ספר יהושע: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (35 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ספר יהושע''', אשר נכתב על ידי מנהיג [[שבטי ישראל]], [[יהושע בן נון]], הוא הראשון בספרי "נביאים ראשונים". הוא מהווה בהמשך ל[[ספר דברים]] - האחרון מבין [[חמישה חומשי תורה]]. פרק א' בספר יהושע נקרא בתור [[הפטרה]] ב[[שמחת תורה]] לאחר הסיום של קריאת התורה, [[פרשת וזאת הברכה]] - הפרשה האחרונה של ספר דברים.ניתן לראות בכך מעין רציפות וכך נאמר בפסוקים הראשונים של ספר יהושע מתארים : "וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה'; וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר. מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה, אֶל -הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה."{{מקור|ספר יהושע, א' א'-ג'|כן}}. המשימות ליהושע הן: עבור את [[נהר הירדן]] "לדרוך בכץ הרגלים" - בכיבושים - ולהנחיל אותה ל[[שבטי ישראל]]. | |||
ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת בבא בתרא]] מייחסים את כתיבת הפסוקים האחרונים בספר דברים ואת כתיבת ספר יהושע ל[[יהושע בן נון]] וכך נאמר :"אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה, תניא כמאן דאמר, שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן דתני' (דברים לד) וימת שם משה עבד ה' אפשר משה <מת> [חי] וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר"י {{מקור|(ט"ו,א'}}. | ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת בבא בתרא]] מייחסים את כתיבת הפסוקים האחרונים בספר דברים ואת כתיבת ספר יהושע ל[[יהושע בן נון]] וכך נאמר :"אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה, תניא כמאן דאמר, שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן דתני' ({{מקור|תנ"ך:דברים לד$דברים לד}}) וימת שם משה עבד ה' אפשר משה <מת> [חי] וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר"י {{מקור|בבלי:בבא בתרא טו א$(ט"ו,א')}}. | ||
==תוכן הספר== | ==תוכן הספר== | ||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
בהמשך האתר מפרט את התוכן הפרקים לפי נושאי משנה. | בהמשך האתר מפרט את התוכן הפרקים לפי נושאי משנה. | ||
== | ==חולשתם של עמי כנען== | ||
מלכה שוורץ בלקט מתוך בטאון "מחניים" בנושא: מלחמות וכיבושי יהושע בן נון, מנסה להסביר: " | |||
כיצד יתכן שהכנענים לא נקפו אצבע כדי לקדם את פני הסכנה, שעה שמחנה גדול ומאורגן המונה 600 אלף נפש הולך ומתקרב לשערי הארץ?! ולא עוד, אלא שכל העדויות בספר יהושע משקפות מצב של פחד וחרדה מפני הפולשים הזרים - עד כדי חוסר מעש מוחלט, כמו שאומרת רחב למרגלים: | |||
" וַתֹּאמֶר, אֶל-הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי, כִּי-נָתַן ה' לָכֶם אֶת-הָאָרֶץ; וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, וְכִי נָמֹגוּ כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. כִּי שָׁמַעְנוּ, אֵת אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ ה' אֶת-מֵי יַם-סוּף מִפְּנֵיכֶם, בְּצֵאתְכֶם, מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם, אוֹתָם. וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלֹא-קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם: כִּי, ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹקים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת". {{מקור|תנ"ך:יהושע ב ט$(ב', ט'-י"א)}}. | |||
