נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (67 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''נצרות''' היא דת | ה'''נצרות''' היא דת שנוסדה לאחר מות [[יש"ו הנוצרי|ישו]] בסוף ימי [[בית שני]]. עיקרי האמונה הנוצרית הם ההכרה בישות האלוקית כמפוצלת לשלושה, האב הבן ורוח הקודש. כמו כן מאמינים הנוצרים שישו הוא המשיח והוא ההתגלמות הגשמית של אלוקים. הנוצרים ביטלו את מצוות בין האדם למקום והשאירו חלק מבין אדם לחברו. עקב אמונתם, הנוצרים מוחזקים לדעת רוב השיטות כעובדי [[עבודה זרה]]. | ||
== | == כפירתה בבורא == | ||
עיקר<ref>ר' דברי [[הרמב"ן]] ב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haramban-2.htm ויכוחו עִם הנוצרי] {{מקור|כתבי הרמב"ן, מהד' מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג, ח"א סוף עמ' שי|כן}}: "עיקר הדין והמחלוקת שבין היהודים ובין הנוצרים הוא במה שאתם {{מקור|- הנוצרים|כן}} אומרים בעיקר האלהות דבר מר מאד" {{מקור|מתוך: ויכוח הרמב"ן, היום השני, אות מז|כן}}.</ref> הבעיות בדת הנוצרית היא בטענתה ש"נגשמה האלהות, והיה עובר ברחם בתולה... וילדה אותו אנושי הנראה אלהִי הנסתר, [[נביא]] שלוח בנראה, אלוה שלוח בנסתר, והוא ה[[משיח]] הנקרא בן אלהים והוא האב והבן והוא רוח הקדש..." {{מקור|(חכם מחכמי}} [[אדום]] {{מקור|ב}}[[ספר הכוזרי]] {{מקור|מאמר ראשון אות ד)}}. | |||
[[ | הנוצרים טוענים שדבריהם אינם סותרים את [[ייחוד ה']]. לטענתם השילוש הקודש הוא רק התגלמויות שונות של היישות האלוקית אבל מקורה הוא אחד. האב הוא הרצון האלוקי העליון, רוח הקודש היא השכל שמוריד את הרצון למעשה, הבן (ישו) הוא ההתגלמות המעשית של הרצון האלוקי בעולם הגשמי. כך שלמעשה יש לאלוקות שלשה פנים, רצון,מעשה ושכל. ע"פ היהדות אלוקים הוא אחד ויחיד והאפשרות לפצלו לפנים שונים היא כפירה. נחלקו האחרונים האם זוהי עבודה זרה ממש או רק שיתוף<ref> פתחי תשובה, יורה דעה, קמז ג (ב).</ref>. | ||
יש שכתבו שהנצרות איננה '''רק''' איסור של [[שיתוף]] הקב"ה עם אל אחר<ref>שיש אומרים ש[[אומות העולם]] מותרים ב[[שיתוף]] {{מקור| | |||
[[הרמב"ם]] פוסק שהנצרות<ref>והכוונה לכל הכתות שבנצרות {{מקור|שיחות הרצי"ה, למינים אל תהי תקוה|כן}}, כדברי הרמב"ם {{מקור|פירוש המשנה, ע"ז, מהד' ירושלים תשס"ב, פ"א מ"ג|כן}}: "ודע, שזאת האומה הנוצרית העומדת בטענת המשיח, על חילוף כיתותיה, כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן {{מקור|[- וחגיהם]}} כולם אסורים, ונוהגים עמהם בכל התורה כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה". {{מקור|ועי' שו"ת שבט הלוי ח"י ר"ס קל ד"ה ואען ואומר, וצ"ע.}}</ref> היא [[עבודה זרה]]<ref>וע"ע בשו"ת [[מנחת אלעזר]] {{מקור|(}}[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14912&st=&pgnum=143 ח"א סי' נג אות ג, דף סד]{{מקור|. - צויין בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' צא סוף אות ג ובשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' יא אות ד)}}.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ם ע"ז ט ד$פ"ט מהל' ע"ז ה"ד}}<ref>מובא ב[[אורחות חיים]] {{מקור|(לרבי אהרן ב"ר יעקב הכהן, שנוהגים לכנותו: ר' אהרן הכהן מלוניל אף שכנראה היה מנרבונה) הל' עבודה זרה אות יד}}; וכן ב[[כפתור ופרח]] {{מקור|(לרבי אשתורי הפרחי) פ"י}}; ועוד.</ref>{{מקור|,}} {{מקור|רמב"ם מאכלות אסורות יא ז$פי"א מהל' מאכלות אסורות סוף ה"ז}}<ref>מובא ב[[בית יוסף]] {{מקור|הוצאת מכון שירת דבורה ומכון ירושלים|כן}} יו"ד סי' קכג סוף אות א.</ref>{{מקור|; - כמובן רק בדפוסים שלא צוזרו}}<ref>ר' מבוא מהמוציא לאור של הרמב"ם מהד' ר' שבתי פרנקל ז"ל, עמ' 19 ד"ה ההשמטות והשינויים, - והמקורות שבפנים לקוחים משם.</ref>{{מקור|)}}, שכן הם טוענים שאותו האיש הוא אלוה. | |||
יש שכתבו שהנצרות איננה '''רק''' איסור של [[שיתוף]] הקב"ה עם אל אחר<ref>שיש אומרים ש[[אומות העולם]] מותרים ב[[שיתוף]] {{מקור|עי' בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' מה בהערה, וכן שם ח"ו סי' ס ד"ה תשובה, שסיכם הדעות בזה|כן}}.</ref>, אלא שהם גם מגשימים את א-להינו<ref>{{מקור|לאור זאת, יש להשיב עמש"כ}} [[הרב עובדיה יוסף]] {{מקור|שליט"א (בתשובות הנ"ל) להשיג על הסוברים שאומות העולם מותרים בע"ז בשיתוף מדברי הרמב"ם שהנצרות ע"ז, שכן לדעות אלו י"ל שהנצרות ע"ז מסיבות אחרות ודו"ק.}}</ref> בכך שהם מגדירים את אותו האיש בתור 'בן' {{מקור|(שו"ת}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49820&st=&pgnum=355 תשובות והנהגות ח"ג רס"י שיז, עמ' שנא]{{מקור|, בשם}} [[הגר"א]]{{מקור|; וע"ע בביאור הגר"א יו"ד סי' קמז ס"ק ג)}}. | |||
== קילקול בהבנת בחירת [[עם ישראל]] == | == קילקול בהבנת בחירת [[עם ישראל]] == | ||
הנצרות טוענת שעם ישראל '''היה''' העם הנבחר ושאליהם נמסר כל ה[[תנ"ך]], אלא שבשלב מסויים האלהים מאס בעם ישראל ובחר בעם אחר. | |||
כבר עמדו על כך{{דרוש מקור}}, שגישה זו נסתרת מפסוקי התנ"ך עצמו, שבמקומות רבים נאמר במפורש שהאלוקים כרת ברית עם בני ישראל שהוא יהיה העם הנבחר לעולם, ולעולם לא ימאס בעם ישראל. נצטט שלוש דוגמאות: | |||
* "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר [[ברית|בְּרִיתִי]] אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם" {{מקור|ויקרא כו, מד|כן}}. | |||
* "וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" {{מקור|ישעיהו נט, כא|כן}}. | |||
* "...לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם" {{מקור|שופטים ב, א|כן}}. | |||
* "[[ארוסין|וְאֵרַשְׂתִּיךְ]] לִי לְעוֹלָם..." {{מקור|הושע ב, כא|כן}}. | |||
===התייחסות בתלמוד לטיעון הנוצרי בענין בחירת עם ישראל=== | |||
ב[[תלמוד]] {{מקור|בבלי:חגיגה ה ב$חגיגה ה:|כן}} מסופר: | |||
:[[רבי יהושע בן חנניה]] הוה קאי בי [[קיסר]]. אחוי ליה ההוא [[מינות|מינא]]<ref>עי' בערך [[מינות]] שהכינוי "מין" בדברי [[חז"ל]] משמעותו, בדרך כלל, נוצרי. ואף כאן בודאי שהכוונה לנצרי.</ref>: 'עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה'. אחוי ליה: 'ידו נטויה {{מקור|[להגן (רש"י)]}} עלינו'.{{ש}}אמר ליה קיסר לרבי יהושע: מאי אחוי לך? - עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה, ואנא מחוינא ליה: ידו נטויה עלינו. אמרו ליה לההוא מינא: מאי אחויית ליה? - עמא דאהדרינהו מריה מיניה. - ומאי אחוי לך? - לא ידענא. אמרו: גברא דלא ידע מאי מחוו ליה, במחוג יחוי קמי מלכא? אפקוהו וקטלוהו. | |||
:'''{{מקור|הסבר:}}''' {{מקור|רבי יהושע בן חנניה היה עומד בבית הקיסר. סימן לו אותו מין: 'עם שהחזיר אדוניו פניו ממנו'. סימן לו רבי יהושע: 'ידו נטויה עלינו'.}}{{ש}}{{מקור|אמר לו הקיסר לרבי יהושע: 'מה סימן לך אותו מין?' - השיב רבי יהושע: 'עם שהחזיר אדוניו פניו ממנו, ואני סימנתי לו: ידו נטויה עלינו'. אמרו לו לאותו מין: 'מה סימנת לו?' השיב המין: 'עם שהחזיר אדוניו פניו ממנו'. שאלו אותו: ומה סימן לך רבי יהושע? אמר המין: אינני יודע. אמרו: 'אדם שלא ידע מה מסמנים לו, ...יסמן בבית המלך?' הוציאוהו והרגוהו.}} | |||
=== רדיפת עם ישראל במהלך הדורות === | === רדיפת עם ישראל במהלך הדורות === | ||
[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=49383&id=121638 מדינת ישראל והאפיפיור] | [http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=49383&id=121638 מדינת ישראל והאפיפיור] | ||
=== [[מדינת ישראל]] וה[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94 תאולוגיה] הנוצרית === | === [[מדינת ישראל]] וה[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94 תאולוגיה] הנוצרית === | ||
[[הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]] זצ"ל מבוסטון<ref>נינו של בעל [[בית הלוי]].</ref>, ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/koldodidofek/koldodidofek01.pdf מאמר "קול דודי דופק"]{{מקור|(עמ' 17<ref>המאמר מופיע ג"כ בספר '''דברי הגות והערכה''', הוצאת ספרית אלינר (המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה שע"י ההסתדרות הציונית העולמית), ירושלים תשמ"ב, עמ' 24-25.</ref>)}} כותב על הקמת מדינה ישראל כדפיקת הדוד לרעיה<ref>עפ"י [[שיר השירים]] {{מקור|(ר' רש"י שיר השירים א, א, ששיר זה}} [[משל]] {{מקור|ליחסי הקב"ה עם}} [[כנסת ישראל]]{{מקור|)}}.</ref>: | |||
