רבי אליהו מוילנא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(48 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:gra.jpg|ימין|ממוזער|250px|דיוקן המיוחס לגר"א]]
{{רב
|שם=רבי אליהו ב"ר שלמה זלמן קרמר מווילנא
|תמונה=[[תמונה:gra.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
|כיתוב=דיוקן המיוחס לגר"א
|תאריך לידה=ט"ו ב[[ניסן]] ת"פ
|תאריך פטירה=
|מקום פעילות=
|השתייכות=
|נושאים בהם עסק=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=אביו [[רבי שלמה זלמן קרמר]]
|תלמידיו=[[רבי חיים מוולוז'ין]], [[רבי שלמה זלמן מוולוז'ין]], [[רבי מנחם מנדל משקלוב]], [[רבי ישראל משקלוב]], [[רבי הלל משקלוב]], [[רבי יצחק אייזיק חבר]], [[רבי מנשה מאיליא]]
|חיבוריו=
}}
 
'''רבי אליהו ב"ר שלמה זלמן קרמר מווילנא''' המכונה '''הגאון מווילנא''' או '''הגר"א''' (הגאון רבי אליהו), היה [[פוסק]], פרשן ומקובל בליטא בתקופת ה[[אחרונים]], מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, בעל השפעה מכרעת על עולם התורה על כל ענפיה. נחשב לסמל ההתמדה והשקדנות. ראש ה"מתנגדים" ל[[תנועת החסידות]].  
'''רבי אליהו ב"ר שלמה זלמן קרמר מווילנא''' המכונה '''הגאון מווילנא''' או '''הגר"א''' (הגאון רבי אליהו), היה [[פוסק]], פרשן ומקובל בליטא בתקופת ה[[אחרונים]], מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, בעל השפעה מכרעת על עולם התורה על כל ענפיה. נחשב לסמל ההתמדה והשקדנות. ראש ה"מתנגדים" ל[[תנועת החסידות]].  


==תולדותיו==
==תולדותיו==
הגר"א נולד בט"ו בניסן ת"פ לאביו ר' שלמה זלמן, למדן מופלג ותלמיד חכם גדול. נולד בעיר סלץ שליד בריסק שבליטא שהיתה חלק מהאימפריה הרוסית (ויש אורמים שנולד בווילנא). בגיל 6 התגלה כעילוי, דרש ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול בווילנא [[דרוש]] ו[[פלפול]] עמוק שלמד מאביו. יתכן ולמד מספר חודשים בעיירה קיידאן אצל [[רבי משה מרגלית]] (בעל "פני משה" על הירושלמי"), ובגיל עשר כבר למד בעצמו ולא נזקק למורים. נשא לאשה את חנה, שדאגה לפטור את בעלה מן הטיפול במשפחה כדי שיוכל להקדיש את זמנו ללימודיו. אשתו חנה ילדה לו שמונה ילדים, שהמפורסם שבהם הוא [[רבי אברהם בן הגר"א|רבי אברהם]]. לאחר מותה נשא את האלמנה גיטל, בתו של ר' מאיר לונץ מקלם.  
 
הגר"א נולד בט"ו ב[[ניסן]] ת"פ לאביו ר' שלמה זלמן קרמר, למדן מופלג ותלמיד חכם גדול. נולד בעיר סלץ שליד בריסק שבליטא שהיתה חלק מהאימפריה הרוסית (ויש אומרים שנולד בווילנא). בגיל 6 התגלה כעילוי, דרש ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול בווילנא [[דרוש]] ו[[פלפול]] עמוק שלמד מאביו. יתכן ולמד מספר חודשים בעיירה קיידאן אצל [[רבי משה מרגלית]] (בעל "פני משה" על הירושלמי"), ובגיל עשר כבר למד בעצמו ולא נזקק למורים. נשא לאשה את חנה, שדאגה לפטור את בעלה מן הטיפול במשפחה כדי שיוכל להקדיש את זמנו ללימודיו. אשתו חנה ילדה לו שמונה ילדים, שהמפורסם שבהם הוא [[רבי אברהם בן הגר"א|רבי אברהם]]. לאחר מותה נשא את האלמנה גיטל, בתו של ר' מאיר לונץ מקלם.  


בגיל צעיר יצא הגר"א ל"[[גלות]]" לפולין ולגרמניה, עבר בליסא וברלין, ואולי אף באמסטרדם ואנגליה.  
בגיל צעיר יצא הגר"א ל"[[גלות]]" לפולין ולגרמניה, עבר בליסא וברלין, ואולי אף באמסטרדם ואנגליה.  
שורה 14: שורה 29:


== דרך לימודו ==
== דרך לימודו ==
{{להשלים|סיבה=מחסיר צדדים חשובים בדרך לימודו, כגון פרשנות המשנה של כביאור התלמוד, שיטתו בהגהותיו, ועוד ועוד}}
 
הגר"א דגל בלימוד על דרך הפשט<ref>ראה [ אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצו]-קצח; ספר 'הגאון', לרב דב אליאך, הוצאת מכון 'מורשת הישיבות', ירושלים תשס"ב, ח"א פרק יד - תורת אמת הייתה בפיהו, עמ' 414-429,448-449; וכן בח"ב עמ' 359,364.</ref>, התנגד ללימוד בשיטת הפלפול החריף<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=196 מהתדורת תער"ה, ח"ב, עמ' 146]-148); [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=192 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצ], קצז-קצח, ועוד; וכן במקורות המובאים בהערות הבאות.</ref>, והעדיף לימוד מסודר של מרכז הסוגיה בכללה ושיטות ה[[ראשונים]]<ref>ראה בספר 'אישים ושיטות', מאת [[הרב שלמה יוסף זוין]], בפרק על [[הנצי"ב]] {{מקור|מהדורה תשיעית, הוצאת בית הלל, ירושלים עמ' 18|כן}}, שכתב על תלמידו המובהק של הגר"א וממשיך דרכו, רבי חיים מוולוזין:{{ש}}
{{להשלים|סיבה=מחסיר צדדים חשובים בדרך לימודו, כגון פרשנות המשנה שלא כביאור התלמוד, שיטתו בהגהותיו, ועוד ועוד}}
הגר"א דגל בלימוד על דרך הפשט<ref>ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=198 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצו]-קצח; ספר 'הגאון', לרב דב אליאך, הוצאת מכון 'מורשת הישיבות', ירושלים תשס"ב, ח"א פרק יד - תורת אמת הייתה בפיהו, עמ' 414-429,448-449; וכן בח"ב עמ' 359,364.</ref>, התנגד ללימוד בשיטת הפלפול החריף<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=196 מהתדורת תער"ה, ח"ב, עמ' 146]-148); [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=192 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצ], קצז-קצח, ועוד; וכן במקורות המובאים בהערות הבאות.</ref>, והעדיף לימוד מסודר של מרכז הסוגיה בכללה ושיטות ה[[ראשונים]]<ref>ראה בספר 'אישים ושיטות', מאת [[הרב שלמה יוסף זוין]], בפרק על [[הנצי"ב]] {{מקור|מהדורה תשיעית, הוצאת בית הלל, ירושלים עמ' 18|כן}}, שכתב על תלמידו המובהק של הגר"א וממשיך דרכו, רבי חיים מוולוזין:{{ש}}
:"ר' חיים הוציא את לימוד התורה מן הצִמצום אל המרחב, ומן צדי-הדרכים אל הפשטות והישרות.
:"ר' חיים הוציא את לימוד התורה מן הצִמצום אל המרחב, ומן צדי-הדרכים אל הפשטות והישרות.
:'''המרחב כיצד?''' נוהגים היו הרבה מלומדי התורה להתכווץ בדִקדוקים של 'כלומר' ב[[רש"י]], עִם 'ודו"קים' שב[[מהרש"א]]. (להוציא, כמובן, מהכללה, ביחידי סגולה וגדולי הדור אין הכתוב מדבר). ודאי עם כל התבוננות בדבר נראה שבכל 'כלומר' בא רש"י ומזהיר שלא נכשל בפירוש לכאוריי. ודאי המהרש"א הוא ספר נפלא ולשונו מדוקדקת מאד... אבל הצִמצום בלשונות בודדים ובמשפטים יחידים והדיוקים בפרטים שונים מערפלים על היקף הסוגיה בכללה.
:'''המרחב כיצד?''' נוהגים היו הרבה מלומדי התורה להתכווץ בדִקדוקים של 'כלומר' ב[[רש"י]], עִם 'ודו"קים' שב[[מהרש"א]]. (להוציא, כמובן, מהכללה, ביחידי סגולה וגדולי הדור אין הכתוב מדבר). ודאי עם כל התבוננות בדבר נראה שבכל 'כלומר' בא רש"י ומזהיר שלא נכשל בפירוש לכאוריי. ודאי המהרש"א הוא ספר נפלא ולשונו מדוקדקת מאד... אבל הצִמצום בלשונות בודדים ובמשפטים יחידים והדיוקים בפרטים שונים מערפלים על היקף הסוגיה בכללה.
שורה 21: שורה 37:
:'''והפשטות כיצד?''' המפולפלים החריפים היו נוהגים להשתעשע בחידודים של קושיות ותירוצים, היו מקשרים חבל בחבל ונימא בנימא, ויוצרים מיני המצַאוֹת מסובכות, אבל אינם מיישרים דרך בסוגיה עצמה.
:'''והפשטות כיצד?''' המפולפלים החריפים היו נוהגים להשתעשע בחידודים של קושיות ותירוצים, היו מקשרים חבל בחבל ונימא בנימא, ויוצרים מיני המצַאוֹת מסובכות, אבל אינם מיישרים דרך בסוגיה עצמה.
:בא ר' חיים והקים ישיבה '''לפי דרכו של רבו הגדול, הגר"א'''. לא קושיא ותירוץ הם הקובעים, ולא פִלפולים מחודדים הם הדרך. ההבנה הישרה של הסוגיה היא המטרה, והחיפוש אחרי האמת, – לא אחרי החריפות, –היא השאיפה".
:בא ר' חיים והקים ישיבה '''לפי דרכו של רבו הגדול, הגר"א'''. לא קושיא ותירוץ הם הקובעים, ולא פִלפולים מחודדים הם הדרך. ההבנה הישרה של הסוגיה היא המטרה, והחיפוש אחרי האמת, – לא אחרי החריפות, –היא השאיפה".
(וע"ע שם, בהמשך הדברים, שהביא דוגמאות שונות לביסוס דבריו). וראה [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2963226 דיון על דרך לימודו של הגר"א] בפורום 'עצור כאן חושבים'.</ref>, מתוך נתינת עדיפות וקדימות להבנה מעמיקה הבאה מתוך ההיקף הרחב של המקורות<ref>וכך כתב [[הרב יעקב משה חרל"פ]] (במכתבו לרגל הוצאת [[מסכת ביצה]] של [[מכון הלכה ברורה ובירור הלכה]]): "...ואולם עדיין היתה הסכנה קרובה וצפויה, שלא תבלע החכמה את הידיעה, לעזוב את השינון ואת הבהירות ולהשתקע בענפים בלי השורשים. על כן יד ה' הייתה על אליהו, הוא רבנו הגר"א ז"ל, ש...סלל דרך ונתיב, בייחוד בחיבורו על השולחן ערוך, איך להבין כל דין ממקומו ובהיקפו הרחב, הוא אשר לימד דעת, בינה והשכל, כי כל מיצר וכיווץ מוח באים רק לרגלי חוסר ההקפה הרחבה ואי העמידה על רחבי האופקים, והיא המביאה לחסרון החכמה והתבונה. והורנו שא"א להקשיב יפה לדיבור אחד מן התורה בלתי אם שיהיה נקשב מכל התורה כולה... ועוררנו על השינון והחזרה..." וראה בספר אוצרות הגר"א ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=196&hilite= מהדורת תש"ס, עמ' קצד]) ובספר 'הגאון' {{מקור|(ח"א עמ' 429-433,440-442)}}. וראה בהערה לעיל מדברי הרב ש.י. זוין.</ref> (ואף היה בעצמו בעל בקיאות וידענות רחבת היקף בלתי-מצויה אפילו אצל חכמים גדולים אחרים<ref>מחותנו בעל [[חיי אדם]] כותב עליו כך: "כל התורה היה ערוך לפניו כשלחן ערוך, עד שאם היו שואלים אותו איזה דבר, היה עונה תוך כדי דיבור". וראה אסופת מקורות רבים בספר 'הגאון' {{מקור|ח"א פרק ד - עמלו בתורה, עמ' 119,121-122, פרק ה - כל רז לא אניס ליה, עמ' 142-157,161, פרק יב - תל תלפיות, עמ' 357-362,366-368)}}; ועוד.</ref>). ומאידך, הדגיש מאד – באורחותיו ובהדרכותיו – את חשיבות ההבנה, התבוננות והדייקנות<ref>בולטת אצל הגר"א נתינת תשומת לב מֵרבית לדיוק בכל מרכיבי המקורות ולשונותיהם, כדברי הרב רפאל קצנלבוגן ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7222&st=&pgnum=60 במאמרו הנדפס בסוף ספר 'מקורי הרמב"ם לרש"ש']): "...הופיע אור הגר"א, אשר החזיר העטרה ליושנה, והראה שבכח תיבה אחת לחדש חידושים מופלאים, מה שאין בכחו של הפלפול והחידוד לחדשם בעמודים שלמים. הגר״א חידש את ספירת האותיות שבחורה: ב[[מקרא]], ב[[משנה]], ב[[גמרא]], ב[[רש"י]] וב[[תוספות]], וגם — נוסף על אלו — ב[[שולחן ערוך]] - בארבעה חלקיו, בלשון המחבר, [[הרמ"א|בעל המפה]] ונושאי כליהם: [[מגן אברהם]] ו[[ט"ז]] באורח-חיים, [[ש"ך]] ו[[סמ"ע]] בחושן המשפט, [[בית  שמואל]] ו[[חלקת מחוקק]] באבן העזר." וראה עוד להלן.</ref>, ושלל בקיאות שִטחית אשר כוחה בציטוט בלבד<ref>ראה בספר 'הגאון', ח"א עמ' 147-151,159-163,433-437. וכן מסופר אודות הנהגותיו באופן אישי - שם עמ' 121-122,127-129, ועוד.</ref>. שיטתו נותנת דגש - בעִקביות - על החיבור בין לימוד ה[[גמרא]] ללימוד הכרעת ה[[הלכה]], ושוללת את ההפרדה ביניהם<ref>ראה הקדמות תלמידו רבי חיים מוולוז'ין לשנות אליהו, לביאור הגר"א על ה[[שולחן ערוך]] ולפירוש הגר"א על [[ספרא דצניעותא]] {{מקור|(לציטוטים חלקיים מהקדמות אלו, בעניין חיבור לימוד הגמרא עם לימוד ההלכה, ראה קונטרס 'עץ החיים', נדפס בסוף ספר 'נפש החיים' במהדורת הרב יששכר דוב רובין, ב"ב תשמ"ט, אות לג-לה, עמ' תכד-תכו)}}, וכן בדברי רבי חיים במקומות נוספים {{מקור|(בקונטרס 'עץ חיים' הנ"ל, אות מג, עמ' תכז; שם אות נד, עמ' תכט; ועוד)}}. ראה בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', לר' בצלאל לנדוי, הוצאת מפעל 'תורה מציון', ירושלים תשל"ח, פרק שִשי - מקור ההלכה, עמ' ע, עט-פ, ובהערות שבעמ' פ-פה. (וכן במוזכר בשמו בהערה הבאה).
(וע"ע שם, בהמשך הדברים, שהביא דוגמאות שונות לביסוס דבריו. ההדגשות אינן במקור). וראה [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2963226 דיון על דרך לימודו של הגר"א] בפורום 'עצור כאן חושבים'.</ref>, מתוך נתינת עדיפות וקדימות להבנה מעמיקה הבאה מתוך ההיקף הרחב של המקורות<ref>וכך כתב [[הרב יעקב משה חרל"פ]] (במכתבו לרגל הוצאת [[מסכת ביצה]] של [[מכון הלכה ברורה ובירור הלכה]]): "...ואולם עדיין היתה הסכנה קרובה וצפויה, שלא תבלע החכמה את הידיעה, לעזוב את השינון ואת הבהירות ולהשתקע בענפים בלי השורשים. על כן יד ה' הייתה על אליהו, הוא רבנו הגר"א ז"ל, ש...סלל דרך ונתיב, בייחוד בחיבורו על השולחן ערוך, איך להבין כל דין ממקומו ובהיקפו הרחב, הוא אשר לימד דעת, בינה והשכל, כי כל מיצר וכיווץ מוח באים רק לרגלי חוסר ההקפה הרחבה ואי העמידה על רחבי האופקים, והיא המביאה לחסרון החכמה והתבונה. והורנו שא"א להקשיב יפה לדיבור אחד מן התורה בלתי אם שיהיה נקשב מכל התורה כולה... ועוררנו על השינון והחזרה..." וראה בספר אוצרות הגר"א ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=196&hilite= מהדורת תש"ס, עמ' קצד]) ובספר 'הגאון' {{מקור|ח"א עמ' 429-433,440-442|כן}}. וראה בהערה לעיל מדברי הרב ש.י. זוין.</ref> (ואף היה בעצמו בעל בקיאות וידענות רחבת היקף בלתי-מצויה אפילו אצל חכמים גדולים אחרים<ref>מחותנו בעל [[חיי אדם]] כותב עליו כך: "כל התורה היה ערוך לפניו כשלחן ערוך, עד שאם היו שואלים אותו איזה דבר, היה עונה תוך כדי דיבור". וראה אסופת מקורות רבים בספר 'הגאון' {{מקור|ח"א פרק ד - עמלו בתורה, עמ' 119,121-122, פרק ה - כל רז לא אניס ליה, עמ' 142-157,161, פרק יב - תל תלפיות, עמ' 357-362,366-368)}}; ועוד.</ref>). ומאידך, הדגיש מאד – באורחותיו ובהדרכותיו – את חשיבות ההבנה, התבוננות והדייקנות<ref>בולטת אצל הגר"א נתינת תשומת לב מֵרבית לדיוק בכל מרכיבי המקורות ולשונותיהם, כדברי הרב רפאל קצנלבוגן ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7222&st=&pgnum=60 במאמרו הנדפס בסוף ספר 'מקורי הרמב"ם לרש"ש']): "...הופיע אור הגר"א, אשר החזיר העטרה ליושנה, והראה שבכח תיבה אחת לחדש חידושים מופלאים, מה שאין בכחו של הפלפול והחידוד לחדשם בעמודים שלמים. הגר״א חידש את ספירת האותיות שבחורה: ב[[מקרא]], ב[[משנה]], ב[[גמרא]], ב[[רש"י]] וב[[תוספות]], וגם — נוסף על אלו — ב[[שולחן ערוך]] - בארבעה חלקיו, בלשון המחבר, [[הרמ"א|בעל המפה]] ונושאי כליהם: [[מגן אברהם]] ו[[ט"ז]] באורח-חיים, [[ש"ך]] ו[[סמ"ע]] בחושן המשפט, [[בית  שמואל]] ו[[חלקת מחוקק]] באבן העזר." וראה עוד להלן.</ref>, ושלל בקיאות שִטחית אשר כוחה בציטוט בלבד<ref>ראה בספר 'הגאון', ח"א עמ' 147-151,159-163,433-437. וכן מסופר אודות הנהגותיו באופן אישי - שם עמ' 121-122,127-129, ועוד.</ref>. שיטתו נותנת דגש - בעִקביות - על החיבור בין לימוד ה[[גמרא]] ללימוד הכרעת ה[[הלכה]], ושוללת את ההפרדה ביניהם<ref>ראה הקדמות תלמידו רבי חיים מוולוז'ין לשנות אליהו, לביאור הגר"א על ה[[שולחן ערוך]] ולפירוש הגר"א על [[ספרא דצניעותא]] {{מקור|לציטוטים חלקיים מהקדמות אלו, בעניין חיבור לימוד הגמרא עם לימוד ההלכה, ראה קונטרס 'עץ החיים', נדפס בסוף ספר 'נפש החיים' במהדורת הרב יששכר דוב רובין, ב"ב תשמ"ט, אות לג-לה, עמ' תכד-תכו|כן}}, וכן בדברי רבי חיים במקומות נוספים {{מקור|בקונטרס 'עץ חיים' הנ"ל, אות מג, עמ' תכז; שם אות נד, עמ' תכט; ועוד|כן}}. ראה בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', לר' בצלאל לנדוי, הוצאת מפעל 'תורה מציון', ירושלים תשל"ח, פרק שִשי - מקור ההלכה, עמ' ע, עט-פ, ובהערות שבעמ' פ-פה. (וכן במוזכר בשמו בהערה הבאה).
וכן ראה בספר אוצרות הגר"א ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=200 מהדורת תש"ס, עמ' קצח]-קצט) ובספר 'הגאון' {{מקור|ח"א עמ' 421; ח"ב, פרק כב - אליבא דהלכתא, עמ' 677-681, וכן עמ' 795|כן}}.</ref>. גם בביאוריו לשולחן ערוך הקפיד הגר"א לציין תמיד למקורות הראשוניים של ההלכה<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=203 שם עמ' 153 מס' 74] ועמ' 159 הערה 6); ובקובץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20308&st=&pgnum=761 ישורון ח"ד (אלול תשנ"ח) עמ' תשמט]. וכן ראה סדרת דוגמאות בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' עד-עח; וע"ע במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת.</ref>, ופעמים רבות מדובר במקורות חדשים שלא הביאו קודמיו<ref>ראה הקדמת בני הגר"א לביאורו לשולחן ערוך אורח חיים: "...ומר אבא הגאון זצלל"ה, בחיבורו זה, הראה את מקורן כל תיבה ותיבה היא גמרא מפורשת בבלי או ירושלמי או רש"י או תוספות, מה שלא שיערו מרן ה'בית יוסף' וכל קדמונינו..." (מובא ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5892&p=50532&hilit=%D7%94%D7%92%D7%94%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%A8+%D7%90#p50532 פורום 'אוצר החכמה']).</ref>. כן מסופר שבבית מדרשו הקטן למדו גמרא עם הפרשנים: [[רש"י]], [[רי"ף]], ו[[רא"ש]] ללא כל פלפול{{דרוש מקור}}.
וכן ראה בספר אוצרות הגר"א ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=200 מהדורת תש"ס, עמ' קצח]-קצט) ובספר 'הגאון' {{מקור|ח"א עמ' 421; ח"ב, פרק כב - אליבא דהלכתא, עמ' 677-681, וכן עמ' 795|כן}}.</ref>. גם בביאוריו לשולחן ערוך הקפיד הגר"א לציין תמיד למקורות הראשוניים של ההלכה<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=203 שם עמ' 153 מס' 74] ועמ' 159 הערה 6); ובקובץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20308&st=&pgnum=761 ישורון ח"ד (אלול תשנ"ח) עמ' תשמט]. וכן ראה סדרת דוגמאות בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' עד-עח; וע"ע במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת. להרחבה נוספת ראה בפסקה [[רבי אליהו מוילנא#דרכו בפסיקת ההלכה|דרכו בפסיקת ההלכה]].</ref>, ופעמים רבות מדובר במקורות חדשים שלא הביאו קודמיו<ref>ראה הקדמת בני הגר"א לביאורו לשולחן ערוך אורח חיים: "...ומר אבא הגאון זצלל"ה, בחיבורו זה, הראה את מקורן כל תיבה ותיבה היא גמרא מפורשת בבלי או ירושלמי או רש"י או תוספות, מה שלא שיערו מרן ה'בית יוסף' וכל קדמונינו..." (מובא ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5892&p=50532&hilit=%D7%94%D7%92%D7%94%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%A8+%D7%90#p50532 פורום 'אוצר החכמה']).</ref>. כן מסופר שבבית מדרשו הקטן למדו גמרא עם הפרשנים: [[רש"י]], [[רי"ף]], ו[[רא"ש]] ללא כל פלפול{{דרוש מקור}}.


==== הגהות ותיקוני נוסח ====
==== הגהות ותיקוני נוסח ====
בהגהותיו, הן ל[[גמרא]], הן ל[[תוספתא]], הן ל[[מדרש|מדרשים]] והן ל[[זוהר]] ושאר ספרי [[חכמת הנסתר]], מצויים שינויי גרסאות רבים<ref>וראה בספר 'קריה נאמנה' (לר' ש.י. פיין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&hilite=ecd01ebf-ff83-4334-8f75-64bd3e08fad3&st=%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8&pgnum=210 שם עמ' 160 הערה 8]).{{ש}}דיון באופי הגהותיו, מהותם ונוסחם - ראה ב[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2762311 פורום 'עצור כאן חושבים']; [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2453431&forum_id=19616&upd=1 פורום 'ספרים וסופרים'] ו[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8774&p=78958&hilit=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91+%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%94#p78341 פורום 'אוצר החכמה'].
</ref>. תלמידו, רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל, מעיד {{מקור|(בהקדמתו לספרא דצניעותא}}<ref>{{מקור|ודבריו הובאו בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' קיח הערה 20; ועוד.}}</ref>{{מקור|)}} שלכל תיקון גִרסה בספרי הנסתר היו בידי הגר"א ראיות רבות מאד, ולעיתים הגיע מספרם למאה וחמישים!...


יש הטוענים, שאת מרבית שינויי הגרסאות, ככל הנראה, ביצע הגר"א שלא על פי כתבי יד, אלא עפ"י הבנתו בסוגיה<ref>וכך כותב רבה של קריית מוצקין, [[הרב מרדכי פוגלמן]] זצ"ל {{מקור|בית מרדכי ב מא$שו"ת בית מרדכי, ח"ב סי' מא ענף א, ד"ה הגר"א לא השתמש|כן}}: "הגר"א לא השתמש, כנראה, בהגהותיו לתלמוד בבלי, בתיקוני לשונות וגִרסאות בכתבי יד ובדפוסים ישנים. הרבה מהגהותיו הגיה מעומק הבנתו בלשון ובסוגיה". ור' בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', פ"ח הערה 30 שהביא דברים דומים מגדולים נוספים, וע"ש [וכן במקורות המצויינים בהערה להלן] שהשיג עליהם מכמה הוכחות שהיו לגר"א כתבי יד {{מקור|(וכדלהלן)}}. מאידך, עמדת הרב דֹב אליאך בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1186-1188, שעל אף שישנן הוכחות על כתבי יד שהיו לפני הגר"א, מ"מ עיקר הגהותיו לא נעשו מהם, אלא מהוכחות וראיות מסוגיות אחרות.{{ש}}יש לציין, לדברים דומים ב[http://www.ybm.org.il/upload/ListItems/AttachedFile_2980.pdf 'מעליות' גיליון טו] {{מקור|(עמ' 33 הערה 7)}}, שם הובא ציטוט משו"ת [[חתם סופר]] {{מקור|שו"ת:חתם סופר א קא$או"ח סי' קא ד"ה ועיינתי במס'|כן}} שכתב: "ועיינתי במס' סופרים שלפנינו ואיננו כמ"ש הגאון מו"ה אלי' זצ"ל אלא הוא הגיה כרצונו כדרכו זצ"ל..." והוסבר שם שכוונתו שהגהות הגר"א אינן נוסחה אחרת שהייתה לו בגמרא (מכב יד וכד'), אלא פירוש הן לכל דבר.</ref> ובהִתבסס על בקיאותו המופלגת בספרות התלמודית והרבנית<ref>ראה בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1185-1186, שהביא מכמה מקורות שהגהות הגר"א נעשו עפ"י ראיות ממקומות אחרים. {{מקור|ור' מה שהובא בפנים, לעיל, מדברי רבי חיים מוולוזין, שעל כל הגהה בספרי נסתר היו להגר"א ראיות רבות ממקומות אחרים.}}</ref>. ובדיעבד, רבות מהגהותיו נמצאות כקולעות לגרסאות הקיימות בכתבי יד ועדי נוסח עתיקים{{דרוש מקור}}. מאידך, יש הטוענים שישנן עדויות והוכחות<ref>{{מקור|למשל, ממקומות שהגר"א הוסיף פרק שלם על הנוסח שלפנינו (בתוספתא פרה ונגעים), דבר שאין אפשרות לדעת אלא מכת"י (צוקרמאנדל, מובא בספר 'הגאון החסיד מוִילנא, עמ' קיד).}}</ref> שבידי הגר"א היו גם כתבי יד, והם סייעו בידו לבירור הנוסחה המדוייקת<ref>הרב בצלאל לנדוי ז"ל בספרו 'הגאון החסיד מוִילנא', פרק ח - משנתו שלֵמה, עמ' קח, קיד-קטו, ובהערות 28-31, עמ' קכ-קכב. {{מקור|(אגב, מה שהובא שם, הערה 30, בשם הגרי"א הרצוג זצ"ל, נדפס לאחר מכן ב}}{{מקור|היכל יצחק אבן העזר א יא$שו"ת היכל יצחק אה"ע ח"א סי' יא}}{{מקור|, וזה לשונו: "מכאן ראיה שהגר"א ז"ל ראתה עינו משו"ת וחידושיו של הרמב"ם ז"ל יותר מהידוע לנו. ומכאן מקור לחוקרים לחפש בכת"י הרמב"ם ז"ל בשו"ת וחידושים על הש"ס ואפשר שימצאו. ואני שמעתי מאבא מארי ז"ל כשהייתי עדיין ילד קטן בלאמזא עיר מולדתי שבעברו דרך בריטניא שמע שמצאו חתימת יד הגר"א ז"ל בפנקס הספריה הבודלינית באוקספורד, וכדאי לדרוש הדבר". אכן, בספר 'הגאון', ח"ב, סוף הערה 28 בעמ' 775, כתוב: "ואכן מאז נדרש הדבר ע"י כמה, אבל לא מצאו מאומה. כגון, הג"ר אברהם גורביץ, ראש ישיבת גייטסהד, שסיפר לי, כי לפי בקשתו, ערכו אוצרי הספרייה באוקספורד חיפוש מדוקדק אחר החתימה, והעלו חרס בידם".)}}  ראה בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 771-776, שג"כ הביא מקורות שלפני הגר"א היו כתבי יד.</ref>.
בהגהותיו, הן ל[[גמרא]], הן ל[[תוספתא]], הן ל[[מדרש|מדרשים]] והן ל[[זוהר]] ושאר ספרי [[חכמת הנסתר]], מצויים שינויי גרסאות רבים<ref>וראה בספר 'קריה נאמנה' (לר' ש.י. פיין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&hilite=ecd01ebf-ff83-4334-8f75-64bd3e08fad3&st=%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8&pgnum=210 שם עמ' 160 הערה 8]).{{ש}}דיון באופי הגהותיו, מהותם ונוסחם - ראה ב[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2762311 פורום 'עצור כאן חושבים']; [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2453431&forum_id=19616&upd=1 פורום 'ספרים וסופרים'] ו[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8774&p=78958&hilit=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91+%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%94#p78341 פורום 'אוצר החכמה'].</ref>. תלמידו, רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל, מעיד {{מקור|(בהקדמתו לספרא דצניעותא}}<ref>{{מקור|ודבריו הובאו בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' קיח הערה 20; ועוד.}}</ref>{{מקור|)}} שלכל תיקון גִרסה בספרי הנסתר היו בידי הגר"א ראיות רבות מאד, ולעיתים הגיע מספרם למאה וחמישים!...