ב{{מקור|תנ"ך:יהושע יב$פרק י"ב}} מופיעה רשימה של 31 מלכים שאותם ניצח יהושע בקרב. רשימה המ אשרת מציאות של פיצול הארץ לערי ממלכות רבות. על חלוקתה של כנען לערי מדינה קטנות ורבות, משקפים גם מכתבי תל אל עמרנה. 70 שנה קודם לכיבוש של יהושע בן-נון, תחותימס ה-3 , מלך מצרים השתלט על הארץ. הכנענים הותשו כוחם מבחינה כלכלית וצבאית. | |||
פרופ' יגאל ידין, סבר כי חולשת הכנענים נבעה ממדיניות מכוונת של השלטון המצרי שהביאה לידי פרדוכס: מצד אחד, הוא היה מעוניין למנוע התקפות מבחוץ על כנען ולהגן על הערים מפני אויבים חיצוניים. אך מצד שני חשש השלטון מפני התחזקות יתרה של התושבים, העלולה להביא להתמרדות גלויה. | |||
תמונה ברורה על מצב זה מתקבלת מתוך מכתבי תל אלעמרנה: באחת התעודות מתאונן מלך ירושלים כי שיירה ששלח למצרים הותקפה ונשדדה. הוא מבקש כי "ישלח המלך חיל מצב - 50 חיילים להגנת הארץ". עצם העובדה, כי מלך של עיר ממלכה גדולה יחסית, כירושלים, מתאונן על החבירו כעל שבטים שנשקפת לו מהם סכנה גדולה, למרות שלא היו להם צבאות גדולים או נשק משוכלל, מלמדת אותנו דבר מה על "חוזקה" הצבאי של כנען. | |||
תמיכה נוספת לדעה זו יש עוד משתי השערות: | |||
* פרופ' חיים גניזי מאוניברסיטת בר-אילן, במאמרו:[http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/mishpatim/gaz.html "ושלחתי את הצרעה לפניך"] מתייחס לפסוק מספר שמות:"וְשָׁלַחְתִּי אֶת-הַצִּרְעָה, לְפָנֶיךָ; וְגֵרְשָׁה, אֶת-הַחִוִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת-הַחִתִּי--מִלְּפָנֶיךָ {{מקור|תנ"ך:שמות כג כח$(כ"ג, כ"ח)}}. הוא מביא פירוש מקורי מפיו של גארסטאנג, חוקר בריטי שהיה מנהל חברת העתיקות בארץ ישראל בימי המנדט. לדבריו, הצרעה לא הייתה יצור ממשי אלא סמל של מצרים. על הכובע של פרעה במצרים העליונה הייתה מצוירת דבורה. כשם שמקובל לכנות את רוסיה "הדוב הרוסי", את אנגליה "האריה הבריטי" ואת ארצות הברית "הנשר האמריקני", כך הצרעה, היא הדבורה, מסמלת את מצרים." כאמור לעיל מצרים שלטה ביד קשה בארץ כנען בתקופה שקדמה לכיבוש הארץ על ידי יהושע. באיגרות ממלכי לכיש, ירושלים, אשקלון, מגידו, גזר וחצור אל פרעה, מתלוננים מלכי כנען על היד הקשה של השלטון המצרי ומבקשים עזרה נגד הח'בירו. | |||
מסכם חיים גניזי: " נמצאנו למדים שה' שלח את מצרים המסומלת על ידי הצרעה להכביד את ידה על החיים בארץ כנען, ועל ידי זה נחלש השלטון של מלכי כנען. חולשה מדינית זו הקלה על בני ישראל את כיבוש הארץ. כך ראינו את יד ה' המכוונת את ההיסטוריה. הצרעה אכן סייעה לגירוש עמי כנען, כהבטחת הקב"ה." | |||
* אדם זרטל בעקבות חפירות ארכאולוגיות שערך באתר "אל-אחוואט" (el-Ahwat) סבור כי מדובר ב[[אתר מקראי]] של [[חרושת הגויים]], מקום מושבו של [[סיסרא]], שר הצבא של [[בית יבין|יבין]] מלך [[תל חצור|חצור]]. | |||
