מגילת אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
(←‏תוכן המגילה: תיקוני כתיב קלים)
 
(184 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Megilat_ester_bet_hashalom.jpg|left|thumb|250px|מגילת אסתר - הדף הפותח - ויקישיבה, צילם:בית השלום]]
'''מגילת אסתר''' היא אחת מ[[חמשת המגילות]] ב[[תנ"ך]]. בה מסופר על הצלת ה[[עם ישראל|יהודים]] בממלכת [[אחשורוש]]: "מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" {{מקור|אסתר א, א|כן}}. המגילה מספרת על [[המן]], שהיה מזרע [[עמלק]], אשר שילם למלך ממון על מנת להרשות את השמדת היהודים ברחבי ממלכתו. [[מרדכי היהודי]] ואחייניתו
[[תמונה:B6ttingen-Esther_Rolle_0.jpg|left|thumb|250px|מגילת אסתר - המקור: Stadtmuseum, Jewish life. Esther-Rolle,  ויקישיתוף, תרם:Ingersoll]]
[[אסתר המלכה]] הפרו את התוכנית. וכך, היהודים ניצלו, היכו בשונאיהם, את המן ובניו תלו על העץ ומרדכי היה למשנה למלך. לזכר [[נס]] זה תקנו את ימי ה[[פורים]] בו [[מקרא מגילה|קוראים את המגילה]].
[[תמונה:Duraeuropa-1-.gif|left|thumb|250px| ציור קיר [[בית הכנסת בדורה אירופוס]] המתאר קטע ממגילת אסתר - ויקישיתוף]]
 
'''מגילת אסתר''' היא אחת מ[[חמשת המגילות]] ב[[תנ"ך]]. בה מסופר על הצלת ה[[עם ישראל|יהודים]] בממלכת [[אחשורוש]]: "מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" {{מקור|(תנ"ך:אסתר א א$אסתר א, א)}}. המגילה מספר על המן, שהיה מזרע ה[[עמלק]] אשר שילם למלך בממון על מנת להרשות את השמדת היהודים ברחבי ממלכתו. [[מרדכי היהודי]] ובת דודתו [[אסתר המלכה]] הפרו את התוכנית. וכך, היהודים ניצלו, היכו ששונאיהם, את המן ובניו תלו על העץ ומרדכי היה למשנה למלך. לזכר [[נס]] זה תקנו את ימי ה[[פורים]].


