ירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה) |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ירושלים היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של [[מדינת ישראל]] | |||
[[תמונה:Jerusalem-coat-of-arms.jpg|left|thumb|110px|סמל העיר: החומות, האריה וענפי הזית; צילם:Cameltrader]] | |||
ירושלים היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של [[מדינת ישראל]] | |||
[[ | ==קדושת ירושלים== | ||
[[תמונה:Model_of_Second_Temple_made_by_Michael_Osnis_from_Kedumim_2.jpg|left|thumb|200px|מודל בית המקדש - עבודת יד של מיכאל אוסניס מקדומים]] | |||
חז"ל אמרו כי [[בית המקדש]] בירושלים מצוי בטבורו של העולם, וכך נאמר ב[[מסכת סנהדרין]]: "אמר רבי אחא בר חנינא: דאמר קרא: <ref>שיר השירים ז,ג</ref> ''' שררך אגן הסהר''' אל יחסר המזג וגו' -" 'שררך' זו סנהדרין; למה נקרא שמה 'שררך'? - שהיא יושבת בטיבורו של עולם - שבית המקדש באמצע של עולם)" | |||
שלוש פעמים ביום מתפלל עם ישראל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. וכך נקבעה השבועה: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" {{מקור|[[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו'|כן}}. | |||
===הכרת האומות בקדושת ירושלים=== | |||
כֹּה אָמַר ד' צבאות עֹד אֲשֶׁר יָבֹאוּ עַמִּים וְיֹשְׁבֵי עָרִים רַבּוֹת: וְהָלְכוּ יושְׁבֵי אַחַת אֶל אַחַת לֵאמֹר נֵלְכָה הָלוֹךְ לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ד' וּלְבַקֵּשׁ אֶת ד' צבאות אֵלְכָה גַּם אָנִי: וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגוֹיִם עֲצוּמִים לְבַקֵּשׁ אֶת ד' צבאות בִּירוּשָׁלִָם וּלְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ד': כֹּה אָמַר ד' צבאות בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקִים עִמָּכֶם. (זכריה ח י-יד) | |||
ומפרש המלבי"ם: | |||
כה אמר ה' - עתה נבא להם מה שיהיה באחרית הימים שכל העמים יכירו את האמונה האמתית, וזה יהיה בשתי מדרגות, שקרוב לזמן הגאולה יכירו כל העמים, איש איש לפי אמונתו שירושלים היא עיר הקדש, וילכו לשם להתפלל לה', כמו שהוא במשך זמן שהתפשטו האמונות בעולם, שבין הנוצרים לפי אמונתם ובין הישמעאלים לפי אמונתם מחזיקים את ירושלים לעיר אלקים והולכים שמה להתפלל<ref>, ונבא שקרוב לזמן הגאולה ילכו כל העמים לירושלים וגם יתחילו לבקש שם את ה' צבאות - היינו לדרוש ולחקור על פנות האמונה, שהגם שבני ישראל יהיו עדיין שפלים בעיניהם ולא ידרשו מאתם על אמונתם, בכ"ז ידרשו הדבר בירושלים, וז"ש עוד אשר יבואו עמים ויושבי ערים רבות- והלכו יושבי עיר אחת אל יושבי עיר אחרת - ויזמינו את עצמם לאמר נלכה הלוך לחלות את פני ה' - שילכו שמה להתפלל, ואח"כ ילכו לבקש את ה' - ולבקש פנות האמונה מה שנוגע באמונות האלהות, וכולם יהיו נכונים ללכת עד שישיבו להם אלכה גם אני - ובאו - והדבר יתרבה כ"כ עד שיבואו עמים רבים וגוים עצומים - לא ערים יחידים, ויהיה עיקר ביאתם לבקש את ה' - היינו לדרוש בירושלים על פנות האמונה האמתית ולהתפלל ג"כ שם לפני ה', וכ"ז יהיה קודם זמן הגאולה שישראל יהיו עדיין בזויים בעיניהם רק ירושלים תתנשא מאד בעיניהם, כמו שהיעוד הזה נתקיים עתה בכל פרטיו, שכל העמים יסעו לירושלים המונים המונים לדרוש את ה' ולהתפלל שם. | |||
והיינו, שהכרת הנוצרים והמוסלמים בקדושת ירושלים היא התקיימות הנבואה. יש להביא כאן את דברי הרמב"ם ביד החזקה, הלכות מלכים ומלחמות, פרק יא: | |||
(ז) אך מחשבות בורא עולם אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו, וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר כי אז אהפוך אל אחד עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד: (ח) כיצד כבר נתמלא העולם מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה, אלו אומרים מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים דברים נסתרים יש בהן ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגילה נסתריהם וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולם חוזרים ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום. | |||
ואף-על-פי שעדיין לא נתקיים החלק האחרון של הנבואה, האומרת "אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקִים עִמָּכֶם", אין הדבר מונע מן המלבי"ם לומר שתחילת הנבואה כבר נתקיימה "בכל פרטיה", כלשונו. | |||
</ref> | |||
==ירושלים במקרא== | |||
האיזכור הראשון במקרא הוא עקיף. ב[[ספר בראשית]] מופיע :"וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן"{{מקור|י"ד,י"ח|כן}}. הוא מברך את [[אברהם אבינו]] בשובו בשלום מן המערכה. | |||
האיזכור הבא, אף הוא עקיף, אברהם אבינו מצטווה ללכת להר המוריה ולהקריב את בנו:"וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ."{{מקור|כ"ב,ב'|כן}}. | |||
אף האיזכור השלישי הוא ברמז. [[משה רבינו]] מברך את [[שבט בנימין]] ורומז כי בית מקדש ייבנה בחלקו:"לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה', יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן"{{מקור|([[ספר דברים]](ל"ג,י"ב))}}. | |||
האיזכור הברור, לכאורה, הראשון הוא בכיבוש הארץ על ידי [[יהושע בן נון]]. מלך ירושלים נמנה על אחד מ-31 המלכים שעריהם נכבשו:"מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶחָד". {{מקור|[[ספר יהושע]], פרק י"ב,י'|כן}}. אבל כבר אחרי שלושה פרקים נאמר:"וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, לֹא-יוכלו (יָכְלוּ) בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם; וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, בִּירוּשָׁלִַם, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה" {{מקור|ט"ו, ס"ג|כן}}. גם בתחילת ספר שופטים מתואר כיבוש ירושלים ע"י שבט יהודה, קיצוץ בהונות מלכה "אדוני בזק" שמתואר שם כמלך חזק ("שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שולחני" - כלומר שליטה רבה) ושריפת העיר, אם כי מתואר באותו הפרק שלא הורישו את היבוסי יושב ירושלים. [[רש"י]] מסביר שחלק מירושלים שהיה בידי יבוס לא הורישו ואת השאר הורישו. | |||