יש הטוענים שהגהות רבות של הגר"א ב[[תוספתא]], [[ספרי]] ושאר ספרות חז"ל, שורשן בגישתו להתאים את הגרסה שלהם לדברי ה[[תלמוד הבבלי]]<ref>ראה בקובץ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20365&st=&pgnum=519 ישורון ח"ה (אדר תשנ"ט) עמ' תקז] ואילך; וכן ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5484&hilit=%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%3F#p45909 פורום 'אוצר החכמה']; ועוד.</ref>
יש הטוענים, שאת מרבית שינויי הגרסאות, ככל הנראה, ביצע הגר"א שלא על פי כתבי יד, אלא עפ"י הבנתו בסוגיה<ref>וכך כותב רבה של קריית מוצקין, [[הרב מרדכי פוגלמן]] זצ"ל {{מקור|בית מרדכי ב מא$שו"ת בית מרדכי, ח"ב סי' מא ענף א, ד"ה הגר"א לא השתמש|כן}}: "הגר"א לא השתמש, כנראה, בהגהותיו לתלמוד בבלי, בתיקוני לשונות וגִרסאות בכתבי יד ובדפוסים ישנים. הרבה מהגהותיו הגיה מעומק הבנתו בלשון ובסוגיה". ור' בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', פ"ח הערה 30 שהביא דברים דומים מגדולים נוספים, וע"ש [וכן במקורות המצויינים בהערה להלן] שהשיג עליהם מכמה הוכחות שהיו לגר"א כתבי יד {{מקור|וכדלהלן|כן}}. מאידך, עמדת הרב דֹב אליאך בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1186-1188, שעל אף שישנן הוכחות על כתבי יד שהיו לפני הגר"א, מ"מ עיקר הגהותיו לא נעשו מהם, אלא מהוכחות וראיות מסוגיות אחרות, זו גם החוקר עמנואל אטקס{{דרוש מקור}} כמובא ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/yahaso-2.htm מאמר באתר דעת].{{ש}}יש לציין, לדברים דומים ב[http://www.ybm.org.il/upload/ListItems/AttachedFile_2980.pdf 'מעליות' גיליון טו] {{מקור|עמ' 33 הערה 7|כן}}, שם הובא ציטוט משו"ת [[חתם סופר]] {{מקור|שו"ת:חתם סופר א קא$או"ח סי' קא ד"ה ועיינתי במס'|כן}} שכתב: "ועיינתי במס' סופרים שלפנינו ואיננו כמ"ש הגאון מו"ה אלי' זצ"ל אלא הוא הגיה כרצונו כדרכו זצ"ל..." והוסבר שם שכוונתו שהגהות הגר"א אינן נוסחה אחרת שהייתה לו בגמרא (מכב יד וכד'), אלא פירוש הן לכל דבר.</ref> ובהִתבסס על בקיאותו המופלגת בספרות התלמודית והתורנית לגווניה השונים<ref>ראה בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1185-1186, שהביא מכמה מקורות שהגהות הגר"א נעשו עפ"י ראיות ממקומות אחרים. {{מקור|וראה מה שהובא בפנים, לעיל, מדברי רבי חיים מוולוזין, שעל כל הגהה בספרי נסתר היו להגר"א ראיות רבות ממקומות אחרים.}} ראה ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/yahaso-2.htm מאמר מאתר דעת] (המוזכר בהערה הקודמת) המביא כן בשם החוקרים עמנואל אטקס{{דרוש מקור}} ול. גינבורג{{דרוש מקור}}.</ref>. ובדיעבד, רבות מהגהותיו נמצאות כקולעות לגרסאות הקיימות בכתבי יד ועדי נוסח עתיקים ומדוייקים{{דרוש מקור}}<ref>הדברים נלקחו מהערך על הגר"א בוויקיפדיה, אך עדיין לא נמצא מקורם.</ref>. מאידך, יש הטוענים שישנן עדויות והוכחות<ref>{{מקור|למשל, ממקומות שהגר"א הוסיף פרק שלם על הנוסח שלפנינו (בתוספתא פרה ונגעים), דבר שאין אפשרות לדעת אלא מכת"י (צוקרמאנדל, מובא בספר 'הגאון החסיד מוִילנא, עמ' קיד).}}</ref> שבידי הגר"א היו גם כתבי יד, והם סייעו בידו לבירור הנוסחה המדוייקת<ref>הרב בצלאל לנדוי ז"ל בספרו 'הגאון החסיד מוִילנא', פרק ח - משנתו שלֵמה, עמ' קח, קיד-קטו, ובהערות 28-31, עמ' קכ-קכב. {{מקור|(אגב, מה שהובא שם, הערה 30, בשם הגרי"א הרצוג זצ"ל, נדפס לאחר מכן ב}}{{מקור|היכל יצחק אבן העזר א יא$שו"ת היכל יצחק אה"ע ח"א סי' יא}}{{מקור|, וזה לשונו: "מכאן ראיה שהגר"א ז"ל ראתה עינו משו"ת וחידושיו של הרמב"ם ז"ל יותר מהידוע לנו. ומכאן מקור לחוקרים לחפש בכת"י הרמב"ם ז"ל בשו"ת וחידושים על הש"ס ואפשר שימצאו. ואני שמעתי מאבא מארי ז"ל כשהייתי עדיין ילד קטן בלאמזא עיר מולדתי שבעברו דרך בריטניא שמע שמצאו חתימת יד הגר"א ז"ל בפנקס הספריה הבודלינית באוקספורד, וכדאי לדרוש הדבר". '''אולם''', בספר 'הגאון', ח"ב, סוף הערה 28 בעמ' 775, כתוב: "ואכן מאז נדרש הדבר ע"י כמה, אבל לא מצאו מאומה. כגון, הג"ר אברהם גורביץ, ראש ישיבת גייטסהד, שסיפר לי, כי לפי בקשתו, ערכו אוצרי הספרייה באוקספורד חיפוש מדוקדק אחר החתימה, והעלו חרס בידם".)}}  ראה בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 771-776, שג"כ הביא מקורות שלפני הגר"א היו כתבי יד.</ref>.


יש הטוענים שהגהות רבות של הגר"א ב[[תוספתא]], [[ספרי]] ושאר ספרות חז"ל, שורשן בגישתו להתאים את הגרסה שלהם לדברי ה[[תלמוד הבבלי]]<ref>ראה בקובץ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20365&st=&pgnum=519 ישורון ח"ה (אדר תשנ"ט) עמ' תקז] ואילך; [[הרב שלמה אבינר]] במאמרו כנגד שיטת הרבדים{{דרוש מקור}}; וכן ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5484&hilit=%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%3F#p45909 פורום 'אוצר החכמה']; ועוד.</ref>


==== דרכו בפסיקת ההלכה ====
==== דרכו בפסיקת ההלכה ====
{{להשלים}}
{{להשלים}}
שיטתו בפסיקת ההלכה, כהמשך טבעי לכל דרך לימודו, לקרב את הכרעת ההלכה למקורותיה הראשוניים, דהיינו להכריע תמיד כפי היוצא מסוגיית הגמרא<ref>ראה מה שליקט בזה הרב משה צוריאל בספר 'אוצרות הגר"א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=155&hilite= מהדורת תש"ס, שער ה' עמ' קנג]-קנד.</ref>, לחזור למנהגי התלמוד שבטלו במרוצת הדורות (גם אם הפוסקים לימדו עליהם זכות<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&hilite=ecd01ebf-ff83-4334-8f75-64bd3e08fad3&st=%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8&pgnum=203 שם עמ' 153 פסקה 74]).</ref> או שבטל טעמם<ref>קריה נאמנה שם. וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=9866&p=94173&hilit=%D7%A9%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%91%D7%AA#p90564 פורום 'אוצר החכמה'] גבי אכילת שום שבת, ושם ציינו למקורות נוספים, ובראשם המאמר 'דברי הגר"א על גזירות חז"ל' (הרב אפרים קירשנבוים), מתוך: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46424&st=&pgnum=889 ישורון גיליון יח עמ' תתצד] ואילך.</ref>), וכן נמנע ממנהגים שונים שנוספו במהלך הדורות כשאין להם מקור איתן בגמרא ובשאר דברי חז"ל<ref>נציין כמה דוגמאות:{{ש}}
[[שיטת פסיקה|שיטת הפסיקה]] של הגר"א, כהמשך טבעי לכל דרך לימודו, היתה לקרב את הכרעת ההלכה למקורותיה הראשוניים, דהיינו להכריע תמיד כפי היוצא מסוגיית הגמרא<ref>ראה מה שליקט בזה הרב משה צוריאל בספר 'אוצרות הגר"א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=155&hilite= מהדורת תש"ס, שער ה' עמ' קנג]-קנד.</ref>, לחזור למנהגי התלמוד שבטלו במרוצת הדורות (גם אם הפוסקים לימדו עליהם זכות<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&hilite=ecd01ebf-ff83-4334-8f75-64bd3e08fad3&st=%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8&pgnum=203 שם עמ' 153 פסקה 74]).</ref> או שבטל טעמם<ref>קריה נאמנה שם. וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=9866&p=94173&hilit=%D7%A9%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%91%D7%AA#p90564 פורום 'אוצר החכמה'] גבי אכילת שום שבת, ושם ציינו למקורות נוספים, ובראשם המאמר 'דברי הגר"א על גזירות חז"ל' (הרב אפרים קירשנבוים), מתוך: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46424&st=&pgnum=889 ישורון גיליון יח עמ' תתצד] ואילך.</ref>), וכן נמנע ממנהגים שונים שנוספו במהלך הדורות כשאין להם מקור איתן בגמרא ובשאר דברי חז"ל<ref>נציין כמה דוגמאות:{{ש}}
1. הגר"א נמנע מ[[ברכה|לברך]] "[[הנותן ליעף כח]]", כי ברכה זו לא נזכרה בתלמוד {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35342&st=&pgnum=7 תוספות מעשה רב, ברכות השחר, ס"ק ב]{{מקור|, בשם רבי יעקב כהנא; - מובא בספר אוצרות הגר"א, שם שער ד עמ' קמה ציון 1, וכן ב}}{{מקור|יביע אומר ב או"ח כה$שו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סי' כה אות ב}}{{מקור|)}}.{{ש}}
1. הגר"א נמנע מ[[ברכה|לברך]] "[[הנותן ליעף כח]]", כי ברכה זו לא נזכרה בתלמוד {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35342&st=&pgnum=7 תוספות מעשה רב, ברכות השחר, ס"ק ב]{{מקור|, בשם רבי יעקב כהנא; - מובא בספר אוצרות הגר"א, שם שער ד עמ' קמה ציון 1, וכן ב}}{{מקור|יביע אומר ב או"ח כה$שו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סי' כה אות ב}}{{מקור|)}}.{{ש}}
2-4. הגר"א ברך על [[טלית קטן]] "להתעטף ב[[ציצית]]" (ולא "על מצות ציצית" כנוסח ה[[רמ"א]] {{מקור|שולחן ערוך או"ח ח ו$או"ח סי' ח סעיף ו}}); '''וכן''' ב[[קריאת מגילה]] ל[[אשה|נשים]] לא שינו מנוסח הברכה של הגברים המופיע ב[[מסכת סופרים]] {{מקור|(}}{{מקור|מסכת סופרים יד א$פרק יד ה"א}}{{מקור|, ושלא כפסק הרמ"א}} {{מקור|שולחן ערוך או"ח תרפט ב$או"ח סי' תרפט סעיף ב}}{{מקור|)}}; '''וכן''' ב[[עשרת ימי תשובה]] לא חתם את ברכת [[שים שלום]] במילים "עושה השלום" {{מקור|(אוצרות הגר"א, שם עמ' קמו ציון 8)}}.{{ש}}
2-4. הגר"א ברך על [[טלית קטן]] "להתעטף ב[[ציצית]]" (ולא "על מצות ציצית" כנוסח ה[[רמ"א]] {{מקור|שולחן ערוך או"ח ח ו$או"ח סי' ח סעיף ו}}); '''וכן''' ב[[קריאת מגילה]] ל[[אשה|נשים]] לא שינו מנוסח הברכה של הגברים המופיע ב[[מסכת סופרים]] {{מקור|(}}{{מקור|מסכת סופרים יד א$פרק יד ה"א}}{{מקור|, ושלא כפסק הרמ"א}} {{מקור|שולחן ערוך או"ח תרפט ב$או"ח סי' תרפט סעיף ב}}{{מקור|)}}; '''וכן''' ב[[עשרת ימי תשובה]] לא חתם את ברכת [[שים שלום]] במילים "עושה השלום" {{מקור|אוצרות הגר"א, שם עמ' קמו ציון 8|כן}}.{{ש}}
5. הגר"א נמנע מלענות "[[ברוך הוא וברוך שמו]]" ב[[חזרת הש"ץ]] {{מקור|(ראה ב}}{{מקור|יביע אומר י או"ח נה$שו"ת יביע אומר ח"י או"ח סי' נה אות יז}}{{מקור|;}} {{מקור|יחוה דעת ד ט$ יחוה דעת ח"ד סי' ט}}{{מקור|;}} {{מקור|תשובות והנהגות א פב$תשובות והנהגות ח"א סי' פט}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20025&st=&pgnum=72 עמ' סח]{{מקור)}}, דבר שנוסד ע"י ה[[רא"ש]] {{מקור|טור או"ח קכד|כן}}.{{ש}}
5. הגר"א נמנע מלענות "[[ברוך הוא וברוך שמו]]" ב[[חזרת הש"ץ]] {{מקור|(ראה ב}}{{מקור|יביע אומר י או"ח נה$שו"ת יביע אומר ח"י או"ח סי' נה אות יז}}{{מקור|;}} {{מקור|יחוה דעת ד ט$ יחוה דעת ח"ד סי' ט}}{{מקור|;}} {{מקור|תשובות והנהגות א פב$תשובות והנהגות ח"א סי' פט}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20025&st=&pgnum=72 עמ' סח]{{מקור|)}}, דבר שנוסד ע"י ה[[רא"ש]] {{מקור|טור או"ח קכד|כן}}.{{ש}}
6. נהג לקרוא את כל חמשת המגילות מתוך הקלף ולברך עליהן {{מקור|ביאור הגר"א או"ח תצ, ט|כן}}, כפי המופיע ב[[מסכת סופרים]] {{מקור|(}}{{מקור|מסכת סופרים יד א$פרק יד ה"א}}, ושלא כדברי הרמ"א {{מקור|שולחן ערוך או"ח תצ ט$או"ח סוף סי' תצ|כן}}.{{ש}}
6. נהג לקרוא את כל חמשת המגילות מתוך הקלף ולברך עליהן {{מקור|ביאור הגר"א או"ח תצ, ט|כן}}, כפי המופיע ב[[מסכת סופרים]] {{מקור|(}}{{מקור|מסכת סופרים יד א$פרק יד ה"א}}, ושלא כדברי הרמ"א {{מקור|שולחן ערוך או"ח תצ ט$או"ח סוף סי' תצ|כן}}.{{ש}}
ועוד עשרות (ואולי מאות) מקומות.</ref>.
ועוד עשרות (ואולי מאות) מקומות.</ref>.


דרכו של הגר"א "שלא לשאת פנים ב[[הוראה]]"<ref>ראה {{מקור|שו"ת:חוט המשולש א ט$שו"ת חוט המשולש (לרבי חיים מוולוז'ין) ח"א סוף סי' ט}}: {{ציטוטון|...וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר"א נ"ע מווילנא. שלא לישא פנים בהוראה (וכו') [אף להכרעת רבותינו בעלי השו"ע].}} {{מקור|(דברים אלו הובאו בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' עמ' רעח; קונטרס 'עץ החיים', נדפס בסוף 'נפש החיים' מהדורת ב"ב תשמ"ט, אות נז, עמ' תל-תלא, [וע"ש אות נד-נו]; ספר אוצרות הגר"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=156 שם עמ' קנד]; ספר 'הגאון' ח"ב עמ' 696 [וע"ש בהערה], ועמ' 718; ועוד).}}</ref> (יש שתלו זו בגדולתו וגאונותו הייחודית של הגר"א<ref>ידועים דברי החזון איש בקובץ אגרות (ח"א סימן לב): "אנו מתיחסים להגר"א בשורה של משה רבנו ע"ה, עזרא ע"ה, רבינו הקדוש, רב אשי הרמב"ם הגר"א שנתגלה תורה על ידו, כקדוש מעותד לכך, שהאיר במה שלא הואר עד שבא ונטל חלקו - והוא נחשב כאחד מן הראשונים, ולכן חולק עליהם בכמה מקומות בתוקף עוז, וגם על ה[[רי"ף]] וה[[רמב"ם]] הוא חולק ומדרגתו ב[[רוח הקדש]], בחסידותו ובגודל תבונתו, וביגיעתו ובבקיאותו, בעיון העמוק בכל התורה המצויה עתה בידינו, אי אפשר כלל לצייר את אפשרותם". וכן בספרו {{מקור|(- חזון איש או"ח סי' יג מכתב ב)}} כתב אגב דיון הלכתי: "...וכל שכן אם הדבר יצא מפי הגר"א, שהוא כאחד מן הראשונים, אשר ניתן לו רשות לחלוק על הראשונים". '''ראה''' בספר 'הגאון' {{מקור|(ח"א עמ' 49; ח"ב עמ' 690-691,693-695,700-701,708-709,715)}} שהביא ציטוטים רבים מגדולי ישראל נוספים שכתבו כן.</ref> ויש שאמרו שזו דרך הלימוד לכל<ref>ראה מה שליקט בזה בספר 'הגאון' {{מקור|(ח"ב עמ' 705-706,709-713,716-718; ח"ג עמ' 1316)}} מקורות רבים מדברי חכמי הדורות מבית מדרשו של הגר"א.</ref>), ופעמים רבות חולק על הכרעת ה[[שולחן ערוך]] וה[[רמ"א]]<ref>ראה קובץ אגרות חזון איש {{מקור|(ח"א סימן לב הנ"ל)}} ביחס לגר"א: "...כן לא יתכן לתמוה עליו למה יחלוק על השולחן ערוך, והלא מקומות שחולק הגר"א על הכרעת השולחן ערוך המה למאות". ראה בספר אוצרות הגר"א {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=157 שם שער ה, עמ' קנה]-{{מקור|קסג)}} שהביא מאות דוגמאות למקומות שהגר"א חולק על השולחן ערוך והרמ"א (חלקן, בהסתמך על הספר 'פסקי הגר"א', לרבי צבי הירש למפרט, [http://www.hebrewbooks.org/41245 וילנא תרל"ה] (- [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101653& שנת מלא כף נחת]) ו[http://www.hebrewbooks.org/7712 תרס"ב] (- [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5734& תרס"ב-תרס"ד]).</ref> ועל הנהגות ה[[אר"י]] הקדוש<ref>ראה בספר אוצרות הגר"א, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=165&hilite= שם עמ' קסג]-קסד, שכתב: "מו"ר [[הרב שריה דבליצקי]] רשם בספרו 'זה השולחן' ח"ג {{מקור|}}[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142604&&page=34 עמ' לה]{{מקור|]}} שִשים ושִבעה חילוקי מנהגים בין הגר"א והאר"י ז"ל, הריני להביא כאן עשרה לדוגמא..."</ref>. יתכן ודרך זו (לחלוק על דברי הפוסקים), היא שהביאה לתדמיתו לפוסק חדשן{{דרוש מקור}}.
דרכו של הגר"א "שלא לשאת פנים ב[[הוראה]]"<ref>ראה {{מקור|שו"ת:חוט המשולש א ט$שו"ת חוט המשולש (לרבי חיים מוולוז'ין) ח"א סוף סי' ט}}: {{ציטוטון|...וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר"א נ"ע מווילנא. שלא לישא פנים בהוראה (וכו') [אף להכרעת רבותינו בעלי השו"ע].}} {{מקור|(דברים אלו הובאו בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' עמ' רעח; קונטרס 'עץ החיים', נדפס בסוף 'נפש החיים' מהדורת ב"ב תשמ"ט, אות נז, עמ' תל-תלא, [וע"ש אות נד-נו]; ספר אוצרות הגר"א}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=156 שם עמ' קנד]{{מקור|; ספר 'הגאון' ח"ב עמ' 696 [וע"ש בהערה], ועמ' 718; ועוד).}}</ref> (יש שתלו זו בגדולתו וגאונותו הייחודית של הגר"א<ref>ידועים דברי החזון איש בקובץ אגרות (ח"א סימן לב): "אנו מתיחסים להגר"א בשורה של משה רבנו ע"ה, עזרא ע"ה, רבינו הקדוש, רב אשי הרמב"ם הגר"א שנתגלה תורה על ידו, כקדוש מעותד לכך, שהאיר במה שלא הואר עד שבא ונטל חלקו - והוא נחשב כאחד מן הראשונים, ולכן חולק עליהם בכמה מקומות בתוקף עוז, וגם על ה[[רי"ף]] וה[[רמב"ם]] הוא חולק ומדרגתו ב[[רוח הקדש]], בחסידותו ובגודל תבונתו, וביגיעתו ובבקיאותו, בעיון העמוק בכל התורה המצויה עתה בידינו, אי אפשר כלל לצייר את אפשרותם". וכן בספרו {{מקור|- חזון איש או"ח סי' יג מכתב ב|כן}} כתב אגב דיון הלכתי: "...וכל שכן אם הדבר יצא מפי הגר"א, שהוא כאחד מן הראשונים, אשר ניתן לו רשות לחלוק על הראשונים". '''ראה''' בספר 'הגאון' {{מקור|ח"א עמ' 49; ח"ב עמ' 690-691,693-695,700-701,708-709,715|כן}} שהביא ציטוטים רבים מגדולי ישראל נוספים שכתבו כן.</ref> ויש שאמרו שזו דרך הלימוד לכל<ref>ראה מה שליקט בזה בספר 'הגאון' {{מקור|ח"ב עמ' 705-706,709-713,716-718; ח"ג עמ' 1316|כן}} מקורות רבים מדברי חכמי הדורות מבית מדרשו של הגר"א.</ref>), ופעמים רבות חולק על הכרעת ה[[שולחן ערוך]] וה[[רמ"א]]<ref>ראה קובץ אגרות חזון איש {{מקור|ח"א סימן לב הנ"ל|כן}} ביחס לגר"א: "...כן לא יתכן לתמוה עליו למה יחלוק על השולחן ערוך, והלא מקומות שחולק הגר"א על הכרעת השולחן ערוך המה למאות". ראה בספר אוצרות הגר"א {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=157 שם שער ה, עמ' קנה]-{{מקור|קסג)}} שהביא מאות דוגמאות למקומות שהגר"א חולק על השולחן ערוך והרמ"א (חלקן, בהסתמך על הספר 'פסקי הגר"א', לרבי צבי הירש למפרט, [http://www.hebrewbooks.org/41245 וילנא תרל"ה] (- [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101653& שנת מלא כף נחת]) ו[http://www.hebrewbooks.org/7712 תרס"ב] (- [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5734& תרס"ב-תרס"ד]).</ref> ועל הנהגות ה[[אר"י]] הקדוש<ref>ראה בספר אוצרות הגר"א, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=165&hilite= שם עמ' קסג]-קסד, שכתב: "מו"ר [[הרב שריה דבליצקי]] רשם בספרו 'זה השולחן' ח"ג {{מקור|}}[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142604&&page=34 עמ' לה]{{מקור|]}} שִשים ושִבעה חילוקי מנהגים בין הגר"א והאר"י ז"ל, הריני להביא כאן עשרה לדוגמא..."</ref>. יתכן ודרך זו (לחלוק על דברי הפוסקים), היא שהביאה לתדמיתו לפוסק חדשן{{דרוש מקור}}.


מן הדברים שכתבו בני הגר"א בהקדמתם לביאורו לשולחן ערוך אורח חיים<ref>מהדורת שקלוב, תקס"ג.</ref>, אנו למדים שבכוונתו של אביו היה לחבר מעין "שולחן ערוך חדש":
מן הדברים שכתבו בני הגר"א בהקדמתם לביאורו לשולחן ערוך אורח חיים<ref>מהדורת שקלוב, תקס"ג.</ref>, אנו למדים שבכוונתו של אביו היה לחבר מעין "שולחן ערוך חדש":
{{ציטוטון|שתיים זו שמעתי מפיו הקדוש והטהור שלא הסכימה עִמו דעת קונו, ולא עשה. לעת זקנתו שאלתיו פעמים רבות מדוע לא נסע לארץ הקדושה ולא ענני, וכן הבטיח לי שיעשה פסקי הלכות מארבעה טורים בדעה מכרעת לכתוב רק דעה אחת הישרה בעיני חכמתו, בראיות חזקות ועצומות שאין להשיב עליהן.}}
{{ציטוטון|שתיים זו שמעתי מפיו הקדוש והטהור שלא הסכימה עִמו דעת קונו, ולא עשה. לעת זקנתו שאלתיו פעמים רבות מדוע לא נסע לארץ הקדושה ולא ענני, וכן הבטיח לי שיעשה פסקי הלכות מארבעה טורים בדעה מכרעת לכתוב רק דעה אחת הישרה בעיני חכמתו, בראיות חזקות ועצומות שאין להשיב עליהן.}}
==== סדרי הלימוד ====
{{להשלים}}
שיטת הגר"א - בהדרכותיו והנהגותיו - על קביעות הרצף בלימוד תורה, על חזרות, על זמני הלימוד של חלקי התורה השונים, ועוד.


== חכמת ה[[מוסר]] ו[[תיקון המידות]] במשנתו ==
== חכמת ה[[מוסר]] ו[[תיקון המידות]] במשנתו ==
{{להשלים|סיבה=להגר"א יש משנה שלימה ביחס לנושאים אלו, בעיקר בפירושו ל[[משלי]] ובספר 'אבן שלמה'}}


==הגר"א כמקובל==
==הגר"א כמקובל==
{{להשלים}}
{{להשלים}}
על פי עדותו של רבי חיים מוולוז'ין בהקדמתו לפירוש הגר"א ל"ספרא דצניעותא", עוד לפני הגיעו לגיל שלוש עשרה החל הגאון לברוא "גולם" אבל פסק באמצע מפני שמנעוהו מן השמים.
על פי עדותו של [[רבי חיים מוולוז'ין]] בהקדמתו לפירוש הגר"א ל"ספרא דצניעותא", עוד לפני הגיעו לגיל שלוש עשרה החל הגאון לברוא "גולם" אבל פסק באמצע מפני שמנעוהו מן השמים.


לפי המסופר בספר קול התור{{דרוש מקור}}, בראש השנה שנת הת"ק החל הגאון בעיסוק גלוי בתורת הנסתר. הוא חשף את שיטתו בעניין הגאולה על פיה בשנה זו מתחיל בוקרו של ה"יום הששי" של העולם, בו יש להתחיל את ההכנות לקראת השבת בה תהיה הגאולה השלמה. חשבון זה מסתמך על דברי הגמרא במסכת סנהדרין (דף לח ע"ב) על פיה סך כל ימי העולם עד לגאולה השלמה ששת אלפים שנה. הגאון החשיב כל אלף שנים כיום אחד, על פי הפסוק "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור" (תהלים צ,ד), ומכאן ששנת חמשת אלפים וחמש מאות לבריאת העולם היא בוקרו של היום השישי. כשם שההלכה קובעת שיש להשכים ביום ששי ולהכין את צורכי השבת כך על פי דברי הגאון יש להתכונן ל"שבת" של העולם באופן מעשי החל מ"בוקרו של היום הששי". לפי חשבון זה התברר כי שנת הקמת המדינה שנת תש"ח לאלף השישי אכן מעוגנת באותו מדרש "חמישית עמד על רגליו" שהרי 5/12 מחמש מאות שווה ל-208 כך שאם נוסיף 208 לבוקרו של היום השישי (שנת 500 לאלף השישי) נקבל 708 שהיא שנת ה'תש"ח. יתר על כן תלמידיו מציינים כי יום כ' בעומר הוא יום מיוחד כי בו נמצא הצרוף הקבלי יסוד שבתפארת. היום ה-20 בספירת העומר יוצא תמיד בה' באייר יום הקמת המדינה.
לפי המסופר בספר [[קול התור]]{{דרוש מקור}}, בראש השנה שנת הת"ק החל הגאון בעיסוק גלוי בתורת הנסתר. הוא חשף את שיטתו בעניין הגאולה על פיה בשנה זו מתחיל בוקרו של ה"יום הששי" של העולם, בו יש להתחיל את ההכנות לקראת השבת בה תהיה הגאולה השלמה. חשבון זה מסתמך על דברי הגמרא במסכת סנהדרין (דף לח ע"ב) על פיה סך כל ימי העולם עד לגאולה השלמה ששת אלפים שנה. הגאון החשיב כל אלף שנים כיום אחד, על פי הפסוק "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור" (תהלים צ,ד), ומכאן ששנת חמשת אלפים וחמש מאות לבריאת העולם היא בוקרו של היום השישי. כשם שההלכה קובעת שיש להשכים ביום ששי ולהכין את צורכי השבת כך על פי דברי הגאון יש להתכונן ל"שבת" של העולם באופן מעשי החל מ"בוקרו של היום הששי". לפי חשבון זה התברר כי שנת הקמת המדינה שנת תש"ח לאלף השישי אכן מעוגנת באותו מדרש "חמישית עמד על רגליו" שהרי 5/12 מחמש מאות שווה ל-208 כך שאם נוסיף 208 לבוקרו של היום השישי (שנת 500 לאלף השישי) נקבל 708 שהיא שנת ה'תש"ח. יתר על כן תלמידיו מציינים כי יום כ' בעומר הוא יום מיוחד כי בו נמצא הצרוף הקבלי יסוד שבתפארת. היום ה-20 בספירת העומר יוצא תמיד בה' באייר יום הקמת המדינה.


הגאון זיהה את שורש נשמתו כניצוץ מנשמת משיח בן יוסף שתפקידו להכין את התשתית החומרית בבניין הארץ בדרך הטבע לפני ביאת משיח בן דוד{{דרוש מקור}}.
הגאון זיהה את שורש נשמתו כניצוץ מנשמת [[משיח בן יוסף]] שתפקידו להכין את התשתית החומרית בבניין הארץ בדרך הטבע לפני ביאת [[מלך המשיח|משיח בן דוד]]{{דרוש מקור}}.


== יחסו לחכמות החול ==
== יחסו לחכמות החול ==
על פי עדות תלמידיו והספרים שנכתבו מפיו, הגר"א היה בעל ידע מקיף בחכמות החול, ועודד את לימודם, ועם זאת התנגד ללימודי [[פילוסופיה]]. להלן סקירה קצרה על התחום.
 
על פי עדות תלמידיו והספרים שנכתבו מפיו, הגר"א היה בעל ידע מקיף בחכמות החול, ויש אומרים שאף עודד את לימודם{{הערה|1=ראה בהרחבה במקורות שבהמשך הדברים.{{ש}}מאידך, יש הטוענים שהגר"א התנגד ללימוד לימודי חול, [http://www.yoel-ab.com/forumIn.asp?top_id=25560&m_id=25560&title=%E4%E2%F8%22%E0%20%E5%EC%E9%EE%E5%E3%E9%20%E7%E5%EC כפי שכותב פ.א.]: "ובעניין עיסוקו של הגר"א בלימודי חול... מתעלמים מכל מיני מקורות, כגון מה שכתב בשמו תלמידו רבי פנחס מפלאצק ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38805&st=&pgnum=11 ספר כתר תורה] באריכות בגנות לימודי חול, וכן מה שמובא בשו"ת יד אליהו{{דרוש מקור}} (תלמיד הגר"ח) שהגר"א למד לימודי חול רק ב[[בית הכיסא]], וצווה לא ללמוד שום חכמה מלבד דקדוק. ...וכתב הגר"א בפירושו על משלי{{דרוש מקור}} שחכמות חיצוניות הם כמו ילדי נכרים וגורמים לעבוד עבודה זרה. ולמה תלמידו רבי חיים מוואלאז'ין לא הכניס שום לימודי חול לישיבה הגדולה?"}}, ועם זאת התנגד ללימודי [[פילוסופיה]]. להלן סקירה קצרה על התחום.


=== דעת הגר"א על לימוד חכמות החול ===
=== דעת הגר"א על לימוד חכמות החול ===
[[רבי ישראל משקלוב]], תלמיד הגר"א, מביא {{מקור|(בהקדמתו ל'פאת השולחן', ד"ה ומצידה ביאור ארוך; - מובא להלן בהרחבה)}} בשם רבו: "'''כל החכמות נצרכים לתורתנו הקדושה'''<ref>ר' באנציקלופדיה תלמודית {{מקור|(כרך טו, ערך 'חכמות חיצוניות', טור נז)}} ובספר 'הגאון' {{מקור|(עמ' 605 הערה 31)}} שהביאו כמה מקורות מקבילים לדברי הגר"א, על ההכרח ללמוד חכמות להבנת התורה.{{ש}}{{מקור|[יש להעיר, שמה שכתב בספר 'הגאון', שם, בהמשך דבריו, בשם}} [[רבי אברהם ישעיהו קרליץ|החזו"א]] {{מקור|זצ"ל, איננו עניין כלל לדברי הגר"א, שכן החזו"א מדבר על חישובים הנִדרשים ספציפית ללמוד עניין מסויים בתורה, ואילו דברי הגר"א נאמרו על "}}'''{{מקור|כל}}''' {{מקור|החוכמות", שהרחבתן מחכימה את האדם ומאפשרת לו להשכיל ב}}[[רזי תורה]] {{מקור|ובתעלומות חכמת התורה, וכעי"ז דברי הגר"א המובאים להלן, ש"כפי מה שיחסר לאדם משארי חכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות מחכמת התורה", והיא השקפה עמוקה ומופלאה על גדלות חכמת התורה, ואכמ"ל. וע"ע אגרות הראי"ה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירשלים תשמ"ה, ח"א עמ' מב; וכן בספר 'משנת רבי אהרן' [קוטלר זצ"ל], ח"א עמ' יד (מובא בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 958 סוף הערה 14). וראה להלן בדברי רבי אברהם שמחה מאמצ'יסאב זצ"ל, שמשמעותם הפשוטה, כהבנת ספר הגאון, וי"ל.}}</ref> '''וכלולים בה'''<ref>לגבי חציו השני של המשפט {{מקור|(שכל החוכמות כלולות בתורה)}}, כבר ציינו {{מקור|(ר' בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' ריח הערה 2, וכן בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 603-605)}} שהדבר מופיע כבר בהקדמת הרמב"ן עה"ת ובמקורות נוספים, - בהרחבה.</ref>".