= תוכן המגילה =
= תוכן המגילה =
== תמצית סיפור המגילה ==
נקודות עיקריות מעלילת המגילה:
אע"פ שבלתי-אפשרי לתמצת את [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%9F המגילה] שאין בה מילה מיותרת, מ"מ מוגש כאן תקציר לסיפור המגילה<ref>התקציר נועד למתחילים ביהדות, ובעלי ידע בסיסי ידלגו מייד לכותר הבא.</ref>:
* המלך אחשורוש, המולך מהודו ועד כוש, מכין משתאות מפוארים, וכן עושה אשתו, המלכה [[ושתי]], לנשים {{מקור|אסתר א$אסתר א, א-ט|כן}}.
* אחשורוש מבקש מושתי לבוא על מנת להראות את יופיה, אך היא מסרבת. לאחר התייעצות בחכמיו, הוא מחליט להורגה, כדי שכל הנשים בממלכה יכבדו בעליהן {{מקור|אסתר א$אסתר א, י-כב|כן}}.
* אחשורוש מצטער על הריגת ושתי, ולכן פקידיו אוספים את הבתולות בממלכה, והנערה אשר תִיטַב בעיני המלך תמלוך {{מקור|אסתר ב$אסתר ב, א-ד|כן}}.
* איש יהודי היה בשושן ושמו [[מרדכי]], ויהי אומן את [[אסתר]] בת דודו, כי אין לה אב ואם {{מקור|אסתר ב$אסתר ב, ה-ז|כן}}.
* ותלקח אסתר אל בית המלך, ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ולכבוד בחירתה עושה אחשורוש משתה גדול {{מקור|אסתר ב$אסתר ב, ח-יח|כן}}.
* אין אסתר מגדת  מולדתה ואת עמה כאשר צווה עליה מרדכי {{מקור|אסתר ב, כ|כן}}.
* בגתן ותרש רוצים לשלוח יד במלך אחשורוש, ויִוַדע הדבר למרדכי ויגד לאסתר, והיא אמרה זאת למלך. לאחר שנתבררו הדברים, נתלו שניהם על העץ {{מקור|אסתר ב$אסתר ב, כא-כג|כן}}.
* אחר הדברים האלה גידל המלך את [[המן]] האגגי מעל כל השרים, ויצוה להשתחוות להמן {{מקור|אסתר ג$אסתר ג, א-ב|כן}}.
* מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה, כי הגיד אשר הוא יהודי {{מקור|אסתר ג$אסתר ג, ב-ד|כן}}.
* וימלא המן על מרדכי חמה, ויבקש להשמיד את כל היהודים, עם מרדכי, והפיל פור (- גורל) לעשות זאת בחודש [[אדר]] {{מקור|אסתר ג$אסתר ג, ה-ז|כן}}.
* המן מציע את הדבר למלך, תמורת תשלום של עשרת אלפים כיכר כסף, והמלך מעביר את טבעתו להמן {{מקור|אסתר ג$אסתר ג, ח-י|כן}}, ואומר: "הכסף נתון לך, והעם - לעשות בו כטוב בעיניך" {{מקור|אסתר ג, יא$שם פס' יא|כן}}.
* נשלחות אגרות בשם המלך להשמיד את כל היהודים בי"ג אדר {{מקור|אסתר ג$אסתר ג, יב-יד|כן}}.
* היהודים מתאבלים על הגזירה {{מקור|(}}{{מקור|אסתר ד, ג}}{{מקור|; וע"ש}} {{מקור|אסתר ג טו$ג, טו}}{{מקור|)}}, ומרדכי לובש שק ואפר וזועק זעקה גדולה ומרה {{מקור|אסתר ד, ב|כן}}.
* ותתחלחל המלכה מאד, ותשלח למרדכי, ויגד את כל אשר קרהו, ויתן לשליח את הכתב אשר ניתן להשמידם, ויבקש שאסתר תלך למלך להתחנן על עמה. לאחר דין ודברים, מסכימה אסתר, ובלבד שהיהודים [[צום|יצומו]] ג' ימים ויתפללו להצלחתה {{מקור|אסתר ד$אסתר ד, ד-יז|כן}}.
* ביום השלישי, ותעמוד אסתר בחצר בית המלך נוכח פני הבית. והיא נשאה חן בעיני המלך שהושיט לה את השרביט ויאמר לה: "מה בקשתך?" {{מקור|אסתר ה, ג|כן}}
* ותאמר אסתר: "יבוא המלך והמן אל המשתה אשר עשיתי לו" {{מקור|אסתר ה ד$שם פס' ד|כן}}. ובמשתה היא מזמינה אותם למשתה נוסף {{מקור|אסתר ה ח$שם פס' ח|כן}}.
* המן יצא מהמשתה שמח, ובראותו את מרדכי לא זע ממנו - וימלא המן חמה. בעצת אוהביו ו[[זרש]] אשתו הוא מחליט לעשות למרדכי עץ בגובה חמישים אמה, ולבקש מהמלך לתלות עליו את מרדכי {{מקור|אסתר ה$שם פס' ט-יד|כן}}.
* בלילה ההוא נדדה שנת המלך, ויאמר: "מה נעשה יקר וגדולה למרדכי" על הצלתו מבגתן ותרש {{מקור|אסתר ו$אסתר ו, ב-ג|כן}}.
* המן בא לחצר בית המלך לאמר לו לתלות את מרדכי. ויאמר לו המלך: "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו?" {{מקור|אסתר ו ו$שם פס' ו|כן}}
* ויאמר המן בלבו למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני, ויאמר: "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך...ע"י איש משרי המלך... והרכיבוהו על הסוס וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור|אסתר ו$שם פס' ז-ט|כן}}
* ויאמר המלך להמן: "...עשה כן למרדכי... אל תפל דבר מכל אשר דברת" {{מקור|אסתר ו י$שם פס' י|כן}} ויקח המן את הלבוש והסוס וילבש את מרדכי וכו' {{מקור|אסתר ו|שם פס' יא-יג|כן}}.
* והמן נדחף אל ביתו אבל, ויספר לזרש ואוהביו, ויאמרו לו: "אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו - לא תוכל לו, כי נפול תפול לפניו" {{מקור|אסתר ו יג$שם פס' יג|כן}}. ובעודם מדברים הבהילו את המן למשתה השני שעשה אסתר {{מקור|אסתר ו יד$שם פס' יד|כן}}.
* המלך והמן הגיעו למשתה. ויאמר המלך: "מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך" {{מקור|אסתר ז, ב|כן}}. ותען אסתר: "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד" {{מקור|אסתר ז ד$שם פס' ד|כן}} ע"י המן.
* המן נבעת מלפני המלך והמלכה. המלך קם ממשתה היין אל גינת הביתן, והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר. המלך שב, וכראותו את המן נופל על המיטה אשר אסתר עליה, אמר: "הגם לכבוש את המלכה עִמִי בבית" {{מקור|אסתר ז, ח|כן}} ופני המן חפו.
* חרבונה מזכיר את העץ שעשה המן למרדכי אשר דיבר טוב על המלך, ויאמר המלך: "תלוהו עליו" {{מקור|אסתר ז ט$שם פס' ט|כן}}, ויתלו את המן על העץ שהכין למרדכי.
* המלך נתן את טבעתו ואת בית המן למרדכי ואסתר {{מקור|אסתר ח$אסתר ח, א-ב וז|כן}}.
* אסתר מתחננת מהמלך להעביר את רעת האגרות הראשונות, והוא משיב: "...כתבו על היהודים כטוב בעיניכם... וחתמו בטבעת המלך, כי כתב אשר ...נחתם בטבעת המלך אין להשיב" {{מקור|אסתר ח, ח|כן}}.
* מרדכי כותב בכ"ג סיון בשם המלך ושולח לכל המדינות, אשר נתן המלך ליהודים לעמוד על נפשם, להשמיד את הצרים אותם, בי"ג באדר {{מקור|אסתר ח$אסתר ח, ט-יד|כן}}.
* מרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, וליהודים הייתה אורה ושמחה. ובכל מדינה ועיר שדבר המלך מגיע שמחה ליהודים, ורבים מעמי הארץ מתיהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם {{מקור|אסתר ח$אסתר ח, טו-יז|כן}}.
* ביום י"ג באדר - ששברו אויבי היהודים לשלוט בהם, "ונהפוך הוא" אשר ישלטו היהודים בשונאיהם, נקהלו היהודים לשלוח יד במבקשי רעתם, ויכו בכל אויביהם מכת הרג, ואיש לא עמד בפניהם, כי נפל פחדם על העמים. ושרי המדינות מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם, כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו גדול {{מקור|אסתר ט$אסתר ט, א-ד|כן}}.
* היהודים בשושן הרגו חמש מאות איש ואת עשרת בני המן וב[[ביזה]] לא שלחו ידם {{מקור|אסתר ט$שם פס' ו-י|כן}}.
* אסתר מבקשת מהמלך: "ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו" {{מקור|אסתר ט, יג|כן}}
* היהודים בשושן הרגו בי"ד אדר שלוש מאות איש ובביזה לא שלחו את ידם. היהודים בכל מדינות המלך הרגו בי"ג אדר חמישה ושבעים אלף ובביזה לא שלחו את ידם, ועשו את י"ד אדר יום משתה ושמחה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו {{מקור|אסתר ט$אסתר ט, טו-טז|כן}}.
* ויכתוב מרדכי ספרים ליהודים בכל מדינות המלך לקיים עליהם להיות עושים את ימי הפורים (על שם הפור) האלה, יום י"ד וט"ו באדר, בזמניהם בכל שנה, ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, וקבלו היהודים. ויכתבו מרדכי ואסתר ספרים לכל היהודים לקיים זאת {{מקור|אסתר ט$אסתר ט, יט-לב|כן}}.
* וישם המלך אחשורוש מס על איי הים, וכל מעשה תוקפו וגברתו וגדולת מרדכי כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי פרס, כי מרדכי משנה למלך וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו {{מקור|אסתר י$אסתר י, א-ג|כן}}.
== רקע היסטורי ==
סיפור המגילה<ref>להרחבה עיין בדברי רש"י, ראב"ע והמפרשים המצויינים בהמשך הדברים (בפנים ובהערות), '''וכן''' {{מקור|רש"י דניאל יא ב$רש"י}} ו{{מקור|מצודת דוד דוד דניאל יא, ב$מצודות דניאל יא, ב}}; הקדמת הרב נתן שרמן למגילת אסתר, מהדו' ארטסקרול, כפר-חסידים תש"נ, עמ' ב-יד, ובנספחים בעמוד 174; טל חרמון, [[הרב שלמה אבינר]] שליט"א, עמ' ...; [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=26&t=4226 פורום 'אוצר החכמה': אחשורוש ובית המקדש - מה הקשר?]; ועוד.{{ש}}כמובן שעריכת הערך נשענת על דברי חז"ל והראשונים, ולא על [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=26&t=4266&p=32228&hilit=%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%9F#p32873 דברי חוקרים] המסתמכים על השערות הנובעות מסתירות בספרי הקורות הפרסיים ([http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=26&t=4266&p=32228&hilit=%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%9F#p33158 ובפרט] שגם על דבריהם [http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/mega14_hefetz.pdf השיבו חוקרים] [http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/mega14_medan.pdf המתייחסים בכבוד מה למסורת חז"ל]).</ref> מתחיל בשנת שלוש למלך [[אחשורוש]] {{מקור|אסתר א, ג|כן}}. אחשורוש היה מלך [[פרס]] לאחר [[כורש]] {{מקור|(}}{{מקור|רש"י אסתר א א$רש"י}} {{מקור|ו}}{{מקור|ראב"ע אסתר א, א}}{{מקור|, ובמקומות נוספים}}<ref>ראה {{מקור|רש"י עזרא א, א}}; {{מקור|רש"י עזרא ד$שם ד, ה-ו}}; {{מקור|ראב"ע דניאל ו, א}}; {{מקור|אבן עזרא דניאל יא ב$שם יא, ב}}; ועוד.</ref>{{מקור|;}} {{מקור|רד"ק חגי א א$רד"ק}} {{מקור|ו}}{{מקור|מצודת דוד חגי א א$מצודות חגי א, א}}{{מקור|; ועוד)}}. כורש נתן אישור לבניית [[בית שני|בית המקדש השני]], ואכן עלו אלפי יהודים והחלו בבניית [[בית המקדש]] {{מקור|(ר' בהרחבה}} [[ספר עזרא|עזרא]] {{מקור|פרקים א-ג)}}. אולם צרי יהודה ובנימין התגדו לבניה וכתבו [כתב] שִׂטנָה על בנין הבית, שגרם להפסקת העבודה עד מלוך [[דריוש מלך פרס]]<ref>יש להבדיל בינו ובין [[דריוש]] מלך [[מדי]] שקדם לכורש {{מקור|(עי' רש"י במקומות המובאים בפנים, וכן ב}}{{מקור|רש"י דניאל א, כא}}{{מקור|;}} {{מקור|פסיקתא זוטרתא אסתר הקדמה$פסיקתא זוטרתא (לקח טוב), הקדמה לאסתר}}{{מקור|; ראב"ע הנ"ל;}} {{מקור|תוספות רי"ד מגילה יב א$תוס' רי"ד מגילה יב.}} {{מקור|ועוד)}}.</ref> {{מקור|(ראה בהרחבה}} {{מקור|עזרא ד$עזרא פרק ד}}{{מקור|)}}.
לדברי חז"ל<ref>{{מקור|ויקרא רבה יג ה$ויקרא רבה, שמיני, פר' יג אות ה}} - מובא ב{{מקור|ילקוט שמעוני ויקרא תקלו$ילקוט שמעוני שם רמז תקלו}}; {{מקור|אסתר רבה ח ג$אסתר רבה פר' ח אות ג}}; ועוד.</ref>, רש"י<ref>ראה רש"י {{מקור|רש"י עזרא א, א$עזרא א, א}}; {{מקור|רש"י עזרא ד כד$שם ד, כד}}; {{מקור|רש"י דניאל ח, כא$דניאל ח, כא}}; {{מקור|רש"י דניאל י ב$שם י, ב}}; {{מקור|רש"י חגי א א$חגי א, א}}.</ref>, ראב"ע<ref>ראה אבן עזרא {{מקור|ראב"ע חגי א, א$חגי א, א}}; {{מקור|ראב"ע דניאל ו, א$דניאל ו, א}} - הנ"ל; {{מקור|אבן עזרא דניאל ט ב$שם ט, ב}}.</ref> ופרשנים נוספים<ref>ראה {{מקור|רד"ק חגי א, א}}; {{מקור|תוספות:ראש השנה ג ב$תוס' ר"ה ג: ד"ה שנת עשרים}}; {{מקור|תוספות הרא"ש ראש השנה ג ב$תוס' הרא"ש}}, {{מקור|בעל המור ראש השנה א א$בעל המאור}}, {{מקור|כתוב שם מגילה א א$כתוב שם (להראב"ד)}}, {{מקור|ריטב"א ראש השנה ג ב$חי' הריטב"א}} ו{{מקור|חידושי הר"ן ראש השנה ג ב$חי' הר"ן שם}}; {{מקור|רמב"ן מגילה יא ב$חי' הרמב"ן מגילה יא:}}; {{מקור|מלבי"ם נחמיה ב, ו}}; ועוד רבים.</ref>, דריוש מלך פרס הוא בנם של אחשורוש ואסתר{{דרוש מקור}}.


* המלך אחשורוש המולך מהודו ועד כוש עשה משתאות מפוארים, וכן עשתה אשתו, המלכה [[ושתי]] לנשים.  
בין העולים לבנות את המקדש מוזכר [[מרדכי]] {{מקור|עזרא ב, ב|כן}}, ומסבירים המפרשים {{מקור|(}}{{מקור|אבן עזרא עזרא ב ב$ראב"ע}} {{מקור|ו}}{{מקור|רלב"ג עזרא ב ב$רלב"ג שם}}{{מקור|; וכ"מ ב}}{{מקור|בבלי:מגילה טז ב$מגילה סוף טז:}}{{מקור|)}} שזהו מרדכי יהודי המוזכר במגילה, "אֲשֶׁר הָגְלָה מִ[[ירושלים|ירוּשָׁלַיִם]] עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה [[נבוכדנאצר|נְבוּכַדְנֶאצַּר]] מֶלֶךְ [[בבל|בָּבֶל]]" {{מקור|אסתר ב, ו|כן}}. נמצא שמרדכי גלה לבבל (בגלות יכניה), חזר לירושלים עם עזרא ולאחר הפסקת הבניה חזר לשושן<ref>תרגום שני שם; {{מקור|ילקוט שמעוני אסתר תתרנג$ילקוט שמעוני שם רמז תתרנג ד"ה אשר הוגלה מירושלים}}; מהרש"א ח"א מגילה טז: ד"ה מעקרא כתיב; ילקוט מעם לועז פרק יז אות מג, מהדו' ירושלים תשל"ד, עמ' שט; ועי' בביאור הגר"א שם.</ref>. יש המסבירים שחזרתו לשושן נעשתה במטרה לשכנע את המלך אחשורוש שלא להפסיק את בניית הבית<ref>רלב"ג הנ"ל; וראה ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנג, על סוף פרק ב; וכן ראה ילקוט מעם לועז אסתר, פרק ז, עמ' קד, בשם מדרש קדום.</ref>. יתכן לשער, שמסיבה זו, "ומרדכי יושב בשער המלך" {{מקור|אסתר ב, כא|כן}}, ע"מ למצוא כיצד לבטל את הגזירה על הפסקת בנין המקדש{{דרוש מקור}}.


* אחשורוש ביקש מושתי לבוא כדי להראות את יופיה, אך היא סרבה. לאחר התייעצות בחכמים הוא הורג אותה, כדי שהנשים בכל הממלכה יתנו יקר לבעליהן.
[[המן]] התנגד לבניין בית המקדש<ref>ראה {{מקור|ילקוט שמעוני אסתר תתרנג$ילקוט שמעוני שם, על ריש פרק ג}}; וכן במדרש המובא בילקוט מעם לועז הנ"ל. וראה בהערה הבאה.</ref>, ויש מפרשים שבניו הם-הם צרי יהודה ובנימין שכתבו שטנה על ירושלים {{מקור|(}}{{מקור|רש"י אסתר ט, י}}<ref>יש הגורסים {{מקור|עי' מגילת אסתר מהדורת 'תורת חיים', בעריכת הרב מרדכי ליב קצנלבוגן, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו, עמ' קע והערה 200|כן}} ברש"י שם: "דאג המן שלא יעסקו בבניין ירושלים", וא"כ לפנינו מקור נוסף שהמן התנגד לבניין ירושלים והמקדש, אך ברוב המהדורות ליתא לגרסה זו, וכתוב: "מלך אחשורוש והתנשא המן, דאג שלא יעסקו" - ואז יש לפרש שאחשורוש הוא שדאג שלא יבנה המקדש. יש לציין, שישנם מקורות בחז"ל {{מקור|ילקוט מעם לועז אסתר פרק א אות פא, עמ' יג-יד|כן}} שהמן נסה לשכנע את אחשורוש בחשבון שעברו שבעים שנה {{מקור|ר' בפנים להלן|כן}}.</ref>{{מקור|)}}.


* אחשורוש מצטער על הריגת ושתי, ולכן אוספים את הבתולות, והנערה אשר תִיטַב בעיני המלך תמלוך.
ואף אחשורוש התנגד לבנין בית המקדש<ref>ראה ב{{מקור|ילקוט שמעוני אסתר תתרנג$ילקוט שמעוני הנ"ל}}; וכן בהערה הקודמת ובהמשך הדברים.</ref>, ובשלוש הזדמנויות אמר לאסתר: "עד חצי המלכות" {{מקור|(}}{{מקור|אסתר ה$אסתר ה, ג-ו}}{{מקור|;}} {{מקור|אסתר ז ב$שם ז, ב}}{{מקור|)}} ומסבירים חז"ל {{מקור|(תרגום שם - בכל המקומות;}} {{מקור|רש"י אסתר ה ג$רש"י שם ה, ג}}{{מקור|, עפ"ד ה}}{{מקור|בבלי:מגילה טו ב$גמ' מגילה טו:}}{{מקור|)}} שכוונתו שימלא כל בקשותיה חוץ מבנין המקדש<ref>יש לציין שניכר שאחשורוש התנגד מאוד לבניין המקדש, שכן עדיין "אין אסתר מגדת את מולדתה ואת עמה" {{מקור|אסתר ב, כ|כן}}, ובכ"ז אחשורוש חושש שמא היא תבקש ממנו את בנין המקדש.</ref>.


* איש יהודי היה בשושן ושמו [[מרדכי]], והוא היה אומן את [[אסתר]] בת דודו, כי אין לה אב ואם.
חז"ל {{מקור|בבלי:מגילה יא ב$מגילה יא:|כן}} מסבירים שזאת הסיבה שאחשורוש עורך משתה, שכן הוא סבר שעברו שבעים שנה ל[[גלות בבל]], שבהם הבטיח [[ירמיהו]] {{מקור|(}}{{מקור|ירמיהו כה$ירמיהו כה, יא-יב}}{{מקור|;}} {{מקור|ירמיה כט י$שם כט, י}}{{מקור|)}} שיגאלו, והיות ולא נגאלו - לא יגאלו עוד {{מקור|(ועי' ב}}{{מקור|רמב"ן מגילה יא ב$חי' הרמב"ן שם}}{{מקור|)}}. במשתה הוא השתמש בכלי המקדש {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מגילה יא ב$מגילה שם}}{{מקור|, וכן}} {{מקור|פרקי דרבי אליעזר מח$פרקי דר"א פמ"ח}}{{מקור|;}} {{מקור|רש"י אסתר ט, כו}}{{מקור|;}} {{מקור|כלי יקר שמות כח, לט}}{{מקור|; ועוד}}<ref>ראה {{מקור|אסתר רבה ב יא$אסתר רבה פר' ב אות יא/יב}} - מובא ב{{מקור|ילקוט שמעוני אסתר תתרמח$ילקוט שמעוני שם סי' תתרמח;}}  ילקוט מעם לועז אסתר פרק א אות קצג-רב, עמ' כח-כט; ועוד.</ref>{{מקור|)}}, לבש בגדי [[כהן גדול]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מגילה יב א$מגילה יב.}}{{מקור|; כלי יקר שם)}} ועשה כסא כדוגמת [[כסא שלמה]] {{מקור|(}}{{מקור|אסתר רבה א יא$אסתר רבה פר' א אות יא/יב}} {{מקור|ועוד}}<ref>תרגום ראשון ושני על אסתר א, ב; ועי' ילקוט מעם לועז פרק א אות פו-פט, עמ' יד-טו.</ref>{{מקור|)}} לבטא את המסר הזה<ref>ראה בהרחבה: אגרת הפורים הזאת, [[הרב אלי הורוביץ]] זצ"ל הי"ד, הוצאת "מעמק חברון", עמ' 42-56.</ref>. ויש מפרשים שמטעם זה הראה להם את רוב עושרו, כדי להראותם שישראל סחופים ודוויים ועניים מחמת הגלות, ויפול לבם מרוב עושרו ויתייאשו מהדת {{מקור|ילקוט מעם לועז פרק א אות קע, עמ' כו|כן}}.


* ותלקח אסתר אל בית המלך, ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים, ויעשה משתה לכבוד היבחרה.
=== מאבקי השליטה בממלכה ===


* לא הגידה אסתר את עמה ומולדתה כאשר צווה עליה מרדכי.
במגילה ניכר שבתקופה זו היו כמה וכמה מאבקי שליטה, מתוך ניסיון להרוג את אחשוורוש ולהחליף את המלך. בפירוש מוזכרים  [[בגתן|בִּגְתָן]] ו[[תרש|תֶרֶשׁ]], "שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף", המבקשים "לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ" {{מקור|אסתר ב, כא|כן}}. במגילה לא מוזכר בפירוש מהי הסיבה שהניעה אותם לנסות להרוג את אחשורוש {{מקור|אבן עזרא אסתר ב, כא|כן}}, והמפרשים העלו כמה הסברים למניעיהם<ref>יש המסבירים שהדבר נבע מכעסם על הארכת המשמרות שלהם מזמן בחירת אסתר, מפני שהייתה חיבתה על אחשורוש גדולה, כרוב תאוותו היה מרבה בתשמיש {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מגילה יג ב$מגילה יג:}} {{מקור|רש"י מגילה יג ב$ורש"י שם}}{{מקור|)}}. ויש מפרשים שמרדכי קיבל 'קידום' - לשבת בשער המלך {{מקור|אסתר ב$אסתר ב, יט-כא|כן}}, והם קינאו בו: "שחרה אפם על שמרדכי יושב בגדולה וכבוד והם עומדים על רגליהם לשמור הסף כדרך השומרים" {{מקור|מלבי"ם אסתר ב כא$מלבי"ם שם|כן}}. ויש המוסיפים שהוא קיבל מִשׂרָה זו במקומם {{מקור|(}}{{מקור|אסתר רבה ו יג$אסתר רבה פר' ו סי' יג}}{{מקור|; וכן במדרשים המצוינים בסמוך; - מובא ב}}{{מקור|תורת תמימה אסתר ב כא$תורה תמימה שם}}{{מקור|)}}. "אמרו [בגתן ותרש]: העביר שני קלסנטרין ומושיב הברברי הזה" {{מקור|ילקוט שמעוני אסתר תתרנג$ילקוט שמעוני, אסתר, סוף ד"ה ויודע הדבר למרדכי|כן}}. "אמרו: הואיל והעבירנו המלך ממקומינו, נלך ונהרוג את המלך בצנעה, ויהי הכל אומרין כשהיו בגתן ותרש משמרים את המלך - היו משמרים אותו יפה, עכשיו שהושיב שם יהודי נהרג" {{מקור|(}}{{מקור|ספרי דאגתא אסתר ב ב בימים ההם$ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ב ד"ה בימים ההם ומרדכי}}{{מקור|;}} {{מקור|ילקוט שמעוני אסתר תתרנג$ילקוט שמעוני, שם, ד"ה ואת מאמר מרדכי}}{{מקור|)}}.</ref>, אך נראה שאין בסיס מוצק לשער שמטרתם הייתה לשלוט בפרס ומדי.


* בגתן ותרש רצו לשלוח יד באחשורוש, ויִוַדע הדבר למרדכי ויגד לאסתר, והיא אמרה זאת למלך. לאחר שנתבררו הדברים, נתלו שניהם על העץ.
בהמשך המגילה מסופר שהמן בא אל המלך, "וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: מַה לַעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ?" {{מקור|אסתר ו, ו|כן}}. ומתוך מחשבת המן שהוא-הוא האדם אשר המלך חפץ ביקרו, הוא משיב: "אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ - יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ, וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו: כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" {{מקור|אסתר ו, ז-ט|כן}}. וכבר עמדו המפרשים<ref>ראה {{מקור|רש"י אסתר ו, ט}}; {{מקור|פסיקתא זוטרתא אסתר ו ח$פסיקתא זוטרתא (לקח טוב)}}, {{מקור|אבן עזרא אסתר ו ח$ראב"ע}} ו{{מקור|אלשיך אסתר ו ח$אלשיך שם פס' ח}}; ועוד.</ref> על כך שלבישת מלבושי המלך ורכיבה על סוסו איננה דבר מקובל<ref>ראה {{מקור|רמב"ם מלכים ב א$רמב"ם (פ"ב מהל' מלכים ה"א)}}: "כבוד גדול נוהגין ב[[מלך]]... אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, ואין משתמשין בשרביטו, ולא בכתרו, ולא באחד מכל כלי תשמישיו, וכשהוא מת כולן נשרפין לפניו, וכן לא ישתמש בעבדיו ושפחותיו ושמשיו אלא מלך אחר..."</ref>, וייתכן שנתן בכך ביטוי לרצונו לשלוט בממלכה ולהחליף את אחשורוש{{דרוש מקור}}<ref>וע"ע {{מקור|בבלי מגילה טו ב$מגילה טו:}} "מה ראתה אסתר שזמנה את המן" וכו'.</ref>.
== דמויות במגילה ==
==== מרדכי היהודי ====
{{ערך מורחב|ערך=[[מרדכי]]}}
[[חז"ל]] מוסרים כי מרדכי היה מחברי ה[[סנהדרין]] {{מקור|(ראה}} {{מקור|כלה ב$מסכת כלה סופ"ב}} {{מקור|ועוד)}} ומ[[אנשי כנסת הגדולה]] {{מקור|(}}{{מקור|רש"י בבא בתרא טו א$רש"י ב"ב טו.}} {{מקור|ו}}{{מקור|רש"י חולין קלט ב$חולין קלט:}} {{מקור|ר' עובדיה מברטנורה אבות א א$רבי עובדיה מברטנורה ריש אבות)}} והיה ממעבירי מסורת התורה {{מקור|רמב"ם:הקדמה לי"ד החזקה$הקדמת היד החזקה לרמב"ם|כן}}. חז"ל {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מגילה יג ב$מגילה יג:}}{{מקור|, - מובא ב}}{{מקור|רש"י אסתר ב, כב$רש"י}} {{מקור|וב}}{{מקור|ראב"ע אסתר ב, כב}}{{מקור|)}} מסבירים בזאת את הבנתו של מרדכי את כוונת בגתן ותרש שדברו בשׂפה זרה, אך על [[דיין|דייני]] הסנהדרין לדעת שבעים לשון {{מקור|בבלי:מנחות סה א$מנחות סה.|כן}}.


* אחר הדברים האלה גידל המלך את [[המן]] האגגי מעל כל השרים, ויצוה להשתחוות להמן.
יש המפרשים את הפסוק {{מקור|אסתר ב, יט-כא|כן}}: "מרדכי יושב '''בשער המלך'''", שמרדכי היה שׂר בממשל אחשורוש<ref>יש מפרשים שזהו מפני שנמצאה אסתר בביתו {{מקור|מלבי"ם אסתר ב$מלבי"ם שם|כן}}. אך חז"ל {{מקור|(ר'}} {{מקור|בבלי:מגילה טו א$מגילה טו.}}{{מקור|, - מובא ב}}{{מקור|רש"י אסתר ה, יג}}{{מקור|)}} נוקטים שדבר זה קדם לכל סיפור המגילה.</ref> {{מקור|(הגר"א שם;}} {{מקור|מלבי"ם אסתר ב יט$מלבי"ם שם}}{{מקור|; ועי'}} {{מקור|אבן עזרא אסתר ב יא$ראב"ע פס' יא}}{{מקור|)}} או שופט {{מקור|(הרלב"ג בתועלת השבעה-עשר; וכן ראב"ע - נוסח ב}}<ref>נדפס במהדו' תורת חיים(מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו.</ref>{{מקור|, שם פס' יא, יט; וכן הר"מ חלאיו שם, - עפ"י משמעותו במקומות נוספים}}<ref>ראה {{מקור|דניאל ב, מט}}: "ו[[דניאל]] בתרע קרתא" {{מקור|צויין ע"י הראב"ע והרמ"ח - המובאים בפנים|כן}}; {{מקור|עמוס ה$עמוס ה, יב וטו}} וב{{מקור|רד"ק עמוס ה$רד"ק שם}}; {{מקור|מצודת ציון תהלים קכז, ה}}; {{מקור|משלי כב, כב}} וב{{מקור|מצודת דוד משלי כב, כב$מצודת דוד שם}}; {{מקור|רש"י בראשית יט, א#ד"ה ולוט יֹשב}}; ועוד.</ref>{{מקור|)}}, והיה מקורב למלך {{מקור|(תורה תמימה שם הערה מ}}<ref>וראה בערך [[מגילת אסתר/לקחי המגילה]] - מתועליות הרלב"ג - התועלת העשרים ותשעה.</ref>{{מקור|)}}.


* מרדכי לא יכרע ולא השתחוה, כי הגיד אשר הוא יהודי.
יש הטוענים<ref>ר' במאמר [http://www.yba.org.il/show.asp?id=22142&big_cat=1122 שיטת רש"י על מגילת אסתר - מאת יחיאל גרנביץ]; ומאידך, ר' קדושת לוי שמות, לפורים, בהתחלה.</ref>, כי עובדה זו מסבירה גם את הפליאה: איך יתכן שמרדכי לא משתחווה להמן בניגוד למצוות המלך המפורשת? שכן, מצות המלך הייתה רק ל"עבדי המלך" {{מקור|(}}{{מקור|אסתר ג, ב}}{{מקור|, וע"ש ב}}{{מקור|מלבי"ם אסתר ג, ב$מלבי"ם}}{{מקור|)}} והיא לא כללה את מרדכי, ולכן הוא לא עבר על מצות המלך, ולכן המן לא יכל להורגו ישירות, וחיפש לשלוח יד ב"עם מרדכי".


* וימלא המן על מרדכי חמה, ויבקש להשמיד את כל היהודים, עם מרדכי.  והפיל פור לעשות זאת בחודש [[אדר]].
כל זה, הוא קודם המהפך, אך לאחר הצלת ישראל, מרדכי מקבל קידום בבית המלך, "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" {{מקור|אסתר י, ג|כן}}.


* הוא מציע את הדבר למלך, תמורת תשלום של עשרת אלפים כיכר כסף, והמלך מעביר את טבעתו להמן, ואומר: "הכסף נתון לך, והעם - לעשות בו כטוב בעיניך" {{מקור|(אסתר ג, יא)}}.
==== אסתר המלכה ====
{{ערך מורחב|ערך=[[אסתר]]}}


* נשלחות אגרות בשם המלך להשמיד את כל היהודים בי"ג אדר.
==== המן הרשע ====
{{ערך מורחב|ערך=[[המן]]}}


* היהודים מתאבלים על האגרות, ומרדכי לובש שק ואפר ויזעק זעקה גדולה ומרה.
==== אחשורוש ====
{{ערך מורחב|ערך=[[אחשוורוש]]}}
מלך צדיק או רשע? חכם או טפש? נפל בפח של המן או היוזם בעצמו?


* ותתחלחל המלכה מאד, ותשלח למרדכי, ויגד את כל אשר קרהו, ויתן לשליח את הכתב אשר ניתן להשמידם, ויבקש שאסתר תלך למלך להתחנן על עמה. לאחר דין ודברים, מסכימה אסתר, ובלבד שהיהודים יצומו ג' ימים ויתפללו להצלחתה.
==== ושתי המלכה ====
{{ערך מורחב|ערך=[[ושתי]]}}


* ביום השלישי, ותעמוד אסתר בחצר בית המלך נוכח פני הבית. והיא נשאה חן בעיני המלך שהושיט לה את השרביט ויאמר לה: "מה בקשתך?" {{מקור|(אסתר ה, ג)}}
==== דמויות נוספות ====
במגילה מוזכרות דמויות נוספות וביניהם:
* '''בגתן ותרש''' - במגילה מובא נסיון בגתן ותרש לשלוח יד במלך אחשוורוש, אשר סוכל ע"י מרדכי.
* '''[[חרבונה]]'''<ref>שמו נזכר במגילב פעמים, בראשונה מסתיים באות א (חרבונא - {{מקור|אסתר א, י}}) ובשנייה מסתיים באות ה (חרבונה - {{מקור|אסתר ז, ט}}), ובשניהם הוא אחד מהסריסים אשר למלך, ובפשטות מדובר באותו אדם, אך [[רבי משה אלשיך]] {{מקור|אלשיך אסתר ז, ט$בפירושו למגילה (ז, ט)}} מביא: "ושמעתי מי שדקדק בזה שחרבונה שנזכר פה הוא בה"א בסוף תיבה ולא באלף כחרבונא הנזכר למעלה בין סריסי המלך, ועל כן הטיבו אשר דברו [חז"ל שחברבונה כאן הוא אליהו], כי לא ראי זה כראי זה". והוא מוסיף: "ואפשר לבא אחריו ולמלא את דבריו כי הה"א שהיא חמשה רמז לחמש אותיות שבאליהו". וראה {{מקור|חישוקי חמד מגילה טז א$חשוקי חמד מגילה טז.}}</ref> - חרבונא מוזכר במגילה כ"אחד מן הסריסים" {{מקור|אסתר ז, ט|כן}} "המשרתים את פני המלך אחשורוש" {{מקור|אסתר א, י|כן}}, אשר בזמן בו אחשוורוש חוזר מגנת הביתן ורואה את המן נופל על מטת אסתר ומתחנן בפניה שתחמול עליו ותגרום להצלתו מיד המלך, מגיע ומספר למלך על רצון המן לתלות את מרדכי, אשר הצילו ממזימתם של בגתן ותרש, על עץ.{{ש}} בדברי [[חז"ל]] נמצאות גישות שונות ביחס לדמות זו<ref>ראה {{מקור|ילקוט שמעוני אסתר תתרנט$ילקוט שמעוני (אסתר, רמז תתרנט, ד"ה ויאמר חרבונה)}} שהביאו שני פירושים אלו כחולקים. יתכן לשער ששורש העניין נעוץ בכלל שכל המסופר על רשע הוא כדי להגדיל את רשעו, וכל המסופר על צדיק הוא כדי להגדיל את זכותו {{מקור|(ראה}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47606&st=&pgnum=23 מאמר על אגדות חז"ל] {{מקור|ל}}[[רמח"ל]]{{מקור|; וכן במקורות שהובאו ב}}[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10234&p=94995#p94909 פורום 'אוצר החכמה'] {{מקור|ועוד)}}, וא"כ בראשית המגילה נראה שחרבונה היה רשע, ובהמשך נראה שהיה צדיק, ולכן פירשו חז"ל בשני דרכים: '''(א)''' שנותר רשע, אלא שהבין לאן הרוח זורמת... '''(ב)''' שבהמשך המגילה היה זה אליהו, ולא חרבונה עצמו.</ref>, יש המפרשים ש"חרבונה זה אליהו"<ref>בדברי חז"ל ומפרשים נוספים נראה שהכוונה שחרבונה הוא אליהו ממש, אך הראב"ע {{מקור|אבן עזרא אסתר א י$אסתר א, י|כן}} מפרש את דבריהם: "כאילו אליהו ז"ל היה, שהוא מבשר הגאולה". כלומר, חרבונא אינו באמת אליהו, אך אליהו הוא 'מבשר הגאולה', וגם חרבונה "עשה טובה לישראל ובאה ישועה על ידו". יצויין, שבדבריו עצמו במקום אחר {{מקור|אבן עזרא אסתר ז ט$אסתר ז ט|כן}} משמע שכוונת חז"ל היא שחרבונה הוא ממש אליהו.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|פרקי דרבי אליעזר מט$פרקי דרבי אליעזר פמ"ט}}{{מקור|; ועוד}}<ref>ראה רשימת מקורות ב{{מקור|שו"ת:עטרת פז א ג אה"ע ג$שו"ת עטרת פז (ח"א כרך ג אה"ע סי' ה ד"ה הן אמת)}}; [http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=31&tid=0&id=124101 בפורום הישיבות]; וכן בהערה הקודמת.</ref>{{מקור|)}}; ויש המפרשים שחרבונה היה בעצה של השמדת היהודים {{מקור|בבלי:מגילה טז א$מגילה טז.|כן}}, וכיוון שראה שהגלגל מתהפך הצטרף מהר למהפכה ויזם את חיסול המן {{מקור|אוצר המדרשים אסתר 57 $אוצר המדרשים, איזנשטיין, אסתר עמ' 57|כן}}.
* '''התך'''
* '''זרש'''


* ותאמר אסתר: "יבוא המלך והמן אל המשתה אשר עשיתי לו" {{מקור|(שם פס' ד)}}. ובמשתה היא מזמינה אותם למשתה נוסף.
== החטא והכפרה ==
מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כליה?


* המן יצא מהמשתה שמח, ובראותו את מרדכי לא זע ממנו - וימלא המן חמה. בעצת אוהביו ו[[זרש]] אשתו הוא מחליט לעשות למדכי עץ בגובה חמישים אמה, ולבקש מהמלך לתלות עליו את מרדכי.
כיצד כופר חטא זה?


* בלילה ההוא נדדה שנת המלך, ויאמר: "מה נעשה יקר וגדולה למרדכי" על הצלתו מבגתן ותרש {{מקור|(אסתר ו, ב-ג)}}.
== נחיצות כל מרכיבי הסיפור ==
המתבונן בעיון במגילה ימצא שכל שלב ושלב בה מהוה חלק אינטרגלי מההצלה ומההתרקמות הסופית של הסיפור, ואף פרטים שנראים צדדיים שוליים ומיותרים הם אלמטריים ונצרכים להמשך העלילה וההצלה. לדוגמא: משתה אחשורוש הנראה צדדי ללא קשר לעיקר הנס<ref>לפירוש המלבי"ם המובא בכותר "רקע היסטורי" - "מאבקי השליטה בממלכה" זהו חלק מהותי מהבנת כל המאורע.</ref>, היה השלב שבו הודחה ושתי, מה שגרם בהמשך למינוי של אסתר שממנו התגגלה הישועה<ref>וראה {{מקור|מלבי"ם אסתר א, כב}}:{{ש}}
:"אולם מה שהקדים הפרשה הזאת לספור המגלה, ונתחייבנו לקראה בפורים כאילו גם היא שייכה אל סיפור הנס, אחשוב בו שני טעמים: א) והוא הטעם העיקרי אצלי, כי כלל הספור הזה הוא יסוד מוסד לספורים הבאים אחריו, כי לולא התאמץ המלך למלוך מלכות בלתי מוגבלת, לא היה באפשרי להיות לו לקיחת אסתר, כי לא היו שרי העצה מסכימים שיקבצו למלך נערות בתולות לברור מהם אשה, ואף כי לקחת אשה אשר לא ידע עמה ומולדתה, ולא הגדלת המן שלא היה יכול לעשות זה בלי רשות השרים, וכ"ש הגזרה הכוללת להשמיד אומה שלמה, ועז"א אלמלא אגרות ראשונות לא נתקיימו אגרות אחרונות, ר"ל אלמלא לא יצא הדת הראשון שהמלך שליט על הדתות והנמוסים לבדו ואין זולתו, לא היה באפשר שיצאו האגרות האחרונות, אחר שהיה צריך נטילת רשות משרי העצה.
:זאת שנית, אחר שהנס הזה לא היה בו דבר היוצא מהיקש הטבעי, כי שהאשה היפה בנשים תשנה רצון המלך בעלה יקרה על הרוב, ולא יהיה זה נס ופלא, רק אם נשקיף היטב על המלך אשר בו היה המאורע, כי אם יקרה זה לרוב במלכים הקטנים, לא יהיה זה בקל אצל מלך הנורא למלכי ארץ. ומצד זה הקדים להודיע (א) גודל מלכותו שמלך על קכ"ז מדינות, (ב) גבורתו שכבשם כולם בזמן קצר, (ג) עשרו הנראה מהמשתה הגדול, (ד) חכמתו איך התנהג בתחבולות להסיר לב ראשי עם הארץ למלוך עליהם בלי הגבלה, (ה) טבעו ותכונתו שהגם שאהב את ושתי עד מות, מ"מ מפני אהבת הטוב בל יבזו נשי המדינה בעליהן בעיניהן, או אהבת המועיל שישתרר במלכות בלתי מוגבלת, ביטל אהבת הערב שאהב את ושתי.
:ובכל זה גלוי לכל רואה שמה שאסתר שנתה לבבו להשיב את הספרים מחשבת המן, לא אהבת הערב הטתו, רק מאת ה' היתה זאת".
לדברי הרלב"ג {{מקור|(התועלת העשירי - ראה ערך:}} [[מגילת אסתר/לקחים מהמגילה]]{{מקור|)}} רווח נוסף שיש מסיפור זה, שכן אילמלא ששלח אחשורוש אגרות מטופשות (להיות כל איש שורר בביתו {{מקור|- אסתר א, כב}}), היו ההמונים פוגעים ביהודים עוד לפני התאריך הנקוב, משום שרואים שרצון המלך לפגוע בהם.</ref>.


