רביבים

משנה: הגמול הכתוב בפרשה, ומתקיים בעולם הזה – בעיקר לכלל ישראל * היחיד מקבל את שכרו או את עונשו לאחר מותו, ובחייו תלוי גם באומה * גם הדין בראש השנה נכתב בעיקר על הכלל – על ישראל ולאחר מכן האומות * קיומנו נצחי וגאולתנו מובטחת, אך השאלה כיצד זה יקרה תלויה במעשינו * כשקיים בית מקדש, הגמול מתקיים בעולם הזה, וממילא ישראל פועלים באופן מוסרי ולא מחכים שבעולם הנשמות הכול יסתדר * אם הנוסעים לחו"ל בראש השנה שוכחים מכלל ישראל ומהמקדש, נסיעתם נחשבת לחטא.

משנה: הערה בעניין מערכת המשפט: במקום ביקורת על החלטות בג"ץ, יש לשנות את מבנה מערכת המשפט מהיסוד * איסור השחתת עצים: רק עץ שמניב פירות בכמות מסוימת אסור בעקירה * רק השחתה אסורה, אך עקירה לצורך מניעת נזק מותרת, בתנאי שאין דרך אחרת * עלות הגינון אינה סיבה לעקירת עץ פרי * מחלוקת בנוגע לעקירת עצים לצורך הרחבת הבית או שיפוץ הגינה * יש חוששים מעקירת עצים גם כשההלכה מתירה, ולכן עדיף שנוכרי יעקור * תיקון הרושם שנוצר מכותרת המאמר הקודם

לרגל יום פטירתו של הראי"ה, ראוי להיזכר בעמדתו כלפי התנועה הציונית: חשוב להשתתף בה, אך היא תצליח רק מתוך הקודש * אומנם הציונות החילונית הצליחה להקים מדינה, אך לאחר משברים רבים * לולא מלחמת העולם הראשונה, ולקחי השואה הנוראה, ההנהגה החילונית לא הייתה מצליחה לעמוד בעוז מול הבריטים ולהשיג מדינה * בכל צומתי ההכרעה עד היום המנהיגות גמגמה, וההשגחה קידמה את הגאולה, בסיוע אנשי אמונה * גם באתגרים של היום, ובמרכזם המלחמה מול האסלאם הקיצוני, נוכל להצליח רק מתוך עמדת הקודש

התורה הציבה מטרה לכוהנים וללוויים: ללמד תורה ולחנך את הציבור * האידיאל היה בכורות קדושים, כלומר אנשי תורה ורוח בכל בית, אך טרם הגענו למדרגה זו * הכוהנים והלוויים ייסדו את מודל הגרעינים התורניים: מפוזרים בכל הארץ, אך חיים כקבוצות * הישראלים פרנסו את הכוהנים והלוויים לומדי התורה, והם מצידם השתדלו ללמד באופן שיהיה מקובל על העם * גם ישראלים יכלו ללמד, על גבי התשתית היציבה של שבט לוי * בימינו, מעשר כספים ללומדי תורה מיישם את מגמת התרומות והמעשרות

אין אפשרות לתורה להתגלות בעולם בלא ישראל, ואין לישראל אפשרות להתגלות בעולם בלא התורה. לכן החטא החמור ביותר הוא פירוד בין התורה לישראל, ומכאן חשיבותה של ספירת העומר, שנועדה לחבר בין חג הפסח הלאומי לחג השבועות

החטאים המסופרים בפרשה נעשו בידי הרשעים שבעם, אך הזקנים אשמים שלא מחו בעדם * בעקבות אי-המחאה, החטאים התפשטו בכל העם, וההידרדרות האמונית הגיעה עד לחטא המרגלים * הכניסה לארץ דורשת ערבות ואחריות לאומית, רוחנית וגשמית * מדיני טבילת כלים: כלי שנקנה ממפעל בבעלות יהודית חייב בטבילה גם אם הפועלים אינם יהודים, ולהפך * יהודי וגוי שקונים כלי בשותפות – הכלי פטור מטבילה * כלי שנקנה בידי צה"ל או המשטרה חייב טבילה מכיוון שעבר לבעלות יהודית * גר פטור מטבילת כליו הישנים

מכתב מעובד בהיי-טק: אם עובדים אוכלים ומדברים בטלפון, אין סיבה שדווקא על חזרת הש"ץ יוותרו * תשובה: יש הבדל בין הדרגים בעבודה – בדרגים הזוטרים יש זמן, אבל המנהלים והבכירים לחוצים מאוד * ככלל, חזרת הש"ץ בזמננו נתונה במחלוקת * למעשה, יש לאפשר מנחה קצרה לטובת אלו שזמנם קצר, ורצוי לפצל לשני מניינים כשאפשר * בהמשך לנושא השוויון והשוני במשפחה: כיום בתי הדין ממעטים לפעול מול נשים שמסרבות להתגרש * יש למצוא את הדרך לשמור, גם במציאות ימינו, על כוונת ההלכה לטובת המשפחה.

הרבנות הראשית והשר בנט פעלו נכונה בדחיית חופשת ל"ג בעומר, וראוי שציבור העולים למירון ילמד מהם * למנהג האשכנזים יש להסתפר בערב שבת זה * גם בעלי עמדה ממלכתית צריכים להגיש תלונה כששמירת ההלכה בצה"ל נפגעת, לטובת הצבא * עם כל הקושי להגיש קבילה בצבא, לפעמים צריך לקבול * אין איסור לילדים לאכול לפני הקידוש, ולכן מותר לחלק ממתקים בסוף התפילה * חירשים-אילמים שמתקשרים חייבים במצוות, וחשוב להכיר ולהוקיר את מאמציהם לקיימן * אילם מצטרף למניין אף שאינו עונה אמן.

תרופה שאין לה טעם אינה צריכה הכשר לפסח, ומותרת אפילו אם יש בה חמץ * מוצרי קוסמטיקה וסבונים אינם צריכים הכשר, וגם לא סבון כלים * למשחת שיניים ושפתון דרוש הכשר לפסח, מפני שיש בהם טעם * אין לאכול מוצרים כשרים לפסח שנראים כמוצרי חמץ, אם אינם שונים משמעותית מצורתם בכל השנה * החירות – ערך יסודי שעליו בנויה התורה * אדם חופשי שמשועבד ליצרים ולהשפעות חברתיות אינו בן חורין * להגיע לחירות אמיתית בעזרת לימוד התורה, קיום המצוות וארץ ישראל

משנה: לקט עניינים שונים * מוסד היועץ המשפטי נוטל לעצמו סמכויות-על בשיטה אנטי-דמוקרטית * רוב החירשים-אילמים בימינו יודעים לתקשר, ולכן יש לחייבם במצוות * אפשר להתיר קריאה ברשימת מוזמנים או מאכלים בשבת * נשים חייבות כמו גברים בלימוד התורה הנחוץ לחיים, ומי שחפצה בעיון תיאורטי נוסף – תבוא עליה ברכה * גם החובה הבסיסית, שהסתכמה בעבר בלימוד ענייני הבית וסביבתו, הפכה לרחבת היקף * בעידן של ריבוי ממתקים, לא ייתכן שרק מבית הכנסת יוציאו אותם, אך רצוי לצמצם את הנזק הבריאותי.