שלמה בן דוד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (30 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== המלכתו == | == המלכתו == | ||
שלמה המלך היה בנו של [[דוד המלך]], | שלמה המלך היה בנו של [[דוד המלך]], ובנה של [[בת שבע]]. דוד המלך הבטיח לאמו שבנה הוא ימלוך תחתונים. | ||
אדוניה, בן אחר של דוד, מרד בו והמליך את עצמו. באותה שעה באו [[נתן הנביא]] ובת שבע בזה אחר זה אל דוד והתלוננו על כך. בעקבות כך נלקח שלמה למעין הגיחון על פרדה ונמשך שם למלך עוד בימי אביו. | |||
שלמה נצטווה לפני מות דוד לגמול חסד עם האנשים שהיטיבו לאביו ולנקום באויבי אביו (כגון [[יואב]] שהרג שני שר צבאות בישראל, [[שמעי בן גרא]] ועוד), והוא אכן קיים את צוואת דוד אביו. | שלמה נצטווה לפני מות דוד לגמול חסד עם האנשים שהיטיבו לאביו ולנקום באויבי אביו (כגון [[יואב]] שהרג שני שר צבאות בישראל, [[שמעי בן גרא]] ועוד), והוא אכן קיים את צוואת דוד אביו. | ||
== בניית בית המקדש == | == בניית בית המקדש == | ||
אחת מהפעולות המרשימות של שלמה היתה בניית [[בית המקדש]] אליו הועבר ה[[ארון]]. חנוכת הבית נעשתה בידי כל ישראל במשך | אחת מהפעולות המרשימות של שלמה היתה בניית [[בית המקדש]] אליו הועבר ה[[ארון]]. חנוכת הבית נעשתה בידי כל ישראל במשך שבעה ימים עד [[סוכות]] (ובהם [[יום כיפור]] שבו לא צמו באותה שנה) וחגיגות חג הסוכות שלאחריהם. | ||
== עושרו של שלמה == | == עושרו של שלמה == | ||
| שורה 25: | שורה 24: | ||
שלמה נקרא החכם מכל האדם. הוא כתב ספרים ומשלים רבים. ב[[תנ"ך]] נמצאים מספר ספרים המיוחסים לו: [[שיר השירים]], [[קהלת]] ו[[משלי]]. | שלמה נקרא החכם מכל האדם. הוא כתב ספרים ומשלים רבים. ב[[תנ"ך]] נמצאים מספר ספרים המיוחסים לו: [[שיר השירים]], [[קהלת]] ו[[משלי]]. | ||
{{מלכים}} | ===סוגים שונים של חכמה שנאמר שהיו לשלמה=== | ||
* '''עשיית משפט צדק:''' חכמת המשפט לשפוט ביושר<ref>ראה מקורות מפסוקים, בהערה הבאה</ref>. | |||
* '''תשוקת החכמה כדי להנהיג נכון:''' שלמה זכה לחכמה, משום שכאשר ה' שאל אותו איזה "מתנה" יתן לו, לפי בקשתו, ויכול היה לבקש כל דבר, כגון עושר, או ניצחון, הוא ביקש חכמה <ref>כמבואר בספר מלכים א פרק ג: (ה) בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְדֹוָד אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ: (ו) וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב עִמָּךְ וַתִּשְׁמָר לוֹ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה וַתִּתֶּן לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה: (ז) וְעַתָּה יְדֹוָד אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא: (ח) וְעַבְדְּךָ בְּתוֹךְ עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ עַם רָב אֲשֶׁר לֹא יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: (ט) וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה: (י) וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֲדֹנָי כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: (יא) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט: (יב) הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ: (יג) וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ: (יד) וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְוֹתַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ וְהַאֲרַכְתִּי אֶת יָמֶיךָ:</ref>. | |||
* '''הבנה עמוקה של הזולת עד כדי צפיית תגובותיו, וחשיבה המצאתית:''' מיד בתחילת מלכותו, זימן לו ה' משפט שבו באה לידי ביטוי חכמה מיוחדת זו לעמוד על האמת, ולהבחין בין דובר אמת לדובר שקר במשפט שתי הזונות שבאו לפניו, בריבן על הילד החי <ref>כמבואר בספר מלכים א פרק ג: (טז) אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו: (יז) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת בִּי אֲדֹנִי אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת יֹשְׁבֹת בְּבַיִת אֶחָד וָאֵלֵד עִמָּהּ בַּבָּיִת: (יח) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְלִדְתִּי וַתֵּלֶד גַּם הָאִשָּׁה הַזֹּאת וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו אֵין זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת זוּלָתִי שְׁתַּיִם אֲנַחְנוּ בַּבָּיִת: (יט) וַיָּמָת בֶּן הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָיְלָה אֲשֶׁר שָׁכְבָה עָלָיו: (כ) וַתָּקָם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת בְּנִי מֵאֶצְלִי וַאֲמָתְךָ יְשֵׁנָה וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ בְּחֵיקָהּ וְאֶת בְּנָהּ הַמֵּת הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי: (כא) וָאָקֻם בַּבֹּקֶר לְהֵינִיק אֶת בְּנִי וְהִנֵּה מֵת וָאֶתְבּוֹנֵן אֵלָיו בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה לֹא הָיָה בְנִי אֲשֶׁר יָלָדְתִּי: (כב) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: (כג) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ זֹאת אֹמֶרֶת זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי: (כד) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ קְחוּ לִי חָרֶב וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: (כה) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת ואֶת הַחֲצִי לְאֶחָת: (כו) וַתֹּאמֶר הָאִשה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ וְזֹאת אֹמֶרֶת גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ: (כז) וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ הִיא אִמּוֹ: (כח) וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט:</ref>. נראה שיש במעשה זה לפחות שני סוגים של חכמה: א. יכולת "להיכנס לראש" של הנשים ולהבין כיצד תגיב האם האמיתית, וכיצד תגיב האם המתחזה. ב. "חשיבה המצאתית" - המצאה של דרך מקורית "מחוץ לקופסה" לזהות מי אומר אמת, ומי משקר. | |||