* המן בא לחצר בית המלך לאמר לו לתלות את מרדכי. ויאמר לו המלך: "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו?" {{מקור|(שם פס' ו)}}
==== גמול מרדכי על הצלת אחשורוש מבגתן ותרש ====
דוגמא נוספת שניתן להביא לכלל זה היא נסיון ההתנקשות של בגתן ותרש במלך אחשורוש, וחשיפתו ע"י מרדכי היהודי, מאורע שגרם להרכבת מרדכי על הסוס ע"י המן<ref>דבר זה נכון בפרט לפי דברי [[רבא]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מגילה טו ב$מגילה טו:}}{{מקור|בבלי:מגילה טז א$-טז.}} {{מקור|וברש"י)}} שאסתר זימנה את המן אל המשתה, ע"מ שאחשורוש יחשוב שהמן מנסה לגזול ממנו את מלכותו, ולכן נדדה שנתו והוא מנסה לתגמל את האנשים ששמרו לו נאמנות כמרדכי. מחשבה זו (- שהמן מנסה למלוך במקומו) מתחזקת אצל אחשורוש כשהמן מבקש "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך" {{מקור|אסתר ו, ח|כן}}, אע"פ שמכבוד המלך שלא רוכבים על סוסו ואין משתמשים באחד מכל כלי תשמישיו {{מקור|רמב"ם מלכים ב א$רמב"ם פ"ב מהל' מלכים ה"א|כן}}.</ref>, וקריאה לפניו: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור|אסתר ו, יא|כן}}, וכן לתליית המן על העץ שהכין למרדכי "אשר דיבר טוב על המלך" {{מקור|אסתר ז, ט|כן}}. יתכן לשער שאף נתינת בית המן למרדכי והעברת הטבעת לידיו היא תוצאה של הכרת המלך בנאמנות שרוכש לו מרדכי.


* ויאמר המן בלבו למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני, ויאמר: "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך...ע"י איש משרי המלך... והרכיבוהו על הסוס וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור|(שם פס' ז-ט)}}
אולם דומה שרכיב מיותר ישנו בסיפור זה: הרכבת מרדכי על הסוס. ארוע זה הוא, לכאורה, מיותר לחלוטין. הוא איננו נצרך להצלה של עם ישראל, וא"כ מדוע הוא נצרך כחלק מסיפור המגילה<ref>יתירה מכך, ניתן לשאול: מדוע בכלל נצרך שיקרה ארוע זה? מדוע גילגלתו ההשגחה? הרי ודאי למרדכי לא היה נח בבמעמד זה ובעודף הכבוד שהורעף עליו והעדיף לחזור לתלמודו {{מקור|(עי' בספר 'פניני}} [[הרב יחזקאל אברמסקי|רבנו יחזקאל [אברמסקי]]]{{מקור|' (}}[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?106729&&page=25 עמ' כב-כג]{{מקור|), מאת}} [[הרב משה מרדכי שולזינגר]]{{מקור|, שהרב אברמסקי זצ"ל אמר לרעייתו שמרדכי בשעה שהרכיבוהו על הסוס חשב: מתי כל זה יגמר ואוכל לשוב לתלמודי?...)}}.</ref>?


* ויאמר המלך להמן: "...עשה כן למרדכי... אל תפל דבר מכל אשר דברת" {{מקור|(שם פס' י)}} ויקח המן את הלבוש והסוס וילבש את מרדכי וכו'.
לשאלה זו ישנם כמה תירוצים:
* '''יש המתרצים''' שנס זה נצרך ליצירת הפחדה לשונאי וצרי היהודים, שכן עיקר הניצחון היה בעזרת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA לוחמה הפסיכולוגית] רחבת-הקף שאיפשרה את הצלת היהודים, וזאת מפני שבאגרות השניות לא בוטלה הרשות "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים" {{מקור|אסתר ג, יג|כן}}, "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך - אין להשיב" {{מקור|אסתר ח, ח|כן}}, אלא רק ניתנה רשות ליהודים "להקהל ולעמוד על נפשם" {{מקור|אסתר ח יא$שם פס' יא|כן}}.{{ש}}הסיבה ששונאי היהודים, שהם רבים בהרבה מהיהודים, לא נלחמו ביהודים היא: "כי נפל פחדם על כל העמים. וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועֹשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם. כי גדול מרדכי בבית המלך ושֳמעו הולך בכל המדינות כי האיש מדרכי הולך וגדול" {{מקור|אסתר ט, ב-ד|כן}}. לצורך זה הופעלה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%94 תעמולה] מאסיבית שכללה אף הרכבת מרדכי על הסוס ע"י המשנה למלך (- המן) הקורא: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".
* מובא בספר ימי הפורים<ref>מאת הרב דוד [בן הרב יוסף] כהן שליט"א (ראש ישיבת כנסת-ישראל חברון גבעת מרדכי), הוצאת המפעל לחקר ההלכה שע"י מכון הרב פרנק, ירושלים תשנ"ג.</ref> {{מקור|מאמר כב, עמ' קנג ואילך|כן}} בשם '''[[רבי אברהם בן הגר"א]]''' שכתב שדרכו של הקב"ה לעשות ניסים לצדיקים עוד בטרם הוא ממלא את משאלתם, ע"מ שיבטחו בו<ref>עי' בספר ימי הפורים {{מקור|שם עמ' קנד ואילך|כן}} שמביא שהזכות שבגללה נגאלו (בגאולות אלו) היא שבטחו בהשי"ת, וא"כ הניסים של הגאולה החלקית נועדו כדי שתהא להם זכות להגאל.</ref>. (לדוגמא: ב[[יציאת מצרים]] נתן ה' [[עשרת המכות|עשר מכות]] במצרים קודם שנגאלו, כדי שישראל ימשיכו לבטוח בו עד הגאולה). וכן כאן, גילגל הקב"ה את גדולת מרדכי והרכבתו על הסוס, כדי שיתחזק בטחונם של ישראל קודם שיצאו מאפלה לאורה.
* [[רבי יהונתן אייבשיץ]] בספרו '''יערות דבש''' {{מקור|(ח"ב דרוש ט}}<ref>זוהי הדרשה הראשונה שדרש בקהילת אה"ו.</ref>{{מקור|)}} מסביר זאת עפ"י דברי חז"ל {{מקור|בבלי:בבא קמא צב א$ב"ק צב.|כן}}: "המבקש [[רחמים]] על חברו והוא זקוק לאותו דבר הוא נענה תחילה", ז"א שזכות התפילה גדולה יותר כשהוא מתפלל על אחר. והיות וההצלה הייתה בזכות תפילת מרדכי<ref>היערות דבש {{מקור|שם}} מוכיח זאת מדברי הגמ' {{מקור|בבלי:מגילה יב ב$מגילה יב:|כן}} "בן קיש - שהקיש על [[שערי רחמים]] ונפתחו לו". ויש להביא לכך מקור נוסף מדברי המדרש {{מקור|אסתר רבה ז יג$אסתר רבה פר' ז אות יג/יח|כן}}.</ref>, לכן היה צריך להוציאו מסכנה שיתפלל רק בעד ישראל. וע"י שנעשה לו כבוד גדול כזה - לא היו הורגים אותו, ואז תפילתו הועילה לגאולתם.
* '''יש המסבירים''' שפרשה זו באה לבטא את עניינו של נס ההצלה, ואף שאיננה נצרכת לסיפור המאורע מבחינה הסטורית, היא נצרכת מאוד להבנה המהותית של מהות נס ההצלה, וממילא הבנת הערך של [[פורים]], שכן את חג הפורים חוגגים זכרון להצלת גשמית {{מקור|(}}{{מקור|משנה ברורה תרע ו$מ"ב סי' תרע ס"ק ו}} {{מקור|בשם הלבוש)}} ממוות לחיים {{מקור|בבלי:מגילה יד א$מגילה יד.|כן}}, ונס זה של הצלת מרדכי מבטא את הערך האמיתי והנכון של הצלת החומר, שכן החמור נמשל לחומר {{מקור|ראה גבורות ה' למהר"ל הקדמה שניה, וכן בפרקים ד, כט, לז ועוד|כן}}, והרכבת מרדכי על החמור היא ביטוי לכך שהחומר הוא כלי לתורה, ואין לו ערך ומעמד עצמי, אלא הוא יונק את מהותו וציביונו מהתורה. ומאידך כשהוא משמש את התורה הוא בעל ערך גדול ומעלה נשגבה, והוא מסייע לביסוס והפרחת התורה בעולם.
* [[הגר"א]] {{מקור|בפי' למשלי יא, י<ref>הוצאת מכון אבן ישראל, ירושלים תשנ"ד, עמ' קמב-קמג; הוצאת הרב משה פיליפ שליט"א, מהדו' שניה: פתח תקוה תשס"א, עמ' 153.</ref>; - מובא בס' ימי הפורים שם|כן}} בתוך דבריו נוקט שהקב"ה מביא גאולה לצדיק קודם אובדן הרשע כדי שהרשע בעצמו יראה ישועת הצדיק, ולכן כבוד מרדכי קדם להריגת המן.


* והמן נדחף אל ביתו אבל, ויספר לזרש ואוהביו, ויאמרו לו: "אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו - לא תוכל לו, כי נפול תפול לפניו" {{מקור|(שם פס' יג)}}. ובעודם מדברים הבהילו את המן למשתה השני שעשה אסתר.
==== סוף המגילה ====
הפרק העשירי והאחרון של המגילה הוא גם הקצר שבפרקי המגילה ומכיל שלושה פסוקים בלבד. וכך כתוב בו:
:(א) וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם.
:(ב) וְכָל מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס.
:(ג) כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ.
וכמובן, ששני הפסוקים הראשונים נראים מיותרים לחלוטין. ואכן המפרשים מסבירים זאת


* המלך והמן הגיעו למשתה. ויאמר המלך: "מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך" {{מקור|(אסתר ז, ב)}}. ותען אסתר: "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד" {{מקור|(שם פס' ד)}} ע"י המן.
== לִקְחֵי המגילה ==
{{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר/לקחים מהמגילה]]}}
ניתן להפיק מ[[מגילת אסתר]] לקחים [[אמונה|אמוניים]], [[חינוך|חינוכיים]], מוסריים וערכיים רבים, כמו משאר סיפורי ה[[תנ"ך]]. [[:קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|חכמי ישראל]] למדו הרבה לקחים בתחומי ה[[אמונה]], ה[[מוסר]], [[תיקון המידות]] ו[[דרך ארץ]], דעות ישרות והנהגות ראויות, מהמגילה. ה[[רלב"ג]] בסוף פירושו למגילת אסתר<ref>פירוש הרלב"ג לחמש מגילות יצא לאור לראשונה ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6338& קניגסברג תר"כ], ומאז נדפס במהדורות שונות, הן '''במקצת''' ממהדורות ה[[מקראות גדולות]] על מגילת אסתר, והן בספרים נפרדים שיוחדו לפירוש הרלב"ג ו/או ל"תועליות"יו.</ref>, כדרכו, מונה למעלה מחמישים "תועליות" (- לקחי חכמה ומוסר שניתן להפיק מסיפורי התנ"ך) שראוי ללמוד מהמגילה.


* המן נבעת מלפני המלך והמלכה. המלך קם ממשתה היין אל גינת הביתן, והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר. המלך שב, וכראותו את המן נופל על המיטה אשר אסתר עליה, אמר: "הגם לכבוש את המלכה עִמִי בבית" {{מקור|(אסתר ז, ח)}} ופני המן חפו.
נביא דוגמאות בודדות מדבריו:
* ניתן ללמוד שהבורא איננו עוזב את הצדיק ביד הרשע, מהמסופר במגילה שהמן חשב לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ שהכין לו, ובסוף זה בעצמו גרם שהוא יכבד את מרדכי ויקרא לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור|התועלת השלושים ושמונה|כן}}.
* ניתן ללמוד שבזמני צרה ראוי שהאדם ייכנע לפני הבורא, ויסבב סיבות ודרכים הגורמים שלבו יהיה נשבר ונדכה, כמו שמסופר במגילה על מרדכי ועם ישראל שבשומעם את הגזירה בכו, צמו ולבשו שַׂק ואפר {{מקור|התועלת העשרים-ושמונה|כן}}.
* ניתן ללמוד שכל מי שאפשר לו לבקש רחמים על ישראל ואינו מסייע - עליו תשוב הצרה, והבורא 'ידאג' שינצלו בדרך אחרת, וכמסופר במגילה שאמר מרדכי להשיב לאסתר {{מקור|אסתר ד, יג-יד|כן}}: "אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים. כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו" {{מקור |(התועלת השלושים-ושנים)}}.
* ניתן ללמוד מהמגילה שכשאדם זקוק לעצה, יתייעץ ב'''כל''' מי שיכול לייעץ, כמו שמסופר במגילה שהמן שהתייעץ עם כל חכמיו ואוהביו וזרש אשתו, ולא הסתפק בהתייעצות רק באוהביו וחכמיו, אלא שאל גם את זרש אשתו {{מקור|התועלת השלשים-ותשעה|כן}}.


* חרבונה מזכיר את העץ שעשה המן למרדכי אשר דיבר טוב על המלך, ויאמר המן: "תלוהו עליו" {{מקור|(שם פס' ח)}}, ויתלו את המן על העץ שהכין למרדכי.


* המלך נתן את טבעתו ואת בית המן למרדכי ואסתר.
== מידע היסטורי וארכיאולוגי על אמיתות סיפור מגילת אסתר ==


* אסתר מתחננת מהמלך להעביר את רעת האגרות הראשונות, והוא משיב: "...כתבו על היהודים כטוב בעיניכם... וחתמו בטבעת המלך, כי כתב אשר ...נחתם בטבעת המלך אין להשיב" {{מקור|(אסתר ח, ח)}}.
{{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים]]}}


* מרדכי כותב בכ"ג סיון בשם המלך ושולח לכל המדינות, אשר נתן המלך ליהודים לעמוד על נפשם, להשמיד את הצרים אותם, בי"ג באדר.
ישנם הרבה הוכחות היסטוריות וארכאולוגיות מתקופת הממלכה הפרסית המתאימות עם המתואר במגילה (ואפילו פרטים קטנים שהוזכרו במגילה תואמים למידע ההיסוטרי והמדעי שבדורנו). חלק מהמידע אף נותן פרשנות חדשה לחלק מהמסופר במגילה.


* מרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, וליהודים הייתה אורה ושמחה. ובכל מדינה ועיר שדבר המלך מגיע שמחה ליהודים, ורבים מעמי הארץ מתיהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם.
= מעמד המגילה והלכותיה =
 
== קדושתה ומקומה<ref>המילה "מקום" כאן במשמעולת כפולה {{מקור|(ראה}} {{מקור|מורה נבוכים א ח$מו"נ ח"א פ"ח}}{{מקור|)}}: הן מקומה הפיזי ביחס ספרים אחרים בתנ"ך, והן במובן של מדרגה ומעלה.</ref> ביחס לשאר [[כתבי הקודש]] ==
* ביום י"ג באדר - ששברו אויבי היהודים לשלוט בהם, "ונהפוך הוא" אשר ישלטו היהודים בשונאיהם, נקהלו היהודים לשלוח יד במבקשי רעתם, ויכו בכל אויביהם מכת הרג, ואיש לא עמד בפניהם, כי נפל פחדם על העמים. ושרי המדינות מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם, כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו גדול.
'''מגילת אסתר''' היא אחרונה בחמשת ה[[מגילות]]<ref>מטעם זה, בדפוסים שונים נדפסה מגילת אסתר בסוף ה[[תנ"ך]], אך זוהי טעות, שכן בגמרא {{מקור|בבלי:בבא בתרא יד ב$ב"ב יד:|כן}} ספר [[דברי הימים]] הוא החותם את ה[[כתובים]].</ref>, ונכתבה על-ידי [[אנשי כנסת הגדולה]] {{מקור|בבלי:בבא בתרא טו א$ב"ב טו.|כן}} ובכללם מרדכי {{מקור|(}}{{מקור|רש"י בבא בתרא טו א$רש"י שם}}<ref>הפסוקים המתארים אגרות שנכתבו ע"י מרדכי ואסתר {{מקור|אסתר ט$אסתר ט, כ וכט-לב|כן}}, אולם אגרות אלו אינם הנוסח הסופי של המגילה, כפי שניכר מתוך הפסוקים. ומ"מ ניתן לשאר שאגרות אלו היוו בסיס למגילה שלפנינו שנערכה ע"י אנשי כנסת הגדולה (וי"ל שזו ג"כ כוונת הראב"ע ב[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8 הקדמתו]). אולם יש לזכור שדעת [[רבי יצחק ערמא]], בעל [[עקידת יצחק (ספר)|העקידה]] {{מקור|ר' בפנים להלן|כן}} שהמגילה נערכה מתוך ספרי דברי הימים למלכי פרס.</ref>{{מקור|)}}, בעקבות בקשת אסתר {{מקור|מקור|בבלי:מגילה ז א$מגילה ז.|כן}}.
 