דברים דומים, אך חדים וחריפים יותר, נוכל למצוא בהקדמה [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2065 לספר "אוקלידוס"] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42234&st=&pgnum=7 המתורגם לעברית על ידי רבי ברוך (בן יעקב) שיק משקלוב, (האג תק"ם)], בה מספר המתרגם<ref>מובא בספר '[[עקבי הצאן]]' {{מקור|(ל}}[[ראי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, מהדורת מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ז, עמ' קכט הערה 19)}}; ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48116&pgnum=90 מאסף 'כנסת ישראל']; וכן בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' {{מקור|(עמ' ריז, ור' להלן שהטיל ספק בשמועה זו)}}; בספר 'הגאון' {{מקור|(ח"ב עמ' 596)}}; במאמר '[http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA85-86/ASSIA85-86.11.asp הכרת האנטומיה הגניטלית – מפתח להבנת חז"ל]' {{מקור|הרב ד"ר מרדכי הלפרין, הערה 1|כן}}; [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2065 באנציקלופדיה תורנית 'דעת']; במאמר '[http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA6/R0061193.asp פרקים בפתולוגיה בתלמוד ובנושאי כליו]' {{מקור|מהרב פרופ' אברהם שטינברג|כן}}; ועוד רבים.</ref>:
תלמידי הגר"א מעידים שהגר"א ראה חשיבות וערך בלימוד חכמות החול. [[רבי ישראל משקלוב]], תלמיד הגר"א, מביא {{מקור|בהקדמתו ל'פאת השולחן', ד"ה ומצידה ביאור ארוך; - מובא להלן בהרחבה|כן}} בשם רבו: {{ציטוטון|כל החכמות נצרכים לתורתנו הקדושה<ref>ראה באנציקלופדיה תלמודית {{מקור|כרך טו, ערך 'חכמות חיצוניות', טור נז|כן}} ובספר 'הגאון' {{מקור|עמ' 605 הערה 31|כן}} שהביאו כמה מקורות מקבילים לדברי הגר"א, על ההכרח ללמוד חכמות להבנת התורה.{{ש}}{{מקור|[יש להעיר, שמה שכתב בספר 'הגאון', שם, בהמשך דבריו, בשם}} [[רבי אברהם ישעיהו קרליץ|החזו"א]] {{מקור|זצ"ל, איננו עניין כלל לדברי הגר"א, שכן החזו"א מדבר על חישובים הנִדרשים ספציפית ללמוד עניין מסויים בתורה, ואילו דברי הגר"א נאמרו על "}}'''{{מקור|כל}}''' {{מקור|החוכמות", שהרחבתן מחכימה את האדם ומאפשרת לו להשכיל ב}}[[רזי תורה]] {{מקור|ובתעלומות חכמת התורה, וכעין דברי הגר"א המובאים להלן, ש"כפי מה שיחסר לאדם משארי חכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות מחכמת התורה", והיא השקפה עמוקה ומופלאה על גדלות חכמת התורה, ואכמ"ל. דברים ברוח זו כתב בספר}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=220 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצח] {{מקור|ואילך. ובפתיח דבריו כתב: "וראוי להוסיף כאן שהגר"א לא ראה בלימוד החכמות רק אמצעי שימושי בכדי לקיים מצוות התורה, אלא הוא היה סבור כי ע"י כך אפשר להעמיק בסתרי תורה". וע"ע אגרות הראי"ה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירשלים תשמ"ה, ח"א עמ' מב; וכן בספר 'משנת רבי אהרן' [קוטלר זצ"ל], ח"א עמ' יד (מובא בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 958 סוף הערה 14). וראה להלן בדברי רבי אברהם שמחה מאמצ'יסאב זצ"ל, שמשמעותם הפשוטה, כהבנת ספר הגאון, וי"ל.}}</ref> וכלולים בה<ref>לגבי חציו השני של המשפט {{מקור|שכל החוכמות כלולות בתורה|כן}}, כבר ציינו {{מקור|(ראה בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' ריח הערה 2;}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=218 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' רטז] {{מקור|ואילך; וכן בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 603-605)}} שהדבר מופיע כבר בהקדמת הרמב"ן לפירושו על התורה ובמקורות נוספים, - בהרחבה.</ref>.}}
:"והנה בהיותי בק"ק {{מקור|(- קהילת קודש)}} וילנה המעטירה, אצל הרב אצל הרב המאור הגאון הגדול מ"ו {{מקור|(- מורנו ורבנו)}} מאור עיני הגולה החסיד המפורסם כמוה"ר אלי' נר"ו {{מקור|(- הגר"א)}}, בחודש [[טבת]] תקל"ח, שמעתי מפיו כי '''כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה''', כי התורה והחכמה נצמדים יחד...
 
:וצִווה לי {{מקור|(- הגר"א)}} להעתיק מה שאפשר ל[[לשון הקודש|לשוננו הקדוש]] מחכמות<ref>{{מקור|אגב, כאן מקור מפורש שמותר ללמוד את חכמת החול בלשון הקודש, ואין איסור בדבר (ולא כשמועות מפורסמות שבדבר זה מטמא את לשון הקודש).}}</ref> {{מקור|[החול]}}, כדי להוציא בולעם מפיהם<ref>עפ"י {{מקור|ירמיהו נא, מד}}.</ref> וישוטטו רבים ותרבה הדעת<ref>עפ"י {{מקור|דניאל יב, ד}}. {{מקור|יתכן שבדברים אלו מצוי רמז שהדבר קשור לתהליך הגאולה, וכפי שמשמע בספר קול התור, כמובא להלן.}}</ref> בין עמנו ישראל."
דברים דומים, אך חדים וחריפים יותר, נוכל למצוא בהקדמה [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2065 לספר "אוקלידוס"] המתורגם לעברית על ידי רבי ברוך (בן יעקב) שיק משקלוב, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42234&st=&pgnum=7 (האג תק"ם)], בה מספר המתרגם<ref>מובא בספר '[[עקבי הצאן]]' {{מקור|(ל}}[[ראי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, מהדורת מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ז, עמ' קכט הערה 19)}}; ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48116&pgnum=90 מאסף 'כנסת ישראל']; וכן בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' {{מקור|עמ' ריז, ור' להלן שהטיל ספק בשמועה זו|כן}}; בספר 'הגאון' {{מקור|ח"ב עמ' 596|כן}}; במאמר '[http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA85-86/ASSIA85-86.11.asp הכרת האנטומיה הגניטלית – מפתח להבנת חז"ל]' {{מקור|הרב ד"ר מרדכי הלפרין, הערה 1|כן}}; [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2065 באנציקלופדיה תורנית 'דעת']; במאמר '[http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA6/R0061193.asp פרקים בפתולוגיה בתלמוד ובנושאי כליו]' {{מקור|מהרב פרופ' אברהם שטינברג|כן}}; ועוד רבים.</ref>:
אך יש מי שפִקפק אם דברים אלו יצאו מפי הגר"א, והטיל חשש שהדברים לא הובנו ע"י השומע כדבעי, ובפרט שהכותב היה קרוב – במידת מה – ל[[תנועת ההשכלה]]<ref>ר' בצלאל לנדוי, 'הגאון החסיד מוִילנא', פרק י"ז - לרקחות וטבחות, עמ' ריז, ובהערות 15-16 עמ' רכה-רכו.</ref>.
:{{ציטוטון|והנה בהיותי בק"ק {{מקור|- קהילת קודש|כן}} וילנה המעטירה, אצל הרב אצל הרב המאור הגאון הגדול מ"ו {{מקור|- מורנו ורבנו|כן}} מאור עיני הגולה החסיד המפורסם כמוה"ר אלי' נר"ו {{מקור|- הגר"א|כן}}, בחודש [[טבת]] תקל"ח, שמעתי מפיו כי '''כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה''', כי התורה והחכמה נצמדים יחד...{{ש}}וצִווה לי {{מקור|- הגר"א|כן}} להעתיק מה שאפשר ל[[לשון הקודש|לשוננו הקדוש]] מחכמות {{מקור|[החול]}}<ref>{{מקור|אגב, כאן מקור מפורש שמותר ללמוד את חכמת החול בלשון הקודש, ואין איסור בדבר (ולא כשמועות מפורסמות שבדבר זה מטמא את לשון הקודש).}}</ref>, כדי להוציא בולעם מפיהם<ref>עפ"י {{מקור|ירמיהו נא, מד}}.</ref> וישוטטו רבים ותרבה הדעת<ref>עפ"י {{מקור|דניאל יב, ד}}. {{מקור|יתכן שבדברים אלו מצוי רמז שהדבר קשור לתהליך הגאולה, וכפי שמשמע בספר קול התור, כמובא להלן.}}</ref> בין עמנו ישראל.}}
ויש שראו בעצם העלאת הפִקפוק – הבלתי-מבוסס לדעתם – צנזורה פסולה של דברי הגר"א כשאינם מתיישבים עִם ההשקפות המקובלות במגזרים מסויימים בדורנו<ref>ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23647&st=&pgnum=107 כרם חב"ד, גליון 4, עמ' 155 הערה 8]; וכן ב[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=111 תגובה בגליון 'כפר חב"ד']. ור' [http://www.yeshiva.org.il/forum/print.asp?id=116553 דיון בנושא זה ב'פורום הישיבות'].</ref>, ובפרט שרבי ברוך משקלוב הוחזק לטהור וכשר בעיני שלמי אמוני ישראל ושנים מנכדיו היו מגדולי ישראל: ה[[משכנות יעקב]] וה[[קרן אורה]], שהעריצו את סבם<ref>ר' בגיליונות חב"ד הנ"ל. וכ"כ בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 600-601 הערה 20 ע"ש.</ref>.
יש מי שפִקפק אם דברים אלו יצאו מפי הגר"א, והטיל חשש שהדברים לא הובנו ע"י השומע כדבעי, ובפרט שהכותב היה קרוב – במידת מה – ל[[תנועת ההשכלה]]<ref>ר' בצלאל לנדוי, 'הגאון החסיד מוִילנא', פרק י"ז - לרקחות וטבחות, עמ' ריז, ובהערות 15-16 עמ' רכה-רכו.</ref>, אך דעתו '''לא''' התקבלה אצל החוקרים (בין החילוניים ובין התורניים<ref>למשל ראה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=216 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' ריד] שכתב שא"א לפקפק בנאמנות עדות זו, שנדפסה עוד בחיי הגר"א, ע"ש. וראה להלן</ref>) ובקרב תלמידי החכמים{{הערה|1=ראה עדות הרב בנימין שלמה המבורגר ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/bikoret-2.htm אתר דעת]: "לי אישית נזדמן לשמוע מפי [[הרב שלמה וולבה|הרב וולבה]], בכ"ח אדר א' תשל"ו, ביקורת על הספר הנ"ל בנושא חכמות חיצוניות. הרב ציטט את אחד מגדולי הדור, שהאמור בספר ההוא שהגר"א לא ביקש שיתרגמו את אוקלידס ללשון הקודש, אינו נכון. ויש מסורת ודאית שהגר"א אכן ביקש זאת". וראה דברי פרופ' זאב לב ז"ל: "לפני שנים יצא ספר של סופר דוגל, על הגאון מוילנא. ספר זה זכה בשבחים גדולים. גם בני קיבל כמה עותקים כמתנת בר-מצווה. בקשתי מבני לגנוז את הספר משום שהמחבר השמיט במתכוון פרקים על התנהגותו של הגר"א לחסידות וגם השקפותיו של הגאון על לימודים כגון הנדסה, מתמתיטקה, ומקצועות אחרים. השמטות פרקים חשובים אלו מסלפים את דמותו של הגאון מוילנא. כשהרציתי את דעתי למו"ר [[הרב יעקב קמינצקי|הגר"י קמצנקי]] זצ"ל ענה לי שטוב עשיתי. אסור להעלים דברים מהותיים וחשובים כאלו. סילוף כזה הוא גם מעין שקר". וראה בהערות לעיל שבספרים רבים (של תלמידי חכמים וגדולי תורה) הובאו הדברים הנ"ל מהקדמת אוקלודס.}}, עד שיש שראו בעצם העלאת הפִקפוק – הבלתי-מבוסס לדעתם – צנזורה פסולה של דברי הגר"א כשאינם מתיישבים עִם ההשקפות המקובלות במגזרים מסויימים בדורנו<ref>ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23647&st=&pgnum=107 כרם חב"ד, גליון 4, עמ' 155 הערה 8]; וכן ב[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=111 תגובה בגליון 'כפר חב"ד']. וראה [http://www.yeshiva.org.il/forum/print.asp?id=116553 דיון בנושא זה ב'פורום הישיבות'].</ref>, ובפרט שרבי ברוך משקלוב הוחזק לטהור וכשר בעיני שלמי אמוני ישראל ושנים מנכדיו היו מגדולי ישראל: ה[[משכנות יעקב]] וה[[קרן אורה]], שהעריצו את סבם<ref>ר' בגיליונות חב"ד הנ"ל. וכ"כ בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 600-601 הערה 20 ע"ש.</ref>.
ויש מי שציין שאף שאין הגר"א חתום על דברים אלו, מ"מ יש לזכור שהם נִדפסו כשמונה עשרה שנים קודם פטירת הגר"א, ועצם העובדה שהגר"א, בניו, תלמידיו וצאצאיו, לא ראו בשום מקום למחות על דברים אלו<ref>ובפרט, בכותבם על בקיאותו בכל החכמות, היה ראוי להם למחות בדברים ששמו בפיו.</ref>, ומקצתם אף העתיקום לספריהם<ref>הכוונה לספר 'עליות אליהו' {{מקור|(מאת הגרי"ה לוין ז"ל, הוגהּ ע"י}} [[הרד"ל]] {{מקור|ו}}[[רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלאב]]{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46776&st=&pgnum=34 הערה כד]{{מקור|)}} ,וכן לדברי [[רבי יוסף שאול נתנזון]] זצ"ל, אב"ד לעלוב ומחבר שו"ת שואל ומשיב, בספרו 'דברי שאול' , ולרבי יעקב הלוי ליפשיץ {{מקור|(מגדולי הלוחמים בתנועת ההשכלה ונאמן ביתו של}} [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] {{מקור|זצ"ל,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34801&st=&pgnum=66&hilite= קול דודי, ורשא תרס"א עמ' 66]{{מקור|)}}; ועוד. ור' המצוטט להלן מדברי רבי אבהם שמחה מאמצ'יסלאב זצ"ל.</ref>, מעידה שאין בהם אפילו שמץ פסול<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 598 והערה 14, וכן הערה 15 בעמ' 599 {{מקור|(שהעדויות שהביא שם נוגעות לאוקלידס, לעומת קלמן שולמן - ראה להלן)}}.</ref>.
ויש מי שציין שאף שאין הגר"א חתום על דברים אלו, מ"מ יש לזכור שהם נִדפסו כשמונה עשרה שנים קודם פטירת הגר"א, ועצם העובדה שהגר"א, בניו, תלמידיו וצאצאיו, לא ראו בשום מקום למחות על דברים אלו<ref>ובפרט, בכותבם על בקיאותו בכל החכמות, היה ראוי להם למחות בדברים ששמו בפיו.</ref>, ומקצתם אף העתיקום לספריהם<ref>הכוונה לספר 'עליות אליהו' {{מקור|(מאת הגרי"ה לוין ז"ל, הוגהּ ע"י}} [[הרד"ל]] {{מקור|ו}}[[רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלאב]]{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46776&st=&pgnum=34 הערה כד]{{מקור|)}} ,וכן לדברי [[רבי יוסף שאול נתנזון]] זצ"ל, אב"ד לעלוב ומחבר שו"ת שואל ומשיב, בספרו 'דברי שאול' , ולרבי יעקב הלוי ליפשיץ {{מקור|(מגדולי הלוחמים בתנועת ההשכלה ונאמן ביתו של}} [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] {{מקור|זצ"ל,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34801&st=&pgnum=66&hilite= קול דודי, ורשא תרס"א עמ' 66]{{מקור|)}}; ועוד. ור' המצוטט להלן מדברי רבי אבהם שמחה מאמצ'יסלאב זצ"ל.</ref>, מעידה שאין בהם אפילו שמץ פסול<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 598 והערה 14, וכן הערה 15 בעמ' 599 {{מקור|שהעדויות שהביא שם נוגעות לאוקלידס, לעומת קלמן שולמן - ראה להלן|כן}}.</ref>.


כמו כן, [[רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלאב]] זצ"ל {{מקור|(בהסכמתו לספר}} '[[מלחמות היהודים]]' {{מקור|בתרגומו של קלמן שולמן,}} [http://www.otzar.org/wotzar/getimg.aspx?100547-3-700-0-3-256 ח"ב וילנה תרכ"ג]{{מקור|)}}, מעיד:
כמו כן, [[רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלאב]] זצ"ל {{מקור|(בהסכמתו לספר}} '[[מלחמות היהודים]]' {{מקור|בתרגומו של קלמן שולמן,}} [http://www.otzar.org/wotzar/getimg.aspx?100547-3-700-0-3-256 ח"ב וילנה תרכ"ג]{{מקור|)}}, מעיד:
:"כבר מודעת מ[[אנשי אמנה]] יראי ה', שרבנו הגדול קדוש ה' הגאון החסיד, כחד מקמאי דקמאי, מרנא ורבנא אליהו ז"ל {{מקור|[- הגר"א]}} מווילנה הִשתוקק שספרי החכמות הנצרכים להבנת דברי קודשם של רבותינו הקדושים חכמי התלמוד ז"ל וחִדותם, במקומות רבים, יועתקו לשפת קודשנו, והפציר את הרב החכם, היקר והמפורסם, מוהר"ר ברוך שקלאווער ז"ל שיעתיקם ככל אשר תשיג ידו.
:{{ציטוטון|כבר מודעת מ[[אנשי אמנה]] יראי ה', שרבנו הגדול קדוש ה' הגאון החסיד, כחד מקמאי דקמאי, מרנא ורבנא אליהו ז"ל {{מקור|[- הגר"א]}} מווילנה הִשתוקק שספרי החכמות הנצרכים להבנת דברי קודשם של רבותינו הקדושים חכמי התלמוד ז"ל וחִדותם, במקומות רבים, יועתקו לשפת קודשנו, והפציר את הרב החכם, היקר והמפורסם, מוהר"ר ברוך שקלאווער ז"ל שיעתיקם ככל אשר תשיג ידו.{{ש}}וכן שמעתי מפורש מפה קדוש, דודי, הגאון החסיד מוהר"ר חיים ז"ל מוולוז'ין, שרבנו ז"ל הנ"ל אמר לבנו, הרב הגדול מוהר"ר אברהם ז"ל, שהוא משתוקק להעתק החכמות מלשונות אחרות ללשון הקודש, ולהעתקת ה[[יוסיפון]], של ידו נוכל לבוא אל מטרת כוונתם של רבותינו ז"ל בתלמוד ובמדרשים, בדברם במקומות רבים בענייני [[ארץ ישראל|ארץ קודשנו]] ו[[בית המקדש|בית מקדשנו]] ותהלוכות שרי קודשנו בימי קדם ההם.}}
:וכן שמעתי מפורש מפה קדוש, דודי, הגאון החסיד מוהר"ר חיים ז"ל מוולוז'ין, שרבנו ז"ל הנ"ל אמר לבנו, הרב הגדול מוהר"ר אברהם ז"ל, שהוא משתוקק להעתק החכמות מלשונות אחרות ללשון הקודש, ולהעתקת ה[[יוסיפון]], של ידו נוכל לבוא אל מטרת כוונתם של רבותינו ז"ל בתלמוד ובמדרשים, בדברם במקומות רבים בענייני ארץ קודשנו ובית מקדשנו ותהלוכות שרי קודשנו בימי קדם ההם".
גם ביחס לדברים אלו יש מי שהעלה חשש מסויים, שכן המו"ל, – על אף היותו ירא שמים ושומר מצוות, – היה מחבורת המשכילים, אך ציין שדברים אלו הולמים את המקובל וידוע בשם הגר"א בקרב תלמידיו<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ב, עמ' 598-599 הערה 16.</ref>.
גם ביחס לדברים אלו יש מי שהעלה חשש מסויים, שכן המו"ל, – על אף היותו ירא שמים ושומר מצוות, – היה מחבורת המשכילים, אך ציין שדברים אלו הולמים את המקובל וידוע בשם הגר"א בקרב תלמידיו<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ב, עמ' 598-599 הערה 16.</ref>.


גם בספר '[[קול התור]]' {{מקור|(}}[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94_%D7%91 פרק ה, חלק ב - שער באר שבע]{{מקור|, אות יב)}} הובא בשם הגר"א:
גם בספר '[[קול התור]]' {{מקור|(}}[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94_%D7%91 פרק ה, חלק ב - שער באר שבע]{{מקור|, אות יב)}} הובא בשם הגר"א:
:"נודע למשגב, שרבנו… עסק הרבה גם בחקירת סגולות הטבע מחקרי ארץ, לשם השגת חכמת התורה ולשם [[קידוש השם]] בעיני העמים ולשם קירוב ה[[גאולה]]<ref>טעם זה (שידיעת החכמות מקרבת הגאולה), דומה שלא נזכר במקומות נוספים, וראוי להרחבה ולבירור יסודי בעֳמקו.</ref>. עוד מצעירותו הראה נפלאות בכל שבע החכמות והִרבה לבקש.
:{{ציטוטון|נודע למשגב, שרבנו… עסק הרבה גם בחקירת סגולות הטבע מחקרי ארץ, לשם השגת חכמת התורה ולשם [[קידוש השם]] בעיני העמים ולשם קירוב ה[[גאולה]]<ref>טעם זה (שידיעת החכמות מקרבת הגאולה), דומה שלא נזכר במקומות נוספים, וראוי להרחבה ולבירור יסודי בעֳמקו.</ref>. עוד מצעירותו הראה נפלאות בכל שבע החכמות והִרבה לבקש.{{ש}}גם ציווה לתלמידיו ללמוד כמה שאפשר בשבע החכמות של מחקרי ארץ גם כדי להרים את חכמת ישראל על-פי חכמת התורה בעיני העמים, על-פי הכתוב 'כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים'. ובזה יהיה עליונות ישראל הרוחנית, ועל-פי הכתוב: 'לתתך עליון על כל הגויים, אשר עשה לתהילה ולשם ולתפארת'...{{ש}}ומפה לאוזן אמר לנו הרבה פעמים: מה עושים תופשׂי התורה שלנו בעד [[קידוש השם]] כמו שעשו הקדמונים מגדולי ישראל, שרבים מהם קידשו שם שמים על ידי ידיעתם המרובה בחקירת מצפוני הטבע מנפלאות הבורא יתברך שמו, אשר גם רבים מחסידי האומות העלו על נס את חכמת ישראל חכמי התורה, אנשי הסנהדרין, תנאים ואמוראים, וכו' ובדורות המאוחרים רבנו הרמב"ם, ובעל התוספות יום טוב ועוד, אשר הִרבו לקדש שם שמים בעיני הגויים על ידי חכמתם במחקרי ארץ.}}
:גם ציווה לתלמידיו ללמוד כמה שאפשר בשבע החכמות של מחקרי ארץ גם כדי להרים את חכמת ישראל על-פי חכמת התורה בעיני העמים, על-פי הכתוב 'כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים'. ובזה יהיה עליונות ישראל הרוחנית, ועל-פי הכתוב: 'לתתך עליון על כל הגויים, אשר עשה לתהילה ולשם ולתפארת'…
הגר"א תמך בלימוד חלק מהמדעים, בעיקר המדעים הריאליים<ref>ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=219 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' ריז] בכותרת: "הבדל בין מקצועות הומניים לראליים". וראה להלן ביחס לפילוסופיה.</ref>. ישנם הטוענים{{דרוש מקור}} כי הוא ביקש מתלמידיו, שכל אחד יהיה בקיא לפחות בתחום חול אחד.
:ומפה לאוזן אמר לנו הרבה פעמים: מה עושים תופשׂי התורה שלנו בעד קידוש השם כמו שעשו הקדמונים מגדולי ישראל, שרבים מהם קידשו שם שמים על ידי ידיעתם המרובה בחקירת מצפוני הטבע מנפלאות הבורא יתברך שמו, אשר גם רבים מחסידי האומות העלו על נס את חכמת ישראל חכמי התורה, אנשי הסנהדרין, תנאים ואמוראים, וכו' ובדורות המאוחרים רבנו הרמב"ם, ובעל התוספות יום טוב ועוד, אשר הִרבו לקדש שם שמים בעיני הגויים על ידי חכמתם במחקרי ארץ."
הגר"א תמך בלימוד חלק מהמדעים, בעיקר המדעים הריאליים{{דרוש מקור}}. ישנם הטוענים{{דרוש מקור}} כי הוא ביקש מתלמידיו, שכל אחד יהיה בקיא לפחות בתחום חול אחד.


[סדר החכמות - מי ראוי ללמוד, מתי וממי]
==== הדרכותיו לסדרי לימוד חכמות החול ====


=== בקיאותו של הגר"א בחכמות ה[[טבע]]<ref>ור' בעלון [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9397 שבת הראי"ה, גיליון 53].</ref> ===
=== בקיאותו של הגר"א בחכמות ה[[טבע]]<ref>ור' בעלון [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9397 שבת הראי"ה, גיליון 53].</ref> ===
בני הגר"א ותלמידיו מעידים במקומות רבים על ידיעתו המפליאה של הגר"א ב[[מתמטיקה]], [[הנדסה]], [[ביולוגיה]], [[אסטרונומיה]], [[גאוגרפיה]], [[בלשנות]] ו[[מוזיקה]], כמו כן חיבר ספר מתמטיקה {{מקור|חוט המשולש|כן}}, בשעה ששהה ב[[בית הכסא]]{{דרוש מקור}}. סיפורים רבים ואגדות מופלאות נִקשרו לשמו, על גדלותו ובקיאותו בתחומי אלו, שעלתה על שאר חכמי אותו דור, חוקריו ומדעניו.


הגר"א עסק רבות בחקירת מדעי הטבע, כפי שמספר עליו תלמידו רבי ישראל משקלוב {{מקור|(פאת השולחן, הקדמה, ד"ה ומצידה ביאור ארוך)}}:
בני הגר"א ותלמידיו מעידים במקומות רבים על ידיעתו המפליאה של הגר"א ב[[מתמטיקה]], [[הנדסה]], [[ביולוגיה]], [[אסטרונומיה]], [[גאוגרפיה]], [[בלשנות]] ו[[מוזיקה]], כמו כן חיבר ספר ב[[גאומטריה]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/20713 חוט המשולש]{{מקור|)}}, ויש האומרים שכתב ספר זה בשעה ששהה לצרכיו ב[[בית הכסא]]{{דרוש מקור}}. סיפורים רבים ואגדות מופלאות נִקשרו לשמו, על גדלותו ובקיאותו בתחומי אלו, שעלתה על שאר חכמי אותו דור, חוקריו ומדעניו.
:"כה אמר, כל החכמות נצרכים לתורתנו… וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם והזכירם: חכמת אלגעברע {{מקור|(- אלגִברה)}} ומשולשים והנדסה וחכמת מוזיקה… וביאר איכות כל החכמות, ואמר שהשיגם לתכליתם, רק {{מקור|[ב]}}חכמת ה[[רפואה]] - ידע חכמת הניתוח והשייך אליה, אך מעשה הסמים ומלאכתן למעשה רצה ללמדם מרופאי הזמן וגזר עליו אביו הצדיק שלא ילמדנה, כדי שלא יבטל מתורתו כשיצטרך ללכת [[הצלת נפשות|להציל נפשות]]<ref>ר' {{מקור|בבלי:מגילה טז ב$מגילה טז:}} "אמר רב יוסף: גדול [[תלמוד תורה]] יותר מהצלת נפשות".</ref> כשידע לגמרה<ref>ר' {{מקור|אגרות משה יורה דעה ג קנה$שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סוף סי' קנה}} שכתב ש"ליכא חיוב מצד פקוח נפשות ללמוד חכמת הרפואה, דהחיוב דפקוח נפש איכא לכל אדם שיציל חברו במה שיכול, שאם הוא רופא - מחויב להציל חולה מחוליו, אבל ליכא חיוב שילמד חכמת הרפואה כדי להציל חולה מחוליו". ודברי אבי-הגר"א ראייה לדבריו.</ref>. וכן חכמת ה[[כישוף]]… וידעה, רק היה חסר לו מעשה העשבין וכל גמר מעשיה, מפני שהם ביד הגויים הכפרים<ref>'''הכפרים''' - הכוֹפְרִים או הכָפְרִיִים?...</ref> לא היה יכול ללמוד גמר מעשיה מרוב מפנקותו."
יש הטוענים, שלמרות עיסוקו במדעי הטבע ודעותיו החיוביות ביחס ללימודם, לא היה מודע לתגליות המדעיות הגדולות של העת החדשה{{דרוש מקור}}, וכתב בביאורו לספרא דצניעותא שהעולם מרובע<ref>נושא זה נמצא עדיין בפולמוס, ר' ספר הגאון, ח"ב עמ' 578 הערה 38.</ref>, ואת דברי הירושלמי והזוהר שמשמעותם שונה הוציא מפשוטם שלא כדרכו.


הגר"א עסק רבות בחקירת מדעי הטבע, כפי שמספר עליו תלמידו רבי ישראל משקלוב {{מקור|פאת השולחן, הקדמה, ד"ה ומצידה ביאור ארוך|כן}}:
:{{ציטוטון|כה אמר, כל החכמות נצרכים לתורתנו… וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם והזכירם: חכמת אלגעברע {{מקור|- אלגִברה|כן}} ומשולשים והנדסה וחכמת מוזיקה… וביאר איכות כל החכמות, ואמר שהשיגם לתכליתם, רק {{מקור|[ב]}}חכמת ה[[רפואה]] - ידע חכמת הניתוח והשייך אליה, אך מעשה הסמים ומלאכתן למעשה רצה ללמדם מרופאי הזמן וגזר עליו אביו הצדיק שלא ילמדנה, כדי שלא יבטל מתורתו כשיצטרך ללכת [[הצלת נפשות|להציל נפשות]]<ref>ראה {{מקור|בבלי:מגילה טז ב$מגילה טז:}} "אמר רב יוסף: גדול [[תלמוד תורה]] יותר מהצלת נפשות".</ref> כשידע לגמרה<ref>ראה {{מקור|אגרות משה יורה דעה ג קנה$שו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג סוף סי' קנה)}} שכתב ש"ליכא {{מקור|[- אין]}} חיוב מצד פקוח נפשות ללמוד חכמת הרפואה, דהחיוב דפקוח נפש איכא לכל אדם שיציל חברו במה שיכול, שאם הוא רופא - מחויב להציל חולה מחוליו, אבל ליכא חיוב שילמד חכמת הרפואה כדי להציל חולה מחוליו". ודברי אבי-הגר"א ראייה לדבריו.</ref>. וכן חכמת ה[[כישוף]]… וידעה, רק היה חסר לו מעשה העשבין וכל גמר מעשיה, מפני שהם ביד הגויים הכפרים<ref>'''הכפרים''' - הכוֹפְרִים או הכָפְרִיִים?...</ref> לא היה יכול ללמוד גמר מעשיה מרוב מפנקותו.}}


יש הטוענים{{דרוש מקור}}, שלמרות עיסוקו במדעי הטבע ודעותיו החיוביות ביחס ללימודם, לא היה מודע לתגליות המדעיות הגדולות של העת החדשה, וזאת בהסתמך על דבריו בביאורו לספרא דצניעותא שהעולם מרובע<ref>נושא זה נמצא עדיין בפולמוס, ראה ספר הגאון, ח"ב עמ' 578 הערה 38.</ref>, ואת דברי הירושלמי והזוהר שמשמעותם שונה הוציא מפשוטם.


=== דִקדוק ===
=== דִקדוק ===
=== [[פילוסופיה]] ===
=== [[פילוסופיה]] ===
הגר"א ראה בחכמת הקבלה את מרכז הכובד של אמיתת חכמת התורה<ref>ר' ב[[רבי אליהו מוילנא#הגר"א כמקובל|כותרת 'הגר"א כמקובל']].</ref>, ובשל תפיסתו זו התנגד מאד לחכמת הפילוסופיה<ref>כתב בספר 'קריה נאמנה' {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36927&st=&pgnum=184 מהדורת תר"ך עמ' 151]{{מקור|-152, ו}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=210&hilite= מהדורת תרע"ה עמ' 160]{{מקור|)}}: "כי להיות רבינו בכל עניינו נמסר לחכמת הקבלה והקדיש לה רוב הגיונו ועיונו, לא  היו מחקרי לב  של גדולי חכמי עמנו שהולכים ע״ד הפילוסופיה יכולים להיות נחשבים בעיניו". {{מקור|כלומר: מחמת מרכזיות חכמת הקבלה במשנתו, שלל הוא את השגותיה של הפילוסופיה, שכל השגתה בחכמה הא-להית הוא רק ממקור השכל האנושי.}} ור' דברי תלמידו הגדול, הגר"ח מוולוז'ין ז"ל: "...'''שבמקום שמסתיים פילוסופיה - שם מתחיל חכמת הקבלה'''..." {{מקור|קונטרס 'עץ חיים', נדפס  בסוף 'נפש החיים', מהדורת הרב יששכר דוב רובין זצ"ל, ב"ב תשמ"ט, סוף עמ' תמו, אות קכז. וכן הביא בספר הגאון, ח"ב עמ' 588 הערה 74, בשם ספר 'כתר ראש' ו'כל הכתוב לחיים', פרק 'ענייני תורה' אות ה|כן}} ור' אבן שלמה {{מקור|פרק יא סעיף ג|כן}}: "...ועיקר הגאולה תליא בלימוד חכמת הקבלה".</ref>. וכה אמר {{מקור|(אבן שלמה, פרק יא סעיף ד,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14216&st=&pgnum=99 מהדורת וילנא תר"ן, עמ' 100]{{מקור|)}}:
הגר"א ראה בחכמת הקבלה את מרכז הכובד של אמיתת חכמת התורה<ref>ר' ב[[רבי אליהו מוילנא#הגר"א כמקובל|כותרת 'הגר"א כמקובל']].</ref>, ובשל תפיסתו זו התנגד מאד לחכמת הפילוסופיה<ref>כתב בספר 'קריה נאמנה' {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36927&st=&pgnum=184 מהדורת תר"ך עמ' 151]{{מקור|-152, ו}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=210&hilite= מהדורת תרע"ה עמ' 160]{{מקור|)}}: "כי להיות רבינו בכל עניינו נמסר לחכמת הקבלה והקדיש לה רוב הגיונו ועיונו, לא  היו מחקרי לב  של גדולי חכמי עמנו שהולכים ע״ד הפילוסופיה יכולים להיות נחשבים בעיניו". {{מקור|כלומר: מחמת מרכזיות חכמת הקבלה במשנתו, שלל הוא את השגותיה של הפילוסופיה, שכל השגתה בחכמה הא-להית הוא רק ממקור השכל האנושי.}} ור' דברי תלמידו הגדול, הגר"ח מוולוז'ין ז"ל: "...'''שבמקום שמסתיים פילוסופיה - שם מתחיל חכמת הקבלה'''..." {{מקור|קונטרס 'עץ חיים', נדפס  בסוף 'נפש החיים', מהדורת הרב יששכר דוב רובין זצ"ל, ב"ב תשמ"ט, סוף עמ' תמו, אות קכז. וכן הביא בספר הגאון, ח"ב עמ' 588 הערה 74, בשם ספר 'כתר ראש' ו'כל הכתוב לחיים', פרק 'ענייני תורה' אות ה|כן}} ור' אבן שלמה {{מקור|פרק יא סעיף ג|כן}}: "...ועיקר הגאולה תליא בלימוד חכמת הקבלה".</ref>. וכה אמר {{מקור|(אבן שלמה, פרק יא סעיף ד,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14216&st=&pgnum=99 מהדורת וילנא תר"ן, עמ' 100]{{מקור|)}}:
:"בזכות שמתרחקים מאותן העוסקים בלימוד פילוסופיה א-להית, לימודית וטבעית<ref> ור' ביאור הגר"א על הפסוק "כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ" {{מקור|ישעיהו ב, ו|כן}}, שפירש: "...אמר: 'מקדם... ועוננים... ובילדי נכרים' - המה פילוסופיה א-להית ולימודית וטִבעית..." ע"ש שהסביר בזה לשון הפסוק.</ref>, יזכו [[לעתיד לבוא]] לאור ד'."
:"בזכות שמתרחקים מאותן העוסקים בלימוד פילוסופיה א-להית, לימודית וטבעית<ref> ור' ביאור הגר"א על הפסוק "כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ" {{מקור|ישעיהו ב, ו|כן}}, שפירש: "...אמר: 'מקדם... ועוננים... ובילדי נכרים' - המה פילוסופיה א-להית ולימודית וטִבעית..." ע"ש שהסביר בזה לשון הפסוק.</ref>, יזכו [[לעתיד לבוא]] לאור ד'."
שורה 99: שורה 121:
:"ועל חכמת {{מקור|[ה]}}פילוסופיה אמר שלמדהּ לתכליתה, ולא הוציא ממנה רק ב' דברים טובים, והם השבעים כוחות שבאדם<ref>ר' ביאור הגר"א על הפסוק: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה" {{מקור|ישעיה יא, א|כן}}.</ref>... ועוד דבר אחד, והשאר צריך להשליכה החוצה."
:"ועל חכמת {{מקור|[ה]}}פילוסופיה אמר שלמדהּ לתכליתה, ולא הוציא ממנה רק ב' דברים טובים, והם השבעים כוחות שבאדם<ref>ר' ביאור הגר"א על הפסוק: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה" {{מקור|ישעיה יא, א|כן}}.</ref>... ועוד דבר אחד, והשאר צריך להשליכה החוצה."


