- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
430
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
העזות לפעמים יוצאת היא ממסגרותיה, מפני נפתולי החיים. ויש שהיא באה מפני שנלכד האדם בסבך של ספקות בדרכיו ועלילותיו, ואיננו יכול למצא פתרון באיזה אפן יישר את נתיבו. זהו בכלל דין קשה. ויש שעצם הדין איננו קשה כ"כ, והאדם היה יכול להעזר להנצל מסבוך העזות שבו, אבל הכחות המתנגדים לו הם מערבבים ומסבכים את הדברים, מעוררים רגשות של מהומה, שעל ידיהם האדם אובד את עצתו הישרה ואת מנוחת נפשו. זהו התכן של בעל דין קשה.
בין שהוא בן ברית, ובין שאינו בן ברית.
כאשר כל הפגעים הרעים, וכל דרכי הרשע והעזות הנמצאים בעולם, הם כולם נועדים בשביל תקון האדם והבריות ותכלית השלמתם היא באה ע"י הבחירה וחפש הרצון של האדם, ע"כ המפריעים הללו מוכרחים להמצא בשתי הצורות של השלמת האדם : גם בצורה הפרטית המקודשת הישראלית,בני ברית, המאוגדים בקדושה כללית, שהם מוכרחים להיות לפעמים נגועים במשביתי מנוחה מתוכם, כדי להעמיד את שורת הבחירה וחפש הרצון על משקלו, ושיהיה לפעמים גם צרך להתגברות ועמל רוח, כדי למצא את הדרך הישרה המתגברת על כל המכשולים והמעקשים, וכן מוכרח הדבר, שימצאו משטינים כאלה חוץ מגבול ישראל, העומדים להרוס את היסודות הכלליים בצורה כזאת, שכל נפש ישראלית, שלא יצאה מברית ד', לא תוכל לפול לעומק תהומי של רשעה כזאת. ומשניהם יה"ר שיצילנו ד', בין שהוא בן ברית בין שאינו בן ברית.
או"א זכרנו בזכרון טוב לפניך.
כל התכונות הטובות, שמהן תוצאות לכל המעשים הטובים וכל הרגשות הטובות, הנה מוצאן הוא מאותו הקשר האלהי העליון, של הנשמה הכללית, ההולכת ומשלחת את ענפיה, בהמשכם של הדורות. ואע"פ שבמשך הזמן של הדורות בירידתם, הרי הבהירות של הטוב ושל הקדושה הולכת וכהה מצד החצוניות, מ"מ בפנימיות החיים, הגלויה וידועה ליודע תעלומות ב"ה הרי הקשר כולו של כל הטוב אצור הוא ועומד בעינו בכל צביונו ותפארתו. והננו בשביל כך מתפללים ומכוונים את לבנו כלפי מעלה, שאלהינו ואלהי אבותינו, אשר מרוחו הטוב האציל תמיד את אור נשמתנו, זכרנו בזכרון טוב. אותו הטוב היסודי, שהוא לפניך, בעוצם טהרת קדושתו יגלה ויראה לפניך גם כעת, כמו שהוא נמצא בערכו הפרטי ברוח החיים התוכי של כ"א ואחד מאתנו.
"ועם רוחי", "יגדל אלוקים"
עולת ראיה- אדון עולם 8; יגדל 1
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' חשוון תשפ"ה
"זכרנו", "ופקדנו", "זכר לנו", "אברהם יצחק וישראל"
עולת ראיה – פרשת העקידה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ט טבת תשפ"ה
פרוש הרב קוק לסימני ההגדה - ג
עולת ראיה על הגדה של פסח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ו' ניסן תשס"ט
"ונשתחווה ונשובה", "ויקח אברהם", "ויקח בידו", "וילכו שניהם יחדיו"
עולת ראיה – פרשת העקידה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ח טבת תשפ"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז -ח
שיעור מס' 94
י"ט סיון תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (11)
שיעור מס' 75
כ' אייר תשפ"ג
הסיבות לחורבן ותיקון
ה' אב תשפ"ג
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
לקום מהתחתית של התחתית
עבודת ה' ליום העצמאות
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
למה משווים את העצים לצדיקים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מכות דף י"ט
הרב אלי סטפנסקי | כ"ט ניסן תשפ"ה
יום העצמאות- החזרה לארץ קודשינו בחודש אייר, מדוע?
הרב מאיר גולדויכט | ב' אייר תשפ"ה
המצוות פועלות ואינן כ'סמלים'
אורות, זרעונים, מעשי יצירה, עמ' קכג
הרב הראל כהן | א' אייר תשפ"ה