רק [[דוד המלך]] בתחבולה כובש את העיר בשנת 2891 לבריאת העולם ומולך בה 33 שנה: "וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ, שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדָה. וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם, אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר, לֹא-תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם-הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר, לֹא-יָבוֹא דָוִד הֵנָּה. וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא, עִיר דָּוִד. וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא, כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר, וְאֶת-הַפִּסְחִים וְאֶת-הַעִוְרִים, שנאו (שְׂנוּאֵי) נֶפֶשׁ דָּוִד; עַל-כֵּן, יֹאמְרוּ, עִוֵּר וּפִסֵּחַ, לֹא יָבוֹא אֶל-הַבָּיִת. וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה, וַיִּקְרָא-לָהּ עִיר דָּוִד; וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב, מִן-הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה. וַיֵּלֶךְ דָּוִד, הָלוֹךְ וְגָדוֹל; וַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, עִמּוֹ" {{מקור|[[ספר שמואל]] ב', ה' ה'-י'|כן}}. דוד המלך העלה את [[ארון הברית]] לעיר דוד:"וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וַיַּעַל אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹקם מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד ְּשִׂמְחָה" {{מקור|ו', י"ב|כן}} ומשאיר את בניית בית-המקדש בירושלים לבנו, ל[[שלמה המלך]]. | |||
ואכן, פרק ו' ב[[ספר מלכים]] א' מתאר את השיא אליו הגיעה ירושלים: "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיִּבֶן הַבַּיִת, לַה'. וְהַבַּיִת, אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים-אַמָּה אָרְכּוֹ, וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ; וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה, קוֹמָתוֹ... וַיִּבֶן אֶת-הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ; וַיִּסְפֹּן אֶת-הַבַּיִת גֵּבִים, וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים. וַיִּבֶן אֶת-היצוע (הַיָּצִיעַ) עַל-כָּל-הַבַּיִת, חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ; וַיֶּאֱחֹז אֶת-הַבַּיִת, בַּעֲצֵי אֲרָזִים. . | |||
[[תמונה:Chramova_hora_starovek.jpg|left|thumb|320px|מודל הבית השני - המקור:ויקישיתוף, צילם:Thomazzo]] | |||
והקב"ה מבטיח לו: "וַיְהִי, דְּבַר ה' אֶל-שְׁלֹמֹה, לֵאמֹר. הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-אַתָּה בֹנֶה, אִם-תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת-כָּל-מִצְוֹתַי, לָלֶכֶת בָּהֶם--וַהֲקִמֹתִי אֶת-דְּבָרִי אִתָּךְ, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-דָּוִד אָבִיךָ. וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב, אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל. | |||
והוא משלים את הבנייה:"וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת-הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ...וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר, לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים...וּדְבִיר בְּתוֹךְ-הַבַּיִת מִפְּנִימָה, הֵכִין, לְתִתֵּן שָׁם, אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה'...וְאֶת-כָּל-הַבַּיִת צִפָּה זָהָב, עַד-תֹּם כָּל-הַבָּיִת; וְכָל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-לַדְּבִיר, צִפָּה זָהָב. .. וַיְצַף אֶת-הַכְּרוּבִים, זָהָב... בַּשָּׁנָה, הָרְבִיעִית, יֻסַּד, בֵּית ה' בְּיֶרַח, זִו. וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת, לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו; וַיִּבְנֵהוּ, שֶׁבַע שָׁנִים". | |||
העיר הייתה לבירת [[מלכות ישראל]] ולאחר פילוג הממלכה, לבירת [[מלכות יהודה]]. לאחר חורבן הבית הראשון, בשנת 3402 לבריאת העולם, נחנך [[בית שני|הבית השני]]. הבית נחרב ב[[תשעה באב]] 70 למנינם. | |||
==אזכורים חיצוניים== | |||
האזכור ההיסטורי הראשון של ירושלים הוא ב"כתבי המארות" - צלמיות מאגיות שנועדו לקלל ולהזיק, ובשניים מהם נמצא אזכור למלך ירושלים. | |||
ב"כתבי אל-עמראנה" - ארכיון תעודות מלכותיות של הממלכה המצרית נמצאים מספר מכתבים ממלך ירושלים אל פרעה המבקשים שישלח לה תגבורת נגד מרד ומלחמת ה"ח'בירו" - שיש שזיהו אותם בבני ישראל בתקופת יהושע והשופטים. בתעודות רואים כיצד מלך ירושלים כנוע וכפוף למלך מצרים ולמעשה הוא מלך חסות שלו הנאלץ להתרפס לפניו. | |||
==טבור העולם== | |||
{| class="wikitable" border="1" | |||
! המועד!! האירוע | |||
|- | |||
| 2891 לבריאת העולם || דוד המלך כובש את העיר מיידי היבוסים | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| 2924 לבריאת העולם || שלמה המלך - מולך בירושלים | |||
|- | |||
| 2928 || בנית בית המקדש הראשון | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| 2968 || שישק מלך מצרים בוזז את בית המקדש בימי רחבעם | |||
|- | |||
| 3198 || חזקיהו מלך ביהודה - סנחריב צר על ירושלים | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| 3338 || חורבן הבית הראשון | |||
|- | |||
| 3412|| חנוכת בית המקדש השני - 15,000 תושבים בעיר | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| 312 לפנה"ס || תלמי מלך מצרים כובש את העיר | |||
|- | |||
| 170 לפנה"ס || אנטיוכוס הרשע משתלט על העיר | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| 165 לפנה"ס || המכבים מחדשים העבודה בבית המקדש | |||
|- | |||
| 37 לפנה"ס || הורדוס בירושלים | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| 70 || חורבן בית המקדש השני | |||
|- | |||
| 136 || ירושלים מכונה בשם רומאי | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| 614 || הפרסים כובשים את העיר בעזרת היהודים | |||
|- | |||
| 638 ||הערבים כובשים את העיר | |||
|- | |||
|1099|| הצלבנים כובשים העיר, היהודים נטבחים | |||
|- | |||
|1140|| יהודה הלוי בירושלים | |||
|- | |||
|1173|| בנימין מטודלה בירושלים | |||
|- | |||
|1190|| חידוש היישוב היהודי בעיר | |||
|- | |||
|1267|| הרמבן בירושלים | |||
|- | |||
|1488||רבי עובדיה מברטנורא בירושלים | |||
|- | |||
|1516||כיבוש העיר בידי הטורקים - 1,500 יהודים בעיר - ספרדים | |||
|- | |||
|1622||רבי ישעיהו הורביץ - השל"ה הקדוש - בירושלים | |||
|- | |||
|1701||רבי יהודה החסיד בירושלים | |||
|- | |||
|1860||נבנית השכונה הראשונה מחוץ לחומות | |||
|- | |||
|1892|| הרכבת מיפו בירושלים | |||
|- | |||
|1900|| 45,526 תושבים, מהם -28,218 יהודים | |||
|- | |||
|1917||כיבוש העיר בידי גנרל אלנבי הבריטי | |||
|- | |||
|1920|| בוא הנציב העליון היהודי, הרברט סמואל | |||
|- | |||
|1945||155,000 תושבים מהם 95,000 יהודים | |||
|- | |||
|1948|| הקמת מדינת ישראל | |||
|- | |||
|1949 ||הכרזת ירושלים כבירת המדינה | |||
|} | |||
המקור לחלק מהנתונים: זאב וילנאי, מדריך ירושלים | |||
[[תמונה:Allenby_enters_Jerusalem_1917.jpg|left|thumb|270px|גנרל אלנבי נכנס לירושלים - 1917]] | |||
תחת השלטון הרומי (והביזנטי) האיסלמי (ממלוכים, עותמנים, מצרים) לא הוכרה העיר כבירה, והיחס אליה היה לעיתים כעיר נדחת, אך בתקופת השלטון הצלבני הוכרזה ירושלים כבירתה, והממלכה הצלבנית נקראה "ממלכת ירושלים". בתקופת [[האימפריה העות'מאנית]] היא שימשה עיר מחוז של סביבתה בלבד. | |||
הבריטים קבעו את ירושלים כבירת ארץ ישראל בעת החדשה, לאחר כיבושה בסוף 1917. ביום 1 ביולי 1920, כאשר הוחלף המשטר הצבאי בשלטון אזרחי, הם ריכזו בה את מוסדות השלטון החשובים, ובכללם: מקום מושבו של "הנציב העליון". ירושלים הייתה גם המרכז המדיני של הישוב ביהודי ובה שוכנו מוסדותיו הלאומיים. כך נקבעה מעמדה של העיר כבירת הארץ, בתקופת המנדט הבריטי, אשר נכנס לתוקפו ביום 29 בספטמבר 1923 <ref>שמואל ברקוביץ, '''מלחמות המקומות הקדושים''', מכון ירושלים לחקר ישראל והד ארצי הוצאה לאור, 2000, עמ' 25</ref> | |||
===שמירת רציפות היישוב היהודי=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[רציפות היישוב היהודי בירושלים ]]}} | |||
'''רציפות היישוב היהודי בירושלים''' נשמרה כמעט מאז חורבן [[בית שני]]. היא התבססה על האפשרות ל[[שיבת ציון]], [[קיבוץ גלויות]] ובנינו מחדש של [[בית המקדש]]. רק לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר הריבונות על ירושלים השלמה עברה לידי [[מדינת ישראל]] - מדינת העם היהודי - חודש היישוב היהודי, גם ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] במסגרת [[הרובע היהודי|ירושלים שבין החומות]]. | |||
==בירת מדינת ישראל== | |||
ירושלים הוכרזה כבירת מדינת ישראל ב-5 בדצמבר 1949 על ידי ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון<ref>[http://www.knesset.gov.il/docs/heb/bengurspeech.htm אתר הכנסת]</ref>. לאור זאת, [[הכנסת]] עלתה לירושלים בדצמבר 1949. משרדי [[ממשלת ישראל]] עברו לאחר מכן לעיר. [[הרשות השופטת של מדינת ישראל|בית המשפט העליון]] יישב לראשונה בדין ביום י"ב אלול תש"ח (16.9.48) [http://elyon1.court.gov.il/heb/rashut/history.htm מדינת ישראל - הרשות השופטת]. | |||
[[תמונה:Knesset Building .jpg|left|thumb|250px|משכן הכנסת - בית המחוקקים של מדינת ישראל - המקור:ויקישיתוף, צילם:Beny Shlevich]] | |||
בכ"ח אייר תשכ"ז (7 ביוני 1967)) שוחררה ה[[העיר העתיקה]] - "ירושלים שבין החומות". עוד באותו החודש החליטה ממשלת ישראל להחיל את החוק הישראלי על ירושלים המורחבת. לקראת יום השנה למלחמת ששת הימים, ביום י"ד באייר תשכ"ח – 1968, קבעה הכנסת את התאריך כ"ח באייר כיום ירושלים – יום שנועד לציין את איחודה מחדש של העיר ואת הקשר ההיסטורי המיוחד של עם ישראל לירושלים לאורך כל הדורות. <ref>יום ירושלים קיבל תוקף חוקי בשנת תשנ"ח – 1998, באמצעות "חוק יום שחרור ירושלים" ובו נקבע כ"ח באייר כחג לאומי.</ref> | |||
מלבד היות ירושלים בירת מדינת ישראל, בחלוקה המינהלית של המדינה היא בירת מחוז ירושלים, הכולל את הנפות: [[הרי ירושלים]] ו[[שפלת יהודה]]. כמו כן, היא מרכזה של אזור יהודה, הכלול ב[[יהודה ושומרון]]. ליום 30 ביוני 2008 מנתה אוכלוסיית הבירה 753,111 נפש - 65% מהם יהודים. ירושלים היא העיר הגדולה במדינת ישראל <ref>[http://www.cbs.gov.il/population/new_2009/table3.pdf הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה] - לשם השוואה: [[תל אביב]] - 391.300 תושבים ו[[חיפה]] - 265.200 תושבים</ref>. מחוז ירושלים מנה 897.000 תושבים, שהם 12.3% מתושבי המדינה - 7,303,000. | |||
===מאפיינים דמוגרפיים=== | |||
[[תמונה:800px-Zion_Square_during_daytime.jpg|left|thumb|270px|ככר ציון - העיר הצעירה - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Toastiell]] | |||
לשנת 2004 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה אומדנים של הנתונים הדמוגרפיים של העיר, לעומת ארבע ערים אחרות. מהם ניתן ללמוד על אופיה המיוחד של העיר.<ref>המקור: [http://www.cbs.gov.il/www/statistical/4cities-2004.pdf הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]</ref> | |||
{| class="wikitable" border="1" | |||
! האפיון !! ירושלים !! תל אביב-יפו!!חיפה!! ראשון לציון | |||
|- | |||
| שיעור הגידול <br /> השנתי באחוזים|| 1.9 || 2.2|| -0.4 || 1.4 | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| ריבוי טבעי<br />באלפים || 16.7 || 3.0 || 0.8 || 2.2 | |||
|- | |||
| תושבים לקמ"ר|| 5,642 || 7,171 || 4,211 || 3,703 | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| שיעור היהודים<br /> באחוזים|| 65 || 92 || 82|| 94 | |||
|- | |||
| גיל חציוני || 23 || 34 || 37 || 32 | |||
|- | |||
|תוחלת החיים <br /> נשים - גברים<br /> 1998 - 2002 ||78-82|| 76-80|| 77-81|| 78-80 | |||
|} | |||
==טבע העיר== | |||
===גאוגרפיה=== | |||
ירושלים שוכנת במרום הרי ירושלים - אשר מרכזה מעל ל-800 מטר מעל פני הים<ref> לפי גוגל ארף, השטח בין מאה שערים בצפון, נחלאות בדרום, כביש 1 במזרח ושדרות הרצל במערה הוא מעל 800 מטר</ref>. היא נחצת על ידי קו "פרשת המים" - הוא קו משוער אשר מי הגשמים היורדים מתפצלים למערב ההרים ולמזרח. המשקעים היורדים בצידו המערבי זורמים ל[[ים תיכון|הים התיכון]] באמצעות - הוא [[נחל נחשון]] הוא ואדי שער הגיא - יבולו המזרחי של [[נחל איילון]] ובחלק הצפוני ונחל רפאים ו[[נחל שורק]] - בחלקו הדרומי העיקרי. לעומת זאת, המשקעים היורדים בשיפוע המזרחי זורמים ל[[ים המלח]] דרך [[נחל קדרון]] ןל[[נהר הירדן]] דרך [[נחל פרת]]. הקו המשוער עובר בקירוב בכביש מספר 1 החוצה את העיר מצפונה לדרומה. | |||
===גאולוגיה=== | |||
ירושלים ממוקמת גם בשתי [[חבורה גאולוגית|חבורות גאולוגיות]]: במערב, [[חבורת יהודה]], של סלעי [[אבן גיר]] מהתצורות :"תצורת בינה", "תצורת ורדים" ו"תצורת גבעת שאול", אשר מהן חוצבים את אבני הבנייה המפוארות, כדוגמת אלא של [[הכותל המערבי]]. ואילו במזרח, [[חבורת הר הצופים]] מסלעי [[אבן קירטון]] בהירות מהתצורות :"תצורת מישש" ו"תצורת מנוחה". שבר גאולוגי בולט יצר את הקניון של נחל קדרון. מזכיר את הנאמר ב[[ספר זכריה]] על [[אחרית הימים]]:"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ-נֶגְבָּה. וְנַסְתֶּם גֵּיא-הָרַי, כִּי-יַגִּיעַ גֵּי-הָרִים אֶל-אָצַל, וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ, בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה; וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי, כָּל-קְדֹשִׁים עִמָּךְ. וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא-יִהְיֶה אוֹר, יְקָרוֹת יקפאון (וְקִפָּאוֹן). ז וְהָיָה יוֹם-אֶחָד, הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא-לָיְלָה; וְהָיָה לְעֵת-עֶרֶב, יִהְיֶה-אוֹר. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן: בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה.{{מקור|י"ד,ד'-ח'|כן}}. הכתוב לעיל מציין כי כבר היה אירוע כזה בימי [[עזיה]]- - מלך יהודה. רעידת האדמה מכונה רעש ועוצמתה הייתה כה חזקה עד ששימשה כמשל לכוחו ונחת זרועו של אלוקים.[http://www.eqred.gov.il/eqred/prepare/risk-amoss.htm הערכות לרעידות אדמה]. | |||
===אקלים=== | |||
לפי [[כפתור ופרח]] העיר בעלת מזג אויר ממוצע. האקלים בעיר נמדד בתחנה מטראולוגית המצויה בה. התחנה נמצאת על אותו גג בבניין ג'נרלי הממוקם בחלק המזרחי של רחוב יפו, לא רחוק מהעיר העתיקה בגובה של 815 מטר מעל פני הים. התחנה נמצאת בצדה המזרחי של ירושלים ובאזור בו יש שינויים משמעותיים בכמות המשקעים ממערב למזרח. לפיכך ממוצע המשקעים שלה אינו מייצג כהלכה את הכמות בצדה המערבי של העיר (שם הכמות גדולה יותר). | |||
מד הרוח הממוחשב ממוקם על ביתן שבסיסו גבוה יותר ממפלס הגג. בינואר של שנת 1974 נמדד בתחנה במד רוח מכני חשמלי מדגם מונרו משב בעוצמה של 159 קמ"ש. זהו המשב החזק ביותר שנמדד אי פעם בארץ. <ref>מקור: [http://www.ims.gov.il/IMS/ODOT/Stations/510.htm השרות המטראולוגי].</ref> | |||
כמות המשקעים הממוצעת שנמדדה היתה בין השנים 1971-2000 554 מ"מ ובין השנים 2006-2007 542 מ"מ <ref>מקור:[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st01_04&CYear=2008 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]</ref> | |||
בשנת 2007 היו הטמפרטורות המקסימליות בין 29.9 מעלות באוגוסט לבין 12.7 מעלות בינואר. ואילו - המינימליות היו בין 20.7 - ביולי לבין 6.5 - בינואר <ref>מקור:[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st01_03x&CYear=2008 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]</ref>. | |||
[[שלג]] בירושלים בכמויות מהותיות ירד בשני תשנ"ב, תש"ס, תשס"ג, תשע"ד ותשע"ה [1992 ,2000, 2003, 2014 ו-2015] <ref>מקור [http://www.israelweather.co.il/page3.asp?page_id=70&topic_id=72&topic2_id=74&serach_str=שלג אתר מזג אויר]</ref>. לפי הנתונים אשר הובאו באתר: | |||
* 24-26.2.03 (כ"ב-כ"ד באדר א') - 30-40 ס"מ | |||
* 27-28.1.00 (כ'-כ"א בשבט) - 20-25 ס"מ | |||
הנתונים האחרונים משנת 2006 מראים: | |||
* 27.12.06 (ו' בטבת) - 5 ס"מ | |||
[[תמונה:Ir_davia_201.jpg|left|thumb|250px|מצודה בעיר דוד]] | |||
[[תמונה:SolomonsTempleHebrew.jpg|left|thumb|250px|בית המקדש הראשון - מקדש שלמה - המקור:ויקישיתוף, ערך:Ori229]] [[תמונה:Third_Wall_P8170055.jpg|left|thumb|250px|החומה השלישית - ירושלים בשיא תפארתה בימי הבית השני - מודל ממוזיאון ישראל - המקור:ויקישיתוף, צילם:דרור אבי]] | |||
==העיר העתיקה== | |||
{{ערך מורחב|ערכים=[[העיר העתיקה]], [[הרובע היהודי]]}} | |||
'''העיר העתיקה''' או כפי שמכנים אותה "ירושלים שבין החומות" הוא החלק העתיק של [[ירושלים]] אשר כלול בין החומות אשר נבנו על-ידי הסולטאן סולימאן המפואר בימי [[האימפריה העות'מאנית]] בתחילת המאה ה-16. | |||
עד המאה ה-19 תחום המגורים של תושבי עיר חפף את השטח שהיה מחוף לחומות. בשל הצפיפות הרבה בעיר החלה "היציאה מחוץ לחומות" אשר יוזמה בין השאר על-ידי השר [[משה מונטיפיורי]]. בין השאר מיחסים לו את חנוכת השכונה הראשונה מ"חוץ לחומות" בשנת 1860. | |||
העיר העתיקה מחולקת לרובעים לפי האוכלוסיה שגרה בהן: | |||
* הרובע המוסלמי, ממערב-צפון ל[[הר הבית]] שהיה בעבר הרובע היהודי | |||
* [[הרובע היהודי]] - ממערב-צפון להא הבית - מקום בו עמד החלק הדרומי של "העיר העליונה" בימי [[בית שני]] | |||
* הרובע הארמני - מערבית-צפונית בעיר העתיקה | |||
* הרובע הנוצרי - מערבית-דרומית בעיר העתיקה | |||
בתי העיר העתיקה בנויים על מורד ההר השופע מזרחה-דרומה אל בקעת קדרון. העיר העתיקה נמצא בגובה של 700-750 מטר מעל פני-הים. חלקה הנמוך הוא ה[[כותל המערבי]] וסביבתו והחלק הגבוה הוא ברובע הנוצרי, סביב ה"שער החדש". בעיר העתיקה. סימטאות צרות ומעוקלות ובה השווקים היפים בירושלים. השערים החשובים הם שער יפו בצידה המערבי ושער שכם בצידה הצפוני. <ref>פרטים אלה ופרטים נוספים בספרו של זאב וילנאי '''מדריך ירושלים''' משנת 1946 הוצאה מחודשת של הוצאת אריאל ירושלים משנת תשל"ח</ref> | |||
==אתרים בירושלים== | |||
<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"> | |||
תמונה:EPSN0080.jpg|הכותל המערבי, המקור:ויקישיתוף, צילם: Edom | |||
תמונה:Kipat-hasela01.jpg|כיפת הסלע, המקור:ויקישיתוף, צילם:MathKnight | |||
תמונה:Mount of Olives .jpg|תצפית מהר הזיתים על ירושלים העתיקה, צילם:אליעזר שוורץ | |||
</gallery> | |||
==ראו גם== | |||
* [[הר הבית]] | |||
* [[הכותל המערבי]] | |||
* [[העיר העתיקה]] | |||
* [[הרובע היהודי]] | |||
* [[רציפות היישוב היהודי בירושלים]] | |||
* [[דרגות הקדושה בירושלים]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [http://www.herzog.ac.il/vtc/0055811.html ירושלים במשנתו של] [[הרצי"ה קוק]] - [[הרב איסר קלונסקי]] שליט"א | |||
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D פורטל ירושלים בויקיפדיה העברית] - הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר ירושלים, עיר הקודש של [[עם ישראל]] ובעלת ההיסטוריה הארוכה והמורכבת. הפורטל מציג את ההיסטוריה של העיר, אתרים קדושים ומבנים חשובים בעיר, אישים, רחובות, שכונות ואנקדוטות מעניינות אודותיה. | |||
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99 ירושלים בימי בית שני] - ערך מומלץ בויקיפדיה העברית | |||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]] | |||
[[קטגוריה:ירושלים]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:28, 5 בדצמבר 2018
|
|
ירושלים היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של מדינת ישראל
ירושלים היא מקום בית המקדש, מקום השראת השכינה, ועיר הבירה של מדינת ישראל
קדושת ירושלים[עריכה]
חז"ל אמרו כי בית המקדש בירושלים מצוי בטבורו של העולם, וכך נאמר במסכת סנהדרין: "אמר רבי אחא בר חנינא: דאמר קרא: [1] שררך אגן הסהר אל יחסר המזג וגו' -" 'שררך' זו סנהדרין; למה נקרא שמה 'שררך'? - שהיא יושבת בטיבורו של עולם - שבית המקדש באמצע של עולם)"
שלוש פעמים ביום מתפלל עם ישראל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. וכך נקבעה השבועה: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" ([[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו').
הכרת האומות בקדושת ירושלים[עריכה]
כֹּה אָמַר ד' צבאות עֹד אֲשֶׁר יָבֹאוּ עַמִּים וְיֹשְׁבֵי עָרִים רַבּוֹת: וְהָלְכוּ יושְׁבֵי אַחַת אֶל אַחַת לֵאמֹר נֵלְכָה הָלוֹךְ לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ד' וּלְבַקֵּשׁ אֶת ד' צבאות אֵלְכָה גַּם אָנִי: וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגוֹיִם עֲצוּמִים לְבַקֵּשׁ אֶת ד' צבאות בִּירוּשָׁלִָם וּלְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ד': כֹּה אָמַר ד' צבאות בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקִים עִמָּכֶם. (זכריה ח י-יד) ומפרש המלבי"ם: כה אמר ה' - עתה נבא להם מה שיהיה באחרית הימים שכל העמים יכירו את האמונה האמתית, וזה יהיה בשתי מדרגות, שקרוב לזמן הגאולה יכירו כל העמים, איש איש לפי אמונתו שירושלים היא עיר הקדש, וילכו לשם להתפלל לה', כמו שהוא במשך זמן שהתפשטו האמונות בעולם, שבין הנוצרים לפי אמונתם ובין הישמעאלים לפי אמונתם מחזיקים את ירושלים לעיר אלקים והולכים שמה להתפלל[2]
ירושלים במקרא[עריכה]
האיזכור הראשון במקרא הוא עקיף. בספר בראשית מופיע :"וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן"(י"ד,י"ח). הוא מברך את אברהם אבינו בשובו בשלום מן המערכה.
האיזכור הבא, אף הוא עקיף, אברהם אבינו מצטווה ללכת להר המוריה ולהקריב את בנו:"וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ."(כ"ב,ב').
אף האיזכור השלישי הוא ברמז. משה רבינו מברך את שבט בנימין ורומז כי בית מקדש ייבנה בחלקו:"לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה', יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן"([[ספר דברים]](ל"ג,י"ב)).
האיזכור הברור, לכאורה, הראשון הוא בכיבוש הארץ על ידי יהושע בן נון. מלך ירושלים נמנה על אחד מ-31 המלכים שעריהם נכבשו:"מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶחָד". ([[ספר יהושע]], פרק י"ב,י'). אבל כבר אחרי שלושה פרקים נאמר:"וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, לֹא-יוכלו (יָכְלוּ) בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם; וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, בִּירוּשָׁלִַם, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה" (ט"ו, ס"ג). גם בתחילת ספר שופטים מתואר כיבוש ירושלים ע"י שבט יהודה, קיצוץ בהונות מלכה "אדוני בזק" שמתואר שם כמלך חזק ("שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שולחני" - כלומר שליטה רבה) ושריפת העיר, אם כי מתואר באותו הפרק שלא הורישו את היבוסי יושב ירושלים. רש"י מסביר שחלק מירושלים שהיה בידי יבוס לא הורישו ואת השאר הורישו.
רק דוד המלך בתחבולה כובש את העיר בשנת 2891 לבריאת העולם ומולך בה 33 שנה: "וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ, שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדָה. וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם, אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר, לֹא-תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם-הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר, לֹא-יָבוֹא דָוִד הֵנָּה. וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא, עִיר דָּוִד. וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא, כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר, וְאֶת-הַפִּסְחִים וְאֶת-הַעִוְרִים, שנאו (שְׂנוּאֵי) נֶפֶשׁ דָּוִד; עַל-כֵּן, יֹאמְרוּ, עִוֵּר וּפִסֵּחַ, לֹא יָבוֹא אֶל-הַבָּיִת. וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה, וַיִּקְרָא-לָהּ עִיר דָּוִד; וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב, מִן-הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה. וַיֵּלֶךְ דָּוִד, הָלוֹךְ וְגָדוֹל; וַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, עִמּוֹ" ([[ספר שמואל]] ב', ה' ה'-י'). דוד המלך העלה את ארון הברית לעיר דוד:"וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וַיַּעַל אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹקם מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד ְּשִׂמְחָה" (ו', י"ב) ומשאיר את בניית בית-המקדש בירושלים לבנו, לשלמה המלך.