==== יחסו לחכמי ישראל שהלכו בדרך הפילוסופיה ====


==== יחסו לחכמי ישראל שהלכו בדרך הפילוסופיה ====
על אף התנגדותו של הגר"א לפילוסופיה, לא זִלזל הגר"א בחכמי ישראל שנמשכו אחריה, ובכמה מקומות אף מביא הגר"א מדבריהם<ref>כפי שציין ר' בצלאל לנדוי ז"ל בספרו 'הגאון החסיד מוִילנא' {{מקור|פי"ז הערה 11, עמ' רכד|כן}} שבביאור הגר"א לספר [[משלי]] {{מקור|ח, יא|כן}} מזכיר את הספר '[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1195 בן המלך והנזיר]' ובביאורו לזוהר רכג מביא הגר"א מספר 'בחינות עולם' ל[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=208 לרבי ידעיה הפניני הבדרשי].
על אף התנגדותו של הגר"א לפילוסופיה, לא זִלזל הגר"א בחכמי ישראל שנמשכו אחריה, ובכמה מקומות אף מביא הגר"א מדבריהם<ref>כפי שציין ר' בצלאל לנדוי ז"ל בספרו 'הגאון החסיד מוִילנא' {{מקור|פי"ז הערה 11, עמ' רכד|כן}} שבביאור הגר"א לספר [[משלי]] {{מקור|ח, יא|כן}} מזכיר את הספר '[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1195 בן המלך והנזיר]' ובביאורו לזוהר רכג מביא הגר"א מספר 'בחינות עולם' ל[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=208 לרבי ידעיה הפניני הבדרשי].


כמו כן, הגר"א בפירושו למשלי {{מקור|ט, ח; יג, כד; - צויינו ע"י המו"ל הרב משה פיליפ שליט"א במפתח בסוף הספר|כן}} מביא מדברי [[עקידת יצחק (ספר)|בעל העקידה]].
כמו כן, הגר"א בפירושו למשלי {{מקור|ט, ח; יג, כד; - צויינו ע"י המו"ל הרב משה פיליפ שליט"א במפתח בסוף הספר|כן}} מביא מדברי [[עקידת יצחק (ספר)|בעל העקידה]].


עוד כתב ר' בצלאל לנדוי ז"ל {{מקור|שם|כן}} שר' יעקב {{מקור|(ב"ר אליעזר)}} כהן העיד ש'כללים קצרים בחכמת האמת' המיוחסים להגר"א, שנמצאו בין כתבי היד של הצדיק [[רבי יוסף זונדל מסלנט]] {{מקור|(ונדפסו בספר תולדות הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו, ירושלים תשמ"ז (ד"צ ממהדורת תרפ"ז), עמ' קז-קי; ומהדורת ירושלים תשנ"ג, עמ' קסג-קסז)}}, הם קיצור של חלק ראשון של המורה נבוכים.
עוד כתב ר' בצלאל לנדוי ז"ל {{מקור|שם|כן}} שר' יעקב {{מקור|ב"ר אליעזר|כן}} כהן העיד ש'כללים קצרים בחכמת האמת' המיוחסים להגר"א, שנמצאו בין כתבי היד של הצדיק [[רבי יוסף זונדל מסלנט]] {{מקור|(ונדפסו בספר תולדות הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו, ירושלים תשמ"ז (ד"צ ממהדורת תרפ"ז), עמ' קז-קי; ומהדורת ירושלים תשנ"ג, עמ' קסג-קסז)}}, הם קיצור של חלק ראשון של המורה נבוכים.


יש להוסיף שבספר תולדות הצדיק רי"ז מסלאנט {{מקור|(מהדורת תשמ"ז (הנ"ל), עמ' קג-קז; ומהדורת תשנ"ג (הנ"ל), עמ' קע-קעז)}}, מופיע ג"כ 'קיצור [[מילות היגיון]] לרמב"ם' מכת"י הגר"א.</ref>.
יש להוסיף שבספר תולדות הצדיק רי"ז מסלאנט {{מקור|(מהדורת תשמ"ז (הנ"ל), עמ' קג-קז; ומהדורת תשנ"ג (הנ"ל), עמ' קע-קעז)}}, מופיע ג"כ 'קיצור [[מילות היגיון]] לרמב"ם' מכת"י הגר"א.</ref>.
יש שציינו בהקשר זה, שהגר"א טרח במציאת מקורות לכל פרט מדברי המורה נבוכים {{מקור|ח"ג פנ"ב|כן}} המפורסמים שהביא הרמ"א {{מקור|שו"ע או"ח א א$בתחילת השו"ע|כן}}: "שויתי ה' לנגדי תמיד {{מקור|תהלים טז, ח|כן}} הוא כלל גדול בתורה ובמעלות ה[[צדיקים]]"<ref>ר' 'הגאון', ח"ב עמ' 950, בשם הרב מאיר הופמן הי"ו.</ref>.
יש שציינו בהקשר זה, שהגר"א טרח במציאת מקורות לכל פרט מדברי המורה נבוכים {{מקור|ח"ג פנ"ב|כן}} המפורסמים שהביא הרמ"א {{מקור|שו"ע או"ח א א$בתחילת השו"ע|כן}}: "שויתי ה' לנגדי תמיד {{מקור|תהלים טז, ח|כן}} הוא כלל גדול בתורה ובמעלות ה[[צדיקים]]"<ref>ר' 'הגאון', ח"ב עמ' 950, בשם הרב מאיר הופמן הי"ו.</ref>.


יש המעידים שכשבאו למחות בפני הגר"א שיעור בספר [[מורה נבוכים]] {{מקור|(ההולך בדרך הפילוסופיה)}} אמר בחֳרי-אף<ref>כפי הנראה הכוונה ל[[כעס הפנים]] בלבד.</ref>: "'''מי יעיז לדבר נגד כבוד [[הרמב"ם]] וספרו''' {{מקור|(- מורה נבוכים)}}, '''אשר מי יתנני ואהיה עמו במחיצתו ב[[גן עדן]]'''<ref>עדות דומה מובאת בספר 'קריה נאמנה', במכתב רבי הירש קצנלבויגן זצ"ל, המובא להלן, ביחס לדברי הגר"א בביאורו לשו"ע, על הרמב"ם, '''ע"ש'''. והדברים מובאים בספר 'רוח אליהו' עמ' נה-נו ובספר 'הגאון החסיד מוִילנא' עמ' רכד הערה 11, וברלב"ג על התורה, מהדורת מוסד הרב קוק, בראשית, בתחילת המבוא, עמ' 15 בהערה בשם כמה ספרים.</ref>" {{מקור|(ספר עליות אליהו}}<ref>הובא בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' {{מקור|(עמ' רטז)}} ובספר 'הגאון' {{מקור|(ח"ב עמ' 590)}}.</ref>{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46777&st=&pgnum=31 מהדורת וילנה תרט"ז, דף יח.] {{מקור|בהערה, בשם עד ראיה - הרב ישראל גורדון זצ"ל)}}.
יש המעידים שכשבאו למחות בפני הגר"א שיעור בספר [[מורה נבוכים]] {{מקור|ההולך בדרך הפילוסופיה|כן}} אמר בחֳרי-אף<ref>כפי הנראה הכוונה ל[[כעס הפנים]] בלבד.</ref>: "'''מי יעיז לדבר נגד כבוד [[הרמב"ם]] וספרו''' {{מקור|- מורה נבוכים|כן}}, '''אשר מי יתנני ואהיה עמו במחיצתו ב[[גן עדן]]'''<ref>עדות דומה מובאת בספר 'קריה נאמנה', במכתב רבי הירש קצנלבויגן זצ"ל, המובא להלן, ביחס לדברי הגר"א בביאורו לשו"ע, על הרמב"ם, '''ע"ש'''. והדברים מובאים בספר 'רוח אליהו' עמ' נה-נו ובספר 'הגאון החסיד מוִילנא' עמ' רכד הערה 11, וברלב"ג על התורה, מהדורת מוסד הרב קוק, בראשית, בתחילת המבוא, עמ' 15 בהערה בשם כמה ספרים.</ref>" {{מקור|(ספר עליות אליהו}}<ref>הובא בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' {{מקור|עמ' רטז|כן}} ובספר 'הגאון' {{מקור|ח"ב עמ' 590|כן}}.</ref>{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46777&st=&pgnum=31 מהדורת וילנה תרט"ז, דף יח.] {{מקור|בהערה, בשם עד ראיה - הרב ישראל גורדון זצ"ל)}}.




שורה 118: שורה 139:
גם על דברי [[הרמ"א]] {{מקור|שו"ע יו"ד רמו ד$יו"ד רמו, ד|כן}} שלימוד החכמות נקרא אצל [[חז"ל]] "[[טיול בפרדס]]" כתב בביאור הגר"א {{מקור|(}}{{מקור|ביאור הגר"א יו"ד רמו יח$שם אות יח}}<ref>מובא באגרות הראי"ה, סי' תרב, ח"ב עמ' רלא.</ref>{{מקור|)}}:
גם על דברי [[הרמ"א]] {{מקור|שו"ע יו"ד רמו ד$יו"ד רמו, ד|כן}} שלימוד החכמות נקרא אצל [[חז"ל]] "[[טיול בפרדס]]" כתב בביאור הגר"א {{מקור|(}}{{מקור|ביאור הגר"א יו"ד רמו יח$שם אות יח}}<ref>מובא באגרות הראי"ה, סי' תרב, ח"ב עמ' רלא.</ref>{{מקור|)}}:
:"אבל לא ראו את הפרדס לא הוא ולא הרמב"ם. ולשון הרב {{מקור|[- הרמ"א]}} אינו מתוקן שאם זהו פרדס היאך אמר אבל לא כו' אין לך קיבול שכר יותר מזה כמ"ש ({{מקור|סוכה כח א}} ו{{מקור|ב"ב קלד א}}) דבר קטן הוויות דאביי ורבא דבר גדול וכו'."
:"אבל לא ראו את הפרדס לא הוא ולא הרמב"ם. ולשון הרב {{מקור|[- הרמ"א]}} אינו מתוקן שאם זהו פרדס היאך אמר אבל לא כו' אין לך קיבול שכר יותר מזה כמ"ש ({{מקור|סוכה כח א}} ו{{מקור|ב"ב קלד א}}) דבר קטן הוויות דאביי ורבא דבר גדול וכו'."
יש שפקפקו על יחוס דברים אלו {{מקור|(בשני המקומות)}} לרבנו הגר"א זצ"ל, והעידו בשם [[רבי מנשה מאיליה]] זצ"ל שזייפן {{מקור|(מעובדי בית הדפוס)}} – שרבי מנשה הכירו – הכניס דברים אלו לביאור הגר"א ולא יצאו מקולמוסו של הגר"א<ref>מכתב רבי צבי הירש קצנלבויגן המובא בספר 'קריה נאמנה' {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36927&st=&pgnum=185 מהדורת תר"ך עמ' 152]{{מקור|, ו}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=210&hilite= מהדורת תרע"ה עמ' 160]{{מקור|)}}. הובא בספר 'מתוך התורה הגואלת', ח"ב, פרשת שופטים, תחילת עמ' רנב. {{מקור|(לעצם צידודו של הרצי"ה בדעה זו, כמובא כאן ובהערה הבאה, יש לתמוה מדברי אביו באגרת תרב, הנ"ל בהערה לעיל).}}</ref>. מאידך [[רבי יצחק מאלצאן]] זצ"ל {{מקור|(בהערתו לספר אבן שלמה, פרק יא, סי' ד, הערה ג}}<ref>וזה לשונו: "עי' יו"ד סי' קע"ט ס"ק י"ג, שכתב ג"כ לגנות את הפילוסופיה הכוזבת. ועי' בס' עליות אליהו י"ז ב'. ודלא כיש אומרים שמ"ש ביו"ד בסי' הנ"ל אינו מהגר"א. כי שמעתי מאיש אמונים שכן נמצא בכי"ק ממש וכמו שמוכח כאן. ועי' יו"ד סי' רמ"ו ס"ק י"ח." עכ"ל. ור' בשיחות הרצי"ה, בראשית עמ' 296 הערה 67, שהשיג על דבריו ש'איש אמונים' זה - לא נודע מאן הוא, וא"א עפ"ד להגיד שהג"ר מנשה מאיליה או ר' צבי הירש הנ"ל שיקרו חלילה. {{מקור|(א"ה: ר' במקורות שבהערה להלן, שהפִקפוק הוא על ר' ש.י. פיין, מחבר 'קריה נאמנה', שהיה ממשכילי ווילנה, מאידך, יש שהחזיקוהו למהימן, ר' שו"ת מלמד להועיל ח"א או"ח סי' ס ושו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' כד את ו וח"ג יו"ד סי' ט אות ד ועוד).}} ור' בשו"ת {{מקור|יביע אומר א יו"ד ט$יביע אומר ח"א יו"ד סי' ט אות ג בהערה}}, שהביא לשתי הדעות הנ"ל ממקורות שונים, ע"ש.</ref>{{מקור|)}} מעיד ששמע מ'איש אמונים' שכן נמצא בכתב יד קודשו של רבנו הגר"א, וכ"כ בעוד ספרים<ref>ר' בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' עמ' רכג הערה 10 ובספר 'הגאון' ח"ב עמ' 588-589. ור' בהערה הקודמת וש"נ.</ref>.
יש שפקפקו על יחוס דברים אלו {{מקור|בשני המקומות|כן}} לרבנו הגר"א זצ"ל, והעידו בשם [[רבי מנשה מאיליה]] זצ"ל שזייפן {{מקור|מעובדי בית הדפוס|כן}} – שרבי מנשה הכירו – הכניס דברים אלו לביאור הגר"א ולא יצאו מקולמוסו של הגר"א<ref>מכתב רבי צבי הירש קצנלבויגן המובא בספר 'קריה נאמנה' {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36927&st=&pgnum=185 מהדורת תר"ך עמ' 152]{{מקור|, ו}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=210&hilite= מהדורת תרע"ה עמ' 160]{{מקור|)}}. הובא בספר 'מתוך התורה הגואלת', ח"ב, פרשת שופטים, תחילת עמ' רנב. {{מקור|(לעצם צידודו של הרצי"ה בדעה זו, כמובא כאן ובהערה הבאה, יש לתמוה מדברי אביו באגרת תרב, הנ"ל בהערה לעיל).}}</ref>. מאידך [[רבי יצחק מאלצאן]] זצ"ל {{מקור|(בהערתו לספר אבן שלמה, פרק יא, סי' ד, הערה ג}}<ref>וזה לשונו: "עי' יו"ד סי' קע"ט ס"ק י"ג, שכתב ג"כ לגנות את הפילוסופיה הכוזבת. ועי' בס' עליות אליהו י"ז ב'. ודלא כיש אומרים שמ"ש ביו"ד בסי' הנ"ל אינו מהגר"א. כי שמעתי מאיש אמונים שכן נמצא בכי"ק ממש וכמו שמוכח כאן. ועי' יו"ד סי' רמ"ו ס"ק י"ח." עכ"ל. ור' בשיחות הרצי"ה, בראשית עמ' 296 הערה 67, שהשיג על דבריו ש'איש אמונים' זה - לא נודע מאן הוא, וא"א עפ"ד להגיד שהג"ר מנשה מאיליה או ר' צבי הירש הנ"ל שיקרו חלילה. {{מקור|(א"ה: ר' במקורות שבהערה להלן, שהפִקפוק הוא על ר' ש.י. פיין, מחבר 'קריה נאמנה', שהיה ממשכילי ווילנה, מאידך, יש שהחזיקוהו למהימן, ר' שו"ת מלמד להועיל ח"א או"ח סי' ס ושו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' כד את ו וח"ג יו"ד סי' ט אות ד ועוד).}} ור' בשו"ת {{מקור|יביע אומר א יו"ד ט$יביע אומר ח"א יו"ד סי' ט אות ג בהערה}}, שהביא לשתי הדעות הנ"ל ממקורות שונים, ע"ש.</ref>{{מקור|)}} מעיד ששמע מ'איש אמונים' שכן נמצא בכתב יד קודשו של רבנו הגר"א, וכ"כ בעוד ספרים<ref>ר' בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' עמ' רכג הערה 10 ובספר 'הגאון' ח"ב עמ' 588-589. ור' בהערה הקודמת וש"נ.</ref>.


=== מוזיקה ===
=== מוזיקה ===
הגר"א (מובא בשמו בהקדמה לפאת השולחן) כאשר שיבח את חכמת המוסיקה אמר: "כי רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדיה. ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה... כמה ניגונים וכמה מידות הביא משה רבנו עליו השלום מהר סיני, והשאר מורכבים בתורה שבעל פה המצויה בידינו".
הגר"א (מובא בשמו בהקדמה לפאת השולחן) כאשר שיבח את חכמת המוסיקה אמר: "כי רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדיה. ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה... כמה ניגונים וכמה מידות הביא משה רבנו עליו השלום מהר סיני, והשאר מורכבים בתורה שבעל פה המצויה בידינו".


=== יחסו לתנועת ההשכלה ===


=== יחסו לתנועת ההשכלה ===
היו שראו ביחסו האוהד כלפי לימודי חול את הסיבה להתפשטות תנועת ההשכלה בליטא יותר מבפולין החסידית{{דרוש מקור}}. טענה זו הופרכה לחלוטין במחקרים מקיפים שנערכו בשנים האחרונות{{דרוש מקור}}.
היו שראו ביחסו האוהד כלפי לימודי חול את הסיבה להתפשטות תנועת ההשכלה בליטא יותר מבפולין החסידית{{דרוש מקור}}. טענה זו הופרכה לחלוטין במחקרים מקיפים שנערכו בשנים האחרונות{{דרוש מקור}}.


== גדלותו ==
== גדלותו ==
==== שקידתו ====
==== שקידתו ====
במוצאי [[יום הכיפורים]] היה הגר"א ממשיך לצום עוד כמה שעות תוך כדי לימוד תורה{{דרוש מקור}}. זאת על פי מאמר [[חז"ל]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:שבת פח א$שבת פח.}} {{מקור|; תנחומא בראשית סי' א;}} {{מקור|ילקוט שמעוני תהלים רמז תתיא}}{{מקור|; ועוד. רמוז ג"כ ב}}{{מקור|רש"י בראשית א, לא}}{{מקור|)}}: "מאי דכתיב, ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימים, ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". כלומר קיומו של העולם תלוי בלימוד תורה בלתי פוסק{{דרוש מקור}}.
במוצאי [[יום הכיפורים]] היה הגר"א ממשיך לצום עוד כמה שעות תוך כדי לימוד תורה{{דרוש מקור}}. זאת על פי מאמר [[חז"ל]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:שבת פח א$שבת פח.}} {{מקור|; תנחומא בראשית סי' א;}} {{מקור|ילקוט שמעוני תהלים רמז תתיא}}{{מקור|; ועוד. רמוז ג"כ ב}}{{מקור|רש"י בראשית א, לא}}{{מקור|)}}: "מאי דכתיב, ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימים, ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". כלומר קיומו של העולם תלוי בלימוד תורה בלתי פוסק{{דרוש מקור}}.


רעיון זה עמד גם בבסיסה של הישיבה ישיבת וולוז'ין שהקים תלמידו, ר' חיים{{דרוש מקור}}.
רעיון זה עמד גם בבסיסה של הישיבה ישיבת וולוז'ין שהקים תלמידו, ר' חיים{{דרוש מקור}}.


* עוד מספר [[הגר"ח מוואלז'ין]] על הגר"א: "והעולה על כולם הן הן גבורותיו ונוראותיו כי לא הראה את נפשו טוב רק בעמלו אשר עמל בחכמה ובדעת ובכשרון ואחר רב יגיעותיו וכאשר חסו עליו מן השמים ונתגלו לו מעיינות החכמה רזין דרזין נסתרין דסתרין זו היה אצלו מתת אלקים וזולת זה נפשו לא רצה בם אף כי רצו למסור לו מן השמים בלא שום עמל ויגיעת בשר רזין וסתרין עליוני עליונין על ידי מגידים מארי דרזין ושרי התורה לא נשא עיניו לזה עמו היתה וריחקה כי שמעתי מפיו הקדוש שפעמים רבות השכימו לפתחו כמה מגידים מן השמים בשאלתם ובקשתם שרוצים למסור לו רזין דאורייתא בלא שום עמל ולא הטה אזנו אליהם כלל ואחד מן המגידים הפציר בו מאד עם כל זה לא הביט אל מראהו הגדול וענה ואמר לו איני רוצה שתהיה השגתי בתורתו ית"ש על ידי שום אמצעי כלל וכלל רק עיני נשואות לו ית"ש מה שרוצה לגלות לי וליתן חלקי בתורתו ית"ש בעמלי אשר עמלתי בכל כחי הוא ית"ש יתן לי חכמה מפיו דעת ותבונה שיתן לי לב מבין וכליותי יעשו כשתי מעיינות ואדע כי מצאתי חן בעיניו ואיני רוצה אלא ממה שבתוך פיו וההשגות על ידי המלאכים המגידים ושרי התורה אשר לא עמלתי ולא חכמתי אין לי בהם חפץ".


== הגר"א בראי הדורות ==


== הגר"א בראי הדורות ==
ראה ב[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=9482&q= עלון שבת הראי"ה גליון 55]
ר' ב[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=9482&q= עלון שבת הראי"ה גליון 55]


=== מדברי גדולי ישראל על הגר"א ===
=== מדברי גדולי ישראל על הגר"א ===
ה[[חזון איש]] כתב<ref>קובץ אגרות, לב, וראה בתולדות זאב לר' שרגא פייבל פראנק, ח"א פרק כירה דף מא ע"א (עמ' עב- עג)</ref>: "אנו מתייחסים אל הגר"א בשורה של [[משה|משה רבינו ע"ה]], [[עזרא הסופר|עזרא ע"ה]], [[רבי יהודה הנשיא|רבינו הקדוש]], [[רב אשי]], ה[[רמב"ם]] הגר"א, שנתגלה תורה על ידו כקדוש מעותד לכך, שהאיר במה שלא הואר עד שבא ונטל חלקו, '''והוא נחשב כאחד מן ה[[ראשונים]], ולכן חולק עליהם בכמה מקומות''' בתוקף עוז מדרגתו, ברוח הקודש, ב[[חסידות]]ו ובגודל תכונתו וביגיעתו ובבקיאותו בעיון העמוק בכל התורה המצויה עתה בידינו, אי אפשר כלל לצייר את אפשרותם".


=== מורשתו ===
=== מורשתו ===
... ועל אף היותו אבי הזרם הליטאי, שיטת הלימוד המקובלת בישיבות הליטאיות כיום שונה מדרכו<ref> ר' בספר 'אישים ושיטות', להגרש"י זוין זצ"ל, בפרק על הגאון הנצי"ב{{מקור| (במהדורה תשיעית הנ"ל, עמ' 18 ואילך)}},  ובפרק על [[רבי חיים סולובייצ'יק]] זצ"ל מבריסק. ור' בספר 'הגאון', ח"א עמ' 442, המנסה להצטדק על שינויים אלו. {{מקור|[נושא זה זקוק לליבון רחב, אך נראה שאין מקומו בערך זה].}}</ref>.


"... ועל אף היותו אבי הזרם הליטאי, שיטת הלימוד המקובלת בישיבות הליטאיות כיום שונה מדרכו"<ref> ר' בספר 'אישים ושיטות', להגרש"י זוין זצ"ל, בפרק על הגאון הנצי"ב{{מקור| (במהדורה תשיעית הנ"ל, עמ' 18 ואילך)}},  ובפרק על [[רבי חיים סולובייצ'יק]] זצ"ל מבריסק. ור' בספר 'הגאון', ח"א עמ' 442, המנסה להצטדק על שינויים אלו. {{מקור|[נושא זה זקוק לליבון רחב, אך נראה שאין מקומו בערך זה].}}</ref>.


== [[ארץ ישראל]] וה[[גאולה]] במשנתו ובמעשיו ==
== [[ארץ ישראל]] וה[[גאולה]] במשנתו ובמעשיו ==
=== ארץ ישראל במשנתו ===
=== ארץ ישראל במשנתו ===
=== עלייתו לארץ ישראל ===
=== עלייתו לארץ ישראל ===
{{להשלים}}
{{להשלים}}
ידוע כי הגאון ניסה בעצמו לעלות לארץ ישראל, ואף כתב לבני משפחתו אגרת מהדרך, שהתפרסמה אחר כך בשם "עלים לתרופה", ובה כתב בין היתר שהוא הולך ל"ארץ חמדת ישראל וחמדת ה', שכל עליונים ותחתונים תשוקתם אליה". אולם, ניסיונו זה לא צלח והוא נאלץ לשוב על עקבותיו לאחר שהגיע להולנד.
ידוע כי הגאון ניסה בעצמו לעלות לארץ ישראל, ואף כתב לבני משפחתו אגרת מהדרך, שהתפרסמה אחר כך בשם "עלים לתרופה", ובה כתב בין היתר שהוא הולך ל"ארץ חמדת ישראל וחמדת ה', שכל עליונים ותחתונים תשוקתם אליה". אולם, ניסיונו זה לא צלח והוא נאלץ לשוב על עקבותיו לאחר שהגיע להולנד.


קיימת אי-הסכמה לגבי השנה בה ניסה הגר"א לעלות לארץ. ד"ר אריה מורגנשטרן{{דרוש מקור}} טוען כי הנסיון היה בסביבות שנת תקל"ח, על פי מסמכים של הקהילה היהודית בהולנד, אולם יש המפקפקים אם אכן הכוונה במסמכים לגאון<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1285.</ref>. לטענתם, ניתן להוכיח מדקדוקים בלשון האיגרת כי ניסיון זה היה לכל המוקדם באמצע חורף שנת תק"כ ותוך שנים בודדות מאז, כאשר הגאון היה בערך במחצית שנותיו<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 466 וח"ג עמ' 1283-1285.</ref> {{מקור|(כלומר, בגיל ארבעים וקצת)}}. בספר 'קול התור'{{דרוש מקור}} מופיעה מסורת כי הוא ניסה לעלות לארץ בשנת תקמ"ב.
קיימת אי-הסכמה לגבי השנה בה ניסה הגר"א לעלות לארץ. ד"ר אריה מורגנשטרן{{דרוש מקור}} טוען כי הנסיון היה בסביבות שנת תקל"ח, על פי מסמכים של הקהילה היהודית בהולנד, אולם יש המפקפקים אם אכן הכוונה במסמכים לגאון<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1285.</ref>. לטענתם, ניתן להוכיח מדקדוקים בלשון האיגרת כי ניסיון זה היה לכל המוקדם באמצע חורף שנת תק"כ ותוך שנים בודדות מאז, כאשר הגאון היה בערך במחצית שנותיו<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 466 וח"ג עמ' 1283-1285.</ref> {{מקור|כלומר, בגיל ארבעים וקצת|כן}}. בספר 'קול התור'{{דרוש מקור}} מופיעה מסורת כי הוא ניסה לעלות לארץ בשנת תקמ"ב.


לפי המסופר ב'קול התור'{{דרוש מקור}}, הגר"א ביקש לחדש את היישוב היהודי בארץ, להפריח את שממותיה של ארץ ישראל, וליצור בה זן של אנשים חכמים ו[[מוסר|מוסריים]] שקרא לו "[[אנשי אמנה]]", ולסלול בזאת את בואו של המשיח, כי האמין שהמשיח אמור להופיע בשנת הת"ר {{מקור|(- ???)}}, בהכריזו: "קול התור נשמע בארצנו" {{מקור|שיר השירים ב, יב|כן}}
לפי המסופר ב'קול התור'{{דרוש מקור}}, הגר"א ביקש לחדש את היישוב היהודי בארץ, להפריח את שממותיה של ארץ ישראל, וליצור בה זן של אנשים חכמים ו[[מוסר|מוסריים]] שקרא לו "[[אנשי אמנה]]", ולסלול בזאת את בואו של המשיח, כי האמין שהמשיח אמור להופיע בשנת הת"ר {{מקור|- ???|כן}}, בהכריזו: "קול התור נשמע בארצנו" {{מקור|שיר השירים ב, יב|כן}}


לשם כך שידל את תלמידיו לעלות לארץ שהייתה בחורבנה, ומינה לעמוד בראשם את [[רבי הלל משקלוב]], ואכן 14 מתלמידיו עלו בראש שיירה לצפת ולירושלים בתחילת המאה ה-19, 11 שנה לאחר מותו, ומצאו בה כשלושים יהודים. בעקבותיהם עלו קבוצות נוספות בעשרות השנים שלאחר מכן.
לשם כך שידל את תלמידיו לעלות לארץ שהייתה בחורבנה, ומינה לעמוד בראשם את [[רבי הלל משקלוב]], ואכן 14 מתלמידיו עלו בראש שיירה לצפת ולירושלים בתחילת המאה ה-19, 11 שנה לאחר מותו, ומצאו בה כשלושים יהודים. בעקבותיהם עלו קבוצות נוספות בעשרות השנים שלאחר מכן.


