11. בביאור מידת הנקיות | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
בין אדם לחברו

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

דבורה בת מרים שתח'

3381

2 דק' קריאה • 5 דק' האזנה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

מה ההבדל בין הזהיר ובין הנקי?
הזהיר הוא מי שנזהר במעשיו ורואה שלא יחטא במה שנודע ומפורסם אצל הכל שהוא חטא. מחטאים גלויים וידועים הוא נזהר, אבל ממעשים גבוליים שאינם חטאים ברורים, מהם אינו נזהר. ליבו נוטה להורות בהם היתר, והוא אינו פורש מהם.
לעומתו הנקי, מי שרכש את מידת הנקיות, מפותחת בו יכולת ההבחנה הזכה והוא מתרחק מכל דבר שיש בו איזה רושם של חטא, ולא רק מחטאים ברורים ומפורסמים.

הזהיר, ליבו עדיין נגוע קצת בנטיות רעות, ועדיין לא טיהר את עצמו מהתאוות לגמרי, על כן ליבו מושכו להקל בדברים שאין החטא מפורסם בהם. ואעפ"י שהוא משתדל לכבוש את יצרו ולכפות את תאוותיו, אך עדיין הדרך ארוכה, וכל עוד נטיות הלב לא טוהרו מכל תאווה, עדיין הוא נמשך אחריהן, והן מטות את לבבו להקל בספקות, להתעלם מברור יסודי.

צריך האדם שיתרגל הרגל גדול במידת הזהירות, עד שיתנקה נקיון ראשון מן החטאים המפורסמים, וירגיל את עצמו בעבודה ובזריזותה, ותגבר בו האהבה אל בוראו והחמדה אליו. הנה כוח הרגל זה ירחיק אותו מענייני החומר וידביק את דעתו אל השלמות הנפשית עד שסוף סוף יוכל להגיע אל הנקיון השלם, שכבר יתנקה ליבו מכל תאווה גופנית, וימלא ליבו בחמדה אלוקית, ואז תישאר ראייתו זכה וברורה, וירחיק מכל מה שהוא חטא אפילו שיהיה קל שבקלי החטאים, ולא יהיה בהם אפילו נדנוד דבר רע. אנשים כאלה נקראו "נקיי הדעת שבירושלים".

גם דוד המלך השתבח במידה זו, והיה שמח בעצמו ואומר: "ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'". והנה ודאי כי מלאכה רבה היא לאדם להגיע אל שלמות מידה זו. כי עבירות הניכרות וידועות - קל להישמר מהן, כיוון שרעתן גלויה. אך הדקדוק המצטרך לנקיות הוא קשה ביותר, כי יש הרבה עבירות שאדם דש בעקביו והוא בכלל לא מרגיש בהן, וכמו שאמרו חכמים: "רובם בגזל ומיעוטם בעריות וכולם באבק לשון הרע". כי מפני רוב דקותו של החטא, כל בני אדם נכשלים בו מפני שאינם מכירים אותו.

אכן, הדרך ארוכה וקשה להגיע למידת הנקיות, אך אפשרי. וצריך לשאוף להתקדם בשלמות המידות ללא לאות. דוד המלך שעבד על עצמו והיה נזהר ומנקה את עצמו נקיון גמור מכל אלה, היה הולך למלחמה בבטחון חזק, והיה שואל: "ארדוף אוייבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" - מה שלא שאלו יהושפט, אסא וחזקיה לפי שלא היו מנוקים כל כך. והוא עצמו אמר: "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפיים ובר לבב".
אמנם נכון, מידת הנקיות מידה גדולה שקשה להשיגה אבל אפשר, ומי שהגיע למידה זאת כבר הגיע למדרגה גדולה, כי עמד בפני מלחמה גדולה וחזקה וניצח.