פרשני:בבלי:סוכה מט א
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
חברותא[עריכה]
שכל מזבח שאין לו לא כבש, ולא קרן, ולא יסוד, ולא ריבוע - פסול לעבודה.
רבי יוסי בר יהודה אומר: אף הסובב, אם הוא חסר, הרי המזבח פסול לעבודה.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שיתין החלולין במזבח, מתחת לנקב של הנסכים שבגג המזבח - מששת ימי בראשית נבראו.
שנאמר (שיר השירים ז) "חמוקי ירכיך כמו חלאים, מעשה ידי אמן".
"חמוקי סתרי ירכיך" - אלו השיתין הנמצאים בסתר, מתחת לגג המזבח, בצדו, הנקרא "ירך המזבח".
"כמו חלאים" - שמחוללין ויורדין עד התהום.
"מעשה ידי אמן" - זו מעשה ידי אומנותו של הקדוש ברוך הוא.
תנא דבי רבי ישמעאל: (בראשית א) "בראשית". אל תיקרי בראשית אלא ברא שית.
תניא, רבי יוסי אומר: שיתין - מחוללין ויורדין עד תהום.
שנאמר (ישעיהו ה), אמר ישעיהו הנביא:
"אשירה נא להקב"ה ידידי, עבורו ובמקומו, שירת דודי לכרמו (את שירת הקובלנה על עם ישראל, הנמשל לכרמו):
כרם היה להקב"ה ידידי בקרן בן שמן. בארץ ישראל המשובחת ("שמן") מכל הארצות.
ויעזקהו, בנה להם שם ערים בצורות המוקפות כטבעת (הנקראת "עיזקא").
ויסקלהו, סיקל ופינה את יושבי הארץ מפניהם".
"ויטעהו שרק. ויבן מגדל בתוכו, וגם יקב חצב בו".
ודרשינן להאי קרא הכי:
"ויטעהו שרק" - זה בית המקדש, שבנה את בית המקדש כמו כרם משובח, שנוטעים בו נטיעות חדשות עם שורש, ואין נוטעים בו זמורות של עצי גפנים אחרים.
"ויבן מגדל בתוכו" - זה מזבח, העשוי בו כמגדל עוז (לשון רש"י).
וגם יקב חצב בו, באותו המגדל - אלו השיתין". (שית הוא לשון שוחה, בור חפור).
תניא, אמר רבי אלעזר בר צדוק: לול (כעין ארובה מלמעלה למטה) קטן היה בין כבש למזבח שלא היה הכבש צמוד למזבח, אלא מובדל מנו קמעא), במערבו של כבש. ובקרקעית הלול היתה רצפת שיש, ולא היה היין נבלע בקרקע, לדעתו של רבי אלעזר בר צדוק.
ואחת לשבעים שנה, היו פרחי כהונה יורדין לשם, ומלקטין משם יין קרוש, שהיה דומה לעיגולי דבילה.
ובאין ושורפין אותו בקדושה, במקום קדוש בעזרה, לפי שהוא אסור בהנאה.
שנאמר (במדבר כח) "בקדש הסך נסך שכר לה"'. וכפי שיבואר להלן.
דרשני המקוצר[עריכה]
דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב |