רבי פרידא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←זמנו ומקומו: הסרה) |
(←זמנו ומקומו: תיקונים אחרונים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ב[[תלמוד הבבלי]] מוזכרות שתי שאלות ששאל את [[רבי אמי]], אמורא ארץ ישראלי מהדור השלישי.{{הערה|מנחות נב ב ונג א}} כן מופיע שם סיפור על פגישתו עם רבי עזרא בן בנו של רבי אבטולס, שהיה דור עשירי ל[[רבי אלעזר בן עזריה]].{{הערה|שם=מנחות נג א|מנחות נג א}} בנוסף מופיעים בתלמוד שני סיפורים על אריכות ימיו, וסיפור אחד על סבו, שמצא [[גולגולת]] בשערי [[ירושלים]].{{הערה|עירובין נד ב; מגילה כז ב; סנהדרין פב א וקד א}} על פי המוסכמה, הקידומת "רבי" בתלמוד מציינת חכמים שנסמכו בארץ ישראל, בניגוד לקידומת "רב" הניתנת לאמוראי בבל שלא נסמכו (מכיוון שאין סומכין בחוץ לארץ). | ב[[תלמוד הבבלי]] מוזכרות שתי שאלות ששאל את [[רבי אמי]], אמורא ארץ ישראלי מהדור השלישי.{{הערה|מנחות נב ב ונג א}} כן מופיע שם סיפור על פגישתו עם רבי עזרא בן בנו של רבי אבטולס, שהיה דור עשירי ל[[רבי אלעזר בן עזריה]].{{הערה|שם=מנחות נג א|מנחות נג א}} בנוסף מופיעים בתלמוד שני סיפורים על אריכות ימיו, וסיפור אחד על סבו, שמצא [[גולגולת]] בשערי [[ירושלים]].{{הערה|עירובין נד ב; מגילה כז ב; סנהדרין פב א וקד א}} על פי המוסכמה, הקידומת "רבי" בתלמוד מציינת חכמים שנסמכו בארץ ישראל, בניגוד לקידומת "רב" הניתנת לאמוראי בבל שלא נסמכו (מכיוון שאין סומכין בחוץ לארץ). | ||
יש שזיהו את רבי פרידא עם חכם בעל שם דומה המוזכר פעמיים ב[[תלמוד הירושלמי]], ששוחח עם [[רבי יהודה הנשיא]] (ה[[תנא]]) או [[רבי יהודה נשיאה]] נכדו (בן הדור הראשון לאמוראים). לדבריהם רבי פרידא האריך ימים מאז עד ימי רבי אמי.{{הערה|{{תנאים ואמוראים|ג|199|עמודים=1033-1032}}. | יש שזיהו את רבי פרידא עם חכם בעל שם דומה המוזכר פעמיים ב[[תלמוד הירושלמי]], ששוחח עם [[רבי יהודה הנשיא]] (ה[[תנא]]) או [[רבי יהודה נשיאה]] נכדו (בן הדור הראשון לאמוראים). לדבריהם רבי פרידא האריך ימים מאז עד ימי רבי אמי.{{הערה|1={{תנאים ואמוראים|ג|199|עמודים=1033-1032}}. יעקב נחום אפשטיין, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40976&st=&pgnum=223 מבואות לספרות התנאים]''', עמ' 230-229}} אחרים חלקו על זיהוי זה.{{הערה|1=[[הרב יחיאל היילפרין]], '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46819&st=&pgnum=320 סדר הדורות]''', עמ' 318–319. חנוך אלבק, '''מבוא לתלמודים''', עמ' 262}} ב[[אגרת רב שרירא גאון]] מוזכר השם "רבי פרידה" ברשימת החכמים שהיו בדורו של [[רבן שמעון בן גמליאל]], אביו של רבי יהודה הנשיא.{{הערה|אגרת רב שרירא גאון אות יג}} | ||
==אריכות ימים== | ==אריכות ימים== | ||
גרסה אחרונה מ־14:17, 3 במאי 2023
|
|
רבי פרידא היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי.[1]
זמנו ומקומו[עריכה]
רבי פרידא מוזכר פעמים בודדות בספרות חז"ל.
בתלמוד הבבלי מוזכרות שתי שאלות ששאל את רבי אמי, אמורא ארץ ישראלי מהדור השלישי.[2] כן מופיע שם סיפור על פגישתו עם רבי עזרא בן בנו של רבי אבטולס, שהיה דור עשירי לרבי אלעזר בן עזריה.[3] בנוסף מופיעים בתלמוד שני סיפורים על אריכות ימיו, וסיפור אחד על סבו, שמצא גולגולת בשערי ירושלים.[4] על פי המוסכמה, הקידומת "רבי" בתלמוד מציינת חכמים שנסמכו בארץ ישראל, בניגוד לקידומת "רב" הניתנת לאמוראי בבל שלא נסמכו (מכיוון שאין סומכין בחוץ לארץ).
יש שזיהו את רבי פרידא עם חכם בעל שם דומה המוזכר פעמיים בתלמוד הירושלמי, ששוחח עם רבי יהודה הנשיא (התנא) או רבי יהודה נשיאה נכדו (בן הדור הראשון לאמוראים). לדבריהם רבי פרידא האריך ימים מאז עד ימי רבי אמי.[5] אחרים חלקו על זיהוי זה.[6] באגרת רב שרירא גאון מוזכר השם "רבי פרידה" ברשימת החכמים שהיו בדורו של רבן שמעון בן גמליאל, אביו של רבי יהודה הנשיא.[7]
אריכות ימים[עריכה]
רבי פרידא ידוע בעיקר בשל סיפור הממחיש את גודל סבלנותו ומסירותו לתלמידיו:
לרבי פרידא היה תלמיד קשה תפיסה, שהיה רבי פרידא שונה לו את הנלמד ארבע מאות פעמים עד שתפס. יום אחד הזמינו את רבי פרידא לדבר מצווה. שנה רבי פרידא לתלמידו, אך אותו יום לא תפס התלמיד. אמר לו רבי פרידא: "מה נשתנה היום?" ענה לו התלמיד: "מאותה שעה שאמרו לו לרבי 'יש דבר מצווה' הוסחה דעתי, וכל רגע חשבתי 'עכשיו יעצור רבי, עכשיו יעצור רבי'". אמר לו רבי פרידא: "תן דעתך ואשנה לך". חזר ושנה לו ארבע מאות פעמים נוספות. יצאה בת קול ואמרה לרבי פרידא: "האם אתה מעדיף שיוסיפו לך ארבע מאות שנים, או שתזכו אתה ובני דורך לעולם הבא?" ענה רבי פרידא: "שנזכה אני ובני דורי לעולם הבא". אמר להם הקב"ה: "תנו לו זו וזו".[8]
מכיוון שהמספר "ארבע מאות" נראה מוגזם, הציע הרב יהודה יודיל אפשטיין שהגרסה המקורית הייתה "ד' ומ'", כלומר ארבע וארבעים (בגימטריה), והיא נעתקה בשיבוש לנוסח "ד' מאות".[9] הרב אהרון הימן כתב שארבע מאות השנים הן לשון גוזמא, כיוון שאחרת רבי פרידא חי עד ימי הגאונים, והם ודאי היו מזכירים זאת.[10] משיקולים דומים, טען הרב ראובן מרגליות שהגרסה המקורית הייתה "תשעים" וקוצרה על ידי מעתיקים ל-"ת'", ופוענחה בטעות על ידי מעתיקים מאוחרים יותר לארבע מאות (כגימטריה של ת').[11]
במסכת מגילה מסופר כי תלמידיו של רבי פרידא שאלו את רבם באיזו זכות האריך ימים, והוא השיב להם שהקפיד כל ימיו על שלושה דברים: להיות הראשון בבית המדרש; לכבד תמיד כהן שיברך את ברכת המזון, כאשר נכח כהן תלמיד חכם בסעודה; ולא לאכול מבשר בהמה לפני שהפרישו ממנה את מתנות הכהונה - זרוע לחיים וקיבה.[12]
השקפה[עריכה]
רבי פרידא הורה להסתכל בעיקר על מעשיו של האדם, ולא על ייחוס אבותיו:
בתלמוד מסופר שאמרו לרבי פרידא שבשער ממתין רבי עזרא (הכהן) בן בנו של רבי אבטולס, שהוא דור עשירי לרבי אלעזר בן עזריה, שהיה דור עשירי לעזרא הסופר. נענה רבי פרידא: מהו כל זה? אם בן תורה הוא - נאה; אם בן תורה הוא ומיוחס הוא - יפה ונאה; ואם מיוחס הוא ואינו בן תורה - תאכלהו אש! אמרו לו: בן תורה הוא. אמר להם רבי פרידא: אם כן, שיכנס ויבוא. התלמוד ממשיך ומספר על הדרשות שנשאו שני החכמים בפגישה.[3]
הריב"ש הביא ראיה מסיפור זה כי ניתן להקל בכבודו של כהן עם הארץ, ואף אם הוא כהן מיוחס.[13]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אהרן היימאן, "רבי פרידא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 1033-1032, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ חנוך אלבק, מבוא לתלמודים, עמ' 679
- ↑ מנחות נב ב ונג א
- ↑ 3.0 3.1 מנחות נג א
- ↑ עירובין נד ב; מגילה כז ב; סנהדרין פב א וקד א
- ↑ אהרן היימאן, "רבי פרידא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 1033-1032, באתר HebrewBooks. יעקב נחום אפשטיין, מבואות לספרות התנאים, עמ' 230-229
- ↑ הרב יחיאל היילפרין, סדר הדורות, עמ' 318–319. חנוך אלבק, מבוא לתלמודים, עמ' 262
- ↑ אגרת רב שרירא גאון אות יג
- ↑ ערובין נד ב. תרגום לעברית והפניות למאמרים על הסיפור באתר ספר האגדה
- ↑ הרב יהודה יודיל אפשטיין, מנחת יהודה, וורשה, תרל"ז, עמ' 92, באתר HebrewBooks
- ↑ אהרן היימאן, "רבי פרידא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 1033-1032, באתר HebrewBooks
- ↑ הרב ראובן מרגליות, מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו - עוללות, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ט, עמ' נח-ס
- ↑ מגילה כז ב - כח א. יש מפרשים את ההקפדה השנייה אחרת, ולפיהם רבי פרידא הקפיד לא לעלות קודם לכהן תלמיד חכם בעליה לתורה, גם אם הכהן היה פחות חשוב ממנו (ראו בפירוש התוספות שם).
- ↑ שו"ת הריב"ש תשובה צ"ד