- הלכה מחשבה ומוסר
- אדר היקר
55
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב"ה. יום טוב לישראל תרס"ב
א) בעניין היתר השביעית השכיל הרב ר' נפתלי הערץ זצ"ל אבד"ק יפו ת"ו, להתיר למכור האילנות לא"י, דהקרקע בעצמו הרי יש בזה משום לא תחנם, ולעשות מכירה קלה שהיא כשכירות לא יועיל בדיניהם, ולעשות בדיניהם מלבד משום לת"ח הוא דבר שלא יוחזר להם באמת. ועל כן העצה למכור האילנות עד מקומות היניקה שלהם ע"מ לקוץ, ובזה לא שייך משום לת"ח, וגם א"צ כלל ע"פ דד"מ לכתוב בערכאותיהם רק בינו לבין עצמו די. והקונה השליש וועקסלען על מיליאן רו"כ בעדם וכו' וכו'. זה היה חידושו והגאון ר' יהושע ליב דיסקין ז"ל הסכים לזה. ולבי נוקפני ע"ז בשתים: (א) הך דעל מנת לקוץ הוא רק בקוצץ אח"כ ולא באינו קוצץ, (אם גם נאמר שבמעט הקרקע לא שייך לא תחנם). (ב) הרי בר"פ דחלה וכ"ה בגיטין (ז:) דעפר חו"ל שבא בספינה לא"י חייבת במעשרות ובשביעית 'וכ"ה בעציץ נקוב וא"כ הכי נמי הרי מהעפר שתחת קרקע של יניקת האילנות ג"כ יונקים האילנות, ואנה נמצא שיעור לדבר לגבול עד שיעור כזה היא היניקה מלמטה ולא יותר, והרי שם בעפר הבא בספינה קאמר והים מפסיק ומ"מ אסור.
ב) הגאון דקאוונא ז"ל השיב למכור הקרקע לישמעאלי (דווקא) ובב"ד שלנו בתנאי מפורש בקניינינו ולא כשלהם ואז מותר לעבוד מלאכות דרבנן ע"י ישראל ודאו' ע"י א"י, ומה הם דאו' ודרבנן יבררו רבני ירושלים אם הספרדים או האשכנזים (כתשובת הר' לחסידים כיו"ב). הוא גודש גדול לקולא. טעמו לא ראינו ורק פסקו בקצרה כמו שהשיב בשתי שמיטות.
ג) האב ובנו שראו את החידוש להתיר בהבלעה, כמבואר במבי"ט ומהרי"ט ואחריהם פסק ג"כ הפאת השולחן. אמנם משמע רק בהבלעת איזה שנים עם שנת השמיטה, ויוכל להיות שיתירו גם עתה עם שלש או ארבע שנים שאחרי השמיטה, ומאי נפקא מינה. אמנם ע"ז השיג המנחת חינוך מסוגיא דע"ז (ט"ו:) שאנו מצווים על שביתת שדינו בשביעית, כמו בש"ב בשבת. ואני עני לא כן עמדי. וראיותי, א) ממה שלא כתב הר"מ כן, בה' שמיטה ויובל שאסור להשכיר לעכו"ם כמו בש"ב שכ"כ סמוך ונראה למ"ע דש"ב. ובאמת לא אשתמיט תנא ואמורא ופוסקים ראשונים ואחרונים להשמיענו עיקר הזה שאסור ש"ש בשביעית כמו ש"ב בשבת. ולעניותי לא מצאתי בתלמודים ובתוספתות ובשום מקום. וכה"ג פריך הגמ' ביבמות (ע"ג) וכריתות (כ"ה) ועוד ש"מ. (והט"א מביא ראיות כאלו בכ"מ). ב) מהא דאסרו חז"ל שכירות שדות בא"י משום הפקעת תרומות ומעשרות, וא"כ בשנת השביעית יהא מותר, ולא עוד, דאיפכא היה לו לומר דאסור בכל שנות השמיטה, מפני שנת השמיטה, ובודאי עדיף לגזור גזירה זאת המובנת לכל, וכי בודאי היו נכשלים מפני ההפסד הרב, מלגזור משום הפקעת תרומות ומעשרות, שהירושלמי מקשה ע"ז א"כ קמח לא נמכור משום מצות חלה כו' וכו'. אלא ודאי דאין שום איסור שביתה לישראל כשא"י יעשה בשדהו בשביעית. וי"ל נהפוך הוא, שחז"ל לא החמירו כ"כ בזה גם מדרבנן להשכירו לא"י, לאשר לכל היותר אין בזה רק שבות, והרי גם בשבותי שבת התירו בהפסד גדול, וא"כ ק"ו לשבות שביעית, שכל עיקר מספק"ל בב"מ (צ.) אם יש כלל שבות דאמירה, אלא שיש לומר דלא התירו משום הפסד רק לפעמים ולא כה"ג דשביעית שהיא שנה שלימה, ובפומבי, וגם אין לדמות גזירות חז"ל זה לזה, וכנודע, וגם בשבותי שבת כ' המגן אברהם שאין ללמוד זמ"ז.