האתר המצוי במדרון המערבי של הרכס עליו בנוי היישוב [[קציר-חריש|קציר]], מדרום לכביש [[נחל עירון]] הוא ייחודי במינו. ייתכן שנבנה על ידי ה"שרדנה" אחד משבטי [[גויי הים]]. המועד המשוער לבנייתו 1150 -1160 לפנה"ס תואם את מועד הגעת גויי הים לארץ ישראל וכן את מועד מלחמת [[ברק בן אבינועם]] בסיסרא בנחל ה[[קישון]], המרוחק 14 ק"מ מהמקום. לפי הערכתו, מוצאו של סיסרא הוא גם מגויי הים - כנראה מהאי [[סרדיניה]] שב[[איטליה]]. ההשערה היא שהוא נשכר לתפקידו, יחד עם בני עמו, בשל החולשה של עמי כנען. | |||
==שלבי כיבוש ארץ כנען== | |||
[[תמונה:Kibush_cnaan_1.jpg|center|thumb|800px|מהלכי כיבוש הארץ בימי יהושע בן-נון]] | |||
== | ==סיום הספר== | ||
{{ | הספר, המכונה על שם יהושע בן נון, מסתיים ב{{מקור|תנ"ך:יהושע כד $פרק כ"ד}}, עם כינוס שבטי ישראל ואמירת תוכחה לעם על מנת שינחלו בהצלחה את ארץ ישראל: | ||
תחילה מתואר הכינוס, הנערך ב[[שכם]] ואליו קרא יהושע את : " זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו, וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו." {{מקור|תנ"ך:יהושע כד א$(כ"ד, א')}} והם :", וַיִּתְיַצְּבוּ, לִפְנֵי הָאֱלֹקים". - ביטוי לתוקפו של המעמד. | |||
יהושע בן נון מתחייס לעתיד האומה ומציג את הברירה: "וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה', בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹקים אֲשֶׁר-עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר (מֵעֵבֶר) הַנָּהָר, וְאִם אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם; וְאָנֹכִי וּבֵיתִי, נַעֲבֹד אֶת-ה'". {{מקור|תנ"ך:יהושע כד טו$(שם, שם, ט"ו)}}. עם ישראל מקבל את ההצעה הראשונה ונכרתת ברית: "וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹקים; וַיִּקַּח, אֶבֶן גְּדוֹלָה, וַיְקִימֶהָ שָּׁם, תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה'" {{מקור|תנ"ך:יהושע כד כו$(שם, שם, כ"ו)}}. מכאן אנו למדים על "אבן גדולה", על "האלה" ןעל "מקדש ה'" בשכם. על האבן הגדולה, אולי נמצא זכר לכך ב[[שכם]] המקראית, כמובא בערך [[מקדש שכם]]. | |||
ספר יהושע מסתיים בפטירתו של יהושע בן נון ומינוי יורשו:" וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד ה' בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ. וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה', כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ; וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה ה', אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף, לְנַחֲלָה. וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם. {{מקור|תנ"ך:יהושע כד כז$(שם, שם,כ"ז-עד הסוף)}} | |||
==קברו של יהושע בן נון== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[תמנת חרס]]}} | |||
[[תמונה:Timnat heres 1.jpg|left|thumb|250px|המצבה מעל קברו]] '''תמנת חרס''', היא נחלת יהושע בן נון, ב[[נחלת שבט אפרים]] הוא מקום קבורתו של [[יהושע בו נון]] כפי שנאמר ב[[ספר יהושע]]:" וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ {{מקור|תנ"ך:יהושע כד ל$(שם, שם,ל')}}. מבנה הקבר המיוחס ליהושע בן נון נמצא במרכז הכפר הערבי "כפל חרת'". לפי המסורת יום פטירתו של יהושע בן נון הוא כ"ו בניסן. | |||
