- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
7
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הנשמה הפנימית, מעומק גניזתה התחילה לחוש, שיש כאן איזה סוד נסתר, איום ונורא, שהוא עומד פתוח גלוי במקום אחר. נשמתו הגדולה של יצחק חשה זיקוק לפתח את מאסר רעיוניה, ע"י הופעת גילוי הרז העליון אשר בנשמתו של אברהם. זאת היא כללות ההבעה הפנימית, שאמר יצחק,באמירת נשמתוהסוערת, המתלהבת,העליונה, אל אברהם אביו.
ויאמר אבי.
הבטוי היה מלא המית האהבה, אשר התעלתה והתרוממה, באותה השעת הגדולה, למדרגה עליונה מאד, עד שהיה התכן מלא חדוש של אהבת אב, עליונה ואדירה, בשעה רוממה זו, כאשר באמת נתאדרו ועלו רגשי האהבה, הנלהבת והאצילית, בלבו של האב, דוקא בשעה הזאת.
ויאמר הנני בני.
התשובה באה, בהופעת האורה של כל הרז הכמוס, שהוא גלוי בלבו ונשמתו של אברהם, שמוסיף שלהבת עזה על מוקד האהבה הטבעית התדירית, של האב הנשגב לבנו החביב. והיתה ההבטאה לומר הנני, בכל מלא אהבתי, ההולכת ומתגברת בקרבי בשטף עליון מאד, מפני גודל המאורע ועלית הנשמה בכלל. הנני בני.
ויאמר הנה האש והעצים, ואיה השה לעולה.
הובעה בזה שאלה עמוקה מתהום הנשמה, מרוב התשוקה לבא למטרת הקדש, למלא דבר ד', ההקרבה, החזון התיצב נגד עיני הבן הקדוש, בתור המראה המגמתי הנחמד, שהאש והעצים פועלים בעלות העולה, אבל המאכלת היא עושה רק פעולה הכרחית, ואינה מיסוד העבודה, כ"א מכשיר אותה. והנפש הקדושה מרגישה עיקר צמאונה בתשוקה אל המלוי התכליתי : הנה האש והעצים ואיה השה לעולה, מתי אבוא ואראה את פני אלהים,לראות בתפארתה של עבודת הקודש לאל הקדוש, מלך הכבוד, במלואה וטובה.
ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעולה בני.
כאן הופיע החזון הקדוש בהוד גילויו. העבודה העומדת לפנינו לעשותה היא עבודת קודש מחודשת ורוממה כזאת, שעדיין לא היתה בעולם, ושצריכים אנו ע"ז להופעה אלהית מחודשה, שאלהים יראה לו, השה לעולה. ומי יוכל לבא בארשת שפתים בעת אשר חזונות קודש קדשים, המלא תעלומת רזי קודש, מרחפים נגד עיני הרוחות הגדולים הללו, מי יוכל גם לציין הדבר בפרטות או לקרא בשם את הנושא שהוא כ"כ עלוף בצעיפי הסתר ופלא עליון. אמנם הרכוז של עבודה עליונה זו היא האהבה העליונה, שנפשי חשה אליך, בכל מהותה, שזאת היא נקודת האמירה, של הבטוי בני.
וילכו שניהם יחדו.
לעומת ההסכמה המאחדת הקדומה, שהיתה מאוחדת ברצון ומסירות הנפש האידיאלית הכללית, וחלוקה בציור בידיעה הפרטית, נתמזגו כאן הנשמות יחדו, באיחוד גמור, אחדות הרצון ואחדות הידיעה, בעינים צופות למלא דבר ד' בפליאות הודו, בלא שום הפרש כלל, בין נפש לנפש, ובין מפעל למפעל. הנשמות שקועות שתיהן,ללכת למלא דבר ד' ורצונו. וילכו שניהם יחדו.
"מדין קשה", בין שהוא בן ברית", "זכרנו בזכרון טוב"
עולת ראיה – ברכות השחר-פרשת העקידה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ו טבת תשפ"ה
סדר הסימנים בליל הסדר
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | יט-כט אדר ב' תש"ס
ברכת הגשם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב תמוז תשע"א
יהי חסדך ה' עלינו, כאשר ייחלנו לך
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ט שבט תשע"א
ענייני כשרות המצויים
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך נראית נקמה יהודית?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מי יושב במקום שלי?
מה עיקר הגאולה?
למה משווים את העצים לצדיקים?
אונאת דברים - דוגמאות למעשה - פרשת 'בהר'
הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
דברי פרידה – עו"ד שלום וסרטייל, יו"ר הנהלת 'ארץ חמדה'
ערב עיון לזכרו של הרב משה ארנרייך זצ"ל
רבנים שונים | ט"ז אייר תשפ"ה
מצוות ספירת העומר
ערב עיון לזכרו של הרב משה ארנרייך זצ"ל
הרב ישי בוכריס | ט"ז אייר תשפ"ה