* '''חכמת המחשה:''' חכמה להמשיל משלים, ולהסביר דברים דקים, לקשור נימה בנימה ולהעלות את הדברים הקשים להבנה, באופן שניתן להבנה<ref>כמבואר בספר מלכים א פרק ה (ט) וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם: (י) וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם: (יא) וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב: (יב) וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף: (יג) וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים: (יד) וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵאֵת כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת חָכְמָתוֹ: ועוד, יעויין בעירובין דף כא/ב - אמר רב המנונא מאי דכתיב וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף מלמד שאמר שלמה על כל דבר ודבר של תורה שלשת אלפים משל על כל דבר ודבר של סופרים חמשה ואלף טעמים דרש רבא מאי דכתיב ויותר שהיה קהלת חכם עוד לימד דעת את העם (איזן) [ואיזן] וחקר תיקן משלים הרבה לימד דעת את העם דאגמריה בסימני טעמים ואסברה במאי דדמי ליה (איזן) [ואיזן] וחקר תיקן משלים הרבה אמר עולא אמר רבי אליעזר בתחילה היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים עד שבא שלמה ועשה לה אזנים. ויעויין עוד מדרש רבה שיר השירים פרשה א פסקה ח - (ח) ד"א שיר השירים זהו שאמר הכתוב (קהלת יב) ויותר שהיה קהלת חכם אלו אדם אחר אמרן היית צריך לכוף אזניך ולשמוע הדברים האלה ויותר שאמרן שלמה ואילו מדעתו אמרן היית צריך לכוף אזניך ולשמעם ויותר שאמרן ברוח הקודש ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה ואזן דברי תורה וחקר דברי תורה עשה אזנים לתורה ואת מוצא שעד שלא עמד שלמה לא היתה דוגמא רב נחמן תרתין רב נחמן אמר לפלטין גדולה שהיו בה פתחים הרבה וכל שהיה נכנס בתוכה היה טועה מדרך הפתח בא פקח א' ונטל הפקעת ותלאה דרך הפתח היו הכל נכנסים ויוצאין דרך הפקעת כך עד שלא עמד שלמה לא היה אדם יכול להשכיל דברי תורה וכיון שעמד שלמה התחילו הכל סוברין תורה רב נחמן לישנא חורי לחורשא של קנים ולא היה אדם יכול להכנס בה ובא פקח א' ונטל את המגל וכסח התחילו הכל נכנסין דרך הכסוח ויוצאין כך שלמה א"ר יוסי לקופה גדולה מלאה פירות ולא היה לה אזן ולא היתה יכולה להטלטל ובא פקח א' ועשה לה אזנים והתחילה להטלטל ע"י אזנים כך עד שלא עמד שלמה לא היה אדם יכול להשכיל דברי תורה וכיון שעמד שלמה התחילו הכל סוברין תורה א"ר שילא לקיתון גדול שהוא מלא רותחין ולא היה לו אזן להטלטל ובא א' ועשה לו אזן והתחיל להטלטל ע"י אזנו א"ר חנינא לבאר עמוקה מלאה מים והיו מימיה צוננין ומתוקים וטובים ולא היתה בריה יכולה לשתות ממנה בא אדם א' וספק לה חבל בחבל משיחה במשיחה ודלה ממנה ושתה התחילו הכל דולין ושותין כך מדבר לדבר ממשל למשל עמד שלמה על סודה של תורה דכתיב (משלי א) משלי שלמה בן דוד מלך ישראל ע"י משלותיו של שלמה עמד על ד"ת ורבנן אמרין אל יהי המשל הזה קל בעיניך שע"י המשל הזה אדם יכול לעמוד בד"ת משל למלך שאבד זהב מביתו או מרגליות טובה לא ע"י פתילה כאיסר הוא מוצא אותה כך המשל הזה לא יהיה קל בעיניך שע"י המשל אדם עומד על ד"ת תדע לך שהוא כן שהרי שלמה ע"י המשל הזה עמד על דקדוקיה של תורה.</ref>. | |||
* '''הבנה:''' הבין בחכמתו רוב הטעמים של כל חוקי התורה<ref>רמב"ם יד החזקה - הלכות תמורה פרק ד אע"פ שכל חוקי התורה גזירות הם כמו שביארנו בסוף מעילה ראוי להתבונן בהן וכל מה שאתה יכול ליתן לו טעם תן לו טעם הרי אמרו חכמים הראשונים שהמלך שלמה הבין רוב הטעמים של כל חוקי התורה. </ref>. | |||
* '''צפיית תגובה של אנשים לא צפויים:''' חכמה להבין גם דעתו של שוטה, ולצפות כיצד יתנהג<ref>על פי מדרש שמובא בספרים, ולא ידוע מקורו. </ref>. | |||
* אף ששלמה חכם מכל אדם, מכל מקום מלך המשיח יהיה חכם יותר מאשר שלמה (למרות שנבואתו של המשיח תהיה פחות מנבואת משה רבינו) <ref>רמב"ם יד החזקה - הלכות תשובה פרק ט (ב) ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד '''בעל חכמה יהיה יתר משלמה''' ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד:. וצ"ע ממה שנאמר במלכים ("הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ '''וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ''':".</ref> | |||
* בדברי אחרונים מבואר ששלמה היה בקי בכל חכמות שבעולם<ref>ספר חתם סופר על מסכת עבודה זרה דף סה/א בנות מלכים ביקרותיך. פירש"י לכבוד לך, בישראל קמבשר נביא עכ"ל. דהוה סד"א אמלך קאי קמ"ל אכללות אומה קדושה קאי שהם כולם ממלכת כהנים ובני מלכים הם וקרא קאי אתורה ושארי חכמות שהם פלגשים לתורה לרקחות וטבחות. והנה כתיב בשהע"ה ויחכם מכל אדם שהיה בקי בכל חכמות שבעולם וחכמי אומות באו לשמוע חכמתו כדכתיב בקרא והנה העיד על עצמו בספר חכמת שלמה רבתי ומייתי ליה ג"כ רמב"ן בהקדמה על התורה שמימיו לא עיין בספרי חכמי האומות אך מהתורה בעצמה בעוסקו ומעמיק בה מצא כל החכמות ההמה, ע"ש, </ref> | |||