בספר [[כפתור ופרח]] כתוב "ורבים משטחים שם על הקבר המיוחס ליהושע בן נון וכן נמצא בספרי המסעות הנאמנות במאות עברו"<ref>ספר {{מקור|כפתור ופרח סז $כפתור ופרח, עמוד ס"ז}}</ref>. על פי מסורות יהודיות, שומרוניות ומוסלמיות, נמצאים במקום קבריהם של יהושע בן נון, אביו-נון וכלב בן-יפנה. בתוך מבנה הקבר המיוחס להם גדל עץ אלה-ארצישראלית עתיק וגדול ממדים. עולי רגל מציינים כי נהגו להשתטח על הקברים משנת 1258. | |||
==גבעת פנחס== | ==גבעת פנחס== | ||
[[תמונה:Pinchas.jpg|left|thumb|250px|מתפללים בגבעת פנחס, מקור התמונה: הויקיפדיה העברית, צילם:יהודה ליבמן]] | [[תמונה:Pinchas.jpg|left|thumb|250px|מתפללים בגבעת פנחס, מקור התמונה: הויקיפדיה העברית, צילם:יהודה ליבמן]] | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[גבעת פנחס]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[גבעת פנחס]]}} | ||
הפסוק האחרון בספר יהושע מספר כי אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת,וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם. '''גבעת פנחס''' הוא [[אתר מקראי]] ב[[חבל ארץ שומרון]] דרומית לעיר [[שכם]], ליד היישוב [[איתמר (יישוב)|איתמר]], מקומו המשוער של הקבר של אלעזר ובניו הוא בכפר הערבי "עוורתא". נוהגים לבקר בציון של קברם של "שבעים הזקנים" ביום ה[[הילולה]] [[ה' בשבט]]. הילולה נוספת מתקיימת במקום ביום פטירתו של [[אהרון הכהן]] והכתרת בנו [[אלעזר הכהן]] ל[[כהן גדול]] תחתיו ב[[ראש חודש]] [[מנחם אב]]. באותו יום נוהגים לעלות למקום לפנות בוקר לאמירת [[תהילים]] ולתפילת ראש חודש [[ותיקין]] עם שחר . בשנים האחרונות מגלים המבקרים במקום הרס והשחתה של המצבות. | הפסוק האחרון בספר יהושע מספר כי אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת,וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם. '''גבעת פנחס''' הוא [[אתר מקראי]] ב[[חבל ארץ שומרון]] דרומית לעיר [[שכם]], ליד היישוב [[איתמר (יישוב)|איתמר]], מקומו המשוער של הקבר של אלעזר ובניו הוא בכפר הערבי "עוורתא". נוהגים לבקר בציון של קברם של "שבעים הזקנים" ביום ה[[הילולה]] [[ה' בשבט]]. הילולה נוספת מתקיימת במקום ביום פטירתו של [[אהרון הכהן]] והכתרת בנו [[אלעזר הכהן]] ל[[כהן גדול]] תחתיו ב[[ראש חודש]] [[מנחם אב]]. באותו יום נוהגים לעלות למקום לפנות בוקר לאמירת [[תהילים]] ולתפילת ראש חודש [[ותיקין]] עם שחר . בשנים האחרונות מגלים המבקרים במקום הרס והשחתה של המצבות. | ||
העליה השנתית לרגל | העליה השנתית לרגל מאורגנת על ידי המועצה הדתית של שומרון באישור כוחות הבטחון. (נכון ל-2008) | ||
==קבר יוסף== | ==קבר יוסף== | ||
| שורה 62: | שורה 71: | ||
קבר יוסף הוא אחד משלושת האתרים עליהם מצוין בתנ"ך בפירוש כי נקנו בכסף מלא. השניים האחרים הם [[מערת המכפלה]] ו[[הר הבית]]. | קבר יוסף הוא אחד משלושת האתרים עליהם מצוין בתנ"ך בפירוש כי נקנו בכסף מלא. השניים האחרים הם [[מערת המכפלה]] ו[[הר הבית]]. | ||
