּנְשָׁמָה לְהִפָּטֵר, כְּשֶׁיָּשִׁיב כָּל אֶחָד מֵהֶם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי לֹא חָטָאתִי וְיִתְלֶה בַּחֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁזֹּאת לֹא תַּצִּילֵם, מִכָּל מָקוֹם אָמַר לָנוּ רַבִּי אֶלְעָזָר דְּאַף תְּשׁוּבָה זֹאת לֹא יוּכַל לְהָשִׁיב אוֹתָהּ כְּלָל וְעִקָּר, דְּהָא דִּכְוָתָהּ גַּבֵּי בָּשָׂר וָדָם וְלֹא יָכְלוּ לְהָשִׁיב, דַּהֲוָה לְהוּ לַשְּׁבָטִים לִתְלוֹת בִּיהוּדָה, וּמִפְּנֵי הַבֶּהָלָה לֹא יָכְלוּ, וּמִכָּל מָקוֹם הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת לֹא תּוֹעִיל, תּוֹכָחָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְּאֵין הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה יְכוֹלִים לִתְלוֹת זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה, וְאֵין לָהֶם פֶּה לְהָשִׁיב זֹאת דַּאֲפִלּוּ אִם יִטְעֲנוּ כָּךְ לֹא יוֹעִילוּ, אֲבָל אִם יֵשׁ בְּיָדָם תְּשׁוּבָה נִצַּחַת בַּר מִן דֵּין, אֲפִלּוּ לֹא יָשִׁיבוּ אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ מַה בְּיַד הָאָדָם, וְעַל מַעֲשָׂיו יָדִין אוֹתוֹ. וְדוֹ"ק:
(לבונה זכה פרשת ויגש)

הוידוי הוא הפיוס לפני הקב"ה
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְגוֹ' (בראשית מד יח). אֶפְשָׁר לִרְמֹז עַל בַּעַל הַתְּשׁוּבָה דְּצָרִיךְ וִדּוּי וַחֲרָטָה וַעֲזִיבַת הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כח יג) 'וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם' (רמב"ם תשובה פ"ב ה"ב-ג). וּכְשֶׁמִּתְוַדֶּה מִלֵּב וּמִנֶּפֶשׁ, עֲקִימַת שְׂפָתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה, וְיֵחָשֵׁב לוֹ כְּקָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד ג) 'וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ', וְזֶהוּ הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּבִדְבָרִים מִתְרַצֶּה לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם) 'קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה''. וְזֶהוּ הָרֶמֶז וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה , הִנֵּה רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (ב"ר צג ו) דְּהַגָּשָׁה מְשַׁמֶּשֶׁת לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, לְמִלְחָמָה וּלְפִיּוּס וְלִתְפִלָּה, וְזֶהוּ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה , יְהוּדָה הוּא מִי שֶׁהוֹדָה עַל עֲוֹנוֹ וְרוֹצֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְנִגָּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, בְּמִלְחָמָה וּבְפִיּוּס וּבִתְפִלָּה. הַמִּלְחָמָה הוּא שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱזֹר מָתְנָיו מִכָּאן וּלְהַבָּא עִם יֵצֶר הָרָע, הַפִּיּוּס הוּא הַוִּדּוּי שֶׁמִּתְוַדֶּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִמְחֹל לוֹ עַל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו (ויק"ר ג ג), הַתְּפִלָּה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּעֶזְרוֹ. וְזֶהוּ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה , זֶה שֶׁהוֹדָה עַל עֲוֹנוֹ נִגָּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלֶּה. וּמְפָרֵשׁ קְרָא הַוִּדּוּי, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי , דְּהַיְנוּ, בַּעַל תְּשׁוּבָה מִתְחָרֵט לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִתְוַדֶּה וְאוֹמֵר בִּי אֲדֹנִי עֲוֹנוֹת כָּךְ וְכָךְ, דְּהַיְנוּ 'אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ' וְכוּ'. יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי , דְּהַיְנוּ, הַתְּשׁוּבָה שֶׁלִּי הִיא יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר , הוּא הַוִּדּוּי וְהַחֲרָטָה, כַּכָּתוּב עַל יְדֵי נְבִיאֲךָ 'קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'':
הקב"ה חי לעולם ואינו צריך להתנקם מיד
וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה. הַכַּוָּנָה הִיא, דְּשֵׁם הֲוָיָ"ה הוּא רַחֲמִים וְשֵׁם אֱלֹהִים הוּא דִּין, וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה דִּין אוֹ חֲרוֹן אַף, הוּא בְּשֵׁם אֱלֹהִים. וְהִנֵּה כָמוֹךָ גִּימַטְרִיָּא 'אֱלֹהִים'. וְהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַי וְקַיָּם לָעַד, וְאֵין מִדָּתוֹ כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, שֶׁאִם אִישׁ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּמִי שֶׁעָשָׂה לוֹ רָעָה, מִתְחָרֶה לִנְקֹם תֵּכֶף וּמִיָּד, שֶׁמָּא יָמוּת הַנּוֹקֵם אוֹ הַנָּקוּם וְלֹא תֵּצֵא מַחֲשַׁבְתּוֹ לַפֹּעַל, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַי וְקַיָּם לָעַד, וְהַנְּקָמָה בְּיָדוֹ לְעוֹלָם אִם לֹא יָשׁוּב הָאָדָם (ספרי האזינו של), לְפִיכָךְ לֹא שַׁיָּךְ בּוֹ שֶׁיִּתְחָרֶה לִנְקֹם מִיָּד. וְזֶהוּ וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ לִנְקֹם מִיָּד, כִּי כָמוֹךָ , שֶׁהוּא שֵׁם 'אֱלֹהִים' הַמִּתְחָרֶה לִנְקֹם מִיָּד. וְכֵיוָן שֶׁאַתָּה חַי וְקַיָּם כְּפָרוּעַ דָּמֵי, וְזֶהוּ כְּפַרְעֹה , מִלְּשׁוֹן פֵּרָעוֹן:
(פיתוחי חותם פרשת ויגש)