* | |||
==שלמה המלך במקורות הארכיאולוגיה== | |||
ישנם מספר ממצאים ארכיאולוגיים והיסטוריים על שלמה המלך ו/או על קיום מלכותו, להלן כמה דוגמאות: | |||
===חצור מגידו וגזר=== | |||
ב[[ספר מלכים א]] ({{מקור|מלכים א ט טז$פרק ט פסוק טז}}) נאמר: "וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר". - מבואר ששלמה המלך בנה שלושה ערים מלכותיות: חצור, מגידו, וגזר. (מלבד שאר הערים שבנה, שאינם בדוקא מלכותיות). | |||
בחפירות שנערכו בשלושת העיירות הנ"ל, אכן נתגלו עיירות מלכותיות מפוארת, שמתוארכות ע"י פרופסור יגאל ידין, לימי שלמה המלך. בכל אחת משלושת העיירות הללו, נחשף שער מונומנטלי, שהינו זהה בדיוק בשלושת העיירות: הינם מבנים מלבניים, עם ארבעה פתחים ששה חדרי-משמר. בחזיתות השערים בשלושת העיירות, נקבעו מגדלים בולטים, והמעבר המרכזי בהם היה ברוחב 4.2 מ'. הדימוי המדוייק בין השערים של שלושת הערים הללו, מוכיח ששלושתם נבנו על ידי אותו מושל<ref> י' ידין, "חצור, גזר ומגידו בימי שלמה", בתוך: בימי בית ראשון, בעריכת א' מלמט (ירושלים תשכ"ב). פרטים הובאו במאמר של [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13324 | |||
פרופ' עמיחי מזר].</ref>. | |||
במלכים א' ({{מקור|מלכים א ט יט$שם פסוק יט}}) מוזכר: "וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה '''וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים''''". - כלומר מתוך העיירות של שלמה, היו מחסנים, ואוורות רבות לסוסים. בחפירות במגידו, נחשפו מבנים גדולים עם אורוות של סוסים בכמות גדולה. ובחצור, נתגלו בית מחסנים. | |||
לפי הממצאים בחצור מגידו וגזר (בשכבות השייכות לתקופת שלמה), התברר שאחרי שנבנו בימי שלמה, נחרבו תוך זמן קצר (דור אחת או אפי' פחות). לפי חריטה שבמקדש בכרנך שבדרום מצרים, פרעה שישק החריב את חצור ומגידו. גם שבר מצבה של שישק שנתגלה במגידו, מעיד שכבש את העיר. עפ"י ממצאים נוספים, החופרים מייחסים גם החורבן של העיר גזר לפרעה שישק. כך שהחורבן שהתרחש תוך זמן קצר מבניית שלמה, בשלושת העיירות הנ"ל, יש לייחסו לשישק. עובדות אלו מתאימות היטב לנאמר במקרא ({{מקור|מלכים א יד כה$מלכים א פרק יד פסוק כה}}), שמסעו של פרעה שישק להלחם בארץ ישראל, אירע חמש שנים אחר פטירת שלמה המלך<ref>אריה בורשטיין, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/haim-2.htm האם נפרדו דרכי הארכיאולוגיה ומקורות התנ"ך?], באתר דעת.</ref>. | |||
נושא התיארוך של פינקלשטיין, מבואר בערך [[ארכיאולוגיה מקראית]]. | |||
===חומות ירושלים ושרידי הארמון של המלך שלמה=== | |||
עפ"י הנאמר ב[[ספר מלכים א]] ({{מקור|מלכים א יג$פרק יג}}), שלמה המלך בנה חומות ירושלים, ובנה ארמון חדש. ושם ({{מקור|מלכים א ה$ מלכים א פרק ה}}) מבואר ששלמה נעזר בבניותיו בירושלים מבעלי מלאכה מארץ צור (פניקיה). | |||
ב-2010, בחפירות ארכיאולוגיות בדרום הר הבית (לפני עיר דוד), נחשפה אחת מחומות ירושלים שנבנתה תקופת שלמה המלך (לפי התיארוך המקובל בקרב רוב הארכיאולוגיים<ref>עיין ערך [[ארכיאולוגיה מקראית]], בפרק העוסק בתיארוך.</ref>), עם בית שער פנימי שדרכו נכנסו אל הרובע המלכותי של העיר, מבנה ממלכתי סמוך לבית השער, ומגדל פינה מאבני גזית החולש על קטע ניכר של תוואי הקדרון. ממזרח לבניין הממלכתי ישנו קטע מחומה נוספת, שממשיכה את תוואי החומה בקו ישר ומקיף את העופל לכיוון צפון מזרח. | |||
החומה שנחשפה מעידה על יכולת שלטונית, ועוצמתה ומאפייני הבנייה הממלכתית שלה מעידים על ביצוע ברמה הנדסית גבוהה. טביעות של חותמות על גבי ידיות של קנקנים שעליהם כתובת "למלך" - מעידה על שייכותם למנגנון האדמיניסטרטיבי הממלכתי. עשרות טביעות חותם שהשתמרו על גבי טין צרוף עם עיטורים ושמות עבריים מעידים על אופיו הממלכתי של המבנה. | |||
מסכמת ראש צוות הארכיאולוגים באתר, ד"ר אילת מזר: | |||
:"תוואי החומה, מאפייניה ותיארוכה, עשויים לעלות בקנה אחד עם המסופר במקרא על המלך שלמה שבנה בעזרת הפיניקים, הבנאים המהוללים, את בית המקדש ואת מכלול המבנים של ארמונו החדש והקיף אותם בחומה שכנראה התחברה אל החומה הישנה של עיר דוד"<ref>[http://www.hayadan.org.il/first-temple-wall-unearth-2302102/ | |||
מאמר מטעם האוניברסיטה העברית], באתר הידען. '''אזהרה''': אתר הידען הינו אתר אנטי-דתי, ועפ"י הוראת הרבנים אין ראוי לגלוש בו.</ref>. | |||
השערתה של ד"ר א. מזר שחומת שלמה התחברה לחומה השינה של עיר דוד, נאמרה מתוך הבחנת הממצאים, אך יש לציין שגם לזה יש סמך בפסוקים. במלכים א ({{מקור|מלכים יא כז$פרק יא פסוק כז}}) (ובמלבי"ם שם) מבואר שכאשר שלמה בנה חומות ירושלים, "סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו". | |||
===הפריחה הכלכלית והביטחונית בארץ ישראל בתקופת שלמה=== | |||
באופן כללי, במאה העשירית לפנה"ס (תקופת שלמה לפי התיארוך המקובל), ההתיישבות הישראלית בארץ היתה בתקופה משגשגת. | |||