זיהוי המקום נשען, בין השאר, על הקרבה ל[[תל]] של [[שכם]] המקראית, ועל מסורות מ[[ימי הביניים]] מנוסעים יהודים ונוצרים המעידים על קיום אתר המזוהה בפי כל עם קבר יוסף. בנוסף לכך, התומכים בזיהוי מעידים על חוסר ההתעניינות של הערבים באתר. | זיהוי המקום נשען, בין השאר, על הקרבה ל[[תל]] של [[שכם]] המקראית, ועל מסורות מ[[ימי הביניים]] מנוסעים יהודים ונוצרים המעידים על קיום אתר המזוהה בפי כל עם קבר יוסף. בנוסף לכך, התומכים בזיהוי מעידים על חוסר ההתעניינות של הערבים באתר. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1 ספר יהושע] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']] | |||
==ראה גם== | |||
*[[חומות יריחו]] | |||
*[[מקדש שכם]] | |||
*[[המזבח בהר עיבל]] | |||
*[[כיבוש הארץ]] | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:נביאים ראשונים|יהושע | {{ספרי התנ"ך}} | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* זאב ארליך , '''דרישת שלום מסרדיניה''', "מקור ראשון" - מוסף לשבת, 18 ינואר 2008. | |||
* אדם זרטל , אל-אחוואט '''אתר מבוצר של גויי הים ליד קציר''', דו"ח מוקדם של שלוש העונות הראשונות 1995-1992, חיפה 1996. | |||
* אדם זרטל, "עיוני עירון","קתדרה (כתב עת" 97, (2000), 25-7. | |||
* '''נחל עירון''' – חוברת מקורות, אדם זרטל (ערך), תש"ס-2000. חיפה. | |||
* אדם זרטל, '''שריד לאדירים – מסרדיניה לכנען''', סיפורם של השרדנה בארץ-ישראל (בדפוס). | |||
[[קטגוריה:נביאים ראשונים|יהושע ספר]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:11, 27 באוקטובר 2016
|
|
ספר יהושע, אשר נכתב על ידי מנהיג שבטי ישראל, יהושע בן נון, הוא הראשון בספרי "נביאים ראשונים". הוא מהווה בהמשך לספר דברים - האחרון מבין חמישה חומשי תורה. פרק א' בספר יהושע נקרא בתור הפטרה בשמחת תורה לאחר הסיום של קריאת התורה, פרשת וזאת הברכה - הפרשה האחרונה של ספר דברים.ניתן לראות בכך מעין רציפות וכך נאמר בפסוקים הראשונים של ספר יהושע מתארים : "וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה'; וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר. מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה, אֶל -הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה."(ספר יהושע, א' א'-ג'). המשימות ליהושע הן: עבור את נהר הירדן "לדרוך בכץ הרגלים" - בכיבושים - ולהנחיל אותה לשבטי ישראל.
בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא מייחסים את כתיבת הפסוקים האחרונים בספר דברים ואת כתיבת ספר יהושע ליהושע בן נון וכך נאמר :"אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה, תניא כמאן דאמר, שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן דתני' (דברים לד) וימת שם משה עבד ה' אפשר משה <מת> [חי] וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר"י (ט"ו,א').
תוכן הספר[עריכה]
אתר "מרכז ישיבות בני עקיבא" מציג פירוט של תוכן ספר יהושע:
- הכניסה לארץ - פרקים א' - ה'.
- כיבוש הארץ - פרקים ו'- י"ב.
- חלוקת הארץ וההתנחלות בה - פרקים י"ג- כ"א.
- חזרת שניים וחצי השבטים למקומם, לעבר הירדן המזרחי - פרק כ"ב.
- דברי יהושע האחרונים - פרקים כ"ג - כ"ד.
בהמשך האתר מפרט את התוכן הפרקים לפי נושאי משנה.