:"הדוד התחיל לדפוק גם בפתח האוהל התיאולוגי, ויתכן כי זוהי הדפיקה החזקה ביותר. הדגשתי כמה פעמים בדברי על [[ארץ ישראל]], שכל טענות התיאולוגים הנוצרים שהקב"ה נטל מ[[כנסת ישראל]] את זכויותיה | [[הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]] זצ"ל מבוסטון<ref>נינו של בעל [[בית הלוי]].</ref>, ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/koldodidofek/koldodidofek01.pdf מאמר "קול דודי דופק"]{{מקור|(עמ' 17<ref>המאמר מופיע ג"כ בספר '''דברי הגות והערכה''', הוצאת ספרית אלינר (המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה שע"י ההסתדרות הציונית העולמית), ירושלים תשמ"ב, עמ' 24-25.</ref>)}} כותב על הקמת מדינה ישראל כדפיקת הדוד לרעיה<ref>עפ"י [[שיר השירים]] {{מקור|(ר'}} {{מקור|רש"י שיר השירים א, א}}{{מקור|, ששיר זה}} [[משל]] {{מקור|ליחסי הקב"ה עם}} [[כנסת ישראל]]{{מקור|)}}.</ref>: | ||
:"הדוד התחיל לדפוק גם בפתח האוהל התיאולוגי, ויתכן כי זוהי הדפיקה החזקה ביותר. הדגשתי כמה פעמים בדברי על [[ארץ ישראל]], שכל טענות התיאולוגים הנוצרים שהקב"ה נטל מ[[כנסת ישראל]] את זכויותיה ב[[ארץ ישראל]] ושכל ההבטחות בנוגע ל[[ציון]] ו[[ירושלים]] מתייחסות - במובן [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94 אליגורי] {{מקור|- משל ומליצה|כן}} אל הנצרות והכנסיה הנוצרית, נתגלו [[בפהרסיא]], ע"י ייסוד מדינת ישראל, כטענות שקר, שאין להן עיקר ושורש. | |||
:יש צורך בידיעה מקפת בסיפרות התיאולוגית, מאז ימי יוסטין מרטיר עד התיאולוגים החדשים בימינו, כדי להבין את כל הפלא הגדול הזה, שעל ידו נפרכה בפומבי ההנחה המרכזית בתיאולוגיה הנוצרית. | :יש צורך בידיעה מקפת בסיפרות התיאולוגית, מאז ימי יוסטין מרטיר עד התיאולוגים החדשים בימינו, כדי להבין את כל הפלא הגדול הזה, שעל ידו נפרכה בפומבי ההנחה המרכזית בתיאולוגיה הנוצרית. | ||
:עלינו לשים לב לביקורו של שר החוץ {{מקור| | :עלינו לשים לב לביקורו של שר החוץ {{מקור|של ארה"ב|כן}} מר דלס, שכיהן כגבאי ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%AA_(%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA) כנסיה אפיסקופלית] בוועדת ה[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A0%D7%90%D7%98 סינט], שה[[ערבים]] [[שנאה|שונאים]] את היהודים מפני שהרגו את מחוקק דתם. | ||
:ל'הסבר' הזה יש משמעות סימלית, נסתרת ועמוקה.אינני פסיכולוג, ובודאי לא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 פסיכואנליטיקן], אבל דף גמרא אני יודע, ואני זוכר היטב מה שאמרו [[חז"ל]] על [[בלעם]] {{מקור| | :ל'הסבר' הזה יש משמעות סימלית, נסתרת ועמוקה. אינני פסיכולוג, ובודאי לא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 פסיכואנליטיקן], אבל דף גמרא אני יודע, ואני זוכר היטב מה שאמרו [[חז"ל]] על [[בלעם]] {{מקור|בבלי סנהדרין קה ב$סנהדרין קה:|כן}}: "מברכתו... אתה למד מה היה בלבו". כשאדם מאריך בדיבורו נפלט מפיו לפעמים דבר אמת. | ||
:כשאחד הסינטורים שאל את שר החוץ: 'מדוע הערבים שונאים את היהודים?' - רצה ב[[אמת]] להשיב: 'גם אני כשלעצמי, בתור נוצרי, אין לי חיבה יתירה אליהם, מפני שהרגו את משיחנו, ומחמת זאת הפסידו חלקם ב[[ירושה|ירושתו]] של [[אברהם אבינו|אברהם]]'. ישב [[מלאך]] או חכה נתנה בגרונו של השר (כדרשת חז"ל {{מקור| | :כשאחד הסינטורים שאל את שר החוץ: 'מדוע הערבים שונאים את היהודים?' - רצה ב[[אמת]] להשיב: 'גם אני כשלעצמי, בתור נוצרי, אין לי חיבה יתירה אליהם, מפני שהרגו את משיחנו, ומחמת זאת הפסידו חלקם ב[[ירושה|ירושתו]] של [[אברהם אבינו|אברהם]]'. ישב [[מלאך]] או חכה נתנה בגרונו של השר (כדרשת חז"ל {{מקור|שם|כן}} על הכתוב<ref>{{מקור|במדבר כה ה$במדבר כה, ה}}.</ref>: "וישם ה' דבר בפי בלעם"), ובמקום להגיד את המילים: 'משיחנו', 'אני כשלעצמי', פלטו שפתיו דברים אחרים ואמר: 'הערבים', '[[מוחמד]]'. מתחת לסף הכרתו [[פחד|מפחד]] הוא מן העובדה 'הנוראה' שכנסת ישראל שולטת בציון וירושלים. | ||
:קורת רוח אני מוצא בקוראי | :קורת רוח אני מוצא בקוראי בעִתונים [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA קתוליים] ועִתונים [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA פרוטסטנטים] על מדינת ישראל. בעל כורחם עליהם להזכיר את שם [[ציון]] ו[[ירושלים]] הנמצאות בידינו." | ||
בדברים אלו | בדברים אלו מבטא בבהירות ובחדות הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל את השבר התיאולוגי העמוק שתקומת מדינת ישראל ו[[מלחמת ששת הימים]] מחוללים לתפיסה הנוצרית, שכן חורבן ארץ ישראל וירושלים והעדר שלטון ישראלי עליהן היוה את ה'הוכחה' ל'[[עונש]]' שמקבל עם ישראל על הריגת אותו האיש<ref>בראשית הנצרות היה בה יחס דו-ערכי לירושלים. מחד היא עיר בה, על פי המסורת הנוצרית, נמצאים האתרים בהם חי ומת יש"ו, כמו ויה דולורוזה או [[כנסיה|כנסיית]] ה[[קבר|קבר]] ה'קדוש'. אולם מאידך, חורבנה של ירושלים במרד הגדול נתפס כעונש לעם ישראל על כך שדחו את ישו כמשיח (מתוך [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D#.D7.91.D7.A0.D7.A6.D7.A8.D7.95.D7.AA ויקיפדיה]). וע"ע [[הוותיקן וירושלים]].</ref>. | ||
כתוצאה מתהליכים אלו<ref>ר' [http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=826 נוצרים אוהבי ישראל?] - סקירה קצרה של הגישות הנוצריות השונות ביחס למדינת ישראל, מאת [[הרב שלמה אבינר]] שליט"א, ו[http://www.xmessianic.co.il/?CategoryID=177&ArticleID=278 סקירה מורחבת] מאותו מחבר.</ref>, החלה הנצרות לחפש פתרונות שונים לשבר הגדול שהתרחש | כתוצאה מתהליכים אלו<ref>ר' [http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=826 נוצרים אוהבי ישראל?] - סקירה קצרה של הגישות הנוצריות השונות ביחס למדינת ישראל, מאת [[הרב שלמה אבינר]] שליט"א, ו[http://www.xmessianic.co.il/?CategoryID=177&ArticleID=278 סקירה מורחבת] מאותו מחבר.</ref>, החלה הנצרות לחפש פתרונות שונים לשבר הגדול בתפישת עולמה שהתרחש בקום המדינה ולאחר מכן במלחמת ששת הימים. בהתחלה בחרו הקתולים בהכחשה והתעלמות ממדינת ישראל, תוך תקוות להעלמותה<ref>ר' בהרחבה במאמר [http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=170 אוייב נוצרי - אוייב ניצחי] ובראיון של הרב שלמה אבינר שליט"א: [http://www.srugim.co.il/684-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%a8-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%94%d7%90%d7%a4%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%a7%d7%aa?di=1 הקתולים אנטישמים חדשים].</ref>. כחלק מתקוות אלו - נעשים מאמצים לפרק את המדינה ע"י לחצים בין-לאומיים מחד, ומאידך - ניסיונות לערער את הרעיון הלאומי מבפנים, בקרב תושבי מדינת ישראל<ref>ר' בספר '''צדיק באמונתו יחיה''', שיעורים מאת [[הרב צבי ישראל טאו]] שליט"א, בנספחים, שפרסמו מסמך של הסכם של האיחוד האירופי עם צביה גרינפלד. כמו כן, "אין זה סוד כי ארגוני שמאל פוליטי, זכויות אזרח, ליברליזם ופוסט-ציונות ניזונים מכספים נדיבים של '''האיחוד האירופי''', של '[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/200093 הקרן החדשה לישראל]' ומקורות מימון דומים" {{מקור|(}}[[הרב ישראל רוזן]] {{מקור|שליט"א, ב}}[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/201719 מאמרו]{{מקור|, ההדגשה איננה במקור)}}. ו"יש כאן חשש להתערבות של מדינות זרות ושל גושי מדינות כמו '''האיחוד האירופי''' בפוליטיקה הישראלית הפנימית" {{מקור|(}}[http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/8667 ח"כ דני דנון ב'בשבע']{{מקור|, כנ"ל)}}. ניתן לשער שתרומות האיחוד האירופי וגורמים נוספים נובע מתפיסת עולמם הנוצרית.</ref>. גישות אחרות בנצרות היו מוכנות לקבל את מדינת ישראל ובלבד שתושביה יתנצרו במשך הזמן<ref>ר' [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%AA ציונות נוצרית - ויקיפדיה].</ref>. לצורך זה, משקיעות משאבים רבים להפעת ולפיתוח מסיון במדינת ישראל. | ||
== ביטול ה[[מצוות]] המעשיות == | == ביטול ה[[מצוות]] המעשיות == | ||
הרמב"ם {{מקור|(פירוש המשנה, מהד'}} [[הרב יוסף קאפח]] {{מקור|זצ"ל, חולין פ"א מ"ב)}} מונה את יש"ו הנצרי ותמידיו בכלל: "[[מינים]]", משום שהם "עוזבים את המצוות מתוך זילזול". | הרמב"ם {{מקור|(פירוש המשנה, מהד'}} [[הרב יוסף קאפח]] {{מקור|זצ"ל, חולין פ"א מ"ב)}} מונה את יש"ו הנצרי ותמידיו בכלל: "[[מינים]]", משום שהם "עוזבים את המצוות מתוך זילזול". | ||
ובמקום אחר כותב הרמב"ם {{מקור|(פ"ג מהל' תשובה הל' ו-ח<ref>בדפוסים שלא צונזרו.</ref>)}}: | ובמקום אחר כותב הרמב"ם {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ם תשובה ג$פ"ג מהל' תשובה הל' ו-ח}}<ref>בדפוסים שלא צונזרו.</ref>{{מקור|)}}: | ||
:"ואלו שאין להם חלק ל[[עולם הבא]] אלא נכרתין ואובדין ונידונים על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים: | :"ואלו שאין להם חלק ל[[עולם הבא]] אלא נכרתין ואובדין ונידונים על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים: | ||
:ה[[מינים]], וה[[אפיקורס|אפיקורסים]]... והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת וכבר בטלה תורה זו אע"פ שהיא הייתה מעִם ה', כגון הנוצרים | :ה[[מינים]], וה[[אפיקורס|אפיקורסים]]... והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת וכבר בטלה תורה זו אע"פ שהיא הייתה מעִם ה', כגון הנוצרים וה[[הגרים]]..." | ||
חידושי הריטב"א נדה סא ע"ב: | חידושי הריטב"א נדה סא ע"ב: | ||
:"ואם לחשך מין מתלמידי יש"ו לומר | :"ואם לחשך מין מתלמידי [[יש"ו]] לומר כיוון שהמצות בטלות לעתיד לבא נמצא שלא ניתנה תורה אלא לזמן, ולפיכך היה רשות ליש"ו להוסיף ולגרוע ממנה, אף אתה אמור לו: מי שלבו נוקפו אומר כן, שהתורה לא ניתנה לזמן, כל זמן שיהא [[העולם הזה]] קיים שיש בו זכות או חובה, וממנה אין לגרוע ועליה אין להוסיף, אבל לעולם הבא שאין בו לא זכות ולא חובה נמצאת בטלה מאיליה, וכן אמר הכתוב 'היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם', וכשם שבטלה מן המתים בקבר לפי שהם חפשים מן המצוות, וזו תשובה גמורה, וכן דעת מורי המובהק רבנו נ"ר. | ||
:אבל מקצת רבותי י"א מפרשים כי המצות אינם בטלות לעולם ואפי' לזמן תחיית המתים ומה שאמרו בכאן מצות בטלות לעתיד לבא אינו אלא על (שיעור) [שעת] המיתה כי כשמת אדם נעשה חפשי מן המצות, וכי תימא ומאן דפריך הכא מדבי ר' ינאי דלקברו אסור מכלל דר' ינאי סבר מצות אינן בטלות בשעת מיתה והא היכי אפשר מקרא מלא דבר הכתוב במתים חפשי, וכן סוגיין בכל התלמוד ובכל המדרש שאין מעשה אלא בחיים ולא לאחר מיתה וכן הדעת מכרעת, והכתוב אומר אשר אנכי מצוך היום לעשותם, יש לומר שלא חלקו כאן אלא לענין אם הם בטלות אצלנו לגבי דידהו, דאיכא מאן דאמר שאינן בטלות אצלנו שאסור הוא לנו עדיין להעבירם במצות ואע"פ שהם אינם מצווים, וכענין הקטנים שנאמר בהם לא תאכלום לא תאכילום, ולפיכך היה אומר דלקוברו בתכריכי כלאים אסור לנו לפי שזה דרך לבישה, אבל לספדו שאינו אלא לכבודו מותר דהוי כעין מוכרי כסות מוכרין כדרכן, ור' יוחנן סבר שאף לקברו שהוא כדרך לבישה מותר דמצות בטלות לגמרי משעה שמת, ומה שאומר לעתיד לבא מצינו לעתיד לבא על זמן מועט שלא תהא מכשילן לעתיד לבוא, זו שיטת הרב ז"ל." | :אבל מקצת רבותי י"א מפרשים כי המצות אינם בטלות לעולם ואפי' לזמן תחיית המתים ומה שאמרו בכאן מצות בטלות לעתיד לבא אינו אלא על (שיעור) [שעת] המיתה כי כשמת אדם נעשה חפשי מן המצות, וכי תימא ומאן דפריך הכא מדבי ר' ינאי דלקברו אסור מכלל דר' ינאי סבר מצות אינן בטלות בשעת מיתה והא היכי אפשר מקרא מלא דבר הכתוב במתים חפשי, וכן סוגיין בכל התלמוד ובכל המדרש שאין מעשה אלא בחיים ולא לאחר מיתה וכן הדעת מכרעת, והכתוב אומר אשר אנכי מצוך היום לעשותם, יש לומר שלא חלקו כאן אלא לענין אם הם בטלות אצלנו לגבי דידהו, דאיכא מאן דאמר שאינן בטלות אצלנו שאסור הוא לנו עדיין להעבירם במצות ואע"פ שהם אינם מצווים, וכענין הקטנים שנאמר בהם לא תאכלום לא תאכילום, ולפיכך היה אומר דלקוברו בתכריכי כלאים אסור לנו לפי שזה דרך לבישה, אבל לספדו שאינו אלא לכבודו מותר דהוי כעין מוכרי כסות מוכרין כדרכן, ור' יוחנן סבר שאף לקברו שהוא כדרך לבישה מותר דמצות בטלות לגמרי משעה שמת, ומה שאומר לעתיד לבא מצינו לעתיד לבא על זמן מועט שלא תהא מכשילן לעתיד לבוא, זו שיטת הרב ז"ל." | ||
== בילבול סדרי ה[[גאולה]] == | == בילבול סדרי ה[[גאולה]] == | ||
עוד כתב הרמב"ם<ref>הדברים מובאים בסגנון אחר, משום שלשונו קשה.</ref> {{מקור| | כתב הרמב"ם {{מקור|רמב"ם מלכים יא ד$פי"א מהל' הלכות מלכים ה"ד|כן}}: | ||
:"...ישוע הנצרי שדִמה שיהיה [[משיח]] ונהרג ב[[בית דין]], כבר [[נבואה|נתנבא]] בו [[דניאל]], שנאמר {{מקור|דניאל יא יד$דניאל יא, יד|כן}}: 'ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו'. - וכי יש מכשול גדול מזה? שכל ה[[נביא|נביאים]] דברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותן. וזה גרם לאבד ישראל בחרב ולפזר שאריתם ולהשפילם ולהחליף התורה ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'." | |||
עוד כתב הרמב"ם<ref>הדברים מובאים בסגנון אחר, משום שלשונו קשה.</ref> {{מקור|אגרות הרמב"ם<ref>מהד' [[הרב יצחק שילת]] מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה.</ref> ח"א עמ' קנט שו' 9-15|כן}}, שאפילו אילו נטעה לחשוב ש'אותו האיש' החיה [[מת|מתים]] ועשה [[מופת|מופתים]] כטענת ה[[שקר]] של הנצרות, מ"מ עדיין לא היינו מאמינים להם שהוא המשיח, שכן יש בכתוב כאלף סימני זיהוי למשיח שלא נתקיימו בו (אפילו לטענתם). | |||
== יחסם ל[[כתבי הקודש]] == | == יחסם ל[[כתבי הקודש]] == | ||
=== צירוף ספרים אחרים בצד ה[[תנ"ך]] === | === צירוף ספרים אחרים בצד ה[[תנ"ך]] === | ||
מגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב: | מגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב: | ||
:"...ואמרו ב[[מדרש]] [[קהלת]] {{מקור| | :"...ואמרו ב[[מדרש]] [[קהלת]] {{מקור|רבה פרשה יב א [י"ב] ד"ה ויותר|כן}}, כל המכניס בביתו יותר מ[[עשרים וארבעה ספרים]] מכניס מהומה בתוך ביתו. ופירשו 'עשות ספרים' [קהלת יב יב], חסר מ"ם, כמו מעשות ספרים, כמו 'השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו' [שמות יט יב], וכן פירש בן גאנ"ח. 'וכמשמרות נטועים' [קהלת יב יא] הכתוב, שם הוא בשי"ן כנגד משמרות כהונה, הם כ"ד ספרי הקדש. ופירשו מהמה, לשון מהומה לפי שלא אמר מהם. | ||
:ומה שאמרו כ"ד ספרים, רוצים בזה הם ופירשיהם, וכן כל ספר המחובר בחכמה לפרש עיקרי התורה ממציאות האל ואחדותו והרחקת הגשמות, ושהוא משגיח בעולם ושולח נביאים לצוות ולהזהיר, וגומל ועונש, כל אלו הספרים פירוש התורה הם ומותר לקרותם..." | :ומה שאמרו כ"ד ספרים, רוצים בזה הם ופירשיהם, וכן כל ספר המחובר בחכמה לפרש עיקרי התורה ממציאות האל ואחדותו והרחקת הגשמות, ושהוא משגיח בעולם ושולח נביאים לצוות ולהזהיר, וגומל ועונש, כל אלו הספרים פירוש התורה הם ומותר לקרותם..." | ||
=== פרשנות מעוותת לכתבי הקודש === | === פרשנות מעוותת לכתבי הקודש === | ||
[[רש"י]] {{מקור|רש"י ברכות יב ב$ברכות יב: ד"ה מינות|כן}} כותב: "תלמידי יש"ו הנוצרי<ref>בדפוסים מצונזרים כתוב "אותם ההופכים" (בהשמטת המילים "תלמידי יש"ו הנוצרי").</ref> ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל<ref>נראה שכוונת רש"י "אליל" איננה רק במשמעות יחיד של 'אלילים' {{מקור|- פסילים וכד'|כן}}, אלא בעיקר במשמעות של דבר שאינו, חסר משמעות, שִקרי וכוזב {{מקור|(ר'}} {{מקור|רש"י ירמיה יד ד$רש"י ירמיה יד, ד}}{{מקור|; }}{{מקור|רש"י זכריה יא יז$זכריה יא, יז}}{{מקור|;}} {{מקור|רש"י איוב יג ד$איוב יג, ד}}{{מקור|)}}.</ref>". | |||
כאשר כיון אדון הנביאים {{מקור|(-}} [[משה רבנו]]{{מקור|)}} להודיענו בדבר ה', שהוא {{מקור| | והדברים מזכירים את דברי [[הרמב"ם]] {{מקור|(בתחילת}} [[מאמר תחיית המתים]]{{מקור|<ref>מהד' הר"י שילת הנ"ל, עמ' שלט.</ref>)}}: | ||
:"אינו רחוק שיכון האדם לבאר ענין... בלשון מבואר פשוט, וישתדל בו לדחות הספקות ולהסיר הפירושים, ויבינו חולי הנפשות מן הלשון ההוא הפך ההקדמה אשר כיון לבארה. | |||
:והנה ארע כיוצא כזה בדברי ה' יתעלה, והוא: | |||
:כאשר כיון אדון [[נביא|הנביאים]] {{מקור|(-}} [[משה רבנו]]{{מקור|)}} להודיענו בדבר ה', שהוא {{מקור|- הקב"ה|כן}} יתעלה אחד ואין שני לו, ולהסיר מנפשותינו הדעות הנפסדות ההן שהאמינו המשנים {{מקור|- המאמינים בשני אלוהות, אחד טוב ואחד רע|כן}}, אמר: ..."[[שמע ישראל]] ה' א-להינו ה' אחד" {{מקור|דברים ו ד$דברים ו, ד|כן}}. והביאו הנוצרים ראיה מזה הפסוק על שהאלוה שלושה, ואמרו: אמר "ה'", ואמר "א-להינו", ואמר "ה'", - הנה לו שלושה שמות. ואמר אח"כ 'אחד' - ראיה שהם שלושה ושהשלושה אחד<ref>וראה מש"כ לעיל על כפירתם.</ref>, חלילה לאל {{מקור|נ"א: יתעלה ממה שסכלו|כן}}". | |||
ר' [[אגרת תימן]] (אגרות הרמב"ם, מהד' הר"י שילת, עמ' קכ-קכא, קמב) באורך, על הסכנה שבסילוף התורה ע"י הנצרות. | |||
מסיבה זו, מתיר הרמב"ם {{מקור|בתשובה}}<ref> | חסרון זה - מוליד יתרון בנקודה מסויימת. העובדה שהנצרות השתמשה בכתבי הקודש, מקנה לה<ref>לעומת ה[[איסלם]] ואכמ"ל.</ref> יתרון מסויים<ref>ר' להלן בכותרת "ערכה של הנצרות מצד הכוונה הא-לוהית" מדברי הרמב"ם {{מקור|רמב"ם מלכים יא ד$ס"פ יא מהל' מלכים|כן}}.</ref>. מסיבה זו, מתיר הרמב"ם {{מקור|בתשובה}}<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1730&st=&pgnum=299 תשובות הרמב"ם, מהדורת פרופ' יהושע בלאו, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תשי"ח, סי' קמט, ח"א עמ' 284]-285; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1733&st=&pgnum=398 מהדורת הרב אברהם חיים פריימן, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תרצ"ד, סי' שסד, עמ' 331]-332; אגרות הרמב"ם, מהד' הר"י שילת, מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה, ח"א עמ' רטו-רטז (וע"ש בהערתו הארוכה).</ref> {{מקור|(ולא בהלכותיו}}<ref>ר' {{מקור|רמב"ם מלכים ט י$הל' מלכים ט, י}}, שם לא נזכרה חלוקה בין האומות {{מקור|הערת הר"י שילת שם|כן}}.</ref>{{מקור|)}} ללמד [[נוצרי|נוצרים]] [[תורה]]: | ||
:"ומותר ללמד | :"ומותר ללמד המצוות לנוצרים ולמשכם אל דתנו... {{מקור|[מפני שהם]}} מאמינים בנוסח התורה שלא נשתנה, ורק מגלים בה פנים בפירושם המופסד ומפרשים זאת בפירושים, שהם ידועים בהם, ואם יעמידום על הפרוש הנכון, אפשר שיחזרו למוטב. ואפילו לא יחזרו, כשרוצים שיחזרו, לא יבוא לנו מזה מכשול ולא ימצאו בכתוביהם דבר שונה מכתובינו." | ||
== תולדותיה == | == תולדותיה == | ||
מגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ב | מגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ב | ||
הנצרות "כבר היתה בימי רז"ל, שהם אמרו בפרק ראשון מע"ז [ו ב], לדברי ר' ישמעאל, נצרי לעולם אסור לשאת ולתת עמו, שהיה אומר ג' ימים לפני אידיהן וג' לאחריהן, והן עושין יום אחד בשבת, יום איד. וכן אמרו בתעניות בפרק בשלשה פרקים [כז ב], שאנשי משמר לא היו מתענים במוצאי שבת מפני הנצרים" {{מקור| | הנצרות "כבר היתה בימי רז"ל, שהם אמרו בפרק ראשון מע"ז [ו ב], לדברי ר' ישמעאל, נצרי לעולם אסור לשאת ולתת עמו, שהיה אומר ג' ימים לפני אידיהן וג' לאחריהן, והן עושין יום אחד בשבת, יום איד. וכן אמרו בתעניות בפרק בשלשה פרקים [כז ב], שאנשי משמר לא היו מתענים במוצאי שבת מפני הנצרים" {{מקור|מגן אבות לרשב"ץ פ"ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב|כן}}. | ||
== פרטי [[הלכה|הלכות]] ביחס לנצרות == | == פרטי [[הלכה|הלכות]] ביחס לנצרות == | ||
* | * {{מקור|מסכתות קטנות:סופרים יז ד}}: "אנשי משמר היו מתענים בכל יום, בשני על מפרשי הים, דכתיב ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים; בשלישי על מהלכי דרכים, שנאמר ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, ברביעי על התינוקות, שלא תעלה בהן אסכרה וימותו, דכתיב ויאמר אלהים יהי מאורות, מארת כתיב, בחמישי על מעוברות ועל מיניקות, מעוברות שלא יפילו, ומניקות שלא ימותו בניהן, שנאמר ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה. בערב שבת ובמוצאי שבת לא היו מתענין, מפני כבוד השבת, ויש אומרים בערב שבת בין השמשות ניתוספת נשמה יתירה בישראל, ולאחר השבת נוטלין אותה הימנו, דבר אחר '''מפני הנוצרים שלא יאמרו על כי אנו שמחים בראשון הם מתענין בו, אבל אמרו חכמים בזמן המעמדות לא היו חוששין לאיבת גוי''', אלא משום דכתיב וינפש, וי על הנפש". | ||
* [[שבועה]] ב[[עוון גיליון]] - [[בית יוסף]] יו"ד קמז, ג, בשם [[רבנו ירוחם]]. | |||
* שו"ת אגרות משה {{מקור|יו"ד ח"ג רס"י עז|כן}}:{{ש}}בדבר שאי אפשר להשיג מקום להישיבה קטנה אלא בבנין השייך לבית ע"ז של נוצרים וגם צלב גדול עומד בחוץ אצל הבנין, פשוט שאסור אף לחשוב דבר כזה אף שהוא בנין נפרד מבית התיפלה מכיון שהוא סמוך לבית תיפלה שלהם וכ"ש כשהצלב הוא שם וטוב עושין הרבנים שאין מסכימים לזה. וצריכין לבקש לבנות או לקנות מקום ראוי להישיבה ובודאי יעזרכם השי"ת. | |||
* [[תפילה]] ב[[בית כנסת]] שנכנסת בו צורה של אותו האיש - [[שו"ת]] [[רבי אליהו מזרחי]] (הרא"ם) סימן פא: | * [[תפילה]] ב[[בית כנסת]] שנכנסת בו צורה של אותו האיש - [[שו"ת]] [[רבי אליהו מזרחי]] (הרא"ם) סימן פא: | ||
::"...דרכם של גוים תמיד לשים בבתיהם צורת יש"ו וצורת אמו ותחתיהם נר דולק ועשן הקטרת עולה בו שזו היא [[עבודה זרה]] גמורה ורבותינו ז"ל אמרו בפירוש אין מוכרים לגוים בתים בארץ ישראל ובחוצה לארץ מוכרים להם בתים ואף במקום שהתירו להשכיר להם בתים לא לבית דירה התירו מפני שהוא מכניס לתוכה עבודה זרה ונאמר ולא תביא תועבה אל ביתך אבל משכיר להם בתים לעשותן אוצר, הרי לך בפירוש גמור שסתם בתי הגוים מכניסים בם עבודה זרה שהעבודה זרה היא יותר חמורה ויותר מאוסה מכל העברות ועם כל זה אנו שוכרים וקונים בתים מן הגוים ואנו מתפללים בתוכ' בכל תפוצות גלותינו ולא נמצא שום פוצה ומצפצף לערער בזה. | ::"...דרכם של גוים תמיד לשים בבתיהם צורת יש"ו וצורת אמו ותחתיהם נר דולק ועשן הקטרת עולה בו שזו היא [[עבודה זרה]] גמורה ורבותינו ז"ל אמרו בפירוש אין מוכרים לגוים בתים בארץ ישראל ובחוצה לארץ מוכרים להם בתים ואף במקום שהתירו להשכיר להם בתים לא לבית דירה התירו מפני שהוא מכניס לתוכה עבודה זרה ונאמר ולא תביא תועבה אל ביתך אבל משכיר להם בתים לעשותן אוצר, הרי לך בפירוש גמור שסתם בתי הגוים מכניסים בם עבודה זרה שהעבודה זרה היא יותר חמורה ויותר מאוסה מכל העברות ועם כל זה אנו שוכרים וקונים בתים מן הגוים ואנו מתפללים בתוכ' בכל תפוצות גלותינו ולא נמצא שום פוצה ומצפצף לערער בזה.{{ש}}וכל המערער בזה אינו אלא טועה שהרי דברים [[קל וחומר]] ומה אם [[בית המקדש|בית מקדשנו]] שהוא מקדש בית עולמים שהשכינה שרויה בו והוא קדש קדשים לא נאסרו תפלתנו בו אף על פי שהכניסו בו ע"ז..." '''ע"ש''' {{מקור|(ועי' בשו"ת}} [[ציץ אליעזר]] {{מקור|חי"ב סי' טו אות ג ואילך, מש"כ ע"ד הרא"ם הנ"ל)}} | ||
* [[כהן]] ש[[שמד|התנצר]] איננו יכול [[נשיאת כפיים|לשאת כפיו]], אך אם רק אמר לנוצרים שרוצה להתנצר והם לא שפכו עליו מים<ref>כמנהגם להטביל לדתם.</ref>, ועדיין לא קיבל את אותו האיש לאלוה - איננו נפסל {{מקור|(שו"ת}} [[רדב"ז]] {{מקור|מכת"י או"ח יו"ד - ח"ח סי' כא)}}. | * [[כהן]] ש[[שמד|התנצר]] איננו יכול [[נשיאת כפיים|לשאת כפיו]], אך אם רק אמר לנוצרים שרוצה להתנצר והם לא שפכו עליו מים<ref>כמנהגם להטביל לדתם.</ref>, ועדיין לא קיבל את אותו האיש לאלוה - איננו נפסל {{מקור|(שו"ת}} [[רדב"ז]] {{מקור|מכת"י או"ח יו"ד - ח"ח סי' כא)}}. | ||
* אסור לקנות מגוי טבלה של כסף שעליה מצויירת צורת אותו האיש ואמו, עד שישבור הגוי אבר מתמונתו {{מקור|שו"ת מהרי"ף ר"ס עח, ע"ש בכל התשובה|כן}}. | |||
* אסור לקנות מגוי טבלה של כסף שעליה מצויירת צורת אותו האיש ואמו, עד שישבור הגוי אבר מתמונתו {{מקור| | * אסור להיכנס ל[[כנסיה]]{{הערה|1=ראה תשובות הלכתיות באתר 'דין' [http://www.din.org.il/2011/07/29/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94/ בעניין ביקור תיירותי בכנסיה]; [http://www.din.org.il/2011/05/13/%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F/ כניסה לוותיקן] ו[http://www.din.org.il/2012/07/25/%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D/ כניסה לכנסיות ומסגדים].}} ואסור להתפלל בה{{הערה|1=ראה באתר 'דין' תשובה הלכתית בעניין [http://www.din.org.il/2011/07/19/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A9-%D7%92%D7%9D-%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94/ תפילה במבנה המשמש גם לכנסיה], וכן לגבי [http://www.din.org.il/2011/12/11/%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%A0%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA/ הפיכת בניין שנבנה ככנסיה לבית כנסת].}}. | ||
=== שימוש בתאריך נוצרי === | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[תאריך לועזי]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[תאריך לועזי]]}} | ||
=== צורת שתי וערב === | === צורת שתי וערב === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[צלב]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[צלב]]}} | ||
=== לימוד ספריהם === | === לימוד ספריהם === | ||
מגן אבות לרשב"ץ על אבות פ"ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב: | מגן אבות לרשב"ץ על אבות פ"ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב: | ||
:"ואעפ"י שדברי שתי האומות {{מקור|(- הנצרות וה}}[[איסלם]]{{מקור|)}} הם הבל מעשה תעתועים, כי הם הודו... כי תורתנו היא מן השמים, ואחר שהודו כן, איולת היא להם וכלימה אם אינם מחזיקים בה, ודי להם תשובה לטעותם בזה, אבל אנחנו חייבים לשקוד על דלתות התורה להשיב להם כנגד טענותיהם, כמו שמצינו שחכמי יון האחרונים הוצרכו להתחזק להשיב טענות הראשונים שהיו מכחישים התנועה, והרבו ראיות לאמת התנועה, אעפ"י שהיא גלויה ומפורסמת, כדי לבטל טענות המכחישים אותה, כן אנחנו עם שתי האומות, חייבים לשקוד על התורה להכחיש טענותיהם. ולזה נהגנו היתר בעצמנו לקרות ספר שבושיהם, כדי שתצא לנו תשובה נצחת כנגדם מדברי עצמם. | :"ואעפ"י שדברי שתי האומות {{מקור|(- הנצרות וה}}[[איסלם]]{{מקור|)}} הם הבל מעשה תעתועים, כי הם הודו... כי תורתנו היא מן השמים, ואחר שהודו כן, איולת היא להם וכלימה אם אינם מחזיקים בה, ודי להם תשובה לטעותם בזה, אבל אנחנו חייבים לשקוד על דלתות התורה להשיב להם כנגד טענותיהם, כמו שמצינו שחכמי יון האחרונים הוצרכו להתחזק להשיב טענות הראשונים שהיו מכחישים התנועה, והרבו ראיות לאמת התנועה, אעפ"י שהיא גלויה ומפורסמת, כדי לבטל טענות המכחישים אותה, כן אנחנו עם שתי האומות, חייבים לשקוד על התורה להכחיש טענותיהם. ולזה נהגנו היתר בעצמנו לקרות ספר שבושיהם, כדי שתצא לנו תשובה נצחת כנגדם מדברי עצמם. | ||
:וכבר ראינו ב[[עוון גליון]] אשר הוא ביד הנוצרים כי הם טועים במה שחולקים עלינו שהאיש אשר קראוהו משיח החליף התורה, כי לא היתה כן כוונתו, אבל הוא בעצמו אמר שא"א שתשתנה התורה ושלא בא להחליפה אלא לקיימה ולאמצה, ומדברי תלמידיו ידענו כי הם היו תועים בו שהוא היה משיח שנתנבאו עליו הנביאים לקבץ נפוצות ישראל וכשראו שנמסר ביד ישראל התחכמו לומר שלא בא אלא להוציא נפשות הצדיקים מ[[גהינם]], שהיו בו מפני [[חטא אדם הראשון|חטאו של אדם הראשון]], והם סותרים את עצמם בזה שהרי כתוב בספרם כי יש"ו הנצרי ראה את [[אברהם אבינו]] קודם תלייתו ב[[גן עדן]] עם אותו עני, שמו אלעזר, שהיה תחת לשונן של איש א' אכזרי לרחם עליו ואותו אכזרי היה בגהינם צמא למים ושאל אותו עני שישקהו. | :וכבר ראינו ב[[עוון גליון]] אשר הוא ביד הנוצרים כי הם טועים במה שחולקים עלינו שהאיש אשר קראוהו משיח החליף התורה, כי לא היתה כן כוונתו, אבל הוא בעצמו אמר שא"א שתשתנה התורה ושלא בא להחליפה אלא לקיימה ולאמצה, ומדברי תלמידיו ידענו כי הם היו תועים בו שהוא היה משיח שנתנבאו עליו הנביאים לקבץ נפוצות ישראל וכשראו שנמסר ביד ישראל התחכמו לומר שלא בא אלא להוציא נפשות הצדיקים מ[[גהינם]], שהיו בו מפני [[חטא אדם הראשון|חטאו של אדם הראשון]], והם סותרים את עצמם בזה שהרי כתוב בספרם כי יש"ו הנצרי ראה את [[אברהם אבינו]] קודם תלייתו ב[[גן עדן]] עם אותו עני, שמו אלעזר, שהיה תחת לשונן של איש א' אכזרי לרחם עליו ואותו אכזרי היה בגהינם צמא למים ושאל אותו עני שישקהו. | ||
:והתחכמו עוד לומר שהוא היה אלוה נולד בבטן אשה בלא זכר אלא מרוח הקדש. והם סותרים את עצמם בזה כי הם אומרים, כי ביום שנמשח ירד רוח הקדש מן השמים כדמות יונה, ונכנסה בו. | :והתחכמו עוד לומר שהוא היה אלוה נולד בבטן אשה בלא זכר אלא מרוח הקדש. והם סותרים את עצמם בזה כי הם אומרים, כי ביום שנמשח ירד רוח הקדש מן השמים כדמות יונה, ונכנסה בו. | ||
:והפסוק סותר דבריהם, שאם היה אלוה - איך נמסר להריגה ביד ישראל? והלא [[יחזקאל]] היה טוען כנגד מלך צור האומר שהיה אלוה ונהרג: 'האמור תאמר אלהים אני לפני הורגך ואתה אדם ולא אל ביד מחוללך' {{מקור| | :והפסוק סותר דבריהם, שאם היה אלוה - איך נמסר להריגה ביד ישראל? והלא [[יחזקאל]] היה טוען כנגד מלך צור האומר שהיה אלוה ונהרג: 'האמור תאמר אלהים אני לפני הורגך ואתה אדם ולא אל ביד מחוללך' {{מקור|יחזקאל כח, ט|כן}}. | ||
:וכיוצא באלו הטענות אנו טוענים כנגדם ומוזהרים אנו בזה במצות זה החכם שאמר הוי שקוד ללמוד תורה מה שתשיב לאפיקורוס". | :וכיוצא באלו הטענות אנו טוענים כנגדם ומוזהרים אנו בזה במצות זה החכם שאמר הוי שקוד ללמוד תורה מה שתשיב לאפיקורוס". | ||
== ערכה של הנצרות מצד הכוונה האלוקית == | == ערכה של הנצרות מצד הכוונה האלוקית == | ||
== | כותב הרמב"ם {{מקור|רמב"ם מלכים יא ד$ס"פ יא מהל' מלכים ה"ד|כן}}: | ||
:"מחשבות [[בורא עולם]] אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|ישעיהו נה, ח-ט|כן}}.</ref>. וכל הדברים האלו של [[אותו האיש|ישוע הנצרי]] ושל [[מוחמד|זה הישמעאלי שעמד אחריו]] אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד... | |||
:כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות ופשטו דברים אלו באיים רחוקים<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|ישעיהו סו, יט|כן}}.</ref> ובעמים רבים ערלי לב<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|יחזקאל מד, ז-ט|כן}}.</ref> והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה, אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות<ref>הכוונה לנצרות שבטלה את המצוות המעשיות וכנ"ל.</ref>, ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן וכבר בא משיח וגילה נסתריהם. | |||
:וכשיעמוד המלך המשיח באמת<ref>המילה "באמת" באה להוציא מדברי הנוצרים ימ"ש שהמשיח כבר הגיע וכנ"ל.</ref> ויצליח וירום וינשא<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|ישעיהו נב, יג|כן}}.</ref> מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|ירמיהו טז, יט|כן}}.</ref> ושנביאיהם ואבותיהם הטעום". | |||
== לקריאה נוספת == | |||
* הרב אברהם צבי הלוי רבינוביץ ז"ל, '''תמיהה ומבוכה'''<ref>ר' [http://www.eretzhemdah.org/content.asp?lang=he&pageid=365 סקירה כללית על הספר באתר ארץ חמדה].</ref>, הוצאת ראובן מס ירושלים תשס"ב (114 עמ') | |||
* ר' יונה עמנואל, '''ישראל מול הנצרות''' - [[הרב שמשון רפאל הירש|הרב הירש]] על הנצרות והתייחסות הנוצרים ליהודים, המעיין כרך כט גיליון ב (טבת תשמ"ט) ירושלים, עמ' 38-49 | |||
* [http://www.shaalvim.co.il/pub/maayan2/07-b-2%2019-32.pdf "המעיין" טבת תשס"ז - התמודדות הרמב"ן בפירושו עה"ת לנצרות] (קובץ PDF) | * [http://www.shaalvim.co.il/pub/maayan2/07-b-2%2019-32.pdf "המעיין" טבת תשס"ז - התמודדות הרמב"ן בפירושו עה"ת לנצרות] (קובץ PDF) | ||
* [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=176 "המעיין" ניסן תשס"ח - תגובת הרמב"ן לטענה הנוצרית 'אנו ישראל'] | * [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=176 "המעיין" ניסן תשס"ח - תגובת הרמב"ן לטענה הנוצרית 'אנו ישראל'] | ||
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&q= | * פרופ' דוד פלוסר, '''[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/floser2a-3.htm הנצרות ושנאת ישראל]''' | ||
* הרב ד"ר דרור פיקסלר וגיל נדל, '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut/haim-2.htm האם הנוצרים בימינו עובדי ע"ז?]''', מתוך [[תחו"מין]] כ"ב (עמ' 68-78) | |||
* הרב ד"ר שמעון פדרבוש, '''[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/pederbu-4.htm יחס היהדות לנצרות]''', מתוך: סיני נ"ו (עמ' רמב-רנד) | |||
* משה בן דויד (שם בדוי), '''על פתחה של רומי''' | |||
* יעקב צורישדי, '''המוקש הנוצרי''', מהדורה שנייה: משכל, תל אביב 2000, עם הערות ביקורת מאת [[הרב קוק]], עורך: הרב אהרון קליינשפיז | |||
== קישורים חיצונים == | |||
* [http://www.daat.ac.il/he-il/mahshevet-israel/natsrut/vikuah ויכוחים עם נציגי הדת הנוצרית] (אתר 'דעת') | |||
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?Order=&srch=1&filter=&cat=&orderby=&type=&q=%F0%F6%F8%E5%FA&search_in=0 שיעורים בענייני הנצרות באתר "ישיבה"] | |||
* [http://www.meirtv.co.il/site/search.asp?textfield=%F0%F6%F8%E5%FA&phrase=all_words&search_in=all_rs&cat_id=&include_son=on&rabbi=0&file=all_file שיעורים בענייני הנצרות באתר "מכון מאיר"] | * [http://www.meirtv.co.il/site/search.asp?textfield=%F0%F6%F8%E5%FA&phrase=all_words&search_in=all_rs&cat_id=&include_son=on&rabbi=0&file=all_file שיעורים בענייני הנצרות באתר "מכון מאיר"] | ||
* [http://www.yeshiva.org.il/ask/default.aspx?srch=1&q=נצרות תשובות בענייני הצרות באתר "ישיבה"] | * [http://www.yeshiva.org.il/ask/default.aspx?srch=1&q=נצרות תשובות בענייני הצרות באתר "ישיבה"] | ||
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/ | * [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/yahasey-4.htm יחסי נצרות ויהדות בהווה] (מאתר 'דעת') | ||
* [http://www. | * [[הרב יצחק פנגר]], [http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?mediaid=9397 למה דוקא יהדות?], הרצאת וידאו מאתר 'הידברות' | ||
* [http://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=1030 מאמר "היהדות מול השקר הנוצרי"] | |||
{{הערות שוליים|טורים=כן}} | |||
[[קטגוריה:דתות]] | [[קטגוריה:דתות]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:43, 27 בדצמבר 2022
|
|
הנצרות היא דת שנוסדה לאחר מות ישו בסוף ימי בית שני. עיקרי האמונה הנוצרית הם ההכרה בישות האלוקית כמפוצלת לשלושה, האב הבן ורוח הקודש. כמו כן מאמינים הנוצרים שישו הוא המשיח והוא ההתגלמות הגשמית של אלוקים. הנוצרים ביטלו את מצוות בין האדם למקום והשאירו חלק מבין אדם לחברו. עקב אמונתם, הנוצרים מוחזקים לדעת רוב השיטות כעובדי עבודה זרה.
כפירתה בבורא[עריכה]
עיקר[1] הבעיות בדת הנוצרית היא בטענתה ש"נגשמה האלהות, והיה עובר ברחם בתולה... וילדה אותו אנושי הנראה אלהִי הנסתר, נביא שלוח בנראה, אלוה שלוח בנסתר, והוא המשיח הנקרא בן אלהים והוא האב והבן והוא רוח הקדש..." (חכם מחכמי אדום בספר הכוזרי מאמר ראשון אות ד).
הנוצרים טוענים שדבריהם אינם סותרים את ייחוד ה'. לטענתם השילוש הקודש הוא רק התגלמויות שונות של היישות האלוקית אבל מקורה הוא אחד. האב הוא הרצון האלוקי העליון, רוח הקודש היא השכל שמוריד את הרצון למעשה, הבן (ישו) הוא ההתגלמות המעשית של הרצון האלוקי בעולם הגשמי. כך שלמעשה יש לאלוקות שלשה פנים, רצון,מעשה ושכל. ע"פ היהדות אלוקים הוא אחד ויחיד והאפשרות לפצלו לפנים שונים היא כפירה. נחלקו האחרונים האם זוהי עבודה זרה ממש או רק שיתוף[2].
הרמב"ם פוסק שהנצרות[3] היא עבודה זרה[4] (פ"ט מהל' ע"ז ה"ד[5], פי"א מהל' מאכלות אסורות סוף ה"ז[6]; - כמובן רק בדפוסים שלא צוזרו[7]), שכן הם טוענים שאותו האיש הוא אלוה.
יש שכתבו שהנצרות איננה רק איסור של שיתוף הקב"ה עם אל אחר[8], אלא שהם גם מגשימים את א-להינו[9] בכך שהם מגדירים את אותו האיש בתור 'בן' (שו"ת תשובות והנהגות ח"ג רס"י שיז, עמ' שנא, בשם הגר"א; וע"ע בביאור הגר"א יו"ד סי' קמז ס"ק ג).
קילקול בהבנת בחירת עם ישראל[עריכה]
הנצרות טוענת שעם ישראל היה העם הנבחר ושאליהם נמסר כל התנ"ך, אלא שבשלב מסויים האלהים מאס בעם ישראל ובחר בעם אחר.
כבר עמדו על כך(דרוש מקור), שגישה זו נסתרת מפסוקי התנ"ך עצמו, שבמקומות רבים נאמר במפורש שהאלוקים כרת ברית עם בני ישראל שהוא יהיה העם הנבחר לעולם, ולעולם לא ימאס בעם ישראל. נצטט שלוש דוגמאות:
- "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם" (ויקרא כו, מד).
- "וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (ישעיהו נט, כא).
- "...לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם" (שופטים ב, א).
- "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם..." (הושע ב, כא).
התייחסות בתלמוד לטיעון הנוצרי בענין בחירת עם ישראל[עריכה]
- רבי יהושע בן חנניה הוה קאי בי קיסר. אחוי ליה ההוא מינא[10]: 'עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה'. אחוי ליה: 'ידו נטויה [להגן (רש"י)] עלינו'.
אמר ליה קיסר לרבי יהושע: מאי אחוי לך? - עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה, ואנא מחוינא ליה: ידו נטויה עלינו. אמרו ליה לההוא מינא: מאי אחויית ליה? - עמא דאהדרינהו מריה מיניה. - ומאי אחוי לך? - לא ידענא. אמרו: גברא דלא ידע מאי מחוו ליה, במחוג יחוי קמי מלכא? אפקוהו וקטלוהו.
- הסבר: רבי יהושע בן חנניה היה עומד בבית הקיסר. סימן לו אותו מין: 'עם שהחזיר אדוניו פניו ממנו'. סימן לו רבי יהושע: 'ידו נטויה עלינו'.
אמר לו הקיסר לרבי יהושע: 'מה סימן לך אותו מין?' - השיב רבי יהושע: 'עם שהחזיר אדוניו פניו ממנו, ואני סימנתי לו: ידו נטויה עלינו'. אמרו לו לאותו מין: 'מה סימנת לו?' השיב המין: 'עם שהחזיר אדוניו פניו ממנו'. שאלו אותו: ומה סימן לך רבי יהושע? אמר המין: אינני יודע. אמרו: 'אדם שלא ידע מה מסמנים לו, ...יסמן בבית המלך?' הוציאוהו והרגוהו.
רדיפת עם ישראל במהלך הדורות[עריכה]
מדינת ישראל והתאולוגיה הנוצרית[עריכה]
הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל מבוסטון[11], במאמר "קול דודי דופק"(עמ' 17[12]) כותב על הקמת מדינה ישראל כדפיקת הדוד לרעיה[13]:
- "הדוד התחיל לדפוק גם בפתח האוהל התיאולוגי, ויתכן כי זוהי הדפיקה החזקה ביותר. הדגשתי כמה פעמים בדברי על ארץ ישראל, שכל טענות התיאולוגים הנוצרים שהקב"ה נטל מכנסת ישראל את זכויותיה בארץ ישראל ושכל ההבטחות בנוגע לציון וירושלים מתייחסות - במובן אליגורי (- משל ומליצה) אל הנצרות והכנסיה הנוצרית, נתגלו בפהרסיא, ע"י ייסוד מדינת ישראל, כטענות שקר, שאין להן עיקר ושורש.
- יש צורך בידיעה מקפת בסיפרות התיאולוגית, מאז ימי יוסטין מרטיר עד התיאולוגים החדשים בימינו, כדי להבין את כל הפלא הגדול הזה, שעל ידו נפרכה בפומבי ההנחה המרכזית בתיאולוגיה הנוצרית.
- עלינו לשים לב לביקורו של שר החוץ (של ארה"ב) מר דלס, שכיהן כגבאי בכנסיה אפיסקופלית בוועדת הסינט, שהערבים שונאים את היהודים מפני שהרגו את מחוקק דתם.
- ל'הסבר' הזה יש משמעות סימלית, נסתרת ועמוקה. אינני פסיכולוג, ובודאי לא פסיכואנליטיקן, אבל דף גמרא אני יודע, ואני זוכר היטב מה שאמרו חז"ל על בלעם (סנהדרין קה:): "מברכתו... אתה למד מה היה בלבו". כשאדם מאריך בדיבורו נפלט מפיו לפעמים דבר אמת.
- כשאחד הסינטורים שאל את שר החוץ: 'מדוע הערבים שונאים את היהודים?' - רצה באמת להשיב: 'גם אני כשלעצמי, בתור נוצרי, אין לי חיבה יתירה אליהם, מפני שהרגו את משיחנו, ומחמת זאת הפסידו חלקם בירושתו של אברהם'. ישב מלאך או חכה נתנה בגרונו של השר (כדרשת חז"ל (שם) על הכתוב[14]: "וישם ה' דבר בפי בלעם"), ובמקום להגיד את המילים: 'משיחנו', 'אני כשלעצמי', פלטו שפתיו דברים אחרים ואמר: 'הערבים', 'מוחמד'. מתחת לסף הכרתו מפחד הוא מן העובדה 'הנוראה' שכנסת ישראל שולטת בציון וירושלים.
- קורת רוח אני מוצא בקוראי בעִתונים קתוליים ועִתונים פרוטסטנטים על מדינת ישראל. בעל כורחם עליהם להזכיר את שם ציון וירושלים הנמצאות בידינו."
בדברים אלו מבטא בבהירות ובחדות הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל את השבר התיאולוגי העמוק שתקומת מדינת ישראל ומלחמת ששת הימים מחוללים לתפיסה הנוצרית, שכן חורבן ארץ ישראל וירושלים והעדר שלטון ישראלי עליהן היוה את ה'הוכחה' ל'עונש' שמקבל עם ישראל על הריגת אותו האיש[15].
כתוצאה מתהליכים אלו[16], החלה הנצרות לחפש פתרונות שונים לשבר הגדול בתפישת עולמה שהתרחש בקום המדינה ולאחר מכן במלחמת ששת הימים. בהתחלה בחרו הקתולים בהכחשה והתעלמות ממדינת ישראל, תוך תקוות להעלמותה[17]. כחלק מתקוות אלו - נעשים מאמצים לפרק את המדינה ע"י לחצים בין-לאומיים מחד, ומאידך - ניסיונות לערער את הרעיון הלאומי מבפנים, בקרב תושבי מדינת ישראל[18]. גישות אחרות בנצרות היו מוכנות לקבל את מדינת ישראל ובלבד שתושביה יתנצרו במשך הזמן[19]. לצורך זה, משקיעות משאבים רבים להפעת ולפיתוח מסיון במדינת ישראל.
ביטול המצוות המעשיות[עריכה]
הרמב"ם (פירוש המשנה, מהד' הרב יוסף קאפח זצ"ל, חולין פ"א מ"ב) מונה את יש"ו הנצרי ותמידיו בכלל: "מינים", משום שהם "עוזבים את המצוות מתוך זילזול".
ובמקום אחר כותב הרמב"ם (פ"ג מהל' תשובה הל' ו-ח[20]):
- "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא אלא נכרתין ואובדין ונידונים על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים:
- המינים, והאפיקורסים... והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת וכבר בטלה תורה זו אע"פ שהיא הייתה מעִם ה', כגון הנוצרים וההגרים..."
חידושי הריטב"א נדה סא ע"ב:
- "ואם לחשך מין מתלמידי יש"ו לומר כיוון שהמצות בטלות לעתיד לבא נמצא שלא ניתנה תורה אלא לזמן, ולפיכך היה רשות ליש"ו להוסיף ולגרוע ממנה, אף אתה אמור לו: מי שלבו נוקפו אומר כן, שהתורה לא ניתנה לזמן, כל זמן שיהא העולם הזה קיים שיש בו זכות או חובה, וממנה אין לגרוע ועליה אין להוסיף, אבל לעולם הבא שאין בו לא זכות ולא חובה נמצאת בטלה מאיליה, וכן אמר הכתוב 'היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם', וכשם שבטלה מן המתים בקבר לפי שהם חפשים מן המצוות, וזו תשובה גמורה, וכן דעת מורי המובהק רבנו נ"ר.
- אבל מקצת רבותי י"א מפרשים כי המצות אינם בטלות לעולם ואפי' לזמן תחיית המתים ומה שאמרו בכאן מצות בטלות לעתיד לבא אינו אלא על (שיעור) [שעת] המיתה כי כשמת אדם נעשה חפשי מן המצות, וכי תימא ומאן דפריך הכא מדבי ר' ינאי דלקברו אסור מכלל דר' ינאי סבר מצות אינן בטלות בשעת מיתה והא היכי אפשר מקרא מלא דבר הכתוב במתים חפשי, וכן סוגיין בכל התלמוד ובכל המדרש שאין מעשה אלא בחיים ולא לאחר מיתה וכן הדעת מכרעת, והכתוב אומר אשר אנכי מצוך היום לעשותם, יש לומר שלא חלקו כאן אלא לענין אם הם בטלות אצלנו לגבי דידהו, דאיכא מאן דאמר שאינן בטלות אצלנו שאסור הוא לנו עדיין להעבירם במצות ואע"פ שהם אינם מצווים, וכענין הקטנים שנאמר בהם לא תאכלום לא תאכילום, ולפיכך היה אומר דלקוברו בתכריכי כלאים אסור לנו לפי שזה דרך לבישה, אבל לספדו שאינו אלא לכבודו מותר דהוי כעין מוכרי כסות מוכרין כדרכן, ור' יוחנן סבר שאף לקברו שהוא כדרך לבישה מותר דמצות בטלות לגמרי משעה שמת, ומה שאומר לעתיד לבא מצינו לעתיד לבא על זמן מועט שלא תהא מכשילן לעתיד לבוא, זו שיטת הרב ז"ל."
בילבול סדרי הגאולה[עריכה]
כתב הרמב"ם (פי"א מהל' הלכות מלכים ה"ד):
- "...ישוע הנצרי שדִמה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר (דניאל יא, יד): 'ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו'. - וכי יש מכשול גדול מזה? שכל הנביאים דברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותן. וזה גרם לאבד ישראל בחרב ולפזר שאריתם ולהשפילם ולהחליף התורה ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'."
עוד כתב הרמב"ם[21] (אגרות הרמב"ם[22] ח"א עמ' קנט שו' 9-15), שאפילו אילו נטעה לחשוב ש'אותו האיש' החיה מתים ועשה מופתים כטענת השקר של הנצרות, מ"מ עדיין לא היינו מאמינים להם שהוא המשיח, שכן יש בכתוב כאלף סימני זיהוי למשיח שלא נתקיימו בו (אפילו לטענתם).
יחסם לכתבי הקודש[עריכה]
צירוף ספרים אחרים בצד התנ"ך[עריכה]
מגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב:
- "...ואמרו במדרש קהלת (רבה פרשה יב א [י"ב] ד"ה ויותר), כל המכניס בביתו יותר מעשרים וארבעה ספרים מכניס מהומה בתוך ביתו. ופירשו 'עשות ספרים' [קהלת יב יב], חסר מ"ם, כמו מעשות ספרים, כמו 'השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו' [שמות יט יב], וכן פירש בן גאנ"ח. 'וכמשמרות נטועים' [קהלת יב יא] הכתוב, שם הוא בשי"ן כנגד משמרות כהונה, הם כ"ד ספרי הקדש. ופירשו מהמה, לשון מהומה לפי שלא אמר מהם.
- ומה שאמרו כ"ד ספרים, רוצים בזה הם ופירשיהם, וכן כל ספר המחובר בחכמה לפרש עיקרי התורה ממציאות האל ואחדותו והרחקת הגשמות, ושהוא משגיח בעולם ושולח נביאים לצוות ולהזהיר, וגומל ועונש, כל אלו הספרים פירוש התורה הם ומותר לקרותם..."
פרשנות מעוותת לכתבי הקודש[עריכה]
רש"י (ברכות יב:) כותב: "תלמידי יש"ו הנוצרי[23] ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל[24]".
והדברים מזכירים את דברי הרמב"ם (בתחילת מאמר תחיית המתים[25]):
- "אינו רחוק שיכון האדם לבאר ענין... בלשון מבואר פשוט, וישתדל בו לדחות הספקות ולהסיר הפירושים, ויבינו חולי הנפשות מן הלשון ההוא הפך ההקדמה אשר כיון לבארה.
- והנה ארע כיוצא כזה בדברי ה' יתעלה, והוא:
- כאשר כיון אדון הנביאים (- משה רבנו) להודיענו בדבר ה', שהוא (- הקב"ה) יתעלה אחד ואין שני לו, ולהסיר מנפשותינו הדעות הנפסדות ההן שהאמינו המשנים (- המאמינים בשני אלוהות, אחד טוב ואחד רע), אמר: ..."שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד" (דברים ו, ד). והביאו הנוצרים ראיה מזה הפסוק על שהאלוה שלושה, ואמרו: אמר "ה'", ואמר "א-להינו", ואמר "ה'", - הנה לו שלושה שמות. ואמר אח"כ 'אחד' - ראיה שהם שלושה ושהשלושה אחד[26], חלילה לאל (נ"א: יתעלה ממה שסכלו)".
ר' אגרת תימן (אגרות הרמב"ם, מהד' הר"י שילת, עמ' קכ-קכא, קמב) באורך, על הסכנה שבסילוף התורה ע"י הנצרות.
חסרון זה - מוליד יתרון בנקודה מסויימת. העובדה שהנצרות השתמשה בכתבי הקודש, מקנה לה[27] יתרון מסויים[28]. מסיבה זו, מתיר הרמב"ם בתשובה[29] (ולא בהלכותיו[30]) ללמד נוצרים תורה:
- "ומותר ללמד המצוות לנוצרים ולמשכם אל דתנו... [מפני שהם] מאמינים בנוסח התורה שלא נשתנה, ורק מגלים בה פנים בפירושם המופסד ומפרשים זאת בפירושים, שהם ידועים בהם, ואם יעמידום על הפרוש הנכון, אפשר שיחזרו למוטב. ואפילו לא יחזרו, כשרוצים שיחזרו, לא יבוא לנו מזה מכשול ולא ימצאו בכתוביהם דבר שונה מכתובינו."
תולדותיה[עריכה]
מגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ב
הנצרות "כבר היתה בימי רז"ל, שהם אמרו בפרק ראשון מע"ז [ו ב], לדברי ר' ישמעאל, נצרי לעולם אסור לשאת ולתת עמו, שהיה אומר ג' ימים לפני אידיהן וג' לאחריהן, והן עושין יום אחד בשבת, יום איד. וכן אמרו בתעניות בפרק בשלשה פרקים [כז ב], שאנשי משמר לא היו מתענים במוצאי שבת מפני הנצרים" (מגן אבות לרשב"ץ פ"ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב).
פרטי הלכות ביחס לנצרות[עריכה]
- מסכתות קטנות:סופרים יז ד: "אנשי משמר היו מתענים בכל יום, בשני על מפרשי הים, דכתיב ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים; בשלישי על מהלכי דרכים, שנאמר ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, ברביעי על התינוקות, שלא תעלה בהן אסכרה וימותו, דכתיב ויאמר אלהים יהי מאורות, מארת כתיב, בחמישי על מעוברות ועל מיניקות, מעוברות שלא יפילו, ומניקות שלא ימותו בניהן, שנאמר ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה. בערב שבת ובמוצאי שבת לא היו מתענין, מפני כבוד השבת, ויש אומרים בערב שבת בין השמשות ניתוספת נשמה יתירה בישראל, ולאחר השבת נוטלין אותה הימנו, דבר אחר מפני הנוצרים שלא יאמרו על כי אנו שמחים בראשון הם מתענין בו, אבל אמרו חכמים בזמן המעמדות לא היו חוששין לאיבת גוי, אלא משום דכתיב וינפש, וי על הנפש".
- שבועה בעוון גיליון - בית יוסף יו"ד קמז, ג, בשם רבנו ירוחם.
- שו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג רס"י עז):
בדבר שאי אפשר להשיג מקום להישיבה קטנה אלא בבנין השייך לבית ע"ז של נוצרים וגם צלב גדול עומד בחוץ אצל הבנין, פשוט שאסור אף לחשוב דבר כזה אף שהוא בנין נפרד מבית התיפלה מכיון שהוא סמוך לבית תיפלה שלהם וכ"ש כשהצלב הוא שם וטוב עושין הרבנים שאין מסכימים לזה. וצריכין לבקש לבנות או לקנות מקום ראוי להישיבה ובודאי יעזרכם השי"ת. - תפילה בבית כנסת שנכנסת בו צורה של אותו האיש - שו"ת רבי אליהו מזרחי (הרא"ם) סימן פא:
- "...דרכם של גוים תמיד לשים בבתיהם צורת יש"ו וצורת אמו ותחתיהם נר דולק ועשן הקטרת עולה בו שזו היא עבודה זרה גמורה ורבותינו ז"ל אמרו בפירוש אין מוכרים לגוים בתים בארץ ישראל ובחוצה לארץ מוכרים להם בתים ואף במקום שהתירו להשכיר להם בתים לא לבית דירה התירו מפני שהוא מכניס לתוכה עבודה זרה ונאמר ולא תביא תועבה אל ביתך אבל משכיר להם בתים לעשותן אוצר, הרי לך בפירוש גמור שסתם בתי הגוים מכניסים בם עבודה זרה שהעבודה זרה היא יותר חמורה ויותר מאוסה מכל העברות ועם כל זה אנו שוכרים וקונים בתים מן הגוים ואנו מתפללים בתוכ' בכל תפוצות גלותינו ולא נמצא שום פוצה ומצפצף לערער בזה.
וכל המערער בזה אינו אלא טועה שהרי דברים קל וחומר ומה אם בית מקדשנו שהוא מקדש בית עולמים שהשכינה שרויה בו והוא קדש קדשים לא נאסרו תפלתנו בו אף על פי שהכניסו בו ע"ז..." ע"ש (ועי' בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' טו אות ג ואילך, מש"כ ע"ד הרא"ם הנ"ל)
- "...דרכם של גוים תמיד לשים בבתיהם צורת יש"ו וצורת אמו ותחתיהם נר דולק ועשן הקטרת עולה בו שזו היא עבודה זרה גמורה ורבותינו ז"ל אמרו בפירוש אין מוכרים לגוים בתים בארץ ישראל ובחוצה לארץ מוכרים להם בתים ואף במקום שהתירו להשכיר להם בתים לא לבית דירה התירו מפני שהוא מכניס לתוכה עבודה זרה ונאמר ולא תביא תועבה אל ביתך אבל משכיר להם בתים לעשותן אוצר, הרי לך בפירוש גמור שסתם בתי הגוים מכניסים בם עבודה זרה שהעבודה זרה היא יותר חמורה ויותר מאוסה מכל העברות ועם כל זה אנו שוכרים וקונים בתים מן הגוים ואנו מתפללים בתוכ' בכל תפוצות גלותינו ולא נמצא שום פוצה ומצפצף לערער בזה.
- כהן שהתנצר איננו יכול לשאת כפיו, אך אם רק אמר לנוצרים שרוצה להתנצר והם לא שפכו עליו מים[31], ועדיין לא קיבל את אותו האיש לאלוה - איננו נפסל (שו"ת רדב"ז מכת"י או"ח יו"ד - ח"ח סי' כא).
- אסור לקנות מגוי טבלה של כסף שעליה מצויירת צורת אותו האיש ואמו, עד שישבור הגוי אבר מתמונתו (שו"ת מהרי"ף ר"ס עח, ע"ש בכל התשובה).
- אסור להיכנס לכנסיה[32] ואסור להתפלל בה[33].
שימוש בתאריך נוצרי[עריכה]
- ערך מורחב - תאריך לועזי
צורת שתי וערב[עריכה]
- ערך מורחב - צלב
לימוד ספריהם[עריכה]
מגן אבות לרשב"ץ על אבות פ"ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב:
- "ואעפ"י שדברי שתי האומות (- הנצרות והאיסלם) הם הבל מעשה תעתועים, כי הם הודו... כי תורתנו היא מן השמים, ואחר שהודו כן, איולת היא להם וכלימה אם אינם מחזיקים בה, ודי להם תשובה לטעותם בזה, אבל אנחנו חייבים לשקוד על דלתות התורה להשיב להם כנגד טענותיהם, כמו שמצינו שחכמי יון האחרונים הוצרכו להתחזק להשיב טענות הראשונים שהיו מכחישים התנועה, והרבו ראיות לאמת התנועה, אעפ"י שהיא גלויה ומפורסמת, כדי לבטל טענות המכחישים אותה, כן אנחנו עם שתי האומות, חייבים לשקוד על התורה להכחיש טענותיהם. ולזה נהגנו היתר בעצמנו לקרות ספר שבושיהם, כדי שתצא לנו תשובה נצחת כנגדם מדברי עצמם.
- וכבר ראינו בעוון גליון אשר הוא ביד הנוצרים כי הם טועים במה שחולקים עלינו שהאיש אשר קראוהו משיח החליף התורה, כי לא היתה כן כוונתו, אבל הוא בעצמו אמר שא"א שתשתנה התורה ושלא בא להחליפה אלא לקיימה ולאמצה, ומדברי תלמידיו ידענו כי הם היו תועים בו שהוא היה משיח שנתנבאו עליו הנביאים לקבץ נפוצות ישראל וכשראו שנמסר ביד ישראל התחכמו לומר שלא בא אלא להוציא נפשות הצדיקים מגהינם, שהיו בו מפני חטאו של אדם הראשון, והם סותרים את עצמם בזה שהרי כתוב בספרם כי יש"ו הנצרי ראה את אברהם אבינו קודם תלייתו בגן עדן עם אותו עני, שמו אלעזר, שהיה תחת לשונן של איש א' אכזרי לרחם עליו ואותו אכזרי היה בגהינם צמא למים ושאל אותו עני שישקהו.
- והתחכמו עוד לומר שהוא היה אלוה נולד בבטן אשה בלא זכר אלא מרוח הקדש. והם סותרים את עצמם בזה כי הם אומרים, כי ביום שנמשח ירד רוח הקדש מן השמים כדמות יונה, ונכנסה בו.
- והפסוק סותר דבריהם, שאם היה אלוה - איך נמסר להריגה ביד ישראל? והלא יחזקאל היה טוען כנגד מלך צור האומר שהיה אלוה ונהרג: 'האמור תאמר אלהים אני לפני הורגך ואתה אדם ולא אל ביד מחוללך' (יחזקאל כח, ט).
- וכיוצא באלו הטענות אנו טוענים כנגדם ומוזהרים אנו בזה במצות זה החכם שאמר הוי שקוד ללמוד תורה מה שתשיב לאפיקורוס".
ערכה של הנצרות מצד הכוונה האלוקית[עריכה]
כותב הרמב"ם (ס"פ יא מהל' מלכים ה"ד):
- "מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו[34]. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד...
- כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות ופשטו דברים אלו באיים רחוקים[35] ובעמים רבים ערלי לב[36] והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה, אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות[37], ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן וכבר בא משיח וגילה נסתריהם.
- וכשיעמוד המלך המשיח באמת[38] ויצליח וירום וינשא[39] מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם[40] ושנביאיהם ואבותיהם הטעום".
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב אברהם צבי הלוי רבינוביץ ז"ל, תמיהה ומבוכה[41], הוצאת ראובן מס ירושלים תשס"ב (114 עמ')
- ר' יונה עמנואל, ישראל מול הנצרות - הרב הירש על הנצרות והתייחסות הנוצרים ליהודים, המעיין כרך כט גיליון ב (טבת תשמ"ט) ירושלים, עמ' 38-49
- "המעיין" טבת תשס"ז - התמודדות הרמב"ן בפירושו עה"ת לנצרות (קובץ PDF)
- "המעיין" ניסן תשס"ח - תגובת הרמב"ן לטענה הנוצרית 'אנו ישראל'
- פרופ' דוד פלוסר, הנצרות ושנאת ישראל
- הרב ד"ר דרור פיקסלר וגיל נדל, האם הנוצרים בימינו עובדי ע"ז?, מתוך תחו"מין כ"ב (עמ' 68-78)
- הרב ד"ר שמעון פדרבוש, יחס היהדות לנצרות, מתוך: סיני נ"ו (עמ' רמב-רנד)
- משה בן דויד (שם בדוי), על פתחה של רומי
- יעקב צורישדי, המוקש הנוצרי, מהדורה שנייה: משכל, תל אביב 2000, עם הערות ביקורת מאת הרב קוק, עורך: הרב אהרון קליינשפיז
קישורים חיצונים[עריכה]
- ויכוחים עם נציגי הדת הנוצרית (אתר 'דעת')
- שיעורים בענייני הנצרות באתר "ישיבה"
- שיעורים בענייני הנצרות באתר "מכון מאיר"
- תשובות בענייני הצרות באתר "ישיבה"
- יחסי נצרות ויהדות בהווה (מאתר 'דעת')
- הרב יצחק פנגר, למה דוקא יהדות?, הרצאת וידאו מאתר 'הידברות'
- מאמר "היהדות מול השקר הנוצרי"
הערות שוליים
- ↑ ר' דברי הרמב"ן בויכוחו עִם הנוצרי (כתבי הרמב"ן, מהד' מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג, ח"א סוף עמ' שי): "עיקר הדין והמחלוקת שבין היהודים ובין הנוצרים הוא במה שאתם (- הנוצרים) אומרים בעיקר האלהות דבר מר מאד" (מתוך: ויכוח הרמב"ן, היום השני, אות מז).
- ↑ פתחי תשובה, יורה דעה, קמז ג (ב).
- ↑ והכוונה לכל הכתות שבנצרות (שיחות הרצי"ה, למינים אל תהי תקוה), כדברי הרמב"ם (פירוש המשנה, ע"ז, מהד' ירושלים תשס"ב, פ"א מ"ג): "ודע, שזאת האומה הנוצרית העומדת בטענת המשיח, על חילוף כיתותיה, כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן [- וחגיהם] כולם אסורים, ונוהגים עמהם בכל התורה כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה". ועי' שו"ת שבט הלוי ח"י ר"ס קל ד"ה ואען ואומר, וצ"ע.
- ↑ וע"ע בשו"ת מנחת אלעזר (ח"א סי' נג אות ג, דף סד. - צויין בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' צא סוף אות ג ובשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' יא אות ד).
- ↑ מובא באורחות חיים (לרבי אהרן ב"ר יעקב הכהן, שנוהגים לכנותו: ר' אהרן הכהן מלוניל אף שכנראה היה מנרבונה) הל' עבודה זרה אות יד; וכן בכפתור ופרח (לרבי אשתורי הפרחי) פ"י; ועוד.
- ↑ מובא בבית יוסף (הוצאת מכון שירת דבורה ומכון ירושלים) יו"ד סי' קכג סוף אות א.
- ↑ ר' מבוא מהמוציא לאור של הרמב"ם מהד' ר' שבתי פרנקל ז"ל, עמ' 19 ד"ה ההשמטות והשינויים, - והמקורות שבפנים לקוחים משם.
- ↑ שיש אומרים שאומות העולם מותרים בשיתוף (עי' בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' מה בהערה, וכן שם ח"ו סי' ס ד"ה תשובה, שסיכם הדעות בזה).
- ↑ לאור זאת, יש להשיב עמש"כ הרב עובדיה יוסף שליט"א (בתשובות הנ"ל) להשיג על הסוברים שאומות העולם מותרים בע"ז בשיתוף מדברי הרמב"ם שהנצרות ע"ז, שכן לדעות אלו י"ל שהנצרות ע"ז מסיבות אחרות ודו"ק.
- ↑ עי' בערך מינות שהכינוי "מין" בדברי חז"ל משמעותו, בדרך כלל, נוצרי. ואף כאן בודאי שהכוונה לנצרי.
- ↑ נינו של בעל בית הלוי.
- ↑ המאמר מופיע ג"כ בספר דברי הגות והערכה, הוצאת ספרית אלינר (המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה שע"י ההסתדרות הציונית העולמית), ירושלים תשמ"ב, עמ' 24-25.
- ↑ עפ"י שיר השירים (ר' רש"י שיר השירים א, א, ששיר זה משל ליחסי הקב"ה עם כנסת ישראל).
- ↑ במדבר כה, ה.
- ↑ בראשית הנצרות היה בה יחס דו-ערכי לירושלים. מחד היא עיר בה, על פי המסורת הנוצרית, נמצאים האתרים בהם חי ומת יש"ו, כמו ויה דולורוזה או כנסיית הקבר ה'קדוש'. אולם מאידך, חורבנה של ירושלים במרד הגדול נתפס כעונש לעם ישראל על כך שדחו את ישו כמשיח (מתוך ויקיפדיה). וע"ע הוותיקן וירושלים.
- ↑ ר' נוצרים אוהבי ישראל? - סקירה קצרה של הגישות הנוצריות השונות ביחס למדינת ישראל, מאת הרב שלמה אבינר שליט"א, וסקירה מורחבת מאותו מחבר.
- ↑ ר' בהרחבה במאמר אוייב נוצרי - אוייב ניצחי ובראיון של הרב שלמה אבינר שליט"א: הקתולים אנטישמים חדשים.
- ↑ ר' בספר צדיק באמונתו יחיה, שיעורים מאת הרב צבי ישראל טאו שליט"א, בנספחים, שפרסמו מסמך של הסכם של האיחוד האירופי עם צביה גרינפלד. כמו כן, "אין זה סוד כי ארגוני שמאל פוליטי, זכויות אזרח, ליברליזם ופוסט-ציונות ניזונים מכספים נדיבים של האיחוד האירופי, של 'הקרן החדשה לישראל' ומקורות מימון דומים" (הרב ישראל רוזן שליט"א, במאמרו, ההדגשה איננה במקור). ו"יש כאן חשש להתערבות של מדינות זרות ושל גושי מדינות כמו האיחוד האירופי בפוליטיקה הישראלית הפנימית" (ח"כ דני דנון ב'בשבע', כנ"ל). ניתן לשער שתרומות האיחוד האירופי וגורמים נוספים נובע מתפיסת עולמם הנוצרית.
- ↑ ר' ציונות נוצרית - ויקיפדיה.
- ↑ בדפוסים שלא צונזרו.
- ↑ הדברים מובאים בסגנון אחר, משום שלשונו קשה.
- ↑ מהד' הרב יצחק שילת מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה.
- ↑ בדפוסים מצונזרים כתוב "אותם ההופכים" (בהשמטת המילים "תלמידי יש"ו הנוצרי").
- ↑ נראה שכוונת רש"י "אליל" איננה רק במשמעות יחיד של 'אלילים' (- פסילים וכד'), אלא בעיקר במשמעות של דבר שאינו, חסר משמעות, שִקרי וכוזב (ר' רש"י ירמיה יד, ד; זכריה יא, יז; איוב יג, ד).
- ↑ מהד' הר"י שילת הנ"ל, עמ' שלט.
- ↑ וראה מש"כ לעיל על כפירתם.
- ↑ לעומת האיסלם ואכמ"ל.
- ↑ ר' להלן בכותרת "ערכה של הנצרות מצד הכוונה הא-לוהית" מדברי הרמב"ם (ס"פ יא מהל' מלכים).
- ↑ תשובות הרמב"ם, מהדורת פרופ' יהושע בלאו, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תשי"ח, סי' קמט, ח"א עמ' 284-285; מהדורת הרב אברהם חיים פריימן, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תרצ"ד, סי' שסד, עמ' 331-332; אגרות הרמב"ם, מהד' הר"י שילת, מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה, ח"א עמ' רטו-רטז (וע"ש בהערתו הארוכה).
- ↑ ר' הל' מלכים ט, י, שם לא נזכרה חלוקה בין האומות (הערת הר"י שילת שם).
- ↑ כמנהגם להטביל לדתם.
- ↑ ראה תשובות הלכתיות באתר 'דין' בעניין ביקור תיירותי בכנסיה; כניסה לוותיקן וכניסה לכנסיות ומסגדים.
- ↑ ראה באתר 'דין' תשובה הלכתית בעניין תפילה במבנה המשמש גם לכנסיה, וכן לגבי הפיכת בניין שנבנה ככנסיה לבית כנסת.
- ↑ עפ"י לשון הכתוב (ישעיהו נה, ח-ט).
- ↑ עפ"י לשון הכתוב (ישעיהו סו, יט).
- ↑ עפ"י לשון הכתוב (יחזקאל מד, ז-ט).
- ↑ הכוונה לנצרות שבטלה את המצוות המעשיות וכנ"ל.
- ↑ המילה "באמת" באה להוציא מדברי הנוצרים ימ"ש שהמשיח כבר הגיע וכנ"ל.
- ↑ עפ"י לשון הכתוב (ישעיהו נב, יג).
- ↑ עפ"י לשון הכתוב (ירמיהו טז, יט).
- ↑ ר' סקירה כללית על הספר באתר ארץ חמדה.