=== ה[[גאולה]] במשנת הגר"א ===
=== ה[[גאולה]] במשנת הגר"א ===
ר' [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=9546&q= עלון שבת הראי"ה (גליון 57)] - קץ הגאולה, ותהליכי '[[אתחלתא דגאולה]]' במשנתו  
 
ראה [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=9546&q= עלון שבת הראי"ה (גליון 57)] - קץ הגאולה, ותהליכי '[[אתחלתא דגאולה]]' במשנתו  


[[חבלי משיח]] ו[[ייסורים]] בתהליך הגאולה במשנת הגר"א - ר' [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=10591&q= עלון שבת הראי"ה (גליון 58)]
[[חבלי משיח]] ו[[ייסורים]] בתהליך הגאולה במשנת הגר"א - ר' [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=10591&q= עלון שבת הראי"ה (גליון 58)]
שורה 167: שורה 192:
תלמידי הגר"א שעסקו במימוש משנת הגאולה של רבם - [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=10779&q= שבת הראי"ה גליון 62]; המשך - מעשי 'אתחלתא דגאולה' מתוך הקודש - [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=10844&q= שבת הראי"ה (גליון 63)]
תלמידי הגר"א שעסקו במימוש משנת הגאולה של רבם - [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=10779&q= שבת הראי"ה גליון 62]; המשך - מעשי 'אתחלתא דגאולה' מתוך הקודש - [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=10844&q= שבת הראי"ה (גליון 63)]


==== ספר קול התור ====


==== ספר קול התור ====
{{ערך מורחב|ערך=[[קול התור]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[קול התור]]}}


== התנגדותו ל[[החסידות|חסידות]] ==
== התנגדותו ל[[החסידות|חסידות]] ==
{{ערך מורחב|ערך=[[ההתנגדות לחסידות]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ההתנגדות לחסידות]]}}
הגר"א התנגד ל[[החסידות|חסידות]] וראה אותה כ[[מינות]] וכתנועה שיונקת מה[[טומאה]]{{דרוש מקור}}<ref>{{מקור|הכוונה שדרוש מקור לביטויים אלה, על ההגדרה הדייקנית (מבחינה הלכתית וקבלית) והחריפה שבהם.}}</ref>. בשנת תקל"ב מופיעה חתימת הגר"א על [[חרם]] קהילת וילנה נגד החסידות. בשנת תקמ"א הטיל הגר"א פעם נוספת חרם על החסידות. במסגרת החרם הורה לשרוף בפומבי את הספר "[[צוואת הריב"ש]]"{{דרוש מקור}}. הגר"א אף סירב לפגוש את [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] (בעל [[פרי הארץ]]) ותלמידו [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] (בעל ה[[תניא (ספר)|תניא]], ו[[אדמו"ר]] המייסד של [[חסידות חב"ד]]).
הגר"א התנגד ל[[החסידות|חסידות]] וראה אותה כ[[מינות]]{{הערה|1=כך מובא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA#.D7.94.D7.A4.D7.95.D7.9C.D7.9E.D7.95.D7.A1_.D7.94.D7.A8.D7.90.D7.A9.D7.95.D7.9F בשם ספר 'זמיר עריצים וחרבות צורים'] (ניתן למצוא אותו [http://jewishhistory.huji.ac.il/kuntress/Chassidiana/chassidiana6_28.pdf באתר האוניברסיטה העברית]) בשם הגר"א.}}, ככת ותנועה{{הערה|ראה להלן (מספר 3) מכמה ספרים וחוקרים.}} ה[[מגלה פנים בתורה שלא כהלכה]]{{הערה|ראה להלן (מספר 1) מאגרתו של הגר"א.}}. בשנת תקל"ב מופיעה חתימת הגר"א על [[חרם]] קהילת וילנה נגד החסידות. בשנת תקמ"א הטיל הגר"א פעם נוספת חרם על החסידות. במסגרת החרם הורה לשרוף בפומבי את הספר "[[צוואת הריב"ש]]"{{דרוש מקור}}. מקובל<ref>בעל התניא, ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/igrottnia/igrottnia04.pdf איגרתו] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=112 עמ' צה], אך ראה בהערות להלן שיש הטוענים שאגרת זו מזוייפת). סיפור זה [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shneor-2.htm הובא במאמר] מאת [[הרב שלמה יוסף זוין]]; [http://www.daat.ac.il/daat/history/hasidut/kahana7-2.htm ספר החסידדות, אברהם כהנא, ורשא תרפ"ב]; ועוד.</ref> שהגר"א אף סירב לפגוש את [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] (בעל [[פרי הארץ]]) ותלמידו [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] (בעל ה[[תניא (ספר)|תניא]] ו[[אדמו"ר]] המייסד של [[חסידות חב"ד]]), אך יש הטוענים שמקור שמועה זו בטעות{{הערה|1=הרב דוד קמנצקי ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46427&st=&pgnum=779 ישורון כ"א עמ' תשעט], וראה עוד בהערה להלן.}}.


ניתן לסווג את סיבות התנגדותו של הגר"א לתנועת החסידות לכמה נימוקים<ref>ראה שיחת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] על [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/hasidut-4.htm חסידות ומתנגדות]. כמו כן, ראה בהרחבה ב[http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1969436&forum_id=771 מאמר 'ועוד על הגאון, תלמידיו והחסידות' - מתוך פורום 'בחדרי חרדים'], שהובאו נימוקים שונים ודנו על משקלם.
ניתן לסווג את סיבות התנגדותו של הגר"א לתנועת החסידות לכמה נימוקים [מרכזיים]<ref>ראה שיחת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] על [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/hasidut-4.htm חסידות ומתנגדות]. כמו כן, ראה בהרחבה ב[http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1969436&forum_id=771 מאמר 'ועוד על הגאון, תלמידיו והחסידות' - מתוך פורום 'בחדרי חרדים'], שהובאו נימוקים שונים ודנו על משקלם.


יצוייין, שבוויקיפדיה הובאו – ללא מקור – סיבות נוספות להתנגדות הגר"א לחסידות:
יצוייין, שבוויקיפדיה הובאו – ללא מקור – סיבות נוספות להתנגדות הגר"א לחסידות:
:יש דעות שונות לגבי סיבות התנגדותו של הגר"א לחסידות. יש שטענו שהחסידות נתפסה כתנועה [[ליצנות|ליצנית]] שזלזלה ב[[תלמד חכם|תלמידי חכמים]] שהתנגדו לה, בצירוף מעשים שנתפסים כ[[קלות ראש]], כגון זִלזול בזמני התפילה, עמידה על הראש ועוד.{{ש}}יש הטוענים שההתנגדות נבעה בשל מרכזיותו של המנהיג הרוחני, כ"[[צדיק יסוד עולם]]" שבשבילו נברא העולם וכצינור בלעדי שרק דרכו אפשר להתקשר אל האלוקות, והחשש שהדבר יביא לפולחן אישיות של אדם, כפי שקרה ב[[נצרות]], דבר שמבחינתו נחשב לקו אדום.
:יש דעות שונות לגבי סיבות התנגדותו של הגר"א לחסידות. יש שטענו שהחסידות נתפסה כתנועה [[ליצנות|ליצנית]] שזלזלה ב[[תלמד חכם|תלמידי חכמים]] שהתנגדו לה, בצירוף מעשים שנתפסים כ[[קלות ראש]], כגון זִלזול בזמני התפילה, עמידה על הראש ועוד.{{ש}}יש הטוענים שההתנגדות נבעה בשל מרכזיותו של המנהיג הרוחני, כ"[[צדיק יסוד עולם]]" שבשבילו נברא העולם וכצינור בלעדי שרק דרכו אפשר להתקשר אל האלוקות, והחשש שהדבר יביא לפולחן אישיות של אדם, כפי שקרה ב[[נצרות]], דבר שמבחינתו נחשב לקו אדום.
נימוקים קרובים הועלו ע"י רבים ממתנגדי החסידות {{מקור|(ראה בספר 'הגאון', ח"ג, בפרק 'ההתנגדות לחסידות - הפולמוס', בהרחבה)}}, אך בערך זה יש להתמקד בדברי הגר"א עצמו ובדברי תלמידיו בלבד.</ref>:
נימוקים קרובים הועלו ע"י רבים ממתנגדי החסידות {{מקור|ראה בספר 'הגאון', ח"ג, בפרק 'ההתנגדות לחסידות - הפולמוס', בהרחבה|כן}}, אך בערך זה יש להתמקד בדברי הגר"א עצמו ובדברי תלמידיו בלבד.</ref>:
# '''היחס בין הבורא לעולמו.''' הגר"א כתב על החסידות: "דור מה רמו עיניו<ref>עפ"י {{מקור|משלי ל, יג}}.</ref>, ומילין לצד עילאה ימללו<ref> עפ"י {{מקור|דניאל ז, כה}}.</ref>: אלה אלהיך ישראל<ref>עפ"י {{מקור|שמות לב, ח}}.</ref> כל עץ וכל אבן, והם [[מגלה פנים בתורה שלא כהלכה|מגלים פנים בתורה שלא כהלכה]] בפסוק 'ברוך כבוד ה' ממקומו' {{מקור|יחזקאל ג, יב|כן}}, ובפסוק 'ואתה מחיה את כולם' {{מקור|נחמיה ט, ו|כן}}". מדברים אלו נראה שהגר"א התנגד בחריפות לתפיסת החסידות את המושגים ה[[קבלה|קבליים]]: "[[צמצום]]" ו"[[העלאת ניצוצות]]"<ref>ראה בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1022-1026 ובמקורות שהובאו שם. וראה בספר 'אוצרות הגר"א', תוספת דברים במהדורה שנייה, עמ' רכד-רכז ובמקורות שהובאו שם. וראה בהרחבה גדולה בספר 'תורת הגר"א ומשנת החסידות - אלו ואלו דברים אלהים חיים' (לרבי נתן איינפלד) שהוקדש לנושא זה.</ref>, וראה בה [[אפיקורוס|אפיקורסות]] גמורה<ref>[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], בעל התניא במכתב ([http://www.daat.ac.il/daat/vl/igrottnia/igrottnia04.pdf אגרות בעל התניא] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=114&hilite= עמ' צז]), שהובא מקצתו בספר 'אוצרות הגר"א' {{מקור|(מהדורה ראשונה - פרק כט, מהדורה שנייה - שער י, עמ' רכד)}} ובספר 'הגאון' {{מקור|(ח"ג עמ' 1023-1024, ונזכר ג"כ בעמ' 885 סוף הערה 3)}}.{{ש}}
# '''היחס בין הבורא לעולמו.''' הגר"א כתב על החסידות: "דור מה רמו עיניו<ref>עפ"י {{מקור|משלי ל, יג}}.</ref>, ומילין לצד עילאה ימללו<ref>עפ"י {{מקור|דניאל ז, כה}}.</ref>: אלה אלהיך ישראל<ref>עפ"י {{מקור|שמות לב, ח}}.</ref> כל עץ וכל אבן, והם [[מגלה פנים בתורה שלא כהלכה|מגלים פנים בתורה שלא כהלכה]] בפסוק 'ברוך כבוד ה' ממקומו' {{מקור|יחזקאל ג, יב|כן}}, ובפסוק 'ואתה מחיה את כולם' {{מקור|נחמיה ט, ו|כן}}". מדברים אלו נראה שהגר"א התנגד בחריפות לתפיסת החסידות את המושגים ה[[קבלה|קבליים]]: "[[צמצום]]" ו"[[העלאת ניצוצות]]"<ref>ראה בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1022-1026 ובמקורות שהובאו שם. וראה בספר 'אוצרות הגר"א', תוספת דברים במהדורה שנייה, עמ' רכד-רכז ובמקורות שהובאו שם. וראה בהרחבה גדולה בספר 'תורת הגר"א ומשנת החסידות - אלו ואלו דברים אלהים חיים' (לרבי נתן איינפלד) שהוקדש לנושא זה. וראה גם ב[http://www.chabadlibrary.org/shiurim/3/shiur246.doc דף עזר - מטעם חסידי חב"ד] (אלא שעיקר טענתם שהגר"ח סבר בזה כבעל התניא, ולא כרבו הגר"א, נדחתה ע"י הגר"ח עצמו בהקדמתו לביאור הגר"א לספרא דצניעותא, שאין סתירה בין דברי האר"י והגר"א).</ref>, וראה בה [[אפיקורוס|אפיקורסות]] גמורה<ref>[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], בעל התניא במכתב ([http://www.daat.ac.il/daat/vl/igrottnia/igrottnia04.pdf אגרות בעל התניא] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=114&hilite= עמ' צז]), שהובא מקצתו בספר 'אוצרות הגר"א' {{מקור|מהדורה ראשונה - פרק כט, מהדורה שנייה - שער י, עמ' רכד|כן}} ובספר 'הגאון' {{מקור|ח"ג עמ' 1023-1024, ונזכר ג"כ בעמ' 885 סוף הערה 3|כן}}.{{ש}}


בוויקיפדיה נכתב: "''ייתכן ויש כאן רמז לחשדות כי החסידות ממשיכה או דומה למגמות [[אפיקורס|אפיקורסיות]] ו[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3447 אנטינומיות] מסוכנות כפי שנתגלעו בתנועות השבתאות והפרנקיזם.''" – אף שחסר ביסוס לטענה זו, יתכן שחשש זה הצטרף לסיבות המובאות להלן, שאף הן מעוררות פחד שמדובר בתנועה משיחית.</ref>.
בוויקיפדיה נכתב: "''ייתכן ויש כאן רמז לחשדות כי החסידות ממשיכה או דומה למגמות [[אפיקורס|אפיקורסיות]] ו[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3447 אנטינומיות] מסוכנות כפי שנתגלעו בתנועות השבתאות והפרנקיזם.''" – אף שחסר ביסוס לטענה זו, יתכן שחשש זה הצטרף לסיבות המובאות להלן, שאף הן מעוררות פחד שמדובר בתנועה משיחית. (וראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=743 ישורון כ עמ' תשמט]).</ref>.
# '''מרכזיות [[תלמוד תורה]].''' הגר"א ותלמידיו ראו את לימוד התורה כמצווה הגדולה ביותר, ובקרו מאד את החסידות שביכרה<ref>ראה בספר 'אוצרות הגר"א', מהדורה שנייה, ריש עמ' רכח, מדברי בעל התניא. {{מקור|(אגב, הרב משה צוריאל שליט"א מוסיף: "פשיטא שלא לכך התכוון בעל התניא", אע"פ שהציטוט מפורש, ודברים דומים נמצאים במקומות נוספים בכתביו.)}}</ref> את ה[[תפילה]], רגשי ה[[דבקות]] וקיום ה[[מצוות]] על פני לימוד תורה<ref>ראה בספר [[נפש החיים]] {{מקור|(בשער ד בהרחבה, ובפרקים שלפניו)}}. כמו כן, ראה בספר 'הגאון' {{מקור|(ח"ג עמ' 951-965)}} ובספר 'אוצרות הגר"א' {{מקור|(מהדורה ראשונה - פרק כט, מהדורה שנייה - שער י עמ' רכז)}} ובמקורות שהובאו בספרים אלו.</ref>. יש הטוענים<ref>ראה במקורות להלן; וכן מובא בוויקיפדיה בשם שמעון דובנוב{{דרוש מקור}}.</ref> שבזה איימה החסידות על התשתית של היהדות - בעיני הגר"א ותלמידיו - בהעמידה את ה[[רגש]] לפני ה[[שכל]]<ref>וראה שיחת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] על [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/hasidut-4.htm חסידות ומתנגדות] (שהוזכרה לעיל).</ref>, בנוסף לחשש שמדובר ב[[משיח שקר|תנועה משיחית]] פרנקיסטית חדשה שקמה על היהדות {{מקור|(וראה להלן)}}.
# '''מרכזיות [[תלמוד תורה]].''' הגר"א ותלמידיו ראו את לימוד התורה כמצווה הגדולה ביותר, וביקרו בחריפות את החסידות שביכרה<ref>ראה בספר 'אוצרות הגר"א', מהדורה שנייה, ריש עמ' רכח, מדברי בעל התניא. {{מקור|אגב, הרב משה צוריאל שליט"א מוסיף: "פשיטא שלא לכך התכוון בעל התניא", אע"פ שהציטוט מפורש, ודברים דומים נמצאים במקומות נוספים בכתביו.|כן}}</ref> את ה[[תפילה]], רגשי ה[[דבקות]] וקיום ה[[מצוות]] על פני לימוד תורה<ref>ראה בספר [[נפש החיים]] {{מקור|בשער ד בהרחבה, ובפרקים שלפניו|כן}}. כמו כן, ראה בספר 'הגאון' {{מקור|ח"ג עמ' 951-965|כן}} ובספר 'אוצרות הגר"א' {{מקור|מהדורה ראשונה - פרק כט, מהדורה שנייה - שער י עמ' רכז|כן}} ובמקורות שהובאו בספרים אלו.</ref>. יש הטוענים<ref>ראה במקורות להלן; וכן מובא בוויקיפדיה בשם שמעון דובנוב{{דרוש מקור}}.</ref> שבזה איימה החסידות על התשתית של היהדות - בעיני הגר"א ותלמידיו - בהעמידה את ה[[רגש]] לפני ה[[שכל]]<ref>וראה שיחת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] על [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/hasidut-4.htm חסידות ומתנגדות] (שהוזכרה לעיל).</ref>, בנוסף לחשש שמדובר ב[[משיח שקר|תנועה משיחית]] פרנקיסטית חדשה שקמה על היהדות {{מקור|וראה להלן|כן}}.
# '''מתפרדים לאגודות נפרדות.''' הגר"א התנגד לפרישת החסידים לקהילות עצמאיות נפרדות, המשנות את נוסח התפילה ו[[מנהג|מנהגים נוספים]]<ref>ראה בספר 'הגאון' {{מקור|(ח"ג עמ' 941 הערה 3, ועמ' 966-968, )}} ובמקורות שהובאו שם. וכן כתב בספר 'אוצרות הגר"א' {{מקור|(מהדורה שנייה - שם עמ' רכח אות ב)}} מבלי להביא מקור לדבריו.</ref>. יתכן לשער שדברים אלו הגבירו את החשש שמדובר בתנועה של משיחיות שקר כ[[שבתי צבי]] ודומיו<ref>ראה בספר 'אוצרות הגר"א' {{מקור|(שם אות א)}}, וכן דעת חוקרים נוספים. וראה המובא לעיל בשם שמעון דובנוב.</ref>.
# '''מתפרדים לאגודות נפרדות.''' הגר"א התנגד לפרישת החסידים לקהילות עצמאיות נפרדות, המשנות את נוסח התפילה ו[[מנהג|מנהגים נוספים]]<ref>ראה בספר 'הגאון' {{מקור|ח"ג עמ' 941 הערה 3, ועמ' 966-968, |כן}} ובמקורות שהובאו שם. וכן כתב בספר 'אוצרות הגר"א' {{מקור|מהדורה שנייה - שם עמ' רכח אות ב|כן}} מבלי להביא מקור לדבריו.</ref>. יתכן לשער שדברים אלו הגבירו את החשש שמדובר בתנועה של משיחיות שקר כ[[שבתי צבי]] ודומיו<ref>ראה בספר 'אוצרות הגר"א' {{מקור|שם אות א|כן}}, וכן דעת חוקרים נוספים. וראה המובא לעיל בשם שמעון דובנוב.</ref>.
יש מגדולי בעלי החסידות לדורותיהם שכתבו שהתנגדות הגר"א נבעה מכך ש[[עדים]] נאמנים [[עדות|העידו]] בפניו [[עדות שקר]] על החסידים שהם [[עוברי עבירה|עוברי עבירות]]<ref>בעל התניא, ב[[http://www.daat.ac.il/daat/vl/igrottnia/igrottnia04.pdf איגרת הנ"ל] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=113 עמ' צו]{{מקור|, ד"ה ובאמת אנו)}} כתב על הגר"א: "...ונגמר הדין אצלו על פי גביית עדות רבים וכן שלמים, המוחזקים בכשרות לאדם הרואה לעיניים... שנתאמת לו על פי עדים נאמנים בעיני כבודו".  
# '''דקדוק הלכה.''' בקרב תלמידי הגר"א מובאות טענות קשות כנגד [חלק מ]החסידים המזלזלים בקיום חלק מהמצוות, בדקדוק בפרטי גדריהן ובהקפדה על הדיוק בזמני קיומן, בנימוקים "רוחניים" ו"תורניים"<ref>ראה מאמר מאת הרב דוד קמנצקי ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=739 ישורון כ (ניסן תשס"ח) עמ' תשמה]-תשמז, תשמט-תשנ, תשפב (ובהערה הממשיכה לעמ' תשפג), תשפה-תשפו; וכן בספר אוצרות הגר"א ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=229 מהדו' ב, עמ' רכז], רלב-רלד) וש"נ; ובספר הגאון, ח"ג פכ"ט עמ' עמ' 890, 972-977, 985-987, 1004 ועוד. [בספרים הנ"ל מובאות דוגמאות לאמירות מגדולי החסידות ברוח זו, ואסף עוד רבות ברוח זו החוקר החב"די [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=13334 הרב יהושע מונדשיין], אם כי ישנן ג"כ אמירות והדרכות הפוכות כמובא בספר 'הלכות והליכות בחסידות' מאת הרב אהרן וורטהיים].</ref>. סביר שגם ביקורת זו ינקו מרבם הגר"א{{הערה|1=ראה [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=13246#p123719 בפורום אוצר החכמה] שהובא [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5350#p44355 בשם הרב דוב אליאך] בספרו 'הגאון'{{דרוש מקור}} שפירש את דברי הגר"א במכתבו כביקורת על החסידים נמנעים מקיום מצות כיבוד אב ואם בטענה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=160&hilite= וכי מפני שרצו למלא תאוותם יש לי לכבדם?!] (אלא שלא ברור אם לטענה זו יש אישוש היסטורי מבוסס, ו[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=3627&p=27892#p27892 מצינו התייחסות לגישה זו] אצל אחד מגדולי החסידות).}}.
ויש שהוסיף<ref>כן הובא ב[[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/15.pdf מעיינותיך גיליון 15] (עמ' 20-21) מסיכום ראש ישיבת 'תומכי תמימים' בשם [[הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]] מבוסטון (ונדפס ג"כ ב[http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:Vbp3gc8m1OsJ:http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=58032&Word=&gilayon=3119&mador=+%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6'%D7%99%D7%A7+%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90+%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90&hl=iw&ct=clnk עיתון 'הצופה']).
אך ב[[שיחה:רבי אליהו מוילנא#לאריאל ביגל נ"י|דף השיחה]] הובא שיש לפקפק אם אכן דברים אלו יצאו מפי הרב סולובייצ'יק, כפי שניכר למעיין.</ref> כי הגר"א ראה שהחסידות מתפשטת במהירות רבה, וזה גרם לו לחשוש שמדובר ב"[[מעשה שטן]]", כי [[קדושה]] כובשת ומתפשטת לאט{{דרוש מקור}}. אך אין להשערה זו בסיס היסטורי{{הערה|סגנון זה של הכרעה מתאים יותר דווקא לחסידים, ואילו שיטת הגר"א להכריע עפ"י השכל בראיות חלוטות.}}.


ובדורנו כתבו כן [[הרב שלמה קהת הכהן גראס]] שליט"א (מחבר שו"ת שבט הקהתי, ומו"ץ של חסידי בעלז') ב[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1967973&whichpage=3 מאמר נוקב כנגד ספר 'הגאון' - הובא ב'בחדרי חרדים']; וכן האדמו"ר מנארול ב[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2001997&whichpage=&forum_id=771 מכתב - הובא ב'בחדרי חרדים']; וכן ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23647&st=&pgnum=140 כרם חב"ד (גיליון 4 עמ' 188 ואילך)]; ובמאמר [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1969436&forum_id=771 'ועוד על הגאון, תלמידיו והחסידות' הנ"ל - מתוך 'בחדרי חרדים']; וכן ב[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90#cite_note-2 חב"דפדיה בערך: 'הגאון מוילנא']; ועוד.</ref>.
יש מגדולי בעלי החסידות שכתבו שהתנגדות הגר"א נבעה מכך ש[[עדים]] נאמנים [[עדות|העידו]] בפניו עדויות לא מדוייקות<ref>בעל התניא, ב[[http://www.daat.ac.il/daat/vl/igrottnia/igrottnia04.pdf איגרת הנ"ל] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=113 עמ' צו]{{מקור|, ד"ה ובאמת אנו)}} כתב על הגר"א: "...ונגמר הדין אצלו על פי גביית עדות רבים וכן שלמים, המוחזקים בכשרות לאדם הרואה לעיניים... שנתאמת לו על פי עדים נאמנים בעיני כבודו". וכן נמצא אצל מקצת מחכמי החסידים בדורנו (ראה ב[[שיחה:רבי אליהו מוילנא#פרטים שהסתרתי מהפסקה התנגדותו לחסידות - הסבר לעריכתי|דף השיחה]]).</ref>, אך לא ברור אם לדברים יש בסיס היסטורי<ref>יש הטוענים שהאיגרת הנ"ל בהערה הקודמת - מזוייפת ואין לייחסה לבעל התניא (הרב דוד קמנצקי, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=781 ישורון חלק כ עמ' תשפז] הערה 7; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46427&st=&pgnum=778 שם חלק כא עמ' תשעח] הערה 10). וראה עוד בהערה לעיל. בנוסף, העדויות אליהם מתייחסים האדמו"רים הנ"ל בהערה הקודמת, לא הוזכרו באף אחד מהכרוזים כנגד החסידות (ראה ב[[שיחה:רבי אליהו מוילנא#פרטים שהסתרתי מהפסקה התנגדותו לחסידות - הסבר לעריכתי|דף השיחה]]).</ref>.


ויש שהוסיפו<ref>כן הובא ב[[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/15.pdf מעיינותיך גיליון 15] (עמ' 20-21) מסיכום ראש ישיבת 'תומכי תמימים' בשם [[הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]] מבוסטון (ונדפס ג"כ ב[http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:Vbp3gc8m1OsJ:http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=58032&Word=&gilayon=3119&mador=+%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6'%D7%99%D7%A7+%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90+%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90&hl=iw&ct=clnk עיתון 'הצופה']).
יש שאמרו שהתנגדות הגר"א לחסידות העמידה אותה על המסלול הישר ואמיתי של תורת ה' והצילה אותה מליפול לבור חתחתים<ref>[[רבי ברוך אפשטיין]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48315&st=&pgnum=81 מקור ברוך ח"ג דף תריט.]) בשם האדמו"ר ה[[צמח צדק]] מ[[חסידות חב"ד|חב"ד]]. אך רבים פִקפקו בייחוס הדברים לצמח צדק, ראה במאמר [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 'מקור ברוך' - מקור הכזבים] (לחוקר הרב יהושע מונדשיין מחב"ד); ובמאמר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49203&st=&pgnum=189 רבי יחיאל מיכל אפשטיין וה'צמח צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך'] (מאת הרב איתם הנקין, ובין דבריו הביא עוד מגדולי ישראל שכתבו דברים דומים).</ref>.
אך ב[[שיחה:רבי אליהו מוילנא#לאריאל ביגל נ"י|דף השיחה]] הובא שיש לפקפק אם אכן דברים אלו יצאו מפי הרב סולובייצ'יק, כפי שניכר למעיין.</ref> כי הגר"א ראה שהחסידות מתפשטת במהירות רבה, וזה גרם לו לחשוש שמדובר ב"[[מעשה שטן]]", כי [[קדושה]] כובשת ומתפשטת לאט{{דרוש מקור}}.


יש מי שאמר שהתנגדות הגר"א לחסידות העמידה אותה על המסלול הישר ואמיתי של תורת ה' והצילה אותה מליפול לבור חתחתים<ref>[[רבי ברוך אפשטיין]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48315&st=&pgnum=81 מקור ברוך ח"ג דף תריט.]) בשם האדמו"ר ה[[צמח צדק]] מ[[חסידות חב"ד|חב"ד]]. אך רבים פִקפקו בייחוס הדברים לצמח צדק, ראה במאמר [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 'מקור ברוך' - מקור הכזבים] (לחוקר הרב יהושע מונדשיין מחב"ד); ובמאמר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49203&st=&pgnum=189 רבי יחיאל מיכל אפשטיין וה'צמח צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך'] (הרב איתם הנקין).</ref>.
== מופתים וגילויים ==


== מופתים וגילויים ==
התנגדותו לגילויים מן השמים - ר' הקדמת רבי חיים מוולוז'ין לספרא דצניעותא ועין אי"ה ברכות ח"א עמ' 18 (פ"א אות לה).
התנגדותו לגילויים מן השמים - ר' הקדמת רבי חיים מוולוז'ין לספרא דצניעותא ועין אי"ה ברכות ח"א עמ' 18 (פ"א אות לה).


שורה 201: שורה 226:


מספרים שהיה בא שְׂלָו לגר"א כמו לאמוראים – אגרות הראי"ה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, ח"ב עמ' קסח
מספרים שהיה בא שְׂלָו לגר"א כמו לאמוראים – אגרות הראי"ה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, ח"ב עמ' קסח
== מתלמידיו ==
== מתלמידיו ==
* [[רבי חיים מוולוז'ין]], נחשב לגדול תלמידיו<ref>על דרכו כתלמיד הגר"א - ר' ב[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=8834&q= עלון 'שבת הראי"ה' (גליון 43)].</ref>, הקים את [[ישיבת וולוז'ין]] שהייתה ישיבה מרכזית באירופה, וכתב את הספר [[נפש החיים]]<ref>הספר מהוה, בין היתר, פולמוס ומענה לטעונים וסברות שונות של שיטת [[תנועת החסידות|החסידות]] לסוגיה.</ref>.
* [[רבי חיים מוולוז'ין]], נחשב לגדול תלמידיו<ref>על דרכו כתלמיד הגר"א - ר' ב[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=8834&q= עלון 'שבת הראי"ה' (גליון 43)].</ref>, הקים את [[ישיבת וולוז'ין]] שהייתה ישיבה מרכזית באירופה, וכתב את הספר [[נפש החיים]]<ref>הספר מהוה, בין היתר, פולמוס ומענה לטעונים וסברות שונות של שיטת [[תנועת החסידות|החסידות]] לסוגיה.</ref>.
* [[רבי שלמה זלמן מוולוז'ין]]<ref>ר' אודות בספר 'תולדות אדם'.</ref> - אחיו של רבי חיים מוולוז'ין.
* [[רבי שלמה זלמן מוולוז'ין]]<ref>ר' אודות בספר 'תולדות אדם'.</ref> - אחיו של רבי חיים מוולוז'ין.
* [[רבי מנחם מנדל משקלוב]] - שימש את הגר"א בשתי שנותיו האחרונות, ועמד בראש עליית תלמידי הגר"א ל[[ארץ ישראל]].
* [[רבי מנחם מנדל משקלוב]] - שימש את הגר"א בשתי שנותיו האחרונות, ועמד בראש עליית תלמידי הגר"א ל[[ארץ ישראל]].
* [[רבי ישראל משקלוב]]- מחלוצי עלית תלמידי הגר"א, התיישב בצפת. בעל ספר [[פאת השולחן]] בענייני [[מצוות התלויות בארץ]].   
* [[רבי ישראל משקלוב]]- מחלוצי עלית תלמידי הגר"א, התיישב בצפת. בעל ספר [[פאת השולחן]] בענייני [[מצוות התלויות בארץ]].   
* [[רבי הלל משקלוב]]<ref>יש המפקפקים על היותו '[[תלמיד]]' הגר"א {{מקור|('הגאון', ח"א עמ' 376 הערה 50, ד"ה "עוד אחד")}}. יצויין שדברים אלו נוגעים לוויכוח אודות הספר 'קול התור' ולמעמדו של רבי הלל משקלוב ב[ראש- ???] עליית תלמידי הגר"א לצפת, שאלה שמחבר ספר 'הגאון' {{מקור|(ח"ב עמ' 766 ד"ה "יש לציין")}} התחמק מעסוק בה, אך דעתו ניכרת מעצם השמטתו של הספר הרי שהשמטה זו מהוה התערבות גסה בדיון, שכן שבמידה והספר אוטנטי - אין לך סילוף גדול למשנת הגר"א,, ובפרט לחלקה הגאולי, בהעלימך משנה שלימה שהותיר הגאון {{מקור|(ר' שם, ח"ג עמ' 883)}}, מחמת שאיננו מקובל בקרב מגזרים מוסיימים בדורנו.</ref> - לפי מסורת משפחתו{{דרוש מקור}} עמד בראש עליית תלמידי הגר"א ל[[צפת]] ואחר כך ל[[ירושלים]] ב־1808, צאצאיו היו ממייסדי שכונות ירושלים שמחוץ לחומות.
* [[רבי הלל משקלוב]]<ref>יש המפקפקים על היותו '[[תלמיד]]' הגר"א {{מקור|'הגאון', ח"א עמ' 376 הערה 50, ד"ה "עוד אחד"|כן}}. יצויין שדברים אלו נוגעים לוויכוח אודות הספר 'קול התור' ולמעמדו של רבי הלל משקלוב ב[ראש- ???] עליית תלמידי הגר"א לצפת, שאלה שמחבר ספר 'הגאון' {{מקור|ח"ב עמ' 766 ד"ה "יש לציין"|כן}} התחמק מעסוק בה, אך דעתו ניכרת מעצם השמטתו של הספר, שהרי השמטה זו מהוה התערבות גסה בדיון, שכן שבמידה והספר אוטנטי - אין לך סילוף גדול למשנת הגר"א, ובפרט לחלקה הגאולי, בהעלימך משנה שלימה שהותיר הגאון {{מקור|ראה שם, ח"ג עמ' 883|כן}}, מחמת שאיננו מקובל בקרב מגזרים מסויימים בדורנו.</ref> - לפי מסורת משפחתו{{דרוש מקור}} עמד בראש עליית תלמידי הגר"א ל[[צפת]] ואחר כך ל[[ירושלים]] ב־1808, צאצאיו היו ממייסדי שכונות ירושלים שמחוץ לחומות.
* [[רבי יצחק אייזיק חבר]] - מחבר הספר "פתחי שערים", באור לקבלת ה[[אר"י]] ולספר [[עץ חיים]].  
* [[רבי יצחק אייזיק חבר]] - מחבר הספר "פתחי שערים", באור לקבלת ה[[אר"י]] ולספר [[עץ חיים]].  
* [[רבי מנשה מאיליא]] <ref>יש המפקפקים על היותו '[[תלמיד]]' הגר"א {{מקור|('הגאון', ח"א עמ' 375-376 והערה 50)}}.</ref> - מחבר ספר "אלפי מנשה"<ref>'''רבי מנשה מאיליא''' היה גאון מופלא, בעל השגות נפלאות, ומקורי מאד בדרכו ובחידושיו. עסק רבות בתחומים מגוונים כבלשנות ומדעים. ר' אודותיו ב[[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=9434&q= עלון 'שבת הראי"ה' גליון 54].</ref>
* [[רבי מנשה מאיליא]]<ref>יש המפקפקים על היותו '[[תלמיד]]' הגר"א {{מקור|'הגאון', ח"א עמ' 375-376 והערה 50|כן}}.</ref> - מחבר ספר "אלפי מנשה"<ref>'''רבי מנשה מאיליא''' היה גאון מופלא, בעל השגות נפלאות, ומקורי מאד בדרכו ובחידושיו. עסק רבות בתחומים מגוונים כבלשנות ומדעים. ר' אודותיו ב[[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=9434&q= עלון 'שבת הראי"ה' גליון 54].</ref>
* רבי מנחם מנדל מלובלין<ref>ר' אודותיו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20308&pgnum=377 ישורון ח"ד עמ' שסה] ואילך.</ref> - מחבר ספר '[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30719&st=&pgnum=1&hilite= תמים יחדיו]' וחברו של [[רבי אברהם בן הגר"א]]
* רבי מנחם מנדל מלובלין<ref>ר' אודותיו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20308&pgnum=377 ישורון ח"ד עמ' שסה] ואילך.</ref> - מחבר ספר '[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30719&st=&pgnum=1&hilite= תמים יחדיו]' וחברו של [[רבי אברהם בן הגר"א]]


== חיבוריו ==
== חיבוריו ==
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הגר"א]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הגר"א]]}}
{{מפרשי השולחן ערוך}}
{{מפרשי השולחן ערוך}}


== לקריאה נוספת ==


לספרי הגר"א ותורתו - ראה בכותרת '[[רבי אליהו מוילנא#חיבוריו|חיבוריו]]'


==== תולדות הגר"א וחקר שיטתו ====


== לקריאה נוספת ==
==== ספרי הגר"א ====
{{ערך מורחב|ערך=[[כתבי הגר"א]]}}
==== תולדות הגר"א וחקר שיטתו ====
* ר' שמואל יוסף פיין מווילנה, '''קריה נאמנה''', חלק שני<ref>באותו כרך.</ref> פרקים ח-י<ref>ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36927&st=&pgnum=159&hilite= מהדורת תר"כ עמ' 126] ואילך; וב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=188&hilite= מהדורת תרע"ה, עמ' 136] ואילך.</ref>
* ר' שמואל יוסף פיין מווילנה, '''קריה נאמנה''', חלק שני<ref>באותו כרך.</ref> פרקים ח-י<ref>ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36927&st=&pgnum=159&hilite= מהדורת תר"כ עמ' 126] ואילך; וב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=188&hilite= מהדורת תרע"ה, עמ' 136] ואילך.</ref>
* רבי יהושע העשיל {{מקור|(בן אליהו זאב)}} לוין מוילנא, '''עליות אליהו'''<ref>נדפס בוילנא בשלוש מהדורות: [http://www.hebrewbooks.org/46777 תרט"ז], [http://www.hebrewbooks.org/14220 תרל"א] ו[http://www.hebrewbooks.org/46776 תרל"ד], ונדפס מחדש ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142137& ירושלים תשמ"ט]</ref>
* רבי יהושע העשיל {{מקור|בן אליהו זאב|כן}} לוין מוילנא, '''עליות אליהו'''<ref>נדפס בוילנא בשלוש מהדורות: [http://www.hebrewbooks.org/46777 תרט"ז], [http://www.hebrewbooks.org/14220 תרל"א] ו[http://www.hebrewbooks.org/46776 תרל"ד], ונדפס מחדש ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142137& ירושלים תשמ"ט]</ref>
* רבי שלמה {{מקור|בן אברהם|כן}} מאלצאן, '''אבן שלמה, אדער, תולדות הגאון רבינו אליהו מווילנא''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49286&st=&pgnum=1&hilite= וילנה תרפ"ד]<ref>נגיש גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46703&pgnum=1 קישור נוסף] וב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?13070& אוצר החכמה].</ref>
* רבי שלמה {{מקור|בן אברהם|כן}} מאלצאן, '''אבן שלמה, אדער, תולדות הגאון רבינו אליהו מווילנא''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49286&st=&pgnum=1&hilite= וילנה תרפ"ד]<ref>נגיש גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46703&pgnum=1 קישור נוסף] וב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?13070& אוצר החכמה].</ref>
* הרב ד"ר יצחק אונא, '''רבנו אליהו הגאון מווילנא ותקופתו''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29131&st=&pgnum=1&hilite= ירושלים תש"ז]
* הרב ד"ר יצחק אונא, '''רבנו אליהו הגאון מווילנא ותקופתו''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29131&st=&pgnum=1&hilite= ירושלים תש"ז]
שורה 233: שורה 259:
* [[הרב משה צוריאל]], '''אוצרות הגר"א''', בשתי מהדורות<ref>'''מהדורה ראשונה''' - הוצאת יהדות התורה, בני ברק, ט"ו באב תשנ"ה. '''מהדורה שנייה''' - סדרת 'אוצרות גדולי ישראל', חלק שני - 'אוצרות הגר"א', הוצאת יריד הספרים, ירושלים תש"ס (נגיש ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142818& אוצר החכמה] וב[http://www.hebrewbooks.org/48846 היברו-בוקס]).</ref>
* [[הרב משה צוריאל]], '''אוצרות הגר"א''', בשתי מהדורות<ref>'''מהדורה ראשונה''' - הוצאת יהדות התורה, בני ברק, ט"ו באב תשנ"ה. '''מהדורה שנייה''' - סדרת 'אוצרות גדולי ישראל', חלק שני - 'אוצרות הגר"א', הוצאת יריד הספרים, ירושלים תש"ס (נגיש ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142818& אוצר החכמה] וב[http://www.hebrewbooks.org/48846 היברו-בוקס]).</ref>
* קובץ '''ישורון''' - המדורים המוקדשים לחקר שיטת הגר"א ותולדותיו, [http://www.hebrewbooks.org/20308 כרך ד (אלול תשנ"ח)], [http://www.hebrewbooks.org/20365 כרך ה (אדר תשנ"ט)], [http://www.hebrewbooks.org/20409 כרך ו (אב תשנ"ט)] ו[http://www.hebrewbooks.org/20252 כרך ז (אלול תש"ס)]
* קובץ '''ישורון''' - המדורים המוקדשים לחקר שיטת הגר"א ותולדותיו, [http://www.hebrewbooks.org/20308 כרך ד (אלול תשנ"ח)], [http://www.hebrewbooks.org/20365 כרך ה (אדר תשנ"ט)], [http://www.hebrewbooks.org/20409 כרך ו (אב תשנ"ט)] ו[http://www.hebrewbooks.org/20252 כרך ז (אלול תש"ס)]
* הרב יהודה ליה הכהן מימון, '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155281& תולדות הגר"א]'''<ref>האם זוהי רק מהדורה חדשה של הספר 'הגר"א' (מאותו המחבר)???</ref>, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ס
* הרב יהודה ליה הכהן מימון, '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155281& תולדות הגר"א]''', הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ס
* הרב דב {{מקור|בן הרב דוד צבי|כן}} אליאך, '''הגאון''', ג' כרכים, הוצאת מכון מורשת הישיבות, ירושלים תשס"ב
* הרב דב אליאך, '''הגאון''', ג' כרכים, הוצאת מכון מורשת הישיבות, ירושלים תשס"ב
* הרב ד"ר רפאל ב. שוח"ט, '''עולם נסתר בממדי הזמן'''<ref>ניתוח מחקרי של תורת הגאולה במשנת הגר"א לפרטיה, הדן ביחסו של הגר"א לארץ ישראל, בדרכו בתורת הקבלה, בעליית תלמידיו ארצה, בספר קול התור ובהשפעת הגר"א על הוגים מאוחרים יותר. הספר מבוסס על חיבוריהם של הגר"א ושל תלמידיו בנגלה ובנסתר ועל היכרות מעמיקה עם המחקרים שעסקו בנושאים אלה עד כה (כמה מילים מתוך '[http://www3.openu.ac.il/ouweb/owal/new_books1.book_desc?in_mis_cat=115031 חדש על המדף]').</ref>, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן 2008
* הרב צבי אינפלד, '''תורת הגר"א ומשנת החסידות'''- ליבון נקודות המחלוקת בין הגר"א לבין החסידות.
* הרב אהרן בן ציון שורין, '''קשת גבורים''' חלק ג', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] ירושלים, עמ' 11-16.


==== אסופות דינים לגיבוש משנתו ====
==== אסופות דינים לגיבוש משנתו ====
* '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145124& ביאור מילים נרדפות להגר"א ושילוב ביאורם בפסוקי הנ"ך] - מלוקט מכל ספרי הגר"א בנגלה ובנסתר, ירושלים תש"ז
* '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145124& ביאור מילים נרדפות להגר"א ושילוב ביאורם בפסוקי הנ"ך] - מלוקט מכל ספרי הגר"א בנגלה ובנסתר, ירושלים תש"ז
* [[הרב שריה דבליצקי]], '''זה השולחן''' חלק שלישי, [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142604& בני ברק תשכ"ו], ובתוכו: רשימת נוסחאות הגר"א ב[[תפילה|תפילות]] ו[[ברכה|ברכות]], וכן השוואת מנהגי והנהגות הגר"א ו[[האר"י]]
* [[הרב שריה דבליצקי]], '''זה השולחן''' חלק שלישי, [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142604& בני ברק תשכ"ו], ובתוכו: רשימת נוסחאות הגר"א ב[[תפילה|תפילות]] ו[[ברכה|ברכות]], וכן השוואת מנהגי והנהגות הגר"א ו[[האר"י]]
שורה 243: שורה 273:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
==== ספרים ומאמרים מתורת הגר"א ====
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=150 ספר אדרת אליהו], פירוש הגר"א לתורה, באתר דעת
*[http://www.geocities.com/proptrek/sdrolm01.html סדר עולם רבא עם פירוש הגר״א]
* לקריאה בספר [http://www.kab.co.il/heb/content/view/full/29640 קול התור]
* [http://www.notes.co.il/uripaz/23888.asp'''רוח המושל'''] – '''ביאורי אגדות חז"ל על פי הגר"א''', מאת הרב אהרן פלדמן, ירושלים: הוצאת מכון "יד יוסף", תשנ"ז, 217 עמ'
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20308&st=&pgnum=1 ישורון, אולול תשנ"ח] - מאסף תורני המתמקד ברבנו הגר"א ותלמידיו זי"ע


==== מחקרים במשנת הגר"א ותולדותיו ====


 
* [[הרב אהרן קוטלר]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49167&st=&pgnum=17 ארבע הקדמות הנצרכות לבא בשערי הגר״א נ״ע]  
==== מחקרים במשנת הגר"א ותולדותיו ====
* [[הרב יקותיאל אריה קאמעלהאר]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46719&st=&pgnum=70 דור דעה בתקופות של תסיסות, תנועות ומלחמות בשנות ת״ק - ת״ר]''', עמ' סז-עז
* [[הרב אהרן קוטלר]], [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_49167_17.pdf  ארבע הקדמות הנצרכות לבא בשערי הגר״א נ״ע]  
* ר' בצלאל לנדוי, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shulhan/landoy.htm השולחן ערוך והגר"א] (אתר דעת)
* ר' בצלאל לנדוי, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shulhan/landoy.htm השולחן ערוך והגר"א] (אתר דעת)
* פרופ' אריה מורגנשטרן, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=50&kwd=245 הוא לא בא בהת״ר] - הגאולה במשנת תלמידי הגר״א.
* פרופ' אריה מורגנשטרן, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=50&kwd=245 הוא לא בא בהת״ר] - הגאולה במשנת תלמידי הגר״א.
* י. בן צבי, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/hagra-4.htm הגר"א וניסיונותיו לעלות לארץ-ישראל], כתב-עת "סיני", גיליון ל"ד, תשי"ד, באתר דעת
* י. בן צבי, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/hagra-4.htm הגר"א וניסיונותיו לעלות לארץ-ישראל], כתב-עת "סיני", גיליון ל"ד, תשי"ד, באתר דעת
* רפאל שוח"ט, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/erets-2.htm ארץ ישראל במשנת הגר"א], כתב-עת "המעיין", תמוז תשנ"ח, באתר דעת
* רפאל שוח"ט, ארץ ישראל במשנת הגר"א, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/erets-2.htm (החלק הראשון)] ו[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/erets1-2.htm ההמשך], כתב-עת "המעיין", תמוז תשנ"ח, באתר דעת
* אברהם יערי, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/hagra.htm תלמידי הגר"א והשתרשותם בארץ], כתב-עת "מחניים", ע"ז, טבת תשכ"ג, באתר דעת
* אברהם יערי, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/hagra.htm תלמידי הגר"א והשתרשותם בארץ], כתב-עת "מחניים", ע"ז, טבת תשכ"ג, באתר דעת
*אלי אשד, [http://www.notes.co.il/eshed/45586.asp תוכנית העתיד של הגאון מווילנה]
*אלי אשד, [http://www.notes.co.il/eshed/45586.asp תוכנית העתיד של הגאון מווילנה]
*[http://www.notes.co.il/eshed/56376.asp "הגאון מווילנה והגולם", מאמר של הנס לודויג הלד על נסיונו של הגאון - הניסיון המתועד היחיד הידוע ליצור גולם]
*[http://www.notes.co.il/eshed/56376.asp "הגאון מווילנה והגולם", מאמר של הנס לודויג הלד על נסיונו של הגאון - הניסיון המתועד היחיד הידוע ליצור גולם]
*אריה מורגנשטרן, [http://www.notes.co.il/eshed/47093.asp תעודות חדשות על המגפה שהציתה את המלחמה נגד החסידים בווילנה 1771: כיצד ניהלו ראשי הקהל את המהלך להחרמת החסידים]
*אריה מורגנשטרן, [http://www.notes.co.il/eshed/47093.asp תעודות חדשות על המגפה שהציתה את המלחמה נגד החסידים בווילנה 1771: כיצד ניהלו ראשי הקהל את המהלך להחרמת החסידים]
* שאול שיף, [http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=58119&Word=&gilayon=3136&mador= סוד 'קץ הישועה' בדברי הגר"א] (הצופה)
* הרב איסר זלמן ווייסברג, [http://www.haoros.com/print.asp?kovetz=905&cat=1&what=kovetz קץ הגאולה (ג) - משך הזמן של תקופת "בעתה"] (ומאריך בשיטת הגר"א)
* הרב איסר זלמן ווייסברג, [http://www.haoros.com/print.asp?kovetz=905&cat=1&what=kovetz קץ הגאולה (ג) - משך הזמן של תקופת "בעתה"] (ומאריך בשיטת הגר"א)
* הרב מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6763&CategoryID=1389 הגר"א מחייב לימוד פנימיות התורה]<ref>וראה מאמר מקביל מאותו המחבר (הרב מרדכי מנשה לאופר): [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=835&ArticleID=2909 חובת לימוד פנימיות התורה] (ובו אריכות בשיטת הגר"א).</ref>
* הרב מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6763&CategoryID=1389 הגר"א מחייב לימוד פנימיות התורה]<ref>וראה מאמר מקביל מאותו המחבר (הרב מרדכי מנשה לאופר): [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=835&ArticleID=2909 חובת לימוד פנימיות התורה] (ובו אריכות בשיטת הגר"א).</ref>
* יואל יעקובי, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/7269 המתנחלים הראשונים - בגליון השבוע] (על הגר"א וארץ ישראל), בשבע גיליון 283
* יואל יעקובי, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/7269 המתנחלים הראשונים - בגליון השבוע] (על הגר"א וארץ ישראל), בשבע גיליון 283


{{הערות שוליים|טורים=כן}}


 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5480|מספר שנים=77}}
 
{{מפרשי השולחן ערוך}}
 
 
{{הערות שוליים}}
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{מיון רגיל:אליהו מוילנא}}
{{מיון רגיל:אליהו מוילנא}}
[[קטגוריה:הגר"א|*]]
[[קטגוריה: אחרונים]]
[[קטגוריה: אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
שורה 289: שורה 302:
[[קטגוריה:פרשני המשנה]]
[[קטגוריה:פרשני המשנה]]
[[קטגוריה:פרשני התלמוד הירושלמי]]
[[קטגוריה:פרשני התלמוד הירושלמי]]
[[קטגוריה:מפרשי הזוהר]]
[[קטגוריה:מפרשי ספר יצירה]]
[[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]]
[[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]]
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]
[[קטגוריה:מפרשי המדרש]]
[[קטגוריה:מפרשי המדרש]]

גרסה אחרונה מ־08:54, 24 בפברואר 2019
רבי אליהו ב"ר שלמה זלמן קרמר מווילנא
Gra.jpg

דיוקן המיוחס לגר"א
תאריך לידה ט"ו בניסן ת"פ
רבותיו אביו רבי שלמה זלמן קרמר
תלמידיו רבי חיים מוולוז'ין, רבי שלמה זלמן מוולוז'ין, רבי מנחם מנדל משקלוב, רבי ישראל משקלוב, רבי הלל משקלוב, רבי יצחק אייזיק חבר, רבי מנשה מאיליא

רבי אליהו ב"ר שלמה זלמן קרמר מווילנא המכונה הגאון מווילנא או הגר"א (הגאון רבי אליהו), היה פוסק, פרשן ומקובל בליטא בתקופת האחרונים, מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, בעל השפעה מכרעת על עולם התורה על כל ענפיה. נחשב לסמל ההתמדה והשקדנות. ראש ה"מתנגדים" לתנועת החסידות.

תולדותיו[עריכה]

הגר"א נולד בט"ו בניסן ת"פ לאביו ר' שלמה זלמן קרמר, למדן מופלג ותלמיד חכם גדול. נולד בעיר סלץ שליד בריסק שבליטא שהיתה חלק מהאימפריה הרוסית (ויש אומרים שנולד בווילנא). בגיל 6 התגלה כעילוי, דרש בבית הכנסת הגדול בווילנא דרוש ופלפול עמוק שלמד מאביו. יתכן ולמד מספר חודשים בעיירה קיידאן אצל רבי משה מרגלית (בעל "פני משה" על הירושלמי"), ובגיל עשר כבר למד בעצמו ולא נזקק למורים. נשא לאשה את חנה, שדאגה לפטור את בעלה מן הטיפול במשפחה כדי שיוכל להקדיש את זמנו ללימודיו. אשתו חנה ילדה לו שמונה ילדים, שהמפורסם שבהם הוא רבי אברהם. לאחר מותה נשא את האלמנה גיטל, בתו של ר' מאיר לונץ מקלם.

בגיל צעיר יצא הגר"א ל"גלות" לפולין ולגרמניה, עבר בליסא וברלין, ואולי אף באמסטרדם ואנגליה.

במשך השנים התגורר הגר"א בוילנא, אך סירב בעקביות לכהן במשרה רבנית רשמית (אולי מחשש שתפריע לו בלימודיו). למרות זאת, קהילת וילנא נתנה לו הקצבה חודשית קטנה למחייתו, וגם אותה היה נוהג לחלק לעניים, עד שאנשי הקהילה החליטו להעביר את הכסף ישירות לידי אשתו(דרוש מקור).

הגר"א התפרסם מאוד בהתמדתו העצומה. בנו מעידים כי נהג במשך כל חייו לישון שעתיים בלבד ביממה[1], כשכל עִתותיו מסורים אך ורק ללימוד תורה. תלמידו רבי חיים מוולוז'ין תיאר, כי כאשר עינתה אותו קושיה בלימודו לא היה מכניס אוכל לפיו במשך ימים רצופים, ומראהו היה כחוש ומעונה עד שמצא את התשובה לשאלתו(דרוש מקור).

נפטר בחול המועד סוכות, י"ט בתשרי תקנ"ח ונקבר בוילנא.

דרך לימודו[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה. בקצרה: מחסיר צדדים חשובים בדרך לימודו, כגון פרשנות המשנה שלא כביאור התלמוד, שיטתו בהגהותיו, ועוד ועוד.

הגר"א דגל בלימוד על דרך הפשט[2], התנגד ללימוד בשיטת הפלפול החריף[3], והעדיף לימוד מסודר של מרכז הסוגיה בכללה ושיטות הראשונים[4], מתוך נתינת עדיפות וקדימות להבנה מעמיקה הבאה מתוך ההיקף הרחב של המקורות[5] (ואף היה בעצמו בעל בקיאות וידענות רחבת היקף בלתי-מצויה אפילו אצל חכמים גדולים אחרים[6]). ומאידך, הדגיש מאד – באורחותיו ובהדרכותיו – את חשיבות ההבנה, התבוננות והדייקנות[7], ושלל בקיאות שִטחית אשר כוחה בציטוט בלבד[8]. שיטתו נותנת דגש - בעִקביות - על החיבור בין לימוד הגמרא ללימוד הכרעת ההלכה, ושוללת את ההפרדה ביניהם[9]. גם בביאוריו לשולחן ערוך הקפיד הגר"א לציין תמיד למקורות הראשוניים של ההלכה[10], ופעמים רבות מדובר במקורות חדשים שלא הביאו קודמיו[11]. כן מסופר שבבית מדרשו הקטן למדו גמרא עם הפרשנים: רש"י, רי"ף, ורא"ש ללא כל פלפול(דרוש מקור).

הגהות ותיקוני נוסח[עריכה]

בהגהותיו, הן לגמרא, הן לתוספתא, הן למדרשים והן לזוהר ושאר ספרי חכמת הנסתר, מצויים שינויי גרסאות רבים[12]. תלמידו, רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל, מעיד (בהקדמתו לספרא דצניעותא[13]) שלכל תיקון גִרסה בספרי הנסתר היו בידי הגר"א ראיות רבות מאד, ולעיתים הגיע מספרם למאה וחמישים!...

יש הטוענים, שאת מרבית שינויי הגרסאות, ככל הנראה, ביצע הגר"א שלא על פי כתבי יד, אלא עפ"י הבנתו בסוגיה[14] ובהִתבסס על בקיאותו המופלגת בספרות התלמודית והתורנית לגווניה השונים[15]. ובדיעבד, רבות מהגהותיו נמצאות כקולעות לגרסאות הקיימות בכתבי יד ועדי נוסח עתיקים ומדוייקים(דרוש מקור)[16]. מאידך, יש הטוענים שישנן עדויות והוכחות[17] שבידי הגר"א היו גם כתבי יד, והם סייעו בידו לבירור הנוסחה המדוייקת[18].

יש הטוענים שהגהות רבות של הגר"א בתוספתא, ספרי ושאר ספרות חז"ל, שורשן בגישתו להתאים את הגרסה שלהם לדברי התלמוד הבבלי[19]

דרכו בפסיקת ההלכה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

שיטת הפסיקה של הגר"א, כהמשך טבעי לכל דרך לימודו, היתה לקרב את הכרעת ההלכה למקורותיה הראשוניים, דהיינו להכריע תמיד כפי היוצא מסוגיית הגמרא[20], לחזור למנהגי התלמוד שבטלו במרוצת הדורות (גם אם הפוסקים לימדו עליהם זכות[21] או שבטל טעמם[22]), וכן נמנע ממנהגים שונים שנוספו במהלך הדורות כשאין להם מקור איתן בגמרא ובשאר דברי חז"ל[23].

דרכו של הגר"א "שלא לשאת פנים בהוראה"[24] (יש שתלו זו בגדולתו וגאונותו הייחודית של הגר"א[25] ויש שאמרו שזו דרך הלימוד לכל[26]), ופעמים רבות חולק על הכרעת השולחן ערוך והרמ"א[27] ועל הנהגות האר"י הקדוש[28]. יתכן ודרך זו (לחלוק על דברי הפוסקים), היא שהביאה לתדמיתו לפוסק חדשן(דרוש מקור).

מן הדברים שכתבו בני הגר"א בהקדמתם לביאורו לשולחן ערוך אורח חיים[29], אנו למדים שבכוונתו של אביו היה לחבר מעין "שולחן ערוך חדש": "שתיים זו שמעתי מפיו הקדוש והטהור שלא הסכימה עִמו דעת קונו, ולא עשה. לעת זקנתו שאלתיו פעמים רבות מדוע לא נסע לארץ הקדושה ולא ענני, וכן הבטיח לי שיעשה פסקי הלכות מארבעה טורים בדעה מכרעת לכתוב רק דעה אחת הישרה בעיני חכמתו, בראיות חזקות ועצומות שאין להשיב עליהן."

סדרי הלימוד[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

שיטת הגר"א - בהדרכותיו והנהגותיו - על קביעות הרצף בלימוד תורה, על חזרות, על זמני הלימוד של חלקי התורה השונים, ועוד.

חכמת המוסר ותיקון המידות במשנתו[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה. בקצרה: להגר"א יש משנה שלימה ביחס לנושאים אלו, בעיקר בפירושו למשלי ובספר 'אבן שלמה'.

הגר"א כמקובל[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

על פי עדותו של רבי חיים מוולוז'ין בהקדמתו לפירוש הגר"א ל"ספרא דצניעותא", עוד לפני הגיעו לגיל שלוש עשרה החל הגאון לברוא "גולם" אבל פסק באמצע מפני שמנעוהו מן השמים.

לפי המסופר בספר קול התור(דרוש מקור), בראש השנה שנת הת"ק החל הגאון בעיסוק גלוי בתורת הנסתר. הוא חשף את שיטתו בעניין הגאולה על פיה בשנה זו מתחיל בוקרו של ה"יום הששי" של העולם, בו יש להתחיל את ההכנות לקראת השבת בה תהיה הגאולה השלמה. חשבון זה מסתמך על דברי הגמרא במסכת סנהדרין (דף לח ע"ב) על פיה סך כל ימי העולם עד לגאולה השלמה ששת אלפים שנה. הגאון החשיב כל אלף שנים כיום אחד, על פי הפסוק "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור" (תהלים צ,ד), ומכאן ששנת חמשת אלפים וחמש מאות לבריאת העולם היא בוקרו של היום השישי. כשם שההלכה קובעת שיש להשכים ביום ששי ולהכין את צורכי השבת כך על פי דברי הגאון יש להתכונן ל"שבת" של העולם באופן מעשי החל מ"בוקרו של היום הששי". לפי חשבון זה התברר כי שנת הקמת המדינה שנת תש"ח לאלף השישי אכן מעוגנת באותו מדרש "חמישית עמד על רגליו" שהרי 5/12 מחמש מאות שווה ל-208 כך שאם נוסיף 208 לבוקרו של היום השישי (שנת 500 לאלף השישי) נקבל 708 שהיא שנת ה'תש"ח. יתר על כן תלמידיו מציינים כי יום כ' בעומר הוא יום מיוחד כי בו נמצא הצרוף הקבלי יסוד שבתפארת. היום ה-20 בספירת העומר יוצא תמיד בה' באייר יום הקמת המדינה.

הגאון זיהה את שורש נשמתו כניצוץ מנשמת משיח בן יוסף שתפקידו להכין את התשתית החומרית בבניין הארץ בדרך הטבע לפני ביאת משיח בן דוד(דרוש מקור).

יחסו לחכמות החול[עריכה]

על פי עדות תלמידיו והספרים שנכתבו מפיו, הגר"א היה בעל ידע מקיף בחכמות החול, ויש אומרים שאף עודד את לימודם‏[30], ועם זאת התנגד ללימודי פילוסופיה. להלן סקירה קצרה על התחום.

דעת הגר"א על לימוד חכמות החול[עריכה]

תלמידי הגר"א מעידים שהגר"א ראה חשיבות וערך בלימוד חכמות החול. רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א, מביא (בהקדמתו ל'פאת השולחן', ד"ה ומצידה ביאור ארוך; - מובא להלן בהרחבה) בשם רבו: "כל החכמות נצרכים לתורתנו הקדושה[31] וכלולים בה[32]."

דברים דומים, אך חדים וחריפים יותר, נוכל למצוא בהקדמה לספר "אוקלידוס" המתורגם לעברית על ידי רבי ברוך (בן יעקב) שיק משקלוב, (האג תק"ם), בה מספר המתרגם[33]:

"והנה בהיותי בק"ק (- קהילת קודש) וילנה המעטירה, אצל הרב אצל הרב המאור הגאון הגדול מ"ו (- מורנו ורבנו) מאור עיני הגולה החסיד המפורסם כמוה"ר אלי' נר"ו (- הגר"א), בחודש טבת תקל"ח, שמעתי מפיו כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדים יחד...
וצִווה לי (- הגר"א) להעתיק מה שאפשר ללשוננו הקדוש מחכמות [החול][34], כדי להוציא בולעם מפיהם[35] וישוטטו רבים ותרבה הדעת[36] בין עמנו ישראל."

יש מי שפִקפק אם דברים אלו יצאו מפי הגר"א, והטיל חשש שהדברים לא הובנו ע"י השומע כדבעי, ובפרט שהכותב היה קרוב – במידת מה – לתנועת ההשכלה[37], אך דעתו לא התקבלה אצל החוקרים (בין החילוניים ובין התורניים[38]) ובקרב תלמידי החכמים‏[39], עד שיש שראו בעצם העלאת הפִקפוק – הבלתי-מבוסס לדעתם – צנזורה פסולה של דברי הגר"א כשאינם מתיישבים עִם ההשקפות המקובלות במגזרים מסויימים בדורנו[40], ובפרט שרבי ברוך משקלוב הוחזק לטהור וכשר בעיני שלמי אמוני ישראל ושנים מנכדיו היו מגדולי ישראל: המשכנות יעקב והקרן אורה, שהעריצו את סבם[41]. ויש מי שציין שאף שאין הגר"א חתום על דברים אלו, מ"מ יש לזכור שהם נִדפסו כשמונה עשרה שנים קודם פטירת הגר"א, ועצם העובדה שהגר"א, בניו, תלמידיו וצאצאיו, לא ראו בשום מקום למחות על דברים אלו[42], ומקצתם אף העתיקום לספריהם[43], מעידה שאין בהם אפילו שמץ פסול[44].

כמו כן, רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלאב זצ"ל (בהסכמתו לספר 'מלחמות היהודים' בתרגומו של קלמן שולמן, ח"ב וילנה תרכ"ג), מעיד:

"כבר מודעת מאנשי אמנה יראי ה', שרבנו הגדול קדוש ה' הגאון החסיד, כחד מקמאי דקמאי, מרנא ורבנא אליהו ז"ל [- הגר"א] מווילנה הִשתוקק שספרי החכמות הנצרכים להבנת דברי קודשם של רבותינו הקדושים חכמי התלמוד ז"ל וחִדותם, במקומות רבים, יועתקו לשפת קודשנו, והפציר את הרב החכם, היקר והמפורסם, מוהר"ר ברוך שקלאווער ז"ל שיעתיקם ככל אשר תשיג ידו.
וכן שמעתי מפורש מפה קדוש, דודי, הגאון החסיד מוהר"ר חיים ז"ל מוולוז'ין, שרבנו ז"ל הנ"ל אמר לבנו, הרב הגדול מוהר"ר אברהם ז"ל, שהוא משתוקק להעתק החכמות מלשונות אחרות ללשון הקודש, ולהעתקת היוסיפון, של ידו נוכל לבוא אל מטרת כוונתם של רבותינו ז"ל בתלמוד ובמדרשים, בדברם במקומות רבים בענייני ארץ קודשנו ובית מקדשנו ותהלוכות שרי קודשנו בימי קדם ההם."

גם ביחס לדברים אלו יש מי שהעלה חשש מסויים, שכן המו"ל, – על אף היותו ירא שמים ושומר מצוות, – היה מחבורת המשכילים, אך ציין שדברים אלו הולמים את המקובל וידוע בשם הגר"א בקרב תלמידיו[45].

גם בספר 'קול התור' (פרק ה, חלק ב - שער באר שבע, אות יב) הובא בשם הגר"א:

"נודע למשגב, שרבנו… עסק הרבה גם בחקירת סגולות הטבע מחקרי ארץ, לשם השגת חכמת התורה ולשם קידוש השם בעיני העמים ולשם קירוב הגאולה[46]. עוד מצעירותו הראה נפלאות בכל שבע החכמות והִרבה לבקש.
גם ציווה לתלמידיו ללמוד כמה שאפשר בשבע החכמות של מחקרי ארץ גם כדי להרים את חכמת ישראל על-פי חכמת התורה בעיני העמים, על-פי הכתוב 'כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים'. ובזה יהיה עליונות ישראל הרוחנית, ועל-פי הכתוב: 'לתתך עליון על כל הגויים, אשר עשה לתהילה ולשם ולתפארת'...
ומפה לאוזן אמר לנו הרבה פעמים: מה עושים תופשׂי התורה שלנו בעד קידוש השם כמו שעשו הקדמונים מגדולי ישראל, שרבים מהם קידשו שם שמים על ידי ידיעתם המרובה בחקירת מצפוני הטבע מנפלאות הבורא יתברך שמו, אשר גם רבים מחסידי האומות העלו על נס את חכמת ישראל חכמי התורה, אנשי הסנהדרין, תנאים ואמוראים, וכו' ובדורות המאוחרים רבנו הרמב"ם, ובעל התוספות יום טוב ועוד, אשר הִרבו לקדש שם שמים בעיני הגויים על ידי חכמתם במחקרי ארץ."

הגר"א תמך בלימוד חלק מהמדעים, בעיקר המדעים הריאליים[47]. ישנם הטוענים(דרוש מקור) כי הוא ביקש מתלמידיו, שכל אחד יהיה בקיא לפחות בתחום חול אחד.

הדרכותיו לסדרי לימוד חכמות החול[עריכה]

בקיאותו של הגר"א בחכמות הטבע[48][עריכה]

בני הגר"א ותלמידיו מעידים במקומות רבים על ידיעתו המפליאה של הגר"א במתמטיקה, הנדסה, ביולוגיה, אסטרונומיה, גאוגרפיה, בלשנות ומוזיקה, כמו כן חיבר ספר בגאומטריה (חוט המשולש), ויש האומרים שכתב ספר זה בשעה ששהה לצרכיו בבית הכסא(דרוש מקור). סיפורים רבים ואגדות מופלאות נִקשרו לשמו, על גדלותו ובקיאותו בתחומי אלו, שעלתה על שאר חכמי אותו דור, חוקריו ומדעניו.

