הרב אליעזר מלמד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
הרב מלמד כותב טור קבוע בעניינים תורניים אקטואליים בעיתון 'בשבע' בשם 'רביבים'.
הרב מלמד כותב טור קבוע בעניינים תורניים אקטואליים בעיתון 'בשבע' בשם 'רביבים'.


==דרכו והשקפתו==
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
בשנת תש"פ ערך פגישה עם רבה רפורמית, וספג בעקבות כך ביקורת רבה, בראשית שנת תשפ"א התפרסם מכתב שכתב לו ה[[ראשון לציון]] [[הרב יצחק יוסף]] בו הוא מוחה על פריצת גדר שגדרו כל גדולי ישראל לדורותיהם, לאחר מכן פורסם מכתב דומה עליו חתומים 22 מבכירי רבני הציונות הדתית, בהם - [[הרב דב ליאור]], [[הרב נחום נריה]], [[הרב אליקים לבנון]], [[הרב דוד חי הכהן]], [[הרב שמואל אליהו]], [[הרב מיכה הלוי]], [[הרב יהושע שפירא]], [[הרב דוד דודקביץ]], הרב [[יצחק שילת]] ועוד. כמו כן הצטרפו לביקורת רבה של רמת גן ונשיא הישיבה [[הרב יעקב אריאל]], הראשון לציון לשעבר ורבה של ירושלים [[הרב שלמה משה עמאר]], וראש ישיבת [[מרכז הרב]] [[הרב יעקב שפירא]].
בשנת תש"פ ערך פגישה עם רבה רפורמית, וספג בעקבות כך ביקורת רבה, בראשית שנת תשפ"א התפרסם מכתב שכתב לו ה[[ראשון לציון]] [[הרב יצחק יוסף]] בו הוא מוחה על פריצת גדר שגדרו כל גדולי ישראל לדורותיהם, לאחר מכן פורסם מכתב דומה עליו חתומים 22 מבכירי רבני הציונות הדתית, בהם - [[הרב דב ליאור]], [[הרב נחום נריה]], [[הרב אליקים לבנון]], [[הרב דוד חי הכהן]], [[הרב שמואל אליהו]], [[הרב מיכה הלוי]], [[הרב יהושע שפירא]], [[הרב דוד דודקביץ]], הרב [[יצחק שילת]] ועוד. כמו כן הצטרפו לביקורת רבה של רמת גן ונשיא הישיבה [[הרב יעקב אריאל]], הראשון לציון לשעבר ורבה של ירושלים [[הרב שלמה משה עמאר]], וראש ישיבת [[מרכז הרב]] [[הרב יעקב שפירא]].


להגנתו של הרב מלמד יצאו ארגון רבני צהר, יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה הרב רונן לוביץ, הרב אילעאי עופרן, ותלמידו של הרב מלמד - צוריאל חלמיש.
להגנתו של הרב מלמד יצאו ארגון רבני צהר, יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה הרב רונן לוביץ, הרב אילעאי עופרן, ותלמידו של הרב מלמד - צוריאל חלמיש.


==דרכו והשקפתו==
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
==ספריו==
==ספריו==
*'''[[פניני הלכה]]''':  
*'''[[פניני הלכה]]''':  

גרסה מ־01:42, 21 בדצמבר 2020

הרב אליעזר מלמד בעת שיעור בישיבת הר ברכה

הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

תולדות חייו

נולד בשנת תשכ"א לאביו הרב זלמן ברוך מלמד, אז ר"מ בישיבת מרכז הרב (לימים ראש ישיבת בית אל ורב הישוב בית אל ב'), ולאמו שולמית, בתו של המחנך ר' יוסף ולק. למד בישיבת ירושלים לצעירים ובישיבת מרכז הרב, ומהיותו צעיר התקרב לראש הישיבה הרב צבי יהודה הכהן קוק. לאחר נישואיו לענבל, החל ללמד גמרא והלכה בכולל בשכונת מאה שערים בראשותו של הרב יצחק גינזבורג למשך כחצי שנה, במהלכה התקרב לרב גינזבורג ולמד עמו בחברותא. כמו כן, לימד גמרא ומחשבה בישיבת בית אל של אביו הרב זלמן ברוך מלמד במשך כעשרים שנה, וכן בישיבת קדומים.

בשנת תשמ"ח החל לכהן כרב הישוב הר ברכה שעל הר גריזים שבשומרון, ובשנת תשנ"ב ייסד שם את ישיבת ההסדר, ומאז ועד היום הוא עומד בראשה.

הרב מלמד נמנה על מייסדי תנועת הנוער 'אריאל', ועד רבני יש"ע, ערוץ 7 ועיתון 'בשבע' (יחד עם אמו הרבנית שולמית), ועוד.

בשנת תש"ע, הואשם על ידי שר הבטחון אהוד ברק בכך שלא גינה ואף תמך בחיילים שעודדו סירוב פקודה. כיוון שסרב לחזור בו, בוטל ה"הסדר" עם ישיבתו, והיא הוגדרה כישיבה גבוהה ללא מסלול הסדר (בשנת תשע"ג חודש ה'הסדר' עם הישיבה על ידי שר הבטחון משה יעלון). לאחר התקרית, זכה לתגובות מחזקות מצד רוב רבני ישראל.

הרב מלמד כותב טור קבוע בעניינים תורניים אקטואליים בעיתון 'בשבע' בשם 'רביבים'.

דרכו והשקפתו

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

בשנת תש"פ ערך פגישה עם רבה רפורמית, וספג בעקבות כך ביקורת רבה, בראשית שנת תשפ"א התפרסם מכתב שכתב לו הראשון לציון הרב יצחק יוסף בו הוא מוחה על פריצת גדר שגדרו כל גדולי ישראל לדורותיהם, לאחר מכן פורסם מכתב דומה עליו חתומים 22 מבכירי רבני הציונות הדתית, בהם - הרב דב ליאור, הרב נחום נריה, הרב אליקים לבנון, הרב דוד חי הכהן, הרב שמואל אליהו, הרב מיכה הלוי, הרב יהושע שפירא, הרב דוד דודקביץ, הרב יצחק שילת ועוד. כמו כן הצטרפו לביקורת רבה של רמת גן ונשיא הישיבה הרב יעקב אריאל, הראשון לציון לשעבר ורבה של ירושלים הרב שלמה משה עמאר, וראש ישיבת מרכז הרב הרב יעקב שפירא.

להגנתו של הרב מלמד יצאו ארגון רבני צהר, יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה הרב רונן לוביץ, הרב אילעאי עופרן, ותלמידו של הרב מלמד - צוריאל חלמיש.

ספריו

קישורים חיצוניים

שיעוריו

ספריו

אחר