ואכן, פרק ו' בספר מלכים א' מתאר את השיא אליו הגיעה ירושלים: "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיִּבֶן הַבַּיִת, לַה'. וְהַבַּיִת, אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים-אַמָּה אָרְכּוֹ, וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ; וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה, קוֹמָתוֹ... וַיִּבֶן אֶת-הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ; וַיִּסְפֹּן אֶת-הַבַּיִת גֵּבִים, וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים. וַיִּבֶן אֶת-היצוע (הַיָּצִיעַ) עַל-כָּל-הַבַּיִת, חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ; וַיֶּאֱחֹז אֶת-הַבַּיִת, בַּעֲצֵי אֲרָזִים. .
והקב"ה מבטיח לו: "וַיְהִי, דְּבַר ה' אֶל-שְׁלֹמֹה, לֵאמֹר. הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-אַתָּה בֹנֶה, אִם-תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת-כָּל-מִצְוֹתַי, לָלֶכֶת בָּהֶם--וַהֲקִמֹתִי אֶת-דְּבָרִי אִתָּךְ, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-דָּוִד אָבִיךָ. וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב, אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל.
והוא משלים את הבנייה:"וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת-הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ...וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר, לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים...וּדְבִיר בְּתוֹךְ-הַבַּיִת מִפְּנִימָה, הֵכִין, לְתִתֵּן שָׁם, אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה'...וְאֶת-כָּל-הַבַּיִת צִפָּה זָהָב, עַד-תֹּם כָּל-הַבָּיִת; וְכָל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-לַדְּבִיר, צִפָּה זָהָב. .. וַיְצַף אֶת-הַכְּרוּבִים, זָהָב... בַּשָּׁנָה, הָרְבִיעִית, יֻסַּד, בֵּית ה' בְּיֶרַח, זִו. וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת, לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו; וַיִּבְנֵהוּ, שֶׁבַע שָׁנִים".
העיר הייתה לבירת מלכות ישראל ולאחר פילוג הממלכה, לבירת מלכות יהודה. לאחר חורבן הבית הראשון, בשנת 3402 לבריאת העולם, נחנך הבית השני. הבית נחרב בתשעה באב 70 למנינם.
אזכורים חיצוניים[עריכה]
האזכור ההיסטורי הראשון של ירושלים הוא ב"כתבי המארות" - צלמיות מאגיות שנועדו לקלל ולהזיק, ובשניים מהם נמצא אזכור למלך ירושלים.
ב"כתבי אל-עמראנה" - ארכיון תעודות מלכותיות של הממלכה המצרית נמצאים מספר מכתבים ממלך ירושלים אל פרעה המבקשים שישלח לה תגבורת נגד מרד ומלחמת ה"ח'בירו" - שיש שזיהו אותם בבני ישראל בתקופת יהושע והשופטים. בתעודות רואים כיצד מלך ירושלים כנוע וכפוף למלך מצרים ולמעשה הוא מלך חסות שלו הנאלץ להתרפס לפניו.
טבור העולם[עריכה]
| המועד | האירוע |
|---|---|
| 2891 לבריאת העולם | דוד המלך כובש את העיר מיידי היבוסים |
| 2924 לבריאת העולם | שלמה המלך - מולך בירושלים |
| 2928 | בנית בית המקדש הראשון |
| 2968 | שישק מלך מצרים בוזז את בית המקדש בימי רחבעם |
| 3198 | חזקיהו מלך ביהודה - סנחריב צר על ירושלים |
| 3338 | חורבן הבית הראשון |
| 3412 | חנוכת בית המקדש השני - 15,000 תושבים בעיר |
| 312 לפנה"ס | תלמי מלך מצרים כובש את העיר |
| 170 לפנה"ס | אנטיוכוס הרשע משתלט על העיר |
| 165 לפנה"ס | המכבים מחדשים העבודה בבית המקדש |
| 37 לפנה"ס | הורדוס בירושלים |
| 70 | חורבן בית המקדש השני |
| 136 | ירושלים מכונה בשם רומאי |
| 614 | הפרסים כובשים את העיר בעזרת היהודים |
| 638 | הערבים כובשים את העיר |
| 1099 | הצלבנים כובשים העיר, היהודים נטבחים |
| 1140 | יהודה הלוי בירושלים |
| 1173 | בנימין מטודלה בירושלים |
| 1190 | חידוש היישוב היהודי בעיר |
| 1267 | הרמבן בירושלים |
| 1488 | רבי עובדיה מברטנורא בירושלים |
| 1516 | כיבוש העיר בידי הטורקים - 1,500 יהודים בעיר - ספרדים |
| 1622 | רבי ישעיהו הורביץ - השל"ה הקדוש - בירושלים |
| 1701 | רבי יהודה החסיד בירושלים |
| 1860 | נבנית השכונה הראשונה מחוץ לחומות |
| 1892 | הרכבת מיפו בירושלים |
| 1900 | 45,526 תושבים, מהם -28,218 יהודים |
| 1917 | כיבוש העיר בידי גנרל אלנבי הבריטי |
| 1920 | בוא הנציב העליון היהודי, הרברט סמואל |
| 1945 | 155,000 תושבים מהם 95,000 יהודים |
| 1948 | הקמת מדינת ישראל |
| 1949 | הכרזת ירושלים כבירת המדינה |
המקור לחלק מהנתונים: זאב וילנאי, מדריך ירושלים
תחת השלטון הרומי (והביזנטי) האיסלמי (ממלוכים, עותמנים, מצרים) לא הוכרה העיר כבירה, והיחס אליה היה לעיתים כעיר נדחת, אך בתקופת השלטון הצלבני הוכרזה ירושלים כבירתה, והממלכה הצלבנית נקראה "ממלכת ירושלים". בתקופת האימפריה העות'מאנית היא שימשה עיר מחוז של סביבתה בלבד.