חולשתם של עמי כנען[עריכה]
מלכה שוורץ בלקט מתוך בטאון "מחניים" בנושא: מלחמות וכיבושי יהושע בן נון, מנסה להסביר: " כיצד יתכן שהכנענים לא נקפו אצבע כדי לקדם את פני הסכנה, שעה שמחנה גדול ומאורגן המונה 600 אלף נפש הולך ומתקרב לשערי הארץ?! ולא עוד, אלא שכל העדויות בספר יהושע משקפות מצב של פחד וחרדה מפני הפולשים הזרים - עד כדי חוסר מעש מוחלט, כמו שאומרת רחב למרגלים: " וַתֹּאמֶר, אֶל-הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי, כִּי-נָתַן ה' לָכֶם אֶת-הָאָרֶץ; וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, וְכִי נָמֹגוּ כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. כִּי שָׁמַעְנוּ, אֵת אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ ה' אֶת-מֵי יַם-סוּף מִפְּנֵיכֶם, בְּצֵאתְכֶם, מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם, אוֹתָם. וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלֹא-קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם: כִּי, ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹקים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת". (ב', ט'-י"א).
בפרק י"ב מופיעה רשימה של 31 מלכים שאותם ניצח יהושע בקרב. רשימה המ אשרת מציאות של פיצול הארץ לערי ממלכות רבות. על חלוקתה של כנען לערי מדינה קטנות ורבות, משקפים גם מכתבי תל אל עמרנה. 70 שנה קודם לכיבוש של יהושע בן-נון, תחותימס ה-3 , מלך מצרים השתלט על הארץ. הכנענים הותשו כוחם מבחינה כלכלית וצבאית.
פרופ' יגאל ידין, סבר כי חולשת הכנענים נבעה ממדיניות מכוונת של השלטון המצרי שהביאה לידי פרדוכס: מצד אחד, הוא היה מעוניין למנוע התקפות מבחוץ על כנען ולהגן על הערים מפני אויבים חיצוניים. אך מצד שני חשש השלטון מפני התחזקות יתרה של התושבים, העלולה להביא להתמרדות גלויה.
תמונה ברורה על מצב זה מתקבלת מתוך מכתבי תל אלעמרנה: באחת התעודות מתאונן מלך ירושלים כי שיירה ששלח למצרים הותקפה ונשדדה. הוא מבקש כי "ישלח המלך חיל מצב - 50 חיילים להגנת הארץ". עצם העובדה, כי מלך של עיר ממלכה גדולה יחסית, כירושלים, מתאונן על החבירו כעל שבטים שנשקפת לו מהם סכנה גדולה, למרות שלא היו להם צבאות גדולים או נשק משוכלל, מלמדת אותנו דבר מה על "חוזקה" הצבאי של כנען.
תמיכה נוספת לדעה זו יש עוד משתי השערות:
- פרופ' חיים גניזי מאוניברסיטת בר-אילן, במאמרו:"ושלחתי את הצרעה לפניך" מתייחס לפסוק מספר שמות:"וְשָׁלַחְתִּי אֶת-הַצִּרְעָה, לְפָנֶיךָ; וְגֵרְשָׁה, אֶת-הַחִוִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת-הַחִתִּי--מִלְּפָנֶיךָ (כ"ג, כ"ח). הוא מביא פירוש מקורי מפיו של גארסטאנג, חוקר בריטי שהיה מנהל חברת העתיקות בארץ ישראל בימי המנדט. לדבריו, הצרעה לא הייתה יצור ממשי אלא סמל של מצרים. על הכובע של פרעה במצרים העליונה הייתה מצוירת דבורה. כשם שמקובל לכנות את רוסיה "הדוב הרוסי", את אנגליה "האריה הבריטי" ואת ארצות הברית "הנשר האמריקני", כך הצרעה, היא הדבורה, מסמלת את מצרים." כאמור לעיל מצרים שלטה ביד קשה בארץ כנען בתקופה שקדמה לכיבוש הארץ על ידי יהושע. באיגרות ממלכי לכיש, ירושלים, אשקלון, מגידו, גזר וחצור אל פרעה, מתלוננים מלכי כנען על היד הקשה של השלטון המצרי ומבקשים עזרה נגד הח'בירו.
