פרשני:בבלי:סוכה נא ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

סוכה נא ב

חברותא[עריכה]

חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין בפניהם  באבוקות של אור שבידיהן, שהיו זורקים בזה אחר זה מספר אבוקות, ומקבלים אותן בידיהם ולוזרים ומקבלים חלילה.
ואומרים לפניהם דברי שירות ותושבחות שיתבארו בגמרא.
והלוים היו מנגנים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכל שיר בלא מספר.
והיו עומדים הלויים המנגנים על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים.
וחמש עשרה מעלות אלו הן כנגד חמש עשרה שיר המעלות שבתהלים, שעליהן לוים עומדין בכלי שיר, ואומרים שירה.
ועמדו שני כהנים בשער העליון, שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים, ושני חצוצרות בידיהן.
בשעה שקרא הגבר (התרנגול) - תקעו והריעו ותקעו, והיה זה סימן שיש ללכת ולמלאות מים ממעין השילוח, כדי לנסך את המים בבוקר, עם תמיד של שחרית. והחלו שני הכהנים התוקעים בחצוצרות לרדת מהשער העליון, בחמש עשרה המעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים.
הגיעו הכהנים למעלה עשירית, ושוב תקעו והריעו ותקעו.
הגיעו לעזרה (עזרת נשים) בסוף המדרגות - תקעו והריעו ותקעו.
וכך היו תוקעין והולכין (דהיינו, מאריכין בתקיעות האחרונות) עד שמגיעין לשער היוצא ממזרח עזרת הנשים. והיו יודים מהכוון המערבי לכוון המזרחי, בשיפולי הר הבית.
הגיעו לשער היוצא ממזרח עזרת נשים, והוא היה מכוון נגד שער ניקנור, בצד מערב, שם הכניסה לעזרה.
הפכו פניהן ממזרח למערב, ואמרו:
אבותינו שהיו במקום הזה, הכעיסוך, בכך שהיו אחוריהם מופנים אל כיוון ההיכל, ואילו פניהם היו מופנים קדמה, ומשתחוים קדמה לשמש.
ואילו אנו - ליה עינינו. רבי יהודה אומר: היו שונין כופלים ואומרין "אנו ליה, וליה עינינו".
גמרא:
תנו רבנן: מי שלא ראה שמחת בית השואבה - לא ראה שמחה מימיו.
מי שלא ראה ירושלים בתפארתה - לא ראה כרך נחמד מעולם.
מי שלא ראה בית המקדש בבנינו - לא ראה בנין מפואר מעולם,
והוינן בה: מאי היא? באיזה בנין של המקדש מדובר?
אמר אביי ואיתימא רב חסדא: זה בנין הורדוס.
במאי בניה? באילו אבנים בנאו?
אמר רבה: באבני שישא שיש ירוק, ומרמרא, שיש לבן.
איכא דאמרי: באבני שישא כוחלא שיש צבוע כחול, ומרמרא.
אפיק הבליט החוצה בבניה של הכותל שפה, שורה של אבנים, ועייל וכנס שפה, שכנס פנימה את השורה תחתיה. ועשה מרווחים אלו בין השורות כי היכי דלקבל סידא. שיחזיק הכותל את הסיד שנמרח עליו.
סבר למשעיין בדהבא, לצפותם לכותלי הבית, ולהחליקם, בזהב.
אמרו ליה רבנן: שבקיה, עזוב את הכתלים והשאיארם כמו שהם, דהכי שפיר טפי, דמיתחזי כאדותא דימא, שהם נראים כגלי הים.
תניא, רבי יהודה אומר: מי שלא ראה דיופלוסטון בנין פאר של בית הכנסת של אלכסנדריא של מצרים - לא ראה בכבודן של ישראל.
אמרו: כמין בסילקי פלטרין גדולה היתה, סטיו לפנים מסטיו, מחיצה של תא לפנים למחיצה של תא, שהיו שם שורות של תאים מכובדים, ופעמים שהיו שם ששים רבוא איש, כיוצאי מצרים.
ואמרי לה: כפלים כיוצאי מצרים.
והיו בה שבעים ואחת קתדראות של זהב כנגד שבעים ואחד של סנהדרי גדולה, כל אחת ואחת אינה פחותה מעשרים ואחד רבוא ככרי זהב. והעמידו להם סנהדרין.
ובימה של עץ באמצעיתה, וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין בידו.
וכיון שהגיע לענות אמן, ומחמת גודלו של בית הכנסת לא היו יכולים הכל לשמוע את שליח הציבור, היה הלה החזן (השמש) מניף בסודר, וכל העם עונין אמן.
ולא היו יושבין מעורבין. אלא עושי זהבין בפני עצמן, ועושי כספין בפני עצמן, ונפחין בפני עצמן, וטרסיים אומני נחושת בפני עצמן, וגרדיים אורגים בפני עצמן.
וכשעני נכנס שם היה מכיר בעלי אומנתו ונפנה לשם, ונשכר להם.
ומשם פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו.
אמר אביי: וכולהו - קטלינהו אלכסנדרוס מוקדן.
מאי טעמא איענשו? משום דעברי אהאי קרא (דברים יז) "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד".
ואילו אינהו - הדור אתו חזרו ובאו למצרים.
כי אתא, כאשר בא אלכסנדר מוקדון לשם, אשכחינהו מצאם בשעה דהוו קרו בסיפרא (דברים כח) "ישא ה' עליך גוי מרחוק".
אמר: מכדי, הרי, ההוא גברא, עלי נאמר לבצע גזירה זאת, שהרי בעי למיתי ספינתא בעשרה יומי, רציתי לבוא בספינה בדרך שמהלכה עשרה ימים, דליה זיקא ונשבה רוח חזקה, ואתי ספינתא בחמשא יומי ובאה הספינה בחמשה ימים בלבד. ונס זה הוא לאות עבורי שאני הוא זה שצריך לבצע את העונש של בני אלכסנדריה.
נפל עלייהו, וקטלינהו.
שנינו במשנה: במוצאי יום טוב.
מאי תיקון גדול?
אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו בברייתא: חלקה שטוחה היתה העזרה בראשונה. והקיפוה גזוזטרא, על ידי נתינת קורות בזיזים התקועים בכותל.
והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה, ואנשים מלמטה.
תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש.
התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ לעזרה, בהר הבית ובחיל שסביב לעזרה, ואנשים מבפנים, בתוך "עזרת נשים".
ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה.
והוינן בה: היכי עביד הכי להתקין גזוזטרא בעזרה?
והכתיב בבנין הבית (דברי הימים א כח) "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל". מלמד הכתוב שכל בנין המקדש צריך להיות אך ורק לפי הכתב הזה!
אמר רב: קרא אשכחו, ודרוש.

דרשני המקוצר[עריכה]