בחפירות בתל בית שמש שניהלו ד"ר שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן מהמכון הארכאולוגי של אוניברסיטת תל אביב, נתגלו מבנים מרשימים שנבנו בתקופה שבין המחצית השנייה של המאה ה-10 (המתאימה לפי המסורת המקראית לזמן מלכותו של שלמה) לתחילת המאה התשיעית לפנה"ס, ובהם: פינה של חומה מונומנטלית ובצדה מגדל תצפית מסיבי, מבנה ציבורי בשטח הגדול מ-250 מ"ר, מאגר מים תת-קרקעי בעל קיבולת של 800 מטרים מעוקבים של מים, וסדנה מרשימה לעיבוד ברזל. אמנם, החומה נתגלתה כבר בראשית המאה ה-20 על ידי החוקר הסקוטי דנקן מקנזי מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, שתיארך אותה לתקופה הכנענית, אך מתברר, שחלקים ממנה נבנו מחדש בסגנון מרשים בראשית המלכות ביהודה. שני החוקרים מוסיפים עוד כי באותה תקופה נבנו גם המבנים שנחשפו עוד בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי משלחת ממכללת הבפורד מפנסילבניה שבארצות הברית, מבנה שכונה בית המושל, ממגורה גדולה, ובית מחסנים. הקמת סדנת הברזל, למשל, שבה התגלו כורי נפח, פיות מפוחים, ראשי חץ ועוד פריטי ברזל רבים, מראה על רצונו של השלטון מרכזי בממלכה חשובה לשלוט בתעשיית הברזל, שאז הייתה התקופה שבה החל הברזל להיות בשימוש יומיומי. לדברי החוקרים, הבנייה נושאת חותם ממלכתי מובהק שהפכה את המקום לעיר מנהל שמסמנת את נוכחותה של ממלכה ישראלית, וכך חיזקה את עמידתה מול יריבתה העיקרית, פלשת. אך, אומרים החוקרים, יותר משהם מעידים על המקום, מעידים הממצאים על קיומה של ירושלים כבירה של ממלכה מפוארת. הממצאים בתל בית שמש, בשפלה בבקעת באר שבע ועוד, מעידים על קיומו של גוף פוליטי ישראלי חשוב שבירתו ירושלים כבר במאה ה-10 לפני הספירה. הביצורים המסיביים, מבני הציבור הגדולים, סדנת הברזל המרשימה ומאגר המים התת-קרקעי יכלו להיבנות רק ביוזמה ציבורית שמקורה בבירה ירושלים. לכן, ירושלים הייתה אז בירה חזקה ולא כפר עני קטן, שלא יכול ליזום מפעל בנייה כזה<ref>קטע זה מתוך Ventura Daniel Wiki בערך "ארכיאולוגיה מקראית", [http://he.danielventura.wikia.com/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA כאן].</ref>. | |||
ממצאים אלו ואחרים מצביעים על מלכות מבוססת ועשירה, בדומה לתיאור המקראי על מלכות שלמה. פרופ' וויליאם דיוור, מאוניברסיטת אריזונה, כתב (בתרגום לעברית): | |||
:"יש לנו מדינה ישראלית בתקופת הברזל. אילולא שמענו על אודות שלמה בטקסטים התנ"כיים, היה עלינו להמציא מלך בן המאה העשירית קודם לספריה בעל שם אחר"<ref>אריה בורנשטיין, במאמר [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/haim-2.htm האם נפרדו דרכי הארכיאולוגיה ומקורות התנ"ך?], באתר דעת.</ref>. | |||
===ממצאים שונים=== | |||
*ד"ר עמנואל וליקובסקי<ref> [http://www.vbm-torah.org/vtc/0064772.html מאמרו של עמנואל וליקובסקי]</ref>, מביא תבליט (מהעיר בדיר-אל-בחרי, במקדש של המלכה חאתשפסות), שמתאר את מסעה של [[מלכת שבא]] אל המלך שלמה. | |||
*בכתובות בארכיונים הממלכתיים בצור (פניקיה), שהוזכרו בספר נגד אפיון (של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו), ישנם חילופי מכתבים בין שלמה המלך לחירם מלך צור<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/history/tkufot/apion001.pdf#page=15 חלק א', יז].</ref>. | |||
*ההיסטוריון היווני דיוס, בספר "דברי ימי כנען" (מובא ב"נגד אפיון"<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/history/tkufot/apion001.pdf#page=16 חלק א', יז].</ref>) כתב שמצא בכתובות בצור, שההיכל אשר בירושלים נבנה בידי שלמה המלך מאה וארבעים ושלש שנה ושמונה חדשים טרם יסדו הצורים את קרתחדשת. | |||
* פרופסור י. גרפינקל פירסם מאמר<ref>[ http://www.hayadan.org.il/shrine-from-king-david-era-090512/ כלי פולחן בתקופת דוד המלך], באתר הידען. '''אזהרה''': אתר הידען הינו אתר אנטי-דתי, ועפ"י הוראת הרבנים אין ראוי לגלוש בו.</ref> עפ"י ממצא של שני "[[ארון הקודש|ארונות קודש]]" מאבן שנתגלו ב-2012, אשר לפי דבריו מוכיחים שהתיאור המקראי על בית המקדש הראשון (שנבנה ע"י שלמה) מתאים בדקדוק רב לארכיטקטורה, לאסטטיקה ולאומנות הפולחנית היהודית שהיתה שוררת בתקופת דוד ושלמה (לפי התיארוך המקובל). | |||
===העושר של שלמה - הגזמה?=== | |||
פרופסור א' מילארד כותב כי התיאורים המקראיים של עושר שלמה ושל כמויות הזהב הגדולות שהצטברו בחצרו אינם מוגזמים. מילארד הצביע על מקורות מצריים ואשוריים, שמדברים על כמויות גדולות הרבה יותר של זהב ורכוש יקר אחר, ועל כן לא מן הנמנע כי גם שלמה צבר עושר רב בתקופה בה לא היה במזרח הקרוב הקדום כל כח דומיננטי אחר<ref> A. Millard, "Does the Bible exaggerate King Solomon's Golden Wealth?", BAR vol. 15 (1989), pp. 20-29; idem, "King Solomon's Shields", in: Festschrift Philip J. King: Scripture and Other Artifacts, edited by M.D. Coogan, J.C. Exum & L.E. Stager (Louisville 1994), pp. 286-295. ומובא במאמר של עמיחי מזר הנ"ל.</ref>. | |||
==ראו גם== | |||
*[[ארכיאולוגיה מקראית]]. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מלכים}} | |||
[[קטגוריה:מלכי ישראל]] | [[קטגוריה:מלכי ישראל]] | ||
[[קטגוריה: מלכי בית דוד]] | |||
[[קטגוריה:דוד המלך]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:36, 9 בפברואר 2017
|
|
שלמה בן דוד היה המלך האחרון של הממלכה הישראלית המאוחדת. תקופתו נחשבת לתקופה המפוארת ביותר בהיסטוריה היהודית. בנה את בית המקדש הראשון.