מסכם חיים גניזי: " נמצאנו למדים שה' שלח את מצרים המסומלת על ידי הצרעה להכביד את ידה על החיים בארץ כנען, ועל ידי זה נחלש השלטון של מלכי כנען. חולשה מדינית זו הקלה על בני ישראל את כיבוש הארץ. כך ראינו את יד ה' המכוונת את ההיסטוריה. הצרעה אכן סייעה לגירוש עמי כנען, כהבטחת הקב"ה."
- אדם זרטל בעקבות חפירות ארכאולוגיות שערך באתר "אל-אחוואט" (el-Ahwat) סבור כי מדובר באתר מקראי של חרושת הגויים, מקום מושבו של סיסרא, שר הצבא של יבין מלך חצור.
האתר המצוי במדרון המערבי של הרכס עליו בנוי היישוב קציר, מדרום לכביש נחל עירון הוא ייחודי במינו. ייתכן שנבנה על ידי ה"שרדנה" אחד משבטי גויי הים. המועד המשוער לבנייתו 1150 -1160 לפנה"ס תואם את מועד הגעת גויי הים לארץ ישראל וכן את מועד מלחמת ברק בן אבינועם בסיסרא בנחל הקישון, המרוחק 14 ק"מ מהמקום. לפי הערכתו, מוצאו של סיסרא הוא גם מגויי הים - כנראה מהאי סרדיניה שבאיטליה. ההשערה היא שהוא נשכר לתפקידו, יחד עם בני עמו, בשל החולשה של עמי כנען.
שלבי כיבוש ארץ כנען[עריכה]
סיום הספר[עריכה]
הספר, המכונה על שם יהושע בן נון, מסתיים בפרק כ"ד, עם כינוס שבטי ישראל ואמירת תוכחה לעם על מנת שינחלו בהצלחה את ארץ ישראל:
תחילה מתואר הכינוס, הנערך בשכם ואליו קרא יהושע את : " זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו, וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו." (כ"ד, א') והם :", וַיִּתְיַצְּבוּ, לִפְנֵי הָאֱלֹקים". - ביטוי לתוקפו של המעמד.
יהושע בן נון מתחייס לעתיד האומה ומציג את הברירה: "וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה', בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹקים אֲשֶׁר-עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר (מֵעֵבֶר) הַנָּהָר, וְאִם אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם; וְאָנֹכִי וּבֵיתִי, נַעֲבֹד אֶת-ה'". (שם, שם, ט"ו). עם ישראל מקבל את ההצעה הראשונה ונכרתת ברית: "וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹקים; וַיִּקַּח, אֶבֶן גְּדוֹלָה, וַיְקִימֶהָ שָּׁם, תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה'" (שם, שם, כ"ו). מכאן אנו למדים על "אבן גדולה", על "האלה" ןעל "מקדש ה'" בשכם. על האבן הגדולה, אולי נמצא זכר לכך בשכם המקראית, כמובא בערך מקדש שכם.
ספר יהושע מסתיים בפטירתו של יהושע בן נון ומינוי יורשו:" וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד ה' בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ. וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה', כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ; וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה ה', אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף, לְנַחֲלָה. וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם. (שם, שם,כ"ז-עד הסוף)
קברו של יהושע בן נון[עריכה]
- ערך מורחב - תמנת חרס
תמנת חרס, היא נחלת יהושע בן נון, בנחלת שבט אפרים הוא מקום קבורתו של יהושע בו נון כפי שנאמר בספר יהושע:" וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ (שם, שם,ל'). מבנה הקבר המיוחס ליהושע בן נון נמצא במרכז הכפר הערבי "כפל חרת'". לפי המסורת יום פטירתו של יהושע בן נון הוא כ"ו בניסן.
בספר כפתור ופרח כתוב "ורבים משטחים שם על הקבר המיוחס ליהושע בן נון וכן נמצא בספרי המסעות הנאמנות במאות עברו"[1]. על פי מסורות יהודיות, שומרוניות ומוסלמיות, נמצאים במקום קבריהם של יהושע בן נון, אביו-נון וכלב בן-יפנה. בתוך מבנה הקבר המיוחס להם גדל עץ אלה-ארצישראלית עתיק וגדול ממדים. עולי רגל מציינים כי נהגו להשתטח על הקברים משנת 1258.