הבריטים קבעו את ירושלים כבירת ארץ ישראל בעת החדשה, לאחר כיבושה בסוף 1917. ביום 1 ביולי 1920, כאשר הוחלף המשטר הצבאי בשלטון אזרחי, הם ריכזו בה את מוסדות השלטון החשובים, ובכללם: מקום מושבו של "הנציב העליון". ירושלים הייתה גם המרכז המדיני של הישוב ביהודי ובה שוכנו מוסדותיו הלאומיים. כך נקבעה מעמדה של העיר כבירת הארץ, בתקופת המנדט הבריטי, אשר נכנס לתוקפו ביום 29 בספטמבר 1923 [3]
שמירת רציפות היישוב היהודי[עריכה]
- ערך מורחב - רציפות היישוב היהודי בירושלים
רציפות היישוב היהודי בירושלים נשמרה כמעט מאז חורבן בית שני. היא התבססה על האפשרות לשיבת ציון, קיבוץ גלויות ובנינו מחדש של בית המקדש. רק לאחר מלחמת ששת הימים כאשר הריבונות על ירושלים השלמה עברה לידי מדינת ישראל - מדינת העם היהודי - חודש היישוב היהודי, גם בעיר העתיקה במסגרת ירושלים שבין החומות.
בירת מדינת ישראל[עריכה]
ירושלים הוכרזה כבירת מדינת ישראל ב-5 בדצמבר 1949 על ידי ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון[4]. לאור זאת, הכנסת עלתה לירושלים בדצמבר 1949. משרדי ממשלת ישראל עברו לאחר מכן לעיר. בית המשפט העליון יישב לראשונה בדין ביום י"ב אלול תש"ח (16.9.48) מדינת ישראל - הרשות השופטת.
בכ"ח אייר תשכ"ז (7 ביוני 1967)) שוחררה ההעיר העתיקה - "ירושלים שבין החומות". עוד באותו החודש החליטה ממשלת ישראל להחיל את החוק הישראלי על ירושלים המורחבת. לקראת יום השנה למלחמת ששת הימים, ביום י"ד באייר תשכ"ח – 1968, קבעה הכנסת את התאריך כ"ח באייר כיום ירושלים – יום שנועד לציין את איחודה מחדש של העיר ואת הקשר ההיסטורי המיוחד של עם ישראל לירושלים לאורך כל הדורות. [5]
מלבד היות ירושלים בירת מדינת ישראל, בחלוקה המינהלית של המדינה היא בירת מחוז ירושלים, הכולל את הנפות: הרי ירושלים ושפלת יהודה. כמו כן, היא מרכזה של אזור יהודה, הכלול ביהודה ושומרון. ליום 30 ביוני 2008 מנתה אוכלוסיית הבירה 753,111 נפש - 65% מהם יהודים. ירושלים היא העיר הגדולה במדינת ישראל [6]. מחוז ירושלים מנה 897.000 תושבים, שהם 12.3% מתושבי המדינה - 7,303,000.
מאפיינים דמוגרפיים[עריכה]
לשנת 2004 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה אומדנים של הנתונים הדמוגרפיים של העיר, לעומת ארבע ערים אחרות. מהם ניתן ללמוד על אופיה המיוחד של העיר.[7]
| האפיון | ירושלים | תל אביב-יפו | חיפה | ראשון לציון |
|---|---|---|---|---|
| שיעור הגידול השנתי באחוזים |
1.9 | 2.2 | -0.4 | 1.4 |
| ריבוי טבעי באלפים |
16.7 | 3.0 | 0.8 | 2.2 |
| תושבים לקמ"ר | 5,642 | 7,171 | 4,211 | 3,703 |
| שיעור היהודים באחוזים |
65 | 92 | 82 | 94 |
| גיל חציוני | 23 | 34 | 37 | 32 |
| תוחלת החיים נשים - גברים 1998 - 2002 |
78-82 | 76-80 | 77-81 | 78-80 |
טבע העיר[עריכה]
גאוגרפיה[עריכה]
ירושלים שוכנת במרום הרי ירושלים - אשר מרכזה מעל ל-800 מטר מעל פני הים[8]. היא נחצת על ידי קו "פרשת המים" - הוא קו משוער אשר מי הגשמים היורדים מתפצלים למערב ההרים ולמזרח. המשקעים היורדים בצידו המערבי זורמים להים התיכון באמצעות - הוא נחל נחשון הוא ואדי שער הגיא - יבולו המזרחי של נחל איילון ובחלק הצפוני ונחל רפאים ונחל שורק - בחלקו הדרומי העיקרי. לעומת זאת, המשקעים היורדים בשיפוע המזרחי זורמים לים המלח דרך נחל קדרון ןלנהר הירדן דרך נחל פרת. הקו המשוער עובר בקירוב בכביש מספר 1 החוצה את העיר מצפונה לדרומה.
גאולוגיה[עריכה]
ירושלים ממוקמת גם בשתי חבורות גאולוגיות: במערב, חבורת יהודה, של סלעי אבן גיר מהתצורות :"תצורת בינה", "תצורת ורדים" ו"תצורת גבעת שאול", אשר מהן חוצבים את אבני הבנייה המפוארות, כדוגמת אלא של הכותל המערבי. ואילו במזרח, חבורת הר הצופים מסלעי אבן קירטון בהירות מהתצורות :"תצורת מישש" ו"תצורת מנוחה". שבר גאולוגי בולט יצר את הקניון של נחל קדרון. מזכיר את הנאמר בספר זכריה על אחרית הימים:"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ-נֶגְבָּה. וְנַסְתֶּם גֵּיא-הָרַי, כִּי-יַגִּיעַ גֵּי-הָרִים אֶל-אָצַל, וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ, בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה; וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי, כָּל-קְדֹשִׁים עִמָּךְ. וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא-יִהְיֶה אוֹר, יְקָרוֹת יקפאון (וְקִפָּאוֹן). ז וְהָיָה יוֹם-אֶחָד, הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא-לָיְלָה; וְהָיָה לְעֵת-עֶרֶב, יִהְיֶה-אוֹר. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן: בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה.(י"ד,ד'-ח'). הכתוב לעיל מציין כי כבר היה אירוע כזה בימי עזיה- - מלך יהודה. רעידת האדמה מכונה רעש ועוצמתה הייתה כה חזקה עד ששימשה כמשל לכוחו ונחת זרועו של אלוקים.הערכות לרעידות אדמה.
אקלים[עריכה]
לפי כפתור ופרח העיר בעלת מזג אויר ממוצע. האקלים בעיר נמדד בתחנה מטראולוגית המצויה בה. התחנה נמצאת על אותו גג בבניין ג'נרלי הממוקם בחלק המזרחי של רחוב יפו, לא רחוק מהעיר העתיקה בגובה של 815 מטר מעל פני הים. התחנה נמצאת בצדה המזרחי של ירושלים ובאזור בו יש שינויים משמעותיים בכמות המשקעים ממערב למזרח. לפיכך ממוצע המשקעים שלה אינו מייצג כהלכה את הכמות בצדה המערבי של העיר (שם הכמות גדולה יותר).
מד הרוח הממוחשב ממוקם על ביתן שבסיסו גבוה יותר ממפלס הגג. בינואר של שנת 1974 נמדד בתחנה במד רוח מכני חשמלי מדגם מונרו משב בעוצמה של 159 קמ"ש. זהו המשב החזק ביותר שנמדד אי פעם בארץ. [9]
כמות המשקעים הממוצעת שנמדדה היתה בין השנים 1971-2000 554 מ"מ ובין השנים 2006-2007 542 מ"מ [10]
בשנת 2007 היו הטמפרטורות המקסימליות בין 29.9 מעלות באוגוסט לבין 12.7 מעלות בינואר. ואילו - המינימליות היו בין 20.7 - ביולי לבין 6.5 - בינואר [11].