המלכתו[עריכה]
שלמה המלך היה בנו של דוד המלך, ובנה של בת שבע. דוד המלך הבטיח לאמו שבנה הוא ימלוך תחתונים.
אדוניה, בן אחר של דוד, מרד בו והמליך את עצמו. באותה שעה באו נתן הנביא ובת שבע בזה אחר זה אל דוד והתלוננו על כך. בעקבות כך נלקח שלמה למעין הגיחון על פרדה ונמשך שם למלך עוד בימי אביו.
שלמה נצטווה לפני מות דוד לגמול חסד עם האנשים שהיטיבו לאביו ולנקום באויבי אביו (כגון יואב שהרג שני שר צבאות בישראל, שמעי בן גרא ועוד), והוא אכן קיים את צוואת דוד אביו.
בניית בית המקדש[עריכה]
אחת מהפעולות המרשימות של שלמה היתה בניית בית המקדש אליו הועבר הארון. חנוכת הבית נעשתה בידי כל ישראל במשך שבעה ימים עד סוכות (ובהם יום כיפור שבו לא צמו באותה שנה) וחגיגות חג הסוכות שלאחריהם.
עושרו של שלמה[עריכה]
שלמה ניהל מערכת דיפלומטית ענפה שכללה קשרים הדוקים עם חירם מלך צור, ביקור של מלכת שבא, נישואין עם בת פרעה ועוד. שלמה שלט על ממלכה אדירה שהוריש לו אביו והם העלו לו מנחות ומס.
קריעת הממלכה[עריכה]
בעקבות נשיאת נשים נכריות שהביאו ע"ז לארץ ישראל נענש שלמה בקריעת הממלכה מזרעו, ואכן ירבעם בן נבט מרד בבנו רחבעם והקים את ממלכת ישראל, שכללה את עשרת השבטים, ואילו בידי רחבעם נותרה ממלכת יהודה ששלטה רק על שבטי יהודה ובנימין.
חכמת שלמה וספריו[עריכה]
שלמה נקרא החכם מכל האדם. הוא כתב ספרים ומשלים רבים. בתנ"ך נמצאים מספר ספרים המיוחסים לו: שיר השירים, קהלת ומשלי.
סוגים שונים של חכמה שנאמר שהיו לשלמה[עריכה]
- עשיית משפט צדק: חכמת המשפט לשפוט ביושר[1].
- תשוקת החכמה כדי להנהיג נכון: שלמה זכה לחכמה, משום שכאשר ה' שאל אותו איזה "מתנה" יתן לו, לפי בקשתו, ויכול היה לבקש כל דבר, כגון עושר, או ניצחון, הוא ביקש חכמה [2].
- הבנה עמוקה של הזולת עד כדי צפיית תגובותיו, וחשיבה המצאתית: מיד בתחילת מלכותו, זימן לו ה' משפט שבו באה לידי ביטוי חכמה מיוחדת זו לעמוד על האמת, ולהבחין בין דובר אמת לדובר שקר במשפט שתי הזונות שבאו לפניו, בריבן על הילד החי [3]. נראה שיש במעשה זה לפחות שני סוגים של חכמה: א. יכולת "להיכנס לראש" של הנשים ולהבין כיצד תגיב האם האמיתית, וכיצד תגיב האם המתחזה. ב. "חשיבה המצאתית" - המצאה של דרך מקורית "מחוץ לקופסה" לזהות מי אומר אמת, ומי משקר.
- חכמת המחשה: חכמה להמשיל משלים, ולהסביר דברים דקים, לקשור נימה בנימה ולהעלות את הדברים הקשים להבנה, באופן שניתן להבנה[4].
- הבנה: הבין בחכמתו רוב הטעמים של כל חוקי התורה[5].
- צפיית תגובה של אנשים לא צפויים: חכמה להבין גם דעתו של שוטה, ולצפות כיצד יתנהג[6].
- אף ששלמה חכם מכל אדם, מכל מקום מלך המשיח יהיה חכם יותר מאשר שלמה (למרות שנבואתו של המשיח תהיה פחות מנבואת משה רבינו) [7]
- בדברי אחרונים מבואר ששלמה היה בקי בכל חכמות שבעולם[8]
שלמה המלך במקורות הארכיאולוגיה[עריכה]
ישנם מספר ממצאים ארכיאולוגיים והיסטוריים על שלמה המלך ו/או על קיום מלכותו, להלן כמה דוגמאות:
חצור מגידו וגזר[עריכה]
בספר מלכים א (פרק ט פסוק טז) נאמר: "וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר". - מבואר ששלמה המלך בנה שלושה ערים מלכותיות: חצור, מגידו, וגזר. (מלבד שאר הערים שבנה, שאינם בדוקא מלכותיות).
בחפירות שנערכו בשלושת העיירות הנ"ל, אכן נתגלו עיירות מלכותיות מפוארת, שמתוארכות ע"י פרופסור יגאל ידין, לימי שלמה המלך. בכל אחת משלושת העיירות הללו, נחשף שער מונומנטלי, שהינו זהה בדיוק בשלושת העיירות: הינם מבנים מלבניים, עם ארבעה פתחים ששה חדרי-משמר. בחזיתות השערים בשלושת העיירות, נקבעו מגדלים בולטים, והמעבר המרכזי בהם היה ברוחב 4.2 מ'. הדימוי המדוייק בין השערים של שלושת הערים הללו, מוכיח ששלושתם נבנו על ידי אותו מושל[9].
במלכים א' (שם פסוק יט) מוזכר: "וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים'". - כלומר מתוך העיירות של שלמה, היו מחסנים, ואוורות רבות לסוסים. בחפירות במגידו, נחשפו מבנים גדולים עם אורוות של סוסים בכמות גדולה. ובחצור, נתגלו בית מחסנים.