נזכרתי שדבר זה אם שביתת שדה כש"ב בשבת כבר נחלקו בזה אדירי עולם הרש"ל והמהר"ם שם בב"מ. ושניהם ל"ז ד' הגמרא ע"ז (ט"ו:), (וד' הרש"ל תמוהים).
אדר היקר (76)
הרב הראל כהן
68 - האדר"ת סולל את היתר המכירה לחותנו הראי"ה
69 - הכנות לשמיטת תרס"ג
70 - הנהגות האדר"ת בהיתר מכירה תרס"ג
טען עוד
ד) בעלי המושבות הנזכר, שהשיבוני שגם בשדותיהם הורה להם הרב המנוח מיפו ז"ל איזה היתר, ונודע לי כי גם עתה עשה להם חתנו הרב נ"י כמאז, אבל באיזה אופן לא ידעתי ולא ארצה לדעת, כי לפי הנראה ל"ה להרב המנוח ז"ל אופן אחר רק למכור ע"מ לקוץ וכו' וכנזכר. ודבר זה שא"א בשדות א"כ אם הי' לו אופן אחר הי' עושה כן גם להכרמים.
ה) בשו"ת שמן המור כ' מסקנתו (אחר אריכות רב כמה ניירות) זאת תורת העולה בנ"ד שהוא בשדה הכרם שא"א לעשות תיקון השכירות, שבודאי יעשה (הגוי) עבודת הכרם בשביעית, יש לעשות כן: א) או למכור את הכרם מכירה גמורה וחלוטה, גוף הקרקע בשטר מפורש לשתי שנים, שנה שקודם השמיטה ושנת השמיטה עצמה, כמה ששווה הכרם להיות קנוי לאדם להיות מושל בו בגוף הקרקע והאילנות כקונה קניין עולם, ושיחזיר לו את כרמו תיכף לאחר השביעית, אם אין לבו בטוח לעשות עם הגוי מכירה סתמית לפום דינא ובשטר ושישמע לו הגוי אחר הקני' להיטיב להתחייב לו, שלאחר השביעית יחזיר לו את כרמו והוא יחזיר לו מעותיו.
ב) או שיתנה עם הגוי החכור שלו שבשנת השביעית לא יעשה שום עבודה כלל, ע"מ לוותר להגוי מחלקו בפירות עד שיתרצה, ואח"כ יפקיר את כרמו בפני שלשה, ויפרש שאינו מפקירו רק לשנת השמיטה לבד, וכשילך לכרמו בשנת השמיטה יכוון שלא לזכות בו, ואחר הז' יזכה בו תיכף כראוי.
(וכמדומני שבס' עיקרי דינים ביו"ד העתיק דבריו אלו, והמעיין יראה דבריו). ואמנם שם הביא ד' הגר"מ גלאנטי, שהשיב בפשטות שלפי מה שכל המכירות שדות הן לשלם ארנונא למלך, מתחילה אינם נקראות כלל שדות ישראל, ולא שייך בזה דין שביעית מדכ' שדך, כו' כו'. - וכן שמעתי מהרי"מ סאלאמאן שי', שבכל הקושאנעס של הערכאות כ' מפורש כמעט, שהן של המלך לשלם מהם העשור, ואם ישלמו אין למלך עליהם כלום. וכבר העירו רבותינו הראשונים בע"ז כ"א על ההיתר הזה. ולא אבין מדוע החמירו כ"כ המחמירים בזה, ומאי כולי האי, אם ימכרום לשנים אחדות באופן בטוח שיחזיר לנו אח"כ, שלכאורה לא שייך בזה כלל לא תחנם. ובשגם כל עיקר הלאו הוא כמובן כדי שיהיה לנו אחיזה באה"ק, ולא להם, ואם נחמיר כ"כ הרי א"א ח"ו שתהיה לנו. וסברא וזו מצאתיה גם בשמן-המור שם.
ויש להסתפק ג"כ אם בזמן הזה שבטלה קדושת הארץ להר"מ ז"ל יש הלאו דלא תחנם כלל.
הצורך בעיסוק במחשבת ישראל
הרב הראל כהן | כ"ג תמוז תש"פ
הנהגות האדר"ת בהיתר מכירה תרס"ג
אגרות האדר"ת - אגרת ט - י עמ' פו - פז
הרב הראל כהן | ט"ז סיון תשפ"ב
האדר"ת סולל את היתר המכירה לחותנו הראי"ה
אגרות האדר"ת - אגרת ח -ט עמ' פד - פה
הרב הראל כהן | ב' סיון תשפ"ב
לימודי אמונה תורת המוסר
עמוד ט"ז - י"ז ד"ה אותם קוי האורה
הרב הראל כהן | י"ג אלול תש"פ
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
איך ללמוד אמונה?
מהי עיקרה של הגאולה?
מי יושב במקום שלי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לקום מהתחתית של התחתית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מרכילות ועד שפיכות דמים - פרשת 'קדושים'
הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
החינוך שמחבר הכל לאור ה', ולימוד תורה של תינוקות של בית רבן
אורות ישראל פרק ז' פסקאות ז-ח
הרב ש. יוסף וייצן | ז' אייר תשפ"ה
"אדמוני עם יפה עיניים וטוב ראי"
שמואל א, פרק טז פסוק יב
הרב שמעון קליין | ט' אייר תשפ"ה
