כיצד נולד העגל? | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
כי תשא

קטגוריה משנית

8584

3 דק' קריאה

מספרים שפעם ישבו שלושה צדיקים ועסקו בשאלה הבאה – מה היית עושה בעולם, לו ה' היה מפקיד בידיך את העולם?
אמר אחד הצדיקים: הייתי מתקן נקודה פלונית.
נענה השני ואמר: ואני הייתי מתקן נקודה אחרת.
תלו עיניהם בצדיק השלישי, ושאלוהו: ומה אתה היית מתקן?
ענה השלישי ואמר: הייתי משאיר את העולם כמו שהוא. בטוח אני שה' מנהל את העולם בדרך הטובה ביותר, גם אם אינני מבין הכל...
ובכן, בפרשתנו יש מדרש מופלא שמבטא רעיון זה.
כאשר משה מתפלא על אהרון, הכיצד הביא על העם חטאה גדולה, מספר לו אהרון שכאשר הביאו לו את נזמי הזהב, "ואשליכהו באש ויצא העגל הזה". ותמוהים הדברים – הכיצד התחולל כאן נס כה גדול, והעגל נוצר מעצמו?
מספרים על כך חז"ל סיפור מדהים באחד הפירושים (מדרש תנחומא שם): "ויש אומרים שמיכה היה, שנתמכמך בבנין מה שהציל משה מן הלבנים, נטל הלוח שכתב עליו משה - עלה שור, כשהעלה ארונו של יוסף, השליכו תוך הכור בין הנזמים ויצא העגל גועה כשהוא מקרטע".
כלומר, מיכה, שאנו מכירים אותו בהמשך התנ"ך מסיפור פסל מיכה, איש שבהמשך הדורות מהווה מוקד לקלקולם של ישראל והדחתם לחטא החמור של עבודה זרה, החל את הקריירה הציבורית המפוקפקת שלו כבר בחטא העגל.
כאשר משה רצה לחלץ את ארונו של יוסף, השקוע בנילוס, ולהעלותו ממצריים, הוא השליך טס שעליו חרותות המילים 'עלה שור', הרומזות ליוסף הצדיק הנמשל לשור, "בכור שורו הדר לו", והטס הזה שבא מכוח הקדושה של משה, נפל לידיו של מיכה, והוא הפנה אותו לכוח הטומאה ויצר ממנו את פסל העגל לעבודה זרה.
חז"ל לא מספרים סתם סיפורים. כל סיפור כזה גונז רעיון עמוק בחובו.
כאן כדאי שנתבונן – מי הוא אותו מיכה?
ראינו שחז"ל מספרים עליו, שהוא התמכמך-נמעך בבניין, ומשה הציל אותו. ובכן, חז"ל משלימים את הסיפור במקום אחר, וכך מביא רש"י (סנהדרין קא:) "מפורש באגדה, שאמר לו משה להקדוש ברוך הוא: אתה הרעות לעם הזה - שעכשיו אם אין להם לבנים משימין בניהם של ישראל בבנין. אמר לו הקדוש ברוך הוא: קוצים הם מכלין, שגלוי לפני אילו הם חיים היו רשעים [גמורים], ואם תרצה, תנסה והוציא אחד מהן, הלך והוציא את מיכה".
כלומר, חז"ל מלמדים אותנו, שמשה תמה על הנהגת ה' בעולם. הוא ראה שכאשר יהודי לא מליח לספק את מכסת הלבנים לעבודת הפרך של המצרים, הולכים הרשעים הללו ולוקחים את בנו של העבד, ושמים אותו כלבנה בבניין.
אמר לו הקב"ה, אני עושה את הכי טוב בעולם, הנהגתי היא מושלמת, כי אם אותם ילדים יגדלו ויחיו הם יהיו רשעים, אבל אם אתה רוצה וחושב שאתה יודע לנהל את העולם טוב יותר, תציל את אחד הילדים. הלך משה וחילץ את מיכה מהבניין, ואכן מיכה הפך להיות מגדולי המדיחים לעבודה זרה.
בעצם, חז"ל אומרים לנו, שכשמשה רבינו בושש מלרדת מהר סיני, וכידוע שהעגל נעשה כתחליף למשה, כעבודה זרה בשיתוף, ולא כתחליף לה', הרי שמה שיצר את התחליף השלילי למשה, זה משהו שבא מכוח משה.
מיכה היה מכח משה, והוא לקח את הכוחות הניסיים שאיתם משה פעל בעולם, הכוח של ה'עלה שור', והנה אותם לשלילה, ויצר תחליף שלילי למשה. התחליף הזה בא מתוך אותה תפיסה שהאדם מבין כביכול חלילה יותר טוב מה', מה טוב בעולם ומה רע. ובאמת, השלילה נוצרת מתוך זה, ואילו כשהאדם בביטול מוחלט לה', הרי אין כלל מקום לשלילה להיתפס, ואז הטוב מופיע בסוף בשלימות.
שנזכה לחיות תמיד בתודעה, שה' טוב ומטיב, ולזכות לראות בעיניים את הטוב באופן נגלה!