לפי הממצאים בחצור מגידו וגזר (בשכבות השייכות לתקופת שלמה), התברר שאחרי שנבנו בימי שלמה, נחרבו תוך זמן קצר (דור אחת או אפי' פחות). לפי חריטה שבמקדש בכרנך שבדרום מצרים, פרעה שישק החריב את חצור ומגידו. גם שבר מצבה של שישק שנתגלה במגידו, מעיד שכבש את העיר. עפ"י ממצאים נוספים, החופרים מייחסים גם החורבן של העיר גזר לפרעה שישק. כך שהחורבן שהתרחש תוך זמן קצר מבניית שלמה, בשלושת העיירות הנ"ל, יש לייחסו לשישק. עובדות אלו מתאימות היטב לנאמר במקרא (מלכים א פרק יד פסוק כה), שמסעו של פרעה שישק להלחם בארץ ישראל, אירע חמש שנים אחר פטירת שלמה המלך[10].
נושא התיארוך של פינקלשטיין, מבואר בערך ארכיאולוגיה מקראית.
חומות ירושלים ושרידי הארמון של המלך שלמה[עריכה]
עפ"י הנאמר בספר מלכים א (פרק יג), שלמה המלך בנה חומות ירושלים, ובנה ארמון חדש. ושם ( מלכים א פרק ה) מבואר ששלמה נעזר בבניותיו בירושלים מבעלי מלאכה מארץ צור (פניקיה).
ב-2010, בחפירות ארכיאולוגיות בדרום הר הבית (לפני עיר דוד), נחשפה אחת מחומות ירושלים שנבנתה תקופת שלמה המלך (לפי התיארוך המקובל בקרב רוב הארכיאולוגיים[11]), עם בית שער פנימי שדרכו נכנסו אל הרובע המלכותי של העיר, מבנה ממלכתי סמוך לבית השער, ומגדל פינה מאבני גזית החולש על קטע ניכר של תוואי הקדרון. ממזרח לבניין הממלכתי ישנו קטע מחומה נוספת, שממשיכה את תוואי החומה בקו ישר ומקיף את העופל לכיוון צפון מזרח.
החומה שנחשפה מעידה על יכולת שלטונית, ועוצמתה ומאפייני הבנייה הממלכתית שלה מעידים על ביצוע ברמה הנדסית גבוהה. טביעות של חותמות על גבי ידיות של קנקנים שעליהם כתובת "למלך" - מעידה על שייכותם למנגנון האדמיניסטרטיבי הממלכתי. עשרות טביעות חותם שהשתמרו על גבי טין צרוף עם עיטורים ושמות עבריים מעידים על אופיו הממלכתי של המבנה.
מסכמת ראש צוות הארכיאולוגים באתר, ד"ר אילת מזר:
- "תוואי החומה, מאפייניה ותיארוכה, עשויים לעלות בקנה אחד עם המסופר במקרא על המלך שלמה שבנה בעזרת הפיניקים, הבנאים המהוללים, את בית המקדש ואת מכלול המבנים של ארמונו החדש והקיף אותם בחומה שכנראה התחברה אל החומה הישנה של עיר דוד"[12].
השערתה של ד"ר א. מזר שחומת שלמה התחברה לחומה השינה של עיר דוד, נאמרה מתוך הבחנת הממצאים, אך יש לציין שגם לזה יש סמך בפסוקים. במלכים א (פרק יא פסוק כז) (ובמלבי"ם שם) מבואר שכאשר שלמה בנה חומות ירושלים, "סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו".
הפריחה הכלכלית והביטחונית בארץ ישראל בתקופת שלמה[עריכה]
באופן כללי, במאה העשירית לפנה"ס (תקופת שלמה לפי התיארוך המקובל), ההתיישבות הישראלית בארץ היתה בתקופה משגשגת.
בחפירות בתל בית שמש שניהלו ד"ר שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן מהמכון הארכאולוגי של אוניברסיטת תל אביב, נתגלו מבנים מרשימים שנבנו בתקופה שבין המחצית השנייה של המאה ה-10 (המתאימה לפי המסורת המקראית לזמן מלכותו של שלמה) לתחילת המאה התשיעית לפנה"ס, ובהם: פינה של חומה מונומנטלית ובצדה מגדל תצפית מסיבי, מבנה ציבורי בשטח הגדול מ-250 מ"ר, מאגר מים תת-קרקעי בעל קיבולת של 800 מטרים מעוקבים של מים, וסדנה מרשימה לעיבוד ברזל. אמנם, החומה נתגלתה כבר בראשית המאה ה-20 על ידי החוקר הסקוטי דנקן מקנזי מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, שתיארך אותה לתקופה הכנענית, אך מתברר, שחלקים ממנה נבנו מחדש בסגנון מרשים בראשית המלכות ביהודה. שני החוקרים מוסיפים עוד כי באותה תקופה נבנו גם המבנים שנחשפו עוד בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי משלחת ממכללת הבפורד מפנסילבניה שבארצות הברית, מבנה שכונה בית המושל, ממגורה גדולה, ובית מחסנים. הקמת סדנת הברזל, למשל, שבה התגלו כורי נפח, פיות מפוחים, ראשי חץ ועוד פריטי ברזל רבים, מראה על רצונו של השלטון מרכזי בממלכה חשובה לשלוט בתעשיית הברזל, שאז הייתה התקופה שבה החל הברזל להיות בשימוש יומיומי. לדברי החוקרים, הבנייה נושאת חותם ממלכתי מובהק שהפכה את המקום לעיר מנהל שמסמנת את נוכחותה של ממלכה ישראלית, וכך חיזקה את עמידתה מול יריבתה העיקרית, פלשת. אך, אומרים החוקרים, יותר משהם מעידים על המקום, מעידים הממצאים על קיומה של ירושלים כבירה של ממלכה מפוארת. הממצאים בתל בית שמש, בשפלה בבקעת באר שבע ועוד, מעידים על קיומו של גוף פוליטי ישראלי חשוב שבירתו ירושלים כבר במאה ה-10 לפני הספירה. הביצורים המסיביים, מבני הציבור הגדולים, סדנת הברזל המרשימה ומאגר המים התת-קרקעי יכלו להיבנות רק ביוזמה ציבורית שמקורה בבירה ירושלים. לכן, ירושלים הייתה אז בירה חזקה ולא כפר עני קטן, שלא יכול ליזום מפעל בנייה כזה[13].
ממצאים אלו ואחרים מצביעים על מלכות מבוססת ועשירה, בדומה לתיאור המקראי על מלכות שלמה. פרופ' וויליאם דיוור, מאוניברסיטת אריזונה, כתב (בתרגום לעברית):
- "יש לנו מדינה ישראלית בתקופת הברזל. אילולא שמענו על אודות שלמה בטקסטים התנ"כיים, היה עלינו להמציא מלך בן המאה העשירית קודם לספריה בעל שם אחר"[14].