גבעת פנחס[עריכה]
- ערך מורחב - גבעת פנחס
הפסוק האחרון בספר יהושע מספר כי אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת,וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם. גבעת פנחס הוא אתר מקראי בחבל ארץ שומרון דרומית לעיר שכם, ליד היישוב איתמר, מקומו המשוער של הקבר של אלעזר ובניו הוא בכפר הערבי "עוורתא". נוהגים לבקר בציון של קברם של "שבעים הזקנים" ביום ההילולה ה' בשבט. הילולה נוספת מתקיימת במקום ביום פטירתו של אהרון הכהן והכתרת בנו אלעזר הכהן לכהן גדול תחתיו בראש חודש מנחם אב. באותו יום נוהגים לעלות למקום לפנות בוקר לאמירת תהילים ולתפילת ראש חודש ותיקין עם שחר . בשנים האחרונות מגלים המבקרים במקום הרס והשחתה של המצבות.
העליה השנתית לרגל מאורגנת על ידי המועצה הדתית של שומרון באישור כוחות הבטחון. (נכון ל-2008)
קבר יוסף[עריכה]
- ערך מורחב - קבר יוסף
קבר יוסף מוזכר בסיום ספר יהושע. בו הוטמנו עצמותיו של יוסף הצדיק אחרי שהיו עם שבטי ישראל במסע של ארבעים שנה במדבר סיני ומהלך כיבוש ארץ כנען. המצבה היא בתוך מבנה בפאתי העיר שכם אשר נשרף ונחרב בידי אספסוף ערבי בשנת 2000. במהלך החרבת המבנה נפגע שוטר "משמר הגבול", הדרוזי, מדחת יוסף, ודימם למוות.
לאחר הריסת הקבר והקמת "מסגד", הלל ליברמן הי"ד, תושב אלון מורה, יצא בצעדה פרטית אל הקבר, ונרצח בדרך.
קבר יוסף הוא אחד משלושת האתרים עליהם מצוין בתנ"ך בפירוש כי נקנו בכסף מלא. השניים האחרים הם מערת המכפלה והר הבית.
זיהוי המקום נשען, בין השאר, על הקרבה לתל של שכם המקראית, ועל מסורות מימי הביניים מנוסעים יהודים ונוצרים המעידים על קיום אתר המזוהה בפי כל עם קבר יוסף. בנוסף לכך, התומכים בזיהוי מעידים על חוסר ההתעניינות של הערבים באתר.
קישורים חיצוניים[עריכה]
ספר יהושע באתר 'מקראות גדולות הכתר'
ראה גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- זאב ארליך , דרישת שלום מסרדיניה, "מקור ראשון" - מוסף לשבת, 18 ינואר 2008.
- אדם זרטל , אל-אחוואט אתר מבוצר של גויי הים ליד קציר, דו"ח מוקדם של שלוש העונות הראשונות 1995-1992, חיפה 1996.
- אדם זרטל, "עיוני עירון","קתדרה (כתב עת" 97, (2000), 25-7.
- נחל עירון – חוברת מקורות, אדם זרטל (ערך), תש"ס-2000. חיפה.
- אדם זרטל, שריד לאדירים – מסרדיניה לכנען, סיפורם של השרדנה בארץ-ישראל (בדפוס).
| ספרי התנ"ך | ||
|---|---|---|
| חמישה חומשי תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | |
| ספרי הנביאים | יהושע • שופטים • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • ישעיה • ירמיה • יחזקאל • ספרי תרי עשר: הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • צפניה • חגי • זכריה • מלאכי | |
| ספרי הכתובים | תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • מגילת רות • מגילת איכה • מגילת קהלת • מגילת אסתר • דניאל • עזרא • נחמיה • דברי הימים (א' וב') | |