הוידוי נצרך לבעל תשובה
דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ (תהלים קיט כו). בָּא לִרְמֹז עַל הַוִּדּוּי שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל וְהוּא צֹרֶךְ הַרְבֵּה לְבַעַל תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כח יג) 'וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם'. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּקָּרְבָּן דְּצָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה ז) 'וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ', וּכְתִיב (לעיל ה ה) 'וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ', כֵּן צָרִיךְ בַּעַל תְּשׁוּבָה לְהִתְוַדּוֹת וּלְהִתְחָרֵט (רמב"ם תשובה פ"ב ה"ב), וְהַמִּתְוַדֶּה וּמִתְחָרֵט בְּוַדַּאי שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר רֵיקָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר 'וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם', דְּהַיְנוּ בְּוַדַּאי הוּא שֶׁיְּרֻחַם. וְזֶה שֶׁאָמַר דְּרָכַי סִפַּרְתִּי , דְּהַיְנוּ הַוִּדּוּי שֶׁאֲנִי מִתְוַדֶּה וּמְסַפֵּר לְפָנֶיךָ כָּל דְּרָכַי הַמְקֻלְקָלִים וּמִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם, וּבָזֶה פָּשׁוּט אֶצְלִי שֶׁתַּעֲנֵנִי, לָכֵן אָמַר וַתַּעֲנֵנִי לְשׁוֹן עָבָר, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲנִיתַנִי כְּבָר, וְלֹא אָמַר 'תַּעֲנֵנִי', לְפִי שֶׁאָמַר כֵּיוָן שֶׁעָשִׂיתִי וִדּוּי וַחֲרָטָה כָּרָאוּי פָּשׁוּט אֶצְלִי שֶׁכְּבָר עֲנִיתַנִי. אֲבָל מְבַקֵּשׁ וְשׁוֹאֵל מִמְּךָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ , וְהַכַּוָּנָה לְפִי שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא מַדְרֵגוֹת וּמַעֲלוֹת, וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְהַמְעֻלָּה שֶׁבָּהֶם הוּא שֶׁיִּהְיֶה בַּעַל הַתְּשׁוּבָה חָכָם בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וְיֵדַע הָעוֹלָמוֹת שֶׁפָּגַם בָּהֶם וְהַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַם בָּהֶם, וְיַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַמּוֹעִיל לְתַקֵּן כָּל דָּבָר בְּשָׁרְשׁוֹ וּמְקוֹרוֹ לְבִלְתִּי יִשָּׁאֵר שׁוּם פְּגָם חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶהוּ שֶׁמְּבַקֵּשׁ וְשׁוֹאֵל לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ , דְּהַיְנוּ לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת לְכָל דָּבָר וְדָבָר חֹק הָרָאוּי לוֹ:
(מחשוף הלבן פרשת צו)
(נלקט ונערך ע"י ישיבת "אביר-יעקב", מכון "אור-לישרים" נהריה)

ויגש

לאורו