ממצאים שונים[עריכה]
- ד"ר עמנואל וליקובסקי[15], מביא תבליט (מהעיר בדיר-אל-בחרי, במקדש של המלכה חאתשפסות), שמתאר את מסעה של מלכת שבא אל המלך שלמה.
- בכתובות בארכיונים הממלכתיים בצור (פניקיה), שהוזכרו בספר נגד אפיון (של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו), ישנם חילופי מכתבים בין שלמה המלך לחירם מלך צור[16].
- ההיסטוריון היווני דיוס, בספר "דברי ימי כנען" (מובא ב"נגד אפיון"[17]) כתב שמצא בכתובות בצור, שההיכל אשר בירושלים נבנה בידי שלמה המלך מאה וארבעים ושלש שנה ושמונה חדשים טרם יסדו הצורים את קרתחדשת.
- פרופסור י. גרפינקל פירסם מאמר[18] עפ"י ממצא של שני "ארונות קודש" מאבן שנתגלו ב-2012, אשר לפי דבריו מוכיחים שהתיאור המקראי על בית המקדש הראשון (שנבנה ע"י שלמה) מתאים בדקדוק רב לארכיטקטורה, לאסטטיקה ולאומנות הפולחנית היהודית שהיתה שוררת בתקופת דוד ושלמה (לפי התיארוך המקובל).
העושר של שלמה - הגזמה?[עריכה]
פרופסור א' מילארד כותב כי התיאורים המקראיים של עושר שלמה ושל כמויות הזהב הגדולות שהצטברו בחצרו אינם מוגזמים. מילארד הצביע על מקורות מצריים ואשוריים, שמדברים על כמויות גדולות הרבה יותר של זהב ורכוש יקר אחר, ועל כן לא מן הנמנע כי גם שלמה צבר עושר רב בתקופה בה לא היה במזרח הקרוב הקדום כל כח דומיננטי אחר[19].
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ ראה מקורות מפסוקים, בהערה הבאה
- ↑ כמבואר בספר מלכים א פרק ג: (ה) בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְדֹוָד אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ: (ו) וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב עִמָּךְ וַתִּשְׁמָר לוֹ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה וַתִּתֶּן לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה: (ז) וְעַתָּה יְדֹוָד אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא: (ח) וְעַבְדְּךָ בְּתוֹךְ עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ עַם רָב אֲשֶׁר לֹא יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: (ט) וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה: (י) וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֲדֹנָי כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: (יא) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט: (יב) הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ: (יג) וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ: (יד) וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְוֹתַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ וְהַאֲרַכְתִּי אֶת יָמֶיךָ:
- ↑ כמבואר בספר מלכים א פרק ג: (טז) אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו: (יז) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת בִּי אֲדֹנִי אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת יֹשְׁבֹת בְּבַיִת אֶחָד וָאֵלֵד עִמָּהּ בַּבָּיִת: (יח) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְלִדְתִּי וַתֵּלֶד גַּם הָאִשָּׁה הַזֹּאת וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו אֵין זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת זוּלָתִי שְׁתַּיִם אֲנַחְנוּ בַּבָּיִת: (יט) וַיָּמָת בֶּן הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָיְלָה אֲשֶׁר שָׁכְבָה עָלָיו: (כ) וַתָּקָם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת בְּנִי מֵאֶצְלִי וַאֲמָתְךָ יְשֵׁנָה וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ בְּחֵיקָהּ וְאֶת בְּנָהּ הַמֵּת הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי: (כא) וָאָקֻם בַּבֹּקֶר לְהֵינִיק אֶת בְּנִי וְהִנֵּה מֵת וָאֶתְבּוֹנֵן אֵלָיו בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה לֹא הָיָה בְנִי אֲשֶׁר יָלָדְתִּי: (כב) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: (כג) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ זֹאת אֹמֶרֶת זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי: (כד) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ קְחוּ לִי חָרֶב וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: (כה) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת ואֶת הַחֲצִי לְאֶחָת: (כו) וַתֹּאמֶר הָאִשה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ וְזֹאת אֹמֶרֶת גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ: (כז) וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ הִיא אִמּוֹ: (כח) וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט:
- ↑ כמבואר בספר מלכים א פרק ה (ט) וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם: (י) וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם: (יא) וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב: (יב) וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף: (יג) וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים: (יד) וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵאֵת כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת חָכְמָתוֹ: ועוד, יעויין בעירובין דף כא/ב - אמר רב המנונא מאי דכתיב וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף מלמד שאמר שלמה על כל דבר ודבר של תורה שלשת אלפים משל על כל דבר ודבר של סופרים חמשה ואלף טעמים דרש רבא מאי דכתיב ויותר שהיה קהלת חכם עוד לימד דעת את העם (איזן) [ואיזן] וחקר תיקן משלים הרבה לימד דעת את העם דאגמריה בסימני טעמים ואסברה במאי דדמי ליה (איזן) [ואיזן] וחקר תיקן משלים הרבה אמר עולא אמר רבי אליעזר בתחילה היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים עד שבא שלמה ועשה לה אזנים. ויעויין עוד מדרש רבה שיר השירים פרשה א פסקה ח - (ח) ד"א שיר השירים זהו שאמר הכתוב (קהלת יב) ויותר שהיה קהלת חכם אלו אדם אחר אמרן היית צריך לכוף אזניך ולשמוע הדברים האלה ויותר שאמרן שלמה ואילו מדעתו אמרן היית צריך לכוף אזניך ולשמעם ויותר שאמרן ברוח הקודש ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה ואזן דברי תורה וחקר דברי תורה עשה אזנים לתורה ואת מוצא שעד שלא עמד שלמה לא היתה דוגמא רב נחמן תרתין רב נחמן אמר לפלטין גדולה שהיו בה פתחים הרבה וכל שהיה נכנס בתוכה היה טועה מדרך הפתח בא פקח א' ונטל הפקעת ותלאה דרך הפתח היו הכל נכנסים ויוצאין דרך הפקעת כך עד שלא עמד שלמה לא היה אדם יכול להשכיל דברי תורה וכיון שעמד שלמה התחילו הכל סוברין תורה רב נחמן לישנא חורי לחורשא של קנים ולא היה אדם יכול להכנס בה ובא פקח א' ונטל את המגל וכסח התחילו הכל נכנסין דרך הכסוח ויוצאין כך שלמה א"ר יוסי לקופה גדולה מלאה פירות ולא היה לה אזן ולא היתה יכולה להטלטל ובא פקח א' ועשה לה אזנים והתחילה להטלטל ע"י אזנים כך עד שלא עמד שלמה לא היה אדם יכול להשכיל דברי תורה וכיון שעמד שלמה התחילו הכל סוברין תורה א"ר שילא לקיתון גדול שהוא מלא רותחין ולא היה לו אזן להטלטל ובא א' ועשה לו אזן והתחיל להטלטל ע"י אזנו א"ר חנינא לבאר עמוקה מלאה מים והיו מימיה צוננין ומתוקים וטובים ולא היתה בריה יכולה לשתות ממנה בא אדם א' וספק לה חבל בחבל משיחה במשיחה ודלה ממנה ושתה התחילו הכל דולין ושותין כך מדבר לדבר ממשל למשל עמד שלמה על סודה של תורה דכתיב (משלי א) משלי שלמה בן דוד מלך ישראל ע"י משלותיו של שלמה עמד על ד"ת ורבנן אמרין אל יהי המשל הזה קל בעיניך שע"י המשל הזה אדם יכול לעמוד בד"ת משל למלך שאבד זהב מביתו או מרגליות טובה לא ע"י פתילה כאיסר הוא מוצא אותה כך המשל הזה לא יהיה קל בעיניך שע"י המשל אדם עומד על ד"ת תדע לך שהוא כן שהרי שלמה ע"י המשל הזה עמד על דקדוקיה של תורה.