הגר"א עסק רבות בחקירת מדעי הטבע, כפי שמספר עליו תלמידו רבי ישראל משקלוב (פאת השולחן, הקדמה, ד"ה ומצידה ביאור ארוך):

"כה אמר, כל החכמות נצרכים לתורתנו… וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם והזכירם: חכמת אלגעברע (- אלגִברה) ומשולשים והנדסה וחכמת מוזיקה… וביאר איכות כל החכמות, ואמר שהשיגם לתכליתם, רק [ב]חכמת הרפואה - ידע חכמת הניתוח והשייך אליה, אך מעשה הסמים ומלאכתן למעשה רצה ללמדם מרופאי הזמן וגזר עליו אביו הצדיק שלא ילמדנה, כדי שלא יבטל מתורתו כשיצטרך ללכת להציל נפשות[49] כשידע לגמרה[50]. וכן חכמת הכישוף… וידעה, רק היה חסר לו מעשה העשבין וכל גמר מעשיה, מפני שהם ביד הגויים הכפרים[51] לא היה יכול ללמוד גמר מעשיה מרוב מפנקותו."

יש הטוענים(דרוש מקור), שלמרות עיסוקו במדעי הטבע ודעותיו החיוביות ביחס ללימודם, לא היה מודע לתגליות המדעיות הגדולות של העת החדשה, וזאת בהסתמך על דבריו בביאורו לספרא דצניעותא שהעולם מרובע[52], ואת דברי הירושלמי והזוהר שמשמעותם שונה הוציא מפשוטם.

דִקדוק[עריכה]

פילוסופיה[עריכה]

הגר"א ראה בחכמת הקבלה את מרכז הכובד של אמיתת חכמת התורה[53], ובשל תפיסתו זו התנגד מאד לחכמת הפילוסופיה[54]. וכה אמר (אבן שלמה, פרק יא סעיף ד, מהדורת וילנא תר"ן, עמ' 100):

"בזכות שמתרחקים מאותן העוסקים בלימוד פילוסופיה א-להית, לימודית וטבעית[55], יזכו לעתיד לבוא לאור ד'."

כמו כן, מביא רבי ישראל משקלוב זצ"ל בהקדמתו לספר פאת השולחן (סוף דף ה.):

"ועל חכמת [ה]פילוסופיה אמר שלמדהּ לתכליתה, ולא הוציא ממנה רק ב' דברים טובים, והם השבעים כוחות שבאדם[56]... ועוד דבר אחד, והשאר צריך להשליכה החוצה."

יחסו לחכמי ישראל שהלכו בדרך הפילוסופיה[עריכה]

על אף התנגדותו של הגר"א לפילוסופיה, לא זִלזל הגר"א בחכמי ישראל שנמשכו אחריה, ובכמה מקומות אף מביא הגר"א מדבריהם[57]. יש שציינו בהקשר זה, שהגר"א טרח במציאת מקורות לכל פרט מדברי המורה נבוכים (ח"ג פנ"ב) המפורסמים שהביא הרמ"א (בתחילת השו"ע): "שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז, ח) הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים"[58].

יש המעידים שכשבאו למחות בפני הגר"א שיעור בספר מורה נבוכים (ההולך בדרך הפילוסופיה) אמר בחֳרי-אף[59]: "מי יעיז לדבר נגד כבוד הרמב"ם וספרו (- מורה נבוכים), אשר מי יתנני ואהיה עמו במחיצתו בגן עדן[60]" (ספר עליות אליהו[61], מהדורת וילנה תרט"ז, דף יח. בהערה, בשם עד ראיה - הרב ישראל גורדון זצ"ל).


מאידך בביאור הגר"א לשולחן ערוך (יו"ד סי' קעט ס"ק יג), נמצאו לשונות חריפים מאד על הרמב"ם:

"הרמב"ם... נמשך אחר הפילוסופיה ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר. אבל כבר הכו אותו על קדקודו שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמ' על פי שמות וכשפים ... והפילוסופיה היטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן, וח"ו איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם אלא כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות לא פנימיות של בעלי הפילוסופיה שהם חיצוניות אלא של בעלי האמת".

גם על דברי הרמ"א (יו"ד רמו, ד) שלימוד החכמות נקרא אצל חז"ל "טיול בפרדס" כתב בביאור הגר"א (שם אות יח[62]):

"אבל לא ראו את הפרדס לא הוא ולא הרמב"ם. ולשון הרב [- הרמ"א] אינו מתוקן שאם זהו פרדס היאך אמר אבל לא כו' אין לך קיבול שכר יותר מזה כמ"ש (סוכה כח א וב"ב קלד א) דבר קטן הוויות דאביי ורבא דבר גדול וכו'."

יש שפקפקו על יחוס דברים אלו (בשני המקומות) לרבנו הגר"א זצ"ל, והעידו בשם רבי מנשה מאיליה זצ"ל שזייפן (מעובדי בית הדפוס) – שרבי מנשה הכירו – הכניס דברים אלו לביאור הגר"א ולא יצאו מקולמוסו של הגר"א[63]. מאידך רבי יצחק מאלצאן זצ"ל (בהערתו לספר אבן שלמה, פרק יא, סי' ד, הערה ג[64]) מעיד ששמע מ'איש אמונים' שכן נמצא בכתב יד קודשו של רבנו הגר"א, וכ"כ בעוד ספרים[65].

מוזיקה[עריכה]

הגר"א (מובא בשמו בהקדמה לפאת השולחן) כאשר שיבח את חכמת המוסיקה אמר: "כי רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדיה. ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה... כמה ניגונים וכמה מידות הביא משה רבנו עליו השלום מהר סיני, והשאר מורכבים בתורה שבעל פה המצויה בידינו".

יחסו לתנועת ההשכלה[עריכה]

היו שראו ביחסו האוהד כלפי לימודי חול את הסיבה להתפשטות תנועת ההשכלה בליטא יותר מבפולין החסידית(דרוש מקור). טענה זו הופרכה לחלוטין במחקרים מקיפים שנערכו בשנים האחרונות(דרוש מקור).

גדלותו[עריכה]

שקידתו[עריכה]

במוצאי יום הכיפורים היה הגר"א ממשיך לצום עוד כמה שעות תוך כדי לימוד תורה(דרוש מקור). זאת על פי מאמר חז"ל (שבת פח. ; תנחומא בראשית סי' א; ילקוט שמעוני תהלים רמז תתיא; ועוד. רמוז ג"כ ברש"י בראשית א, לא): "מאי דכתיב, ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימים, ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". כלומר קיומו של העולם תלוי בלימוד תורה בלתי פוסק(דרוש מקור).

רעיון זה עמד גם בבסיסה של הישיבה ישיבת וולוז'ין שהקים תלמידו, ר' חיים(דרוש מקור).

  • עוד מספר הגר"ח מוואלז'ין על הגר"א: "והעולה על כולם הן הן גבורותיו ונוראותיו כי לא הראה את נפשו טוב רק בעמלו אשר עמל בחכמה ובדעת ובכשרון ואחר רב יגיעותיו וכאשר חסו עליו מן השמים ונתגלו לו מעיינות החכמה רזין דרזין נסתרין דסתרין זו היה אצלו מתת אלקים וזולת זה נפשו לא רצה בם אף כי רצו למסור לו מן השמים בלא שום עמל ויגיעת בשר רזין וסתרין עליוני עליונין על ידי מגידים מארי דרזין ושרי התורה לא נשא עיניו לזה עמו היתה וריחקה כי שמעתי מפיו הקדוש שפעמים רבות השכימו לפתחו כמה מגידים מן השמים בשאלתם ובקשתם שרוצים למסור לו רזין דאורייתא בלא שום עמל ולא הטה אזנו אליהם כלל ואחד מן המגידים הפציר בו מאד עם כל זה לא הביט אל מראהו הגדול וענה ואמר לו איני רוצה שתהיה השגתי בתורתו ית"ש על ידי שום אמצעי כלל וכלל רק עיני נשואות לו ית"ש מה שרוצה לגלות לי וליתן חלקי בתורתו ית"ש בעמלי אשר עמלתי בכל כחי הוא ית"ש יתן לי חכמה מפיו דעת ותבונה שיתן לי לב מבין וכליותי יעשו כשתי מעיינות ואדע כי מצאתי חן בעיניו ואיני רוצה אלא ממה שבתוך פיו וההשגות על ידי המלאכים המגידים ושרי התורה אשר לא עמלתי ולא חכמתי אין לי בהם חפץ".

הגר"א בראי הדורות[עריכה]

ראה בעלון שבת הראי"ה גליון 55

מדברי גדולי ישראל על הגר"א[עריכה]

החזון איש כתב[66]: "אנו מתייחסים אל הגר"א בשורה של משה רבינו ע"ה, עזרא ע"ה, רבינו הקדוש, רב אשי, הרמב"ם הגר"א, שנתגלה תורה על ידו כקדוש מעותד לכך, שהאיר במה שלא הואר עד שבא ונטל חלקו, והוא נחשב כאחד מן הראשונים, ולכן חולק עליהם בכמה מקומות בתוקף עוז מדרגתו, ברוח הקודש, בחסידותו ובגודל תכונתו וביגיעתו ובבקיאותו בעיון העמוק בכל התורה המצויה עתה בידינו, אי אפשר כלל לצייר את אפשרותם".

מורשתו[עריכה]

"... ועל אף היותו אבי הזרם הליטאי, שיטת הלימוד המקובלת בישיבות הליטאיות כיום שונה מדרכו"[67].

ארץ ישראל והגאולה במשנתו ובמעשיו[עריכה]

ארץ ישראל במשנתו[עריכה]

עלייתו לארץ ישראל[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

ידוע כי הגאון ניסה בעצמו לעלות לארץ ישראל, ואף כתב לבני משפחתו אגרת מהדרך, שהתפרסמה אחר כך בשם "עלים לתרופה", ובה כתב בין היתר שהוא הולך ל"ארץ חמדת ישראל וחמדת ה', שכל עליונים ותחתונים תשוקתם אליה". אולם, ניסיונו זה לא צלח והוא נאלץ לשוב על עקבותיו לאחר שהגיע להולנד.

קיימת אי-הסכמה לגבי השנה בה ניסה הגר"א לעלות לארץ. ד"ר אריה מורגנשטרן(דרוש מקור) טוען כי הנסיון היה בסביבות שנת תקל"ח, על פי מסמכים של הקהילה היהודית בהולנד, אולם יש המפקפקים אם אכן הכוונה במסמכים לגאון[68]. לטענתם, ניתן להוכיח מדקדוקים בלשון האיגרת כי ניסיון זה היה לכל המוקדם באמצע חורף שנת תק"כ ותוך שנים בודדות מאז, כאשר הגאון היה בערך במחצית שנותיו[69] (כלומר, בגיל ארבעים וקצת). בספר 'קול התור'(דרוש מקור) מופיעה מסורת כי הוא ניסה לעלות לארץ בשנת תקמ"ב.

לפי המסופר ב'קול התור'(דרוש מקור), הגר"א ביקש לחדש את היישוב היהודי בארץ, להפריח את שממותיה של ארץ ישראל, וליצור בה זן של אנשים חכמים ומוסריים שקרא לו "אנשי אמנה", ולסלול בזאת את בואו של המשיח, כי האמין שהמשיח אמור להופיע בשנת הת"ר (- ???), בהכריזו: "קול התור נשמע בארצנו" (שיר השירים ב, יב)

לשם כך שידל את תלמידיו לעלות לארץ שהייתה בחורבנה, ומינה לעמוד בראשם את רבי הלל משקלוב, ואכן 14 מתלמידיו עלו בראש שיירה לצפת ולירושלים בתחילת המאה ה-19, 11 שנה לאחר מותו, ומצאו בה כשלושים יהודים. בעקבותיהם עלו קבוצות נוספות בעשרות השנים שלאחר מכן.

הגאולה במשנת הגר"א[עריכה]

ראה עלון שבת הראי"ה (גליון 57) - קץ הגאולה, ותהליכי 'אתחלתא דגאולה' במשנתו

חבלי משיח וייסורים בתהליך הגאולה במשנת הגר"א - ר' עלון שבת הראי"ה (גליון 58)

משנת הגאולה בקרב תלמידי הגר"א - שבת הראי"ה (גליון 60)

תלמידי הגר"א שעסקו במימוש משנת הגאולה של רבם - שבת הראי"ה גליון 62; המשך - מעשי 'אתחלתא דגאולה' מתוך הקודש - שבת הראי"ה (גליון 63)

ספר קול התור[עריכה]

ערך מורחב - קול התור


התנגדותו לחסידות[עריכה]

ערך מורחב - ההתנגדות לחסידות

הגר"א התנגד לחסידות וראה אותה כמינות‏[70], ככת ותנועה‏[71] המגלה פנים בתורה שלא כהלכה‏[72]. בשנת תקל"ב מופיעה חתימת הגר"א על חרם קהילת וילנה נגד החסידות. בשנת תקמ"א הטיל הגר"א פעם נוספת חרם על החסידות. במסגרת החרם הורה לשרוף בפומבי את הספר "צוואת הריב"ש"(דרוש מקור). מקובל[73] שהגר"א אף סירב לפגוש את רבי מנחם מנדל מוויטבסק (בעל פרי הארץ) ותלמידו רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא ואדמו"ר המייסד של חסידות חב"ד), אך יש הטוענים שמקור שמועה זו בטעות‏[74].

ניתן לסווג את סיבות התנגדותו של הגר"א לתנועת החסידות לכמה נימוקים [מרכזיים][75]:

  1. היחס בין הבורא לעולמו. הגר"א כתב על החסידות: "דור מה רמו עיניו[76], ומילין לצד עילאה ימללו[77]: אלה אלהיך ישראל[78] כל עץ וכל אבן, והם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה בפסוק 'ברוך כבוד ה' ממקומו' (יחזקאל ג, יב), ובפסוק 'ואתה מחיה את כולם' (נחמיה ט, ו)". מדברים אלו נראה שהגר"א התנגד בחריפות לתפיסת החסידות את המושגים הקבליים: "צמצום" ו"העלאת ניצוצות"[79], וראה בה אפיקורסות גמורה[80].
  2. מרכזיות תלמוד תורה. הגר"א ותלמידיו ראו את לימוד התורה כמצווה הגדולה ביותר, וביקרו בחריפות את החסידות שביכרה[81] את התפילה, רגשי הדבקות וקיום המצוות על פני לימוד תורה[82]. יש הטוענים[83] שבזה איימה החסידות על התשתית של היהדות - בעיני הגר"א ותלמידיו - בהעמידה את הרגש לפני השכל[84], בנוסף לחשש שמדובר בתנועה משיחית פרנקיסטית חדשה שקמה על היהדות (וראה להלן).
  3. מתפרדים לאגודות נפרדות. הגר"א התנגד לפרישת החסידים לקהילות עצמאיות נפרדות, המשנות את נוסח התפילה ומנהגים נוספים[85]. יתכן לשער שדברים אלו הגבירו את החשש שמדובר בתנועה של משיחיות שקר כשבתי צבי ודומיו[86].
  4. דקדוק הלכה. בקרב תלמידי הגר"א מובאות טענות קשות כנגד [חלק מ]החסידים המזלזלים בקיום חלק מהמצוות, בדקדוק בפרטי גדריהן ובהקפדה על הדיוק בזמני קיומן, בנימוקים "רוחניים" ו"תורניים"[87]. סביר שגם ביקורת זו ינקו מרבם הגר"א‏[88].

ויש שהוסיף[89] כי הגר"א ראה שהחסידות מתפשטת במהירות רבה, וזה גרם לו לחשוש שמדובר ב"מעשה שטן", כי קדושה כובשת ומתפשטת לאט(דרוש מקור). אך אין להשערה זו בסיס היסטורי‏[90].

יש מגדולי בעלי החסידות שכתבו שהתנגדות הגר"א נבעה מכך שעדים נאמנים העידו בפניו עדויות לא מדוייקות[91], אך לא ברור אם לדברים יש בסיס היסטורי[92].

יש שאמרו שהתנגדות הגר"א לחסידות העמידה אותה על המסלול הישר ואמיתי של תורת ה' והצילה אותה מליפול לבור חתחתים[93].

מופתים וגילויים[עריכה]

התנגדותו לגילויים מן השמים - ר' הקדמת רבי חיים מוולוז'ין לספרא דצניעותא ועין אי"ה ברכות ח"א עמ' 18 (פ"א אות לה).

תפיסתו שתורת האר"י ז"ל איננה מ'גילויים' - ר' מכתב בעל התניא לחסידיו בווילנה,

מספרים שהיה בא שְׂלָו לגר"א כמו לאמוראים – אגרות הראי"ה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, ח"ב עמ' קסח

מתלמידיו[עריכה]

חיבוריו[עריכה]

ערך מורחב - ספרי הגר"א


מפרשי השולחן ערוך
מפרשי ארבעת חלקי השו"ע הגהות הרמ"א

באר הגולה • באר היטב • ביאור הגר"א • כנסת הגדולה • ברכי יוסף • הגהות רבי עקיבא איגר • טורי זהב (ט"ז) • ערך לחם • אמרי ברוך • שי למורה

מפרשי חלק אורח חיים מגן אברהם • מחצית השקל • פרי חדש • שערי תשובה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • ביאור הלכה • כף החיים • אשל אברהם • לבוש התכלת ולבוש החור • אליה רבה ואליה זוטא • ארצות החיים • מור וקציעה • מאמר מרדכי • דעת תורה • נחלת צבי • פתח הדביר • לבושי שרד


מפרשי חלק יורה דעה שפתי כהן (ש"ך) • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • רבי עקיבא איגר • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • לבוש עטרת זהב (לבוש) • חוות דעת • בית הלל • דעת תורה • דרכי תשובה • תפארת למשה • שפת אמת • דעת קדושים • לבושי שרד


מפרשי חלק אבן העזר חלקת מחוקק • בית שמואל • אבני מילואים • פתחי תשובה • חידושי הרי"ם • לבוש הבוץ והארגמן (לבוש) • חוות דעת • בית הלל • ערוגת הבושם • דגול מרבבה • רבי עקיבא איגר • עזר מקודש • בית מאיר • מחצית השקל


מפרשי חלק חושן משפט ספר מאירת עיניים (סמ"ע) • שפתי כהן (ש"ך) • קצות החושן ומשובב נתיבות • נתיבות המשפט • פתחי תשובה • אורים ותומים • לבוש עיר שושן (לבוש) • תרומת הכרי • שער משפט • גליון מהרש"א

לקריאה נוספת[עריכה]

לספרי הגר"א ותורתו - ראה בכותרת 'חיבוריו'

תולדות הגר"א וחקר שיטתו[עריכה]

אסופות דינים לגיבוש משנתו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

מחקרים במשנת הגר"א ותולדותיו[עריכה]