שלג בירושלים בכמויות מהותיות ירד בשני תשנ"ב, תש"ס, תשס"ג, תשע"ד ותשע"ה [1992 ,2000, 2003, 2014 ו-2015] [12]. לפי הנתונים אשר הובאו באתר:
- 24-26.2.03 (כ"ב-כ"ד באדר א') - 30-40 ס"מ
- 27-28.1.00 (כ'-כ"א בשבט) - 20-25 ס"מ
הנתונים האחרונים משנת 2006 מראים:
- 27.12.06 (ו' בטבת) - 5 ס"מ
העיר העתיקה[עריכה]
- ערכים מורחבים - העיר העתיקה, הרובע היהודי
העיר העתיקה או כפי שמכנים אותה "ירושלים שבין החומות" הוא החלק העתיק של ירושלים אשר כלול בין החומות אשר נבנו על-ידי הסולטאן סולימאן המפואר בימי האימפריה העות'מאנית בתחילת המאה ה-16.
עד המאה ה-19 תחום המגורים של תושבי עיר חפף את השטח שהיה מחוף לחומות. בשל הצפיפות הרבה בעיר החלה "היציאה מחוץ לחומות" אשר יוזמה בין השאר על-ידי השר משה מונטיפיורי. בין השאר מיחסים לו את חנוכת השכונה הראשונה מ"חוץ לחומות" בשנת 1860.
העיר העתיקה מחולקת לרובעים לפי האוכלוסיה שגרה בהן:
- הרובע המוסלמי, ממערב-צפון להר הבית שהיה בעבר הרובע היהודי
- הרובע היהודי - ממערב-צפון להא הבית - מקום בו עמד החלק הדרומי של "העיר העליונה" בימי בית שני
- הרובע הארמני - מערבית-צפונית בעיר העתיקה
- הרובע הנוצרי - מערבית-דרומית בעיר העתיקה
בתי העיר העתיקה בנויים על מורד ההר השופע מזרחה-דרומה אל בקעת קדרון. העיר העתיקה נמצא בגובה של 700-750 מטר מעל פני-הים. חלקה הנמוך הוא הכותל המערבי וסביבתו והחלק הגבוה הוא ברובע הנוצרי, סביב ה"שער החדש". בעיר העתיקה. סימטאות צרות ומעוקלות ובה השווקים היפים בירושלים. השערים החשובים הם שער יפו בצידה המערבי ושער שכם בצידה הצפוני. [13]
אתרים בירושלים[עריכה]
הכותל המערבי, המקור:ויקישיתוף, צילם: Edom
כיפת הסלע, המקור:ויקישיתוף, צילם:MathKnight
תצפית מהר הזיתים על ירושלים העתיקה, צילם:אליעזר שוורץ
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ירושלים במשנתו של הרצי"ה קוק - הרב איסר קלונסקי שליט"א
- פורטל ירושלים בויקיפדיה העברית - הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר ירושלים, עיר הקודש של עם ישראל ובעלת ההיסטוריה הארוכה והמורכבת. הפורטל מציג את ההיסטוריה של העיר, אתרים קדושים ומבנים חשובים בעיר, אישים, רחובות, שכונות ואנקדוטות מעניינות אודותיה.
- ירושלים בימי בית שני - ערך מומלץ בויקיפדיה העברית
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ שיר השירים ז,ג
- ↑ , ונבא שקרוב לזמן הגאולה ילכו כל העמים לירושלים וגם יתחילו לבקש שם את ה' צבאות - היינו לדרוש ולחקור על פנות האמונה, שהגם שבני ישראל יהיו עדיין שפלים בעיניהם ולא ידרשו מאתם על אמונתם, בכ"ז ידרשו הדבר בירושלים, וז"ש עוד אשר יבואו עמים ויושבי ערים רבות- והלכו יושבי עיר אחת אל יושבי עיר אחרת - ויזמינו את עצמם לאמר נלכה הלוך לחלות את פני ה' - שילכו שמה להתפלל, ואח"כ ילכו לבקש את ה' - ולבקש פנות האמונה מה שנוגע באמונות האלהות, וכולם יהיו נכונים ללכת עד שישיבו להם אלכה גם אני - ובאו - והדבר יתרבה כ"כ עד שיבואו עמים רבים וגוים עצומים - לא ערים יחידים, ויהיה עיקר ביאתם לבקש את ה' - היינו לדרוש בירושלים על פנות האמונה האמתית ולהתפלל ג"כ שם לפני ה', וכ"ז יהיה קודם זמן הגאולה שישראל יהיו עדיין בזויים בעיניהם רק ירושלים תתנשא מאד בעיניהם, כמו שהיעוד הזה נתקיים עתה בכל פרטיו, שכל העמים יסעו לירושלים המונים המונים לדרוש את ה' ולהתפלל שם. והיינו, שהכרת הנוצרים והמוסלמים בקדושת ירושלים היא התקיימות הנבואה. יש להביא כאן את דברי הרמב"ם ביד החזקה, הלכות מלכים ומלחמות, פרק יא: (ז) אך מחשבות בורא עולם אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו, וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר כי אז אהפוך אל אחד עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד: (ח) כיצד כבר נתמלא העולם מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה, אלו אומרים מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים דברים נסתרים יש בהן ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגילה נסתריהם וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולם חוזרים ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום. ואף-על-פי שעדיין לא נתקיים החלק האחרון של הנבואה, האומרת "אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקִים עִמָּכֶם", אין הדבר מונע מן המלבי"ם לומר שתחילת הנבואה כבר נתקיימה "בכל פרטיה", כלשונו.
- ↑ שמואל ברקוביץ, מלחמות המקומות הקדושים, מכון ירושלים לחקר ישראל והד ארצי הוצאה לאור, 2000, עמ' 25
- ↑ אתר הכנסת
- ↑ יום ירושלים קיבל תוקף חוקי בשנת תשנ"ח – 1998, באמצעות "חוק יום שחרור ירושלים" ובו נקבע כ"ח באייר כחג לאומי.
- ↑ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - לשם השוואה: תל אביב - 391.300 תושבים וחיפה - 265.200 תושבים
- ↑ המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ↑ לפי גוגל ארף, השטח בין מאה שערים בצפון, נחלאות בדרום, כביש 1 במזרח ושדרות הרצל במערה הוא מעל 800 מטר
- ↑ מקור: השרות המטראולוגי.
- ↑ מקור:הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ↑ מקור:הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ↑ מקור אתר מזג אויר
- ↑ פרטים אלה ופרטים נוספים בספרו של זאב וילנאי מדריך ירושלים משנת 1946 הוצאה מחודשת של הוצאת אריאל ירושלים משנת תשל"ח