- ↑ רמב"ם יד החזקה - הלכות תמורה פרק ד אע"פ שכל חוקי התורה גזירות הם כמו שביארנו בסוף מעילה ראוי להתבונן בהן וכל מה שאתה יכול ליתן לו טעם תן לו טעם הרי אמרו חכמים הראשונים שהמלך שלמה הבין רוב הטעמים של כל חוקי התורה.
- ↑ על פי מדרש שמובא בספרים, ולא ידוע מקורו.
- ↑ רמב"ם יד החזקה - הלכות תשובה פרק ט (ב) ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד:. וצ"ע ממה שנאמר במלכים ("הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ:".
- ↑ ספר חתם סופר על מסכת עבודה זרה דף סה/א בנות מלכים ביקרותיך. פירש"י לכבוד לך, בישראל קמבשר נביא עכ"ל. דהוה סד"א אמלך קאי קמ"ל אכללות אומה קדושה קאי שהם כולם ממלכת כהנים ובני מלכים הם וקרא קאי אתורה ושארי חכמות שהם פלגשים לתורה לרקחות וטבחות. והנה כתיב בשהע"ה ויחכם מכל אדם שהיה בקי בכל חכמות שבעולם וחכמי אומות באו לשמוע חכמתו כדכתיב בקרא והנה העיד על עצמו בספר חכמת שלמה רבתי ומייתי ליה ג"כ רמב"ן בהקדמה על התורה שמימיו לא עיין בספרי חכמי האומות אך מהתורה בעצמה בעוסקו ומעמיק בה מצא כל החכמות ההמה, ע"ש,
- ↑ י' ידין, "חצור, גזר ומגידו בימי שלמה", בתוך: בימי בית ראשון, בעריכת א' מלמט (ירושלים תשכ"ב). פרטים הובאו במאמר של [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13324 פרופ' עמיחי מזר].
- ↑ אריה בורשטיין, האם נפרדו דרכי הארכיאולוגיה ומקורות התנ"ך?, באתר דעת.
- ↑ עיין ערך ארכיאולוגיה מקראית, בפרק העוסק בתיארוך.
- ↑ [http://www.hayadan.org.il/first-temple-wall-unearth-2302102/ מאמר מטעם האוניברסיטה העברית], באתר הידען. אזהרה: אתר הידען הינו אתר אנטי-דתי, ועפ"י הוראת הרבנים אין ראוי לגלוש בו.
- ↑ קטע זה מתוך Ventura Daniel Wiki בערך "ארכיאולוגיה מקראית", כאן.
- ↑ אריה בורנשטיין, במאמר האם נפרדו דרכי הארכיאולוגיה ומקורות התנ"ך?, באתר דעת.
- ↑ מאמרו של עמנואל וליקובסקי
- ↑ חלק א', יז.
- ↑ חלק א', יז.
- ↑ [ http://www.hayadan.org.il/shrine-from-king-david-era-090512/ כלי פולחן בתקופת דוד המלך], באתר הידען. אזהרה: אתר הידען הינו אתר אנטי-דתי, ועפ"י הוראת הרבנים אין ראוי לגלוש בו.
- ↑ A. Millard, "Does the Bible exaggerate King Solomon's Golden Wealth?", BAR vol. 15 (1989), pp. 20-29; idem, "King Solomon's Shields", in: Festschrift Philip J. King: Scripture and Other Artifacts, edited by M.D. Coogan, J.C. Exum & L.E. Stager (Louisville 1994), pp. 286-295. ומובא במאמר של עמיחי מזר הנ"ל.
| מלכי יהודה וישראל | ||
|---|---|---|
| מלכי ישראל (לפני התפלגות הממלכה) | שאול בן קיש • איש בושת בן שאול • דוד בן ישי • שלמה בן דוד | |
| מלכי יהודה | רחבעם בן שלמה • אביה בן רחבעם • אסא בן אביה • יהושפט בן אסא • יהורם בן יהושפט • אחזיה בן יהורם • עתליה בת אחאב • יהואש בן אחזיהו • אמציה בן יהואש • עוזיהו בן אמציה • יותם בן עוזיהו • אחז בן יותם • חזקיהו בן אחז • מנשה בן חזקיהו • אמון בן מנשה • יאשיהו בן אמון • יהואחז בן יאשיהו • יהויקים בן יאשיהו • יהויכין בן יהויקים • צדקיהו בן יאשיהו ♦ גדליה בן אחיקם | |
| מלכי ישראל (לאחר התפלגות הממלכה) | ירבעם בן נבט • נדב בן ירבעם • בעשא בן אחיה • אלה בן בעשא • זמרי • תבני בן גינת • עמרי • אחאב בן עמרי • אחזיהו בן אחאב • יהורם בן אחאב • יהוא בן נמשי • יהואחז בן יהוא • יהואש בן יהואחז • ירבעם בן יהואש • זכריה בן ירבעם • שלום בן יבש • מנחם בן גדי • פקחיה בן מנחם • פקח בן רמליהו • הושע בן אלה | |