הערות שוליים

  1. ↑ הקדמת בניו לביאור הגר"א על השולחן ערוך.
  2. ↑ ראה אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצו-קצח; ספר 'הגאון', לרב דב אליאך, הוצאת מכון 'מורשת הישיבות', ירושלים תשס"ב, ח"א פרק יד - תורת אמת הייתה בפיהו, עמ' 414-429,448-449; וכן בח"ב עמ' 359,364.
  3. ↑ ראה קריה נאמנה (מהתדורת תער"ה, ח"ב, עמ' 146-148); אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצ, קצז-קצח, ועוד; וכן במקורות המובאים בהערות הבאות.
  4. ↑ ראה בספר 'אישים ושיטות', מאת הרב שלמה יוסף זוין, בפרק על הנצי"ב (מהדורה תשיעית, הוצאת בית הלל, ירושלים עמ' 18), שכתב על תלמידו המובהק של הגר"א וממשיך דרכו, רבי חיים מוולוזין:
    "ר' חיים הוציא את לימוד התורה מן הצִמצום אל המרחב, ומן צדי-הדרכים אל הפשטות והישרות.
    המרחב כיצד? נוהגים היו הרבה מלומדי התורה להתכווץ בדִקדוקים של 'כלומר' ברש"י, עִם 'ודו"קים' שבמהרש"א. (להוציא, כמובן, מהכללה, ביחידי סגולה וגדולי הדור אין הכתוב מדבר). ודאי עם כל התבוננות בדבר נראה שבכל 'כלומר' בא רש"י ומזהיר שלא נכשל בפירוש לכאוריי. ודאי המהרש"א הוא ספר נפלא ולשונו מדוקדקת מאד... אבל הצִמצום בלשונות בודדים ובמשפטים יחידים והדיוקים בפרטים שונים מערפלים על היקף הסוגיה בכללה.
    ר' חיים הורה ללמוד את הסוגיה עם שיטות הראשונים. התמצית של כל סוגיה מקנה לַלומד את בהירות העניינים הנידונים, ולא עוד אלא שהפרטים מתבהרים אף הם מבלי שיהיה צורך להתעכב עליהם בייחוד.
    והפשטות כיצד? המפולפלים החריפים היו נוהגים להשתעשע בחידודים של קושיות ותירוצים, היו מקשרים חבל בחבל ונימא בנימא, ויוצרים מיני המצַאוֹת מסובכות, אבל אינם מיישרים דרך בסוגיה עצמה.
    בא ר' חיים והקים ישיבה לפי דרכו של רבו הגדול, הגר"א. לא קושיא ותירוץ הם הקובעים, ולא פִלפולים מחודדים הם הדרך. ההבנה הישרה של הסוגיה היא המטרה, והחיפוש אחרי האמת, – לא אחרי החריפות, –היא השאיפה".
    (וע"ע שם, בהמשך הדברים, שהביא דוגמאות שונות לביסוס דבריו. ההדגשות אינן במקור). וראה דיון על דרך לימודו של הגר"א בפורום 'עצור כאן חושבים'.
  5. ↑ וכך כתב הרב יעקב משה חרל"פ (במכתבו לרגל הוצאת מסכת ביצה של מכון הלכה ברורה ובירור הלכה): "...ואולם עדיין היתה הסכנה קרובה וצפויה, שלא תבלע החכמה את הידיעה, לעזוב את השינון ואת הבהירות ולהשתקע בענפים בלי השורשים. על כן יד ה' הייתה על אליהו, הוא רבנו הגר"א ז"ל, ש...סלל דרך ונתיב, בייחוד בחיבורו על השולחן ערוך, איך להבין כל דין ממקומו ובהיקפו הרחב, הוא אשר לימד דעת, בינה והשכל, כי כל מיצר וכיווץ מוח באים רק לרגלי חוסר ההקפה הרחבה ואי העמידה על רחבי האופקים, והיא המביאה לחסרון החכמה והתבונה. והורנו שא"א להקשיב יפה לדיבור אחד מן התורה בלתי אם שיהיה נקשב מכל התורה כולה... ועוררנו על השינון והחזרה..." וראה בספר אוצרות הגר"א (מהדורת תש"ס, עמ' קצד) ובספר 'הגאון' (ח"א עמ' 429-433,440-442). וראה בהערה לעיל מדברי הרב ש.י. זוין.
  6. ↑ מחותנו בעל חיי אדם כותב עליו כך: "כל התורה היה ערוך לפניו כשלחן ערוך, עד שאם היו שואלים אותו איזה דבר, היה עונה תוך כדי דיבור". וראה אסופת מקורות רבים בספר 'הגאון' ח"א פרק ד - עמלו בתורה, עמ' 119,121-122, פרק ה - כל רז לא אניס ליה, עמ' 142-157,161, פרק יב - תל תלפיות, עמ' 357-362,366-368); ועוד.
  7. ↑ בולטת אצל הגר"א נתינת תשומת לב מֵרבית לדיוק בכל מרכיבי המקורות ולשונותיהם, כדברי הרב רפאל קצנלבוגן (במאמרו הנדפס בסוף ספר 'מקורי הרמב"ם לרש"ש'): "...הופיע אור הגר"א, אשר החזיר העטרה ליושנה, והראה שבכח תיבה אחת לחדש חידושים מופלאים, מה שאין בכחו של הפלפול והחידוד לחדשם בעמודים שלמים. הגר״א חידש את ספירת האותיות שבחורה: במקרא, במשנה, בגמרא, ברש"י ובתוספות, וגם — נוסף על אלו — בשולחן ערוך - בארבעה חלקיו, בלשון המחבר, בעל המפה ונושאי כליהם: מגן אברהם וט"ז באורח-חיים, ש"ך וסמ"ע בחושן המשפט, בית שמואל וחלקת מחוקק באבן העזר." וראה עוד להלן.
  8. ↑ ראה בספר 'הגאון', ח"א עמ' 147-151,159-163,433-437. וכן מסופר אודות הנהגותיו באופן אישי - שם עמ' 121-122,127-129, ועוד.
  9. ↑ ראה הקדמות תלמידו רבי חיים מוולוז'ין לשנות אליהו, לביאור הגר"א על השולחן ערוך ולפירוש הגר"א על ספרא דצניעותא (לציטוטים חלקיים מהקדמות אלו, בעניין חיבור לימוד הגמרא עם לימוד ההלכה, ראה קונטרס 'עץ החיים', נדפס בסוף ספר 'נפש החיים' במהדורת הרב יששכר דוב רובין, ב"ב תשמ"ט, אות לג-לה, עמ' תכד-תכו), וכן בדברי רבי חיים במקומות נוספים (בקונטרס 'עץ חיים' הנ"ל, אות מג, עמ' תכז; שם אות נד, עמ' תכט; ועוד). ראה בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', לר' בצלאל לנדוי, הוצאת מפעל 'תורה מציון', ירושלים תשל"ח, פרק שִשי - מקור ההלכה, עמ' ע, עט-פ, ובהערות שבעמ' פ-פה. (וכן במוזכר בשמו בהערה הבאה). וכן ראה בספר אוצרות הגר"א (מהדורת תש"ס, עמ' קצח-קצט) ובספר 'הגאון' (ח"א עמ' 421; ח"ב, פרק כב - אליבא דהלכתא, עמ' 677-681, וכן עמ' 795).
  10. ↑ ראה קריה נאמנה (שם עמ' 153 מס' 74 ועמ' 159 הערה 6); ובקובץ ישורון ח"ד (אלול תשנ"ח) עמ' תשמט. וכן ראה סדרת דוגמאות בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' עד-עח; וע"ע במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת. להרחבה נוספת ראה בפסקה דרכו בפסיקת ההלכה.
  11. ↑ ראה הקדמת בני הגר"א לביאורו לשולחן ערוך אורח חיים: "...ומר אבא הגאון זצלל"ה, בחיבורו זה, הראה את מקורן כל תיבה ותיבה היא גמרא מפורשת בבלי או ירושלמי או רש"י או תוספות, מה שלא שיערו מרן ה'בית יוסף' וכל קדמונינו..." (מובא בפורום 'אוצר החכמה').
  12. ↑ וראה בספר 'קריה נאמנה' (לר' ש.י. פיין, שם עמ' 160 הערה 8).
    דיון באופי הגהותיו, מהותם ונוסחם - ראה בפורום 'עצור כאן חושבים'; פורום 'ספרים וסופרים' ופורום 'אוצר החכמה'.
  13. ↑ ודבריו הובאו בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' קיח הערה 20; ועוד.
  14. ↑ וכך כותב רבה של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן זצ"ל (שו"ת בית מרדכי, ח"ב סי' מא ענף א, ד"ה הגר"א לא השתמש): "הגר"א לא השתמש, כנראה, בהגהותיו לתלמוד בבלי, בתיקוני לשונות וגִרסאות בכתבי יד ובדפוסים ישנים. הרבה מהגהותיו הגיה מעומק הבנתו בלשון ובסוגיה". ור' בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', פ"ח הערה 30 שהביא דברים דומים מגדולים נוספים, וע"ש [וכן במקורות המצויינים בהערה להלן] שהשיג עליהם מכמה הוכחות שהיו לגר"א כתבי יד (וכדלהלן). מאידך, עמדת הרב דֹב אליאך בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1186-1188, שעל אף שישנן הוכחות על כתבי יד שהיו לפני הגר"א, מ"מ עיקר הגהותיו לא נעשו מהם, אלא מהוכחות וראיות מסוגיות אחרות, זו גם החוקר עמנואל אטקס(דרוש מקור) כמובא במאמר באתר דעת.
    יש לציין, לדברים דומים ב'מעליות' גיליון טו (עמ' 33 הערה 7), שם הובא ציטוט משו"ת חתם סופר (או"ח סי' קא ד"ה ועיינתי במס') שכתב: "ועיינתי במס' סופרים שלפנינו ואיננו כמ"ש הגאון מו"ה אלי' זצ"ל אלא הוא הגיה כרצונו כדרכו זצ"ל..." והוסבר שם שכוונתו שהגהות הגר"א אינן נוסחה אחרת שהייתה לו בגמרא (מכב יד וכד'), אלא פירוש הן לכל דבר.
  15. ↑ ראה בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1185-1186, שהביא מכמה מקורות שהגהות הגר"א נעשו עפ"י ראיות ממקומות אחרים. וראה מה שהובא בפנים, לעיל, מדברי רבי חיים מוולוזין, שעל כל הגהה בספרי נסתר היו להגר"א ראיות רבות ממקומות אחרים. ראה במאמר מאתר דעת (המוזכר בהערה הקודמת) המביא כן בשם החוקרים עמנואל אטקס(דרוש מקור) ול. גינבורג(דרוש מקור).
  16. ↑ הדברים נלקחו מהערך על הגר"א בוויקיפדיה, אך עדיין לא נמצא מקורם.
  17. ↑ למשל, ממקומות שהגר"א הוסיף פרק שלם על הנוסח שלפנינו (בתוספתא פרה ונגעים), דבר שאין אפשרות לדעת אלא מכת"י (צוקרמאנדל, מובא בספר 'הגאון החסיד מוִילנא, עמ' קיד).
  18. ↑ הרב בצלאל לנדוי ז"ל בספרו 'הגאון החסיד מוִילנא', פרק ח - משנתו שלֵמה, עמ' קח, קיד-קטו, ובהערות 28-31, עמ' קכ-קכב. (אגב, מה שהובא שם, הערה 30, בשם הגרי"א הרצוג זצ"ל, נדפס לאחר מכן בשו"ת היכל יצחק אה"ע ח"א סי' יא, וזה לשונו: "מכאן ראיה שהגר"א ז"ל ראתה עינו משו"ת וחידושיו של הרמב"ם ז"ל יותר מהידוע לנו. ומכאן מקור לחוקרים לחפש בכת"י הרמב"ם ז"ל בשו"ת וחידושים על הש"ס ואפשר שימצאו. ואני שמעתי מאבא מארי ז"ל כשהייתי עדיין ילד קטן בלאמזא עיר מולדתי שבעברו דרך בריטניא שמע שמצאו חתימת יד הגר"א ז"ל בפנקס הספריה הבודלינית באוקספורד, וכדאי לדרוש הדבר". '''אולם''', בספר 'הגאון', ח"ב, סוף הערה 28 בעמ' 775, כתוב: "ואכן מאז נדרש הדבר ע"י כמה, אבל לא מצאו מאומה. כגון, הג"ר אברהם גורביץ, ראש ישיבת גייטסהד, שסיפר לי, כי לפי בקשתו, ערכו אוצרי הספרייה באוקספורד חיפוש מדוקדק אחר החתימה, והעלו חרס בידם".) ראה בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 771-776, שג"כ הביא מקורות שלפני הגר"א היו כתבי יד.
  19. ↑ ראה בקובץישורון ח"ה (אדר תשנ"ט) עמ' תקז ואילך; הרב שלמה אבינר במאמרו כנגד שיטת הרבדים(דרוש מקור); וכן בפורום 'אוצר החכמה'; ועוד.
  20. ↑ ראה מה שליקט בזה הרב משה צוריאל בספר 'אוצרות הגר"א', מהדורת תש"ס, שער ה' עמ' קנג-קנד.
  21. ↑ ראה קריה נאמנה (שם עמ' 153 פסקה 74).
  22. ↑ קריה נאמנה שם. וראה בפורום 'אוצר החכמה' גבי אכילת שום שבת, ושם ציינו למקורות נוספים, ובראשם המאמר 'דברי הגר"א על גזירות חז"ל' (הרב אפרים קירשנבוים), מתוך: ישורון גיליון יח עמ' תתצד ואילך.
  23. ↑ נציין כמה דוגמאות:
    1. הגר"א נמנע מלברך "הנותן ליעף כח", כי ברכה זו לא נזכרה בתלמוד (תוספות מעשה רב, ברכות השחר, ס"ק ב, בשם רבי יעקב כהנא; - מובא בספר אוצרות הגר"א, שם שער ד עמ' קמה ציון 1, וכן בשו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סי' כה אות ב).
    2-4. הגר"א ברך על טלית קטן "להתעטף בציצית" (ולא "על מצות ציצית" כנוסח הרמ"א או"ח סי' ח סעיף ו); וכן בקריאת מגילה לנשים לא שינו מנוסח הברכה של הגברים המופיע במסכת סופרים (פרק יד ה"א, ושלא כפסק הרמ"א או"ח סי' תרפט סעיף ב); וכן בעשרת ימי תשובה לא חתם את ברכת שים שלום במילים "עושה השלום" (אוצרות הגר"א, שם עמ' קמו ציון 8).
    5. הגר"א נמנע מלענות "ברוך הוא וברוך שמו" בחזרת הש"ץ (ראה בשו"ת יביע אומר ח"י או"ח סי' נה אות יז; יחוה דעת ח"ד סי' ט; תשובות והנהגות ח"א סי' פט עמ' סח), דבר שנוסד ע"י הרא"ש (טור או"ח קכד).
    6. נהג לקרוא את כל חמשת המגילות מתוך הקלף ולברך עליהן (ביאור הגר"א או"ח תצ, ט), כפי המופיע במסכת סופרים (פרק יד ה"א, ושלא כדברי הרמ"א (או"ח סוף סי' תצ).
    ועוד עשרות (ואולי מאות) מקומות.
  24. ↑ ראה שו"ת חוט המשולש (לרבי חיים מוולוז'ין) ח"א סוף סי' ט: "...וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר"א נ"ע מווילנא. שלא לישא פנים בהוראה (וכו') [אף להכרעת רבותינו בעלי השו"ע]." (דברים אלו הובאו בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' עמ' רעח; קונטרס 'עץ החיים', נדפס בסוף 'נפש החיים' מהדורת ב"ב תשמ"ט, אות נז, עמ' תל-תלא, [וע"ש אות נד-נו]; ספר אוצרות הגר"א שם עמ' קנד; ספר 'הגאון' ח"ב עמ' 696 [וע"ש בהערה], ועמ' 718; ועוד).
  25. ↑ ידועים דברי החזון איש בקובץ אגרות (ח"א סימן לב): "אנו מתיחסים להגר"א בשורה של משה רבנו ע"ה, עזרא ע"ה, רבינו הקדוש, רב אשי הרמב"ם הגר"א שנתגלה תורה על ידו, כקדוש מעותד לכך, שהאיר במה שלא הואר עד שבא ונטל חלקו - והוא נחשב כאחד מן הראשונים, ולכן חולק עליהם בכמה מקומות בתוקף עוז, וגם על הרי"ף והרמב"ם הוא חולק ומדרגתו ברוח הקדש, בחסידותו ובגודל תבונתו, וביגיעתו ובבקיאותו, בעיון העמוק בכל התורה המצויה עתה בידינו, אי אפשר כלל לצייר את אפשרותם". וכן בספרו (- חזון איש או"ח סי' יג מכתב ב) כתב אגב דיון הלכתי: "...וכל שכן אם הדבר יצא מפי הגר"א, שהוא כאחד מן הראשונים, אשר ניתן לו רשות לחלוק על הראשונים". ראה בספר 'הגאון' (ח"א עמ' 49; ח"ב עמ' 690-691,693-695,700-701,708-709,715) שהביא ציטוטים רבים מגדולי ישראל נוספים שכתבו כן.
  26. ↑ ראה מה שליקט בזה בספר 'הגאון' (ח"ב עמ' 705-706,709-713,716-718; ח"ג עמ' 1316) מקורות רבים מדברי חכמי הדורות מבית מדרשו של הגר"א.
  27. ↑ ראה קובץ אגרות חזון איש (ח"א סימן לב הנ"ל) ביחס לגר"א: "...כן לא יתכן לתמוה עליו למה יחלוק על השולחן ערוך, והלא מקומות שחולק הגר"א על הכרעת השולחן ערוך המה למאות". ראה בספר אוצרות הגר"א (שם שער ה, עמ' קנה-קסג) שהביא מאות דוגמאות למקומות שהגר"א חולק על השולחן ערוך והרמ"א (חלקן, בהסתמך על הספר 'פסקי הגר"א', לרבי צבי הירש למפרט, וילנא תרל"ה (- שנת מלא כף נחת) ותרס"ב (- תרס"ב-תרס"ד).
  28. ↑ ראה בספר אוצרות הגר"א, שם עמ' קסג-קסד, שכתב: "מו"ר הרב שריה דבליצקי רשם בספרו 'זה השולחן' ח"ג עמ' לה] שִשים ושִבעה חילוקי מנהגים בין הגר"א והאר"י ז"ל, הריני להביא כאן עשרה לדוגמא..."
  29. ↑ מהדורת שקלוב, תקס"ג.
  30. ↑ ראה בהרחבה במקורות שבהמשך הדברים.
    מאידך, יש הטוענים שהגר"א התנגד ללימוד לימודי חול, כפי שכותב פ.א.: "ובעניין עיסוקו של הגר"א בלימודי חול... מתעלמים מכל מיני מקורות, כגון מה שכתב בשמו תלמידו רבי פנחס מפלאצק בספר כתר תורה באריכות בגנות לימודי חול, וכן מה שמובא בשו"ת יד אליהו(דרוש מקור) (תלמיד הגר"ח) שהגר"א למד לימודי חול רק בבית הכיסא, וצווה לא ללמוד שום חכמה מלבד דקדוק. ...וכתב הגר"א בפירושו על משלי(דרוש מקור) שחכמות חיצוניות הם כמו ילדי נכרים וגורמים לעבוד עבודה זרה. ולמה תלמידו רבי חיים מוואלאז'ין לא הכניס שום לימודי חול לישיבה הגדולה?"
  31. ↑ ראה באנציקלופדיה תלמודית (כרך טו, ערך 'חכמות חיצוניות', טור נז) ובספר 'הגאון' (עמ' 605 הערה 31) שהביאו כמה מקורות מקבילים לדברי הגר"א, על ההכרח ללמוד חכמות להבנת התורה.
    [יש להעיר, שמה שכתב בספר 'הגאון', שם, בהמשך דבריו, בשם החזו"א זצ"ל, איננו עניין כלל לדברי הגר"א, שכן החזו"א מדבר על חישובים הנִדרשים ספציפית ללמוד עניין מסויים בתורה, ואילו דברי הגר"א נאמרו על "כל החוכמות", שהרחבתן מחכימה את האדם ומאפשרת לו להשכיל ברזי תורה ובתעלומות חכמת התורה, וכעין דברי הגר"א המובאים להלן, ש"כפי מה שיחסר לאדם משארי חכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות מחכמת התורה", והיא השקפה עמוקה ומופלאה על גדלות חכמת התורה, ואכמ"ל. דברים ברוח זו כתב בספר אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצח ואילך. ובפתיח דבריו כתב: "וראוי להוסיף כאן שהגר"א לא ראה בלימוד החכמות רק אמצעי שימושי בכדי לקיים מצוות התורה, אלא הוא היה סבור כי ע"י כך אפשר להעמיק בסתרי תורה". וע"ע אגרות הראי"ה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירשלים תשמ"ה, ח"א עמ' מב; וכן בספר 'משנת רבי אהרן' [קוטלר זצ"ל], ח"א עמ' יד (מובא בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 958 סוף הערה 14). וראה להלן בדברי רבי אברהם שמחה מאמצ'יסאב זצ"ל, שמשמעותם הפשוטה, כהבנת ספר הגאון, וי"ל.
  32. ↑ לגבי חציו השני של המשפט (שכל החוכמות כלולות בתורה), כבר ציינו (ראה בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' ריח הערה 2; אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' רטז ואילך; וכן בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 603-605) שהדבר מופיע כבר בהקדמת הרמב"ן לפירושו על התורה ובמקורות נוספים, - בהרחבה.
  33. ↑ מובא בספר 'עקבי הצאן' (לראי"ה קוק זצ"ל, מהדורת מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ז, עמ' קכט הערה 19); במאסף 'כנסת ישראל'; וכן בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' (עמ' ריז, ור' להלן שהטיל ספק בשמועה זו); בספר 'הגאון' (ח"ב עמ' 596); במאמר 'הכרת האנטומיה הגניטלית – מפתח להבנת חז"ל' (הרב ד"ר מרדכי הלפרין, הערה 1); באנציקלופדיה תורנית 'דעת'; במאמר 'פרקים בפתולוגיה בתלמוד ובנושאי כליו' (מהרב פרופ' אברהם שטינברג); ועוד רבים.
  34. ↑ אגב, כאן מקור מפורש שמותר ללמוד את חכמת החול בלשון הקודש, ואין איסור בדבר (ולא כשמועות מפורסמות שבדבר זה מטמא את לשון הקודש).
  35. ↑ עפ"י ירמיהו נא, מד.
  36. ↑ עפ"י דניאל יב, ד. יתכן שבדברים אלו מצוי רמז שהדבר קשור לתהליך הגאולה, וכפי שמשמע בספר קול התור, כמובא להלן.
  37. ↑ ר' בצלאל לנדוי, 'הגאון החסיד מוִילנא', פרק י"ז - לרקחות וטבחות, עמ' ריז, ובהערות 15-16 עמ' רכה-רכו.
  38. ↑ למשל ראה בספר אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' ריד שכתב שא"א לפקפק בנאמנות עדות זו, שנדפסה עוד בחיי הגר"א, ע"ש. וראה להלן
  39. ↑ ראה עדות הרב בנימין שלמה המבורגר באתר דעת: "לי אישית נזדמן לשמוע מפי הרב וולבה, בכ"ח אדר א' תשל"ו, ביקורת על הספר הנ"ל בנושא חכמות חיצוניות. הרב ציטט את אחד מגדולי הדור, שהאמור בספר ההוא שהגר"א לא ביקש שיתרגמו את אוקלידס ללשון הקודש, אינו נכון. ויש מסורת ודאית שהגר"א אכן ביקש זאת". וראה דברי פרופ' זאב לב ז"ל: "לפני שנים יצא ספר של סופר דוגל, על הגאון מוילנא. ספר זה זכה בשבחים גדולים. גם בני קיבל כמה עותקים כמתנת בר-מצווה. בקשתי מבני לגנוז את הספר משום שהמחבר השמיט במתכוון פרקים על התנהגותו של הגר"א לחסידות וגם השקפותיו של הגאון על לימודים כגון הנדסה, מתמתיטקה, ומקצועות אחרים. השמטות פרקים חשובים אלו מסלפים את דמותו של הגאון מוילנא. כשהרציתי את דעתי למו"ר הגר"י קמצנקי זצ"ל ענה לי שטוב עשיתי. אסור להעלים דברים מהותיים וחשובים כאלו. סילוף כזה הוא גם מעין שקר". וראה בהערות לעיל שבספרים רבים (של תלמידי חכמים וגדולי תורה) הובאו הדברים הנ"ל מהקדמת אוקלודס.
  40. ↑ ראה כרם חב"ד, גליון 4, עמ' 155 הערה 8; וכן בתגובה בגליון 'כפר חב"ד'. וראה דיון בנושא זה ב'פורום הישיבות'.
  41. ↑ ר' בגיליונות חב"ד הנ"ל. וכ"כ בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 600-601 הערה 20 ע"ש.
  42. ↑ ובפרט, בכותבם על בקיאותו בכל החכמות, היה ראוי להם למחות בדברים ששמו בפיו.
  43. ↑ הכוונה לספר 'עליות אליהו' (מאת הגרי"ה לוין ז"ל, הוגהּ ע"י הרד"ל ורבי אברהם שמחה מאמצ'יסלאב, הערה כד) ,וכן לדברי רבי יוסף שאול נתנזון זצ"ל, אב"ד לעלוב ומחבר שו"ת שואל ומשיב, בספרו 'דברי שאול' , ולרבי יעקב הלוי ליפשיץ (מגדולי הלוחמים בתנועת ההשכלה ונאמן ביתו של רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, קול דודי, ורשא תרס"א עמ' 66); ועוד. ור' המצוטט להלן מדברי רבי אבהם שמחה מאמצ'יסלאב זצ"ל.
  44. ↑ ר' בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 598 והערה 14, וכן הערה 15 בעמ' 599 (שהעדויות שהביא שם נוגעות לאוקלידס, לעומת קלמן שולמן - ראה להלן).
  45. ↑ ר' בספר 'הגאון', ח"ב, עמ' 598-599 הערה 16.
  46. ↑ טעם זה (שידיעת החכמות מקרבת הגאולה), דומה שלא נזכר במקומות נוספים, וראוי להרחבה ולבירור יסודי בעֳמקו.
  47. ↑ ראה אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' ריז בכותרת: "הבדל בין מקצועות הומניים לראליים". וראה להלן ביחס לפילוסופיה.
  48. ↑ ור' בעלון שבת הראי"ה, גיליון 53.
  49. ↑ ראה מגילה טז: "אמר רב יוסף: גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות".
  50. ↑ ראה שו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג סוף סי' קנה) שכתב ש"ליכא [- אין] חיוב מצד פקוח נפשות ללמוד חכמת הרפואה, דהחיוב דפקוח נפש איכא לכל אדם שיציל חברו במה שיכול, שאם הוא רופא - מחויב להציל חולה מחוליו, אבל ליכא חיוב שילמד חכמת הרפואה כדי להציל חולה מחוליו". ודברי אבי-הגר"א ראייה לדבריו.
  51. ↑ הכפרים - הכוֹפְרִים או הכָפְרִיִים?...
  52. ↑ נושא זה נמצא עדיין בפולמוס, ראה ספר הגאון, ח"ב עמ' 578 הערה 38.
  53. ↑ ר' בכותרת 'הגר"א כמקובל'.
  54. ↑ כתב בספר 'קריה נאמנה' (מהדורת תר"ך עמ' 151-152, ומהדורת תרע"ה עמ' 160): "כי להיות רבינו בכל עניינו נמסר לחכמת הקבלה והקדיש לה רוב הגיונו ועיונו, לא היו מחקרי לב של גדולי חכמי עמנו שהולכים ע״ד הפילוסופיה יכולים להיות נחשבים בעיניו". כלומר: מחמת מרכזיות חכמת הקבלה במשנתו, שלל הוא את השגותיה של הפילוסופיה, שכל השגתה בחכמה הא-להית הוא רק ממקור השכל האנושי. ור' דברי תלמידו הגדול, הגר"ח מוולוז'ין ז"ל: "...שבמקום שמסתיים פילוסופיה - שם מתחיל חכמת הקבלה..." (קונטרס 'עץ חיים', נדפס בסוף 'נפש החיים', מהדורת הרב יששכר דוב רובין זצ"ל, ב"ב תשמ"ט, סוף עמ' תמו, אות קכז. וכן הביא בספר הגאון, ח"ב עמ' 588 הערה 74, בשם ספר 'כתר ראש' ו'כל הכתוב לחיים', פרק 'ענייני תורה' אות ה) ור' אבן שלמה (פרק יא סעיף ג): "...ועיקר הגאולה תליא בלימוד חכמת הקבלה".
  55. ↑ ור' ביאור הגר"א על הפסוק "כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ" (ישעיהו ב, ו), שפירש: "...אמר: 'מקדם... ועוננים... ובילדי נכרים' - המה פילוסופיה א-להית ולימודית וטִבעית..." ע"ש שהסביר בזה לשון הפסוק.
  56. ↑ ר' ביאור הגר"א על הפסוק: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה" (ישעיה יא, א).
  57. ↑ כפי שציין ר' בצלאל לנדוי ז"ל בספרו 'הגאון החסיד מוִילנא' (פי"ז הערה 11, עמ' רכד) שבביאור הגר"א לספר משלי (ח, יא) מזכיר את הספר 'בן המלך והנזיר' ובביאורו לזוהר רכג מביא הגר"א מספר 'בחינות עולם' ללרבי ידעיה הפניני הבדרשי. כמו כן, הגר"א בפירושו למשלי (ט, ח; יג, כד; - צויינו ע"י המו"ל הרב משה פיליפ שליט"א במפתח בסוף הספר) מביא מדברי בעל העקידה. עוד כתב ר' בצלאל לנדוי ז"ל (שם) שר' יעקב (ב"ר אליעזר) כהן העיד ש'כללים קצרים בחכמת האמת' המיוחסים להגר"א, שנמצאו בין כתבי היד של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט (ונדפסו בספר תולדות הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו, ירושלים תשמ"ז (ד"צ ממהדורת תרפ"ז), עמ' קז-קי; ומהדורת ירושלים תשנ"ג, עמ' קסג-קסז), הם קיצור של חלק ראשון של המורה נבוכים. יש להוסיף שבספר תולדות הצדיק רי"ז מסלאנט (מהדורת תשמ"ז (הנ"ל), עמ' קג-קז; ומהדורת תשנ"ג (הנ"ל), עמ' קע-קעז), מופיע ג"כ 'קיצור מילות היגיון לרמב"ם' מכת"י הגר"א.
  58. ↑ ר' 'הגאון', ח"ב עמ' 950, בשם הרב מאיר הופמן הי"ו.
  59. ↑ כפי הנראה הכוונה לכעס הפנים בלבד.
  60. ↑ עדות דומה מובאת בספר 'קריה נאמנה', במכתב רבי הירש קצנלבויגן זצ"ל, המובא להלן, ביחס לדברי הגר"א בביאורו לשו"ע, על הרמב"ם, ע"ש. והדברים מובאים בספר 'רוח אליהו' עמ' נה-נו ובספר 'הגאון החסיד מוִילנא' עמ' רכד הערה 11, וברלב"ג על התורה, מהדורת מוסד הרב קוק, בראשית, בתחילת המבוא, עמ' 15 בהערה בשם כמה ספרים.
  61. ↑ הובא בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' (עמ' רטז) ובספר 'הגאון' (ח"ב עמ' 590).
  62. ↑ מובא באגרות הראי"ה, סי' תרב, ח"ב עמ' רלא.
  63. ↑ מכתב רבי צבי הירש קצנלבויגן המובא בספר 'קריה נאמנה' (מהדורת תר"ך עמ' 152, ומהדורת תרע"ה עמ' 160). הובא בספר 'מתוך התורה הגואלת', ח"ב, פרשת שופטים, תחילת עמ' רנב. (לעצם צידודו של הרצי"ה בדעה זו, כמובא כאן ובהערה הבאה, יש לתמוה מדברי אביו באגרת תרב, הנ"ל בהערה לעיל).
  64. ↑ וזה לשונו: "עי' יו"ד סי' קע"ט ס"ק י"ג, שכתב ג"כ לגנות את הפילוסופיה הכוזבת. ועי' בס' עליות אליהו י"ז ב'. ודלא כיש אומרים שמ"ש ביו"ד בסי' הנ"ל אינו מהגר"א. כי שמעתי מאיש אמונים שכן נמצא בכי"ק ממש וכמו שמוכח כאן. ועי' יו"ד סי' רמ"ו ס"ק י"ח." עכ"ל. ור' בשיחות הרצי"ה, בראשית עמ' 296 הערה 67, שהשיג על דבריו ש'איש אמונים' זה - לא נודע מאן הוא, וא"א עפ"ד להגיד שהג"ר מנשה מאיליה או ר' צבי הירש הנ"ל שיקרו חלילה. (א"ה: ר' במקורות שבהערה להלן, שהפִקפוק הוא על ר' ש.י. פיין, מחבר 'קריה נאמנה', שהיה ממשכילי ווילנה, מאידך, יש שהחזיקוהו למהימן, ר' שו"ת מלמד להועיל ח"א או"ח סי' ס ושו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' כד את ו וח"ג יו"ד סי' ט אות ד ועוד). ור' בשו"ת יביע אומר ח"א יו"ד סי' ט אות ג בהערה, שהביא לשתי הדעות הנ"ל ממקורות שונים, ע"ש.
  65. ↑ ר' בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' עמ' רכג הערה 10 ובספר 'הגאון' ח"ב עמ' 588-589. ור' בהערה הקודמת וש"נ.
  66. ↑ קובץ אגרות, לב, וראה בתולדות זאב לר' שרגא פייבל פראנק, ח"א פרק כירה דף מא ע"א (עמ' עב- עג)
  67. ↑ ר' בספר 'אישים ושיטות', להגרש"י זוין זצ"ל, בפרק על הגאון הנצי"ב (במהדורה תשיעית הנ"ל, עמ' 18 ואילך), ובפרק על רבי חיים סולובייצ'יק זצ"ל מבריסק. ור' בספר 'הגאון', ח"א עמ' 442, המנסה להצטדק על שינויים אלו. [נושא זה זקוק לליבון רחב, אך נראה שאין מקומו בערך זה].
  68. ↑ ר' בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1285.
  69. ↑ ר' בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 466 וח"ג עמ' 1283-1285.
  70. ↑ כך מובא בשם ספר 'זמיר עריצים וחרבות צורים' (ניתן למצוא אותו באתר האוניברסיטה העברית) בשם הגר"א.
  71. ↑ ראה להלן (מספר 3) מכמה ספרים וחוקרים.
  72. ↑ ראה להלן (מספר 1) מאגרתו של הגר"א.
  73. ↑ בעל התניא, באיגרתו (עמ' צה, אך ראה בהערות להלן שיש הטוענים שאגרת זו מזוייפת). סיפור זה הובא במאמר מאת הרב שלמה יוסף זוין; ספר החסידדות, אברהם כהנא, ורשא תרפ"ב; ועוד.
  74. ↑ הרב דוד קמנצקי בישורון כ"א עמ' תשעט, וראה עוד בהערה להלן.
  75. ↑ ראה שיחת הרב צבי יהודה הכהן קוק על חסידות ומתנגדות. כמו כן, ראה בהרחבה במאמר 'ועוד על הגאון, תלמידיו והחסידות' - מתוך פורום 'בחדרי חרדים', שהובאו נימוקים שונים ודנו על משקלם. יצוייין, שבוויקיפדיה הובאו – ללא מקור – סיבות נוספות להתנגדות הגר"א לחסידות:
    יש דעות שונות לגבי סיבות התנגדותו של הגר"א לחסידות. יש שטענו שהחסידות נתפסה כתנועה ליצנית שזלזלה בתלמידי חכמים שהתנגדו לה, בצירוף מעשים שנתפסים כקלות ראש, כגון זִלזול בזמני התפילה, עמידה על הראש ועוד.
    יש הטוענים שההתנגדות נבעה בשל מרכזיותו של המנהיג הרוחני, כ"צדיק יסוד עולם" שבשבילו נברא העולם וכצינור בלעדי שרק דרכו אפשר להתקשר אל האלוקות, והחשש שהדבר יביא לפולחן אישיות של אדם, כפי שקרה בנצרות, דבר שמבחינתו נחשב לקו אדום.
    נימוקים קרובים הועלו ע"י רבים ממתנגדי החסידות (ראה בספר 'הגאון', ח"ג, בפרק 'ההתנגדות לחסידות - הפולמוס', בהרחבה), אך בערך זה יש להתמקד בדברי הגר"א עצמו ובדברי תלמידיו בלבד.
  76. ↑ עפ"י משלי ל, יג.
  77. ↑ עפ"י דניאל ז, כה.
  78. ↑ עפ"י שמות לב, ח.
  79. ↑ ראה בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1022-1026 ובמקורות שהובאו שם. וראה בספר 'אוצרות הגר"א', תוספת דברים במהדורה שנייה, עמ' רכד-רכז ובמקורות שהובאו שם. וראה בהרחבה גדולה בספר 'תורת הגר"א ומשנת החסידות - אלו ואלו דברים אלהים חיים' (לרבי נתן איינפלד) שהוקדש לנושא זה. וראה גם בדף עזר - מטעם חסידי חב"ד (אלא שעיקר טענתם שהגר"ח סבר בזה כבעל התניא, ולא כרבו הגר"א, נדחתה ע"י הגר"ח עצמו בהקדמתו לביאור הגר"א לספרא דצניעותא, שאין סתירה בין דברי האר"י והגר"א).
  80. ↑ רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא במכתב (אגרות בעל התניא עמ' צז), שהובא מקצתו בספר 'אוצרות הגר"א' (מהדורה ראשונה - פרק כט, מהדורה שנייה - שער י, עמ' רכד) ובספר 'הגאון' (ח"ג עמ' 1023-1024, ונזכר ג"כ בעמ' 885 סוף הערה 3).
    בוויקיפדיה נכתב: "ייתכן ויש כאן רמז לחשדות כי החסידות ממשיכה או דומה למגמות אפיקורסיות ואנטינומיות מסוכנות כפי שנתגלעו בתנועות השבתאות והפרנקיזם." – אף שחסר ביסוס לטענה זו, יתכן שחשש זה הצטרף לסיבות המובאות להלן, שאף הן מעוררות פחד שמדובר בתנועה משיחית. (וראה בישורון כ עמ' תשמט).
  81. ↑ ראה בספר 'אוצרות הגר"א', מהדורה שנייה, ריש עמ' רכח, מדברי בעל התניא. (אגב, הרב משה צוריאל שליט"א מוסיף: "פשיטא שלא לכך התכוון בעל התניא", אע"פ שהציטוט מפורש, ודברים דומים נמצאים במקומות נוספים בכתביו.)
  82. ↑ ראה בספר נפש החיים (בשער ד בהרחבה, ובפרקים שלפניו). כמו כן, ראה בספר 'הגאון' (ח"ג עמ' 951-965) ובספר 'אוצרות הגר"א' (מהדורה ראשונה - פרק כט, מהדורה שנייה - שער י עמ' רכז) ובמקורות שהובאו בספרים אלו.
  83. ↑ ראה במקורות להלן; וכן מובא בוויקיפדיה בשם שמעון דובנוב(דרוש מקור).
  84. ↑ וראה שיחת הרב צבי יהודה הכהן קוק על חסידות ומתנגדות (שהוזכרה לעיל).
  85. ↑ ראה בספר 'הגאון' (ח"ג עמ' 941 הערה 3, ועמ' 966-968, ) ובמקורות שהובאו שם. וכן כתב בספר 'אוצרות הגר"א' (מהדורה שנייה - שם עמ' רכח אות ב) מבלי להביא מקור לדבריו.
  86. ↑ ראה בספר 'אוצרות הגר"א' (שם אות א), וכן דעת חוקרים נוספים. וראה המובא לעיל בשם שמעון דובנוב.
  87. ↑ ראה מאמר מאת הרב דוד קמנצקי בישורון כ (ניסן תשס"ח) עמ' תשמה-תשמז, תשמט-תשנ, תשפב (ובהערה הממשיכה לעמ' תשפג), תשפה-תשפו; וכן בספר אוצרות הגר"א (מהדו' ב, עמ' רכז, רלב-רלד) וש"נ; ובספר הגאון, ח"ג פכ"ט עמ' עמ' 890, 972-977, 985-987, 1004 ועוד. [בספרים הנ"ל מובאות דוגמאות לאמירות מגדולי החסידות ברוח זו, ואסף עוד רבות ברוח זו החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין, אם כי ישנן ג"כ אמירות והדרכות הפוכות כמובא בספר 'הלכות והליכות בחסידות' מאת הרב אהרן וורטהיים].
  88. ↑ ראה בפורום אוצר החכמה שהובא בשם הרב דוב אליאך בספרו 'הגאון'(דרוש מקור) שפירש את דברי הגר"א במכתבו כביקורת על החסידים נמנעים מקיום מצות כיבוד אב ואם בטענה וכי מפני שרצו למלא תאוותם יש לי לכבדם?! (אלא שלא ברור אם לטענה זו יש אישוש היסטורי מבוסס, ומצינו התייחסות לגישה זו אצל אחד מגדולי החסידות).
  89. ↑ כן הובא ב[מעיינותיך גיליון 15 (עמ' 20-21) מסיכום ראש ישיבת 'תומכי תמימים' בשם הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון (ונדפס ג"כ בעיתון 'הצופה'). אך בדף השיחה הובא שיש לפקפק אם אכן דברים אלו יצאו מפי הרב סולובייצ'יק, כפי שניכר למעיין.
  90. ↑ סגנון זה של הכרעה מתאים יותר דווקא לחסידים, ואילו שיטת הגר"א להכריע עפ"י השכל בראיות חלוטות.
  91. ↑ בעל התניא, ב[איגרת הנ"ל (עמ' צו, ד"ה ובאמת אנו) כתב על הגר"א: "...ונגמר הדין אצלו על פי גביית עדות רבים וכן שלמים, המוחזקים בכשרות לאדם הרואה לעיניים... שנתאמת לו על פי עדים נאמנים בעיני כבודו". וכן נמצא אצל מקצת מחכמי החסידים בדורנו (ראה בדף השיחה).
  92. ↑ יש הטוענים שהאיגרת הנ"ל בהערה הקודמת - מזוייפת ואין לייחסה לבעל התניא (הרב דוד קמנצקי, ישורון חלק כ עמ' תשפז הערה 7; שם חלק כא עמ' תשעח הערה 10). וראה עוד בהערה לעיל. בנוסף, העדויות אליהם מתייחסים האדמו"רים הנ"ל בהערה הקודמת, לא הוזכרו באף אחד מהכרוזים כנגד החסידות (ראה בדף השיחה).
  93. ↑ רבי ברוך אפשטיין (מקור ברוך ח"ג דף תריט.) בשם האדמו"ר הצמח צדק מחב"ד. אך רבים פִקפקו בייחוס הדברים לצמח צדק, ראה במאמר 'מקור ברוך' - מקור הכזבים (לחוקר הרב יהושע מונדשיין מחב"ד); ובמאמר רבי יחיאל מיכל אפשטיין וה'צמח צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך' (מאת הרב איתם הנקין, ובין דבריו הביא עוד מגדולי ישראל שכתבו דברים דומים).
  94. ↑ על דרכו כתלמיד הגר"א - ר' בעלון 'שבת הראי"ה' (גליון 43).
  95. ↑ הספר מהוה, בין היתר, פולמוס ומענה לטעונים וסברות שונות של שיטת החסידות לסוגיה.
  96. ↑ ר' אודות בספר 'תולדות אדם'.
  97. ↑ יש המפקפקים על היותו 'תלמיד' הגר"א ('הגאון', ח"א עמ' 376 הערה 50, ד"ה "עוד אחד"). יצויין שדברים אלו נוגעים לוויכוח אודות הספר 'קול התור' ולמעמדו של רבי הלל משקלוב ב[ראש- ???] עליית תלמידי הגר"א לצפת, שאלה שמחבר ספר 'הגאון' (ח"ב עמ' 766 ד"ה "יש לציין") התחמק מעסוק בה, אך דעתו ניכרת מעצם השמטתו של הספר, שהרי השמטה זו מהוה התערבות גסה בדיון, שכן שבמידה והספר אוטנטי - אין לך סילוף גדול למשנת הגר"א, ובפרט לחלקה הגאולי, בהעלימך משנה שלימה שהותיר הגאון (ראה שם, ח"ג עמ' 883), מחמת שאיננו מקובל בקרב מגזרים מסויימים בדורנו.
  98. ↑ יש המפקפקים על היותו 'תלמיד' הגר"א ('הגאון', ח"א עמ' 375-376 והערה 50).
  99. ↑ רבי מנשה מאיליא היה גאון מופלא, בעל השגות נפלאות, ומקורי מאד בדרכו ובחידושיו. עסק רבות בתחומים מגוונים כבלשנות ומדעים. ר' אודותיו ב[עלון 'שבת הראי"ה' גליון 54.
  100. ↑ ר' אודותיו בישורון ח"ד עמ' שסה ואילך.
  101. ↑ באותו כרך.
  102. ↑ במהדורת תר"כ עמ' 126 ואילך; ובמהדורת תרע"ה, עמ' 136 ואילך.
  103. ↑ נדפס בוילנא בשלוש מהדורות: תרט"ז, תרל"א ותרל"ד, ונדפס מחדש בירושלים תשמ"ט
  104. ↑ נגיש גם בקישור נוסף ובאוצר החכמה.
  105. ↑ יש גם כרך שלישי, אך הוא צילום של ספר באר אליהו - פירוש ביאור הגר"א לשולחן ערוך חושן משפט, מאת הראי"ה קוק.
  106. ↑ ר' ביקורת חיובית על ספרו במאסף בית יעקב.
  107. ↑ מהדורה ראשונה - הוצאת יהדות התורה, בני ברק, ט"ו באב תשנ"ה. מהדורה שנייה - סדרת 'אוצרות גדולי ישראל', חלק שני - 'אוצרות הגר"א', הוצאת יריד הספרים, ירושלים תש"ס (נגיש באוצר החכמה ובהיברו-בוקס).
  108. ↑ ניתוח מחקרי של תורת הגאולה במשנת הגר"א לפרטיה, הדן ביחסו של הגר"א לארץ ישראל, בדרכו בתורת הקבלה, בעליית תלמידיו ארצה, בספר קול התור ובהשפעת הגר"א על הוגים מאוחרים יותר. הספר מבוסס על חיבוריהם של הגר"א ושל תלמידיו בנגלה ובנסתר ועל היכרות מעמיקה עם המחקרים שעסקו בנושאים אלה עד כה (כמה מילים מתוך 'חדש על המדף').
  109. ↑ וראה מאמר מקביל מאותו המחבר (הרב מרדכי מנשה לאופר): חובת לימוד פנימיות התורה (ובו אריכות בשיטת הגר"א).
תקופת חייו של רבי אליהו מוילנא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
מפרשי השולחן ערוך
מפרשי ארבעת חלקי השו"ע הגהות הרמ"א

באר הגולה • באר היטב • ביאור הגר"א • כנסת הגדולה • ברכי יוסף • הגהות רבי עקיבא איגר • טורי זהב (ט"ז) • ערך לחם • אמרי ברוך • שי למורה

מפרשי חלק אורח חיים מגן אברהם • מחצית השקל • פרי חדש • שערי תשובה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • ביאור הלכה • כף החיים • אשל אברהם • לבוש התכלת ולבוש החור • אליה רבה ואליה זוטא • ארצות החיים • מור וקציעה • מאמר מרדכי • דעת תורה • נחלת צבי • פתח הדביר • לבושי שרד


מפרשי חלק יורה דעה שפתי כהן (ש"ך) • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • רבי עקיבא איגר • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • לבוש עטרת זהב (לבוש) • חוות דעת • בית הלל • דעת תורה • דרכי תשובה • תפארת למשה • שפת אמת • דעת קדושים • לבושי שרד


מפרשי חלק אבן העזר חלקת מחוקק • בית שמואל • אבני מילואים • פתחי תשובה • חידושי הרי"ם • לבוש הבוץ והארגמן (לבוש) • חוות דעת • בית הלל • ערוגת הבושם • דגול מרבבה • רבי עקיבא איגר • עזר מקודש • בית מאיר • מחצית השקל


מפרשי חלק חושן משפט ספר מאירת עיניים (סמ"ע) • שפתי כהן (ש"ך) • קצות החושן ומשובב נתיבות • נתיבות המשפט • פתחי תשובה • אורים ותומים • לבוש עיר שושן (לבוש) • תרומת הכרי • שער משפט • גליון מהרש"א
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=רבי_אליהו_מוילנא&oldid=124698"