* היהודים בשושן הרגו חמש מאות איש ואת עשרת בני המן.
 
* אסתר מבקשת מהמלך: "ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו" {{מקור|(אסתר ט, יג)}}
 
* היהודים בשושן הרגו בי"ד אדר שלוש מאות איש ובביזה לא שלחו את ידם. היהודים בכל מדינות המלך הרגו בי"ג אדר חמישה ושבעים אלף ובביזה לא שלחו את ידם, ועשו את י"ד אדר יום משתה ושמחה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו.


* ויכתוב מדרכי ספרים ליהודים בכל מדינות המלך לקיים עליהם להיות עושים את ימי הפורים (על שם הפור) האלה, יום י"ד וט"ו באדר, בזמניהם בכל שנה, ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, וקבלו היהודים. ויכתבו מרדכי ואסתר ספרים לכל היהודים לקיים זאת.
מגילת אסתר שונה משאר [[כתבי הקודש]] (- ספרי ה[[תנ"ך]]) בכך שלא מוזכר בה כלל [[נבואה]] או דיבור בין הקב"ה לאדם כלשהו. יתירה מזאת, אפילו שם ה' לא מוזכר במגילה כלל. אולם דבר זה איננו גורם דבר מקדושתה ומעלתה, שכן היא נאמרה ב[[רוח הקודש]].


* וישם המלך אחשורוש מס על איי הים, וכל מעשה תוקפו וגברתו וגדולת מרדכי כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי פרס, כי מרדכי משנה למלך וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו.
ב[[גמרא]] {{מקור|בבלי:מגילה ז א$מגילה ז.|כן}} מובאות הוכחות לכך שהמגילה נאמרה ברוח הקודש:
:"[[רבי אליעזר]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר {{מקור|אסתר ו, ו|כן}}: 'ויאמר המן בלבו' {{מקור|[- ומניין ידעו כותבי המגילה שכך אמר בלבו? אלא רוח הקודש נגלה אליהם, - רש"י]}}.
:[[רבי עקיבא]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר {{מקור|אסתר ב, טו|כן}}: 'ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה'.
:[[רבי מאיר]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר {{מקור|אסתר ב, כב|כן}}: 'ויודע הדבר למרדכי' {{מקור|[- מי גילה לו? אלא רוח הקודש שרה עליו, - רש"י]}}.
:[[רבי יוסי בן דורמסקית]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר{{מקור|(}}{{מקור|אסתר ט, טז}}<ref>ואף שמילים אלו מופיעות שם קודם לכן {{מקור|אסתר ט, י-טו|כן}}, מ"מ עיקר הרבותא הוא שידעו מה עשו הרחוקים כפי שפירש רש"י.</ref>{{מקור|)}}: 'ובבזה לא שלחו את ידם' {{מקור|[- ומנין ידעו מה עשו הרחוקים? - רש"י]}}.
:אמר [[שמואל (אמורא)|שמואל]]: אי הואי התם הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, שנאמר {{מקור|אסתר ט, כז|כן}}: 'קימו וקבלו' - קימו למעלה מה שקיבלו למטה".


== רקע היסטורי ==
מובאת בגמרא {{מקור|מגילה ז א$שם|כן}} דעת [[שמואל (אמורא)|שמואל]] הסובר שעל אף שמגילת אסתר נאמרה ברוח הקודש, מ"מ היא איננה [[מטמאת את הידיים]] כשאר כתבי הקודש, משום שהיא לא ניתנה להכתב<ref>ור' בתוס' {{מקור|שם (ד"ה נאמרה, - והובא ברשב"א שם)}} שאף לשמואל, מ[[דרבנן]] צריך לכותבה.</ref> (אלא רק לגורסה על פה ולקרותה {{מקור|- רש"י ועוד}}), אולם מבואר בגמרא {{מקור|שם}} שזו דעת יחיד, ואין [[הלכה]] כמותה.
סיפור המגילה<ref>להרחבה ר' בדברי רש"י, ראב"ע והמפרשים המוציינים בפנים, '''וכן''' רש"י ומצודות דניאל יא, ב; הקדמת הרב נתן שרמן למגילת אסתר, מהדו' ארטסקרול, כפר-חסידים תש"נ, עמ' ב-יד, ובנספחים בעמ' 174; עם כלביא להרב שלמה אבינר שליט"א, עמ' ...; ועוד).</ref> התרחש בשנת שלוש למלך [[אחשורוש]] {{מקור|(אסתר א, ג)}}. אחשורוש הוא היה מלך [[פרס]] לאחר [[כורש]] {{מקור|(רש"י עזרא א, א, וכן שם ד, ה-ו, וכן אסתר א, א; ראב"ע דניאל ו, א; שם יא, ב; ראב"ע אסתר א, א; רד"ק ומצודות חגי א, א; ועוד)}}. כורש נתן אישור לבניית [[בית שני|בית המקדש השני]], ואכן עלו אלפי יהודים והחלו בבנית [[בית המקדש]] {{מקור|(ר' בהרחבה עזרא פרקים א-ג)}}. אולם צרי יהודה ובנימין התגדו לבניה וכתבו [כתב] שטנה על בנין הבית, שגרם להפסקת העודה עד מלוך [[דריוש מלך פרס]]<ref>יש להבדיל בינו ובין [[דריוש]] מלך [[מדי]] שקדם לכורש {{מקור|(עי' רש"י במקומות המובאים בפנים, וכן ברש"י דניאל א, כא; ראב"ע הנ"ל; ועוד)}}</ref> {{מקור|(ר' בהרחבה עזרא פרק ד)}}. לדברי חז"ל {{מקור|(ויקרא רבה פר' יג אות ה - מובא בילקוט שמעוני שם רמז תקלו; אסתר רבה פר' ח אות ג; ועוד<ref>וכן הביאו שאר המפרשים: רש"י עזרא א, א, וכן שם ד, כד, וחגי א, א; ראב"ע דניאל ו, א - הנ"ל; שם ט, ב; תוס' ר"ה ג: ד"ה שנת עשרים; תוס' הרא"ש, חי' הריטב"א וחי' הר"ן שם; חי' הרמב"ן מגילה יא:; ועוד.</ref>)}}, דריוש מלך פרס הוא בנם של אחשורוש ואסתר.


בין העולים לבנות את המקדש מוזכר [[מרדכי]] {{מקור|(עזרא ב, ב)}}, ומסבירים המפרשים {{מקור|(ראב"ע ורלב"ג שם; ועוד)}} שזהו מרדכי יהודי המוזכר במגילה, "אשר הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה [[נבוכדנאצר|נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]" {{מקור|(אסתר ב, ו)}}, אך הו חזר לירושלים עם עזרא ולאחר הפסקת הבניה חזר לשושן {{מקור|(תרגום שני שם, ילקוט שמעוני שם רמז תתרנג ד"ה אשר הוגלה מירושלים; ילקוט מעם לועז פרק יז אות מג, מהדו' ירושלים תשל"ד, עמ' שט; וע"ש בביאור הגר"א ע"ד הפשט, שם)}} במטרה לשכנע את המלך אחשורוש שלא להפסיק את בניית הבית {{מקור|(רלב"ג הנ"ל; ור' ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנג, על סוף פרק ב; וכן ר' ילקוט מעם לועז אסתר, פרק ז, עמ' קד, בשם מדרש קדום)}}. יתכן לשער, שמסיבה זו, "ומרדכי יושב בשער המלך" {{מקור|(אסתר ב, כא)}}, ע"מ למצוא כיצד לבטל את הגזירה על הפסקת בנין המקדש.
מאידך, למגילת אסתר ישנה מעלה מיוחדת על שאר ספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]], שהיא צריכה [[שירטוט]] כמו ה[[תורה]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מגילה טז ב$מגילה טז:}} {{מקור|מסכת סופרים יג, א}}{{מקור|;}} {{מקור|שולחן ערוך או"ח תרצא א$שו"ע או"ח סי' תרצא סע' א}}{{מקור|)}}.


[[המן]] התנגד לבנין בית המקדש {{מקור|(ר' ילקוט שמעוני שם, על ריש פרק ג; וכן במדרש המובא בילקוט מעם לועז הנ"ל)}}, ויש מפרשים שבניו הם-הם צרי יהודה ובנימין שכתבו שטנה על ירושלים {{מקור|(רש"י אסתר ט, י<ref>יש הגורסים {{מקור|(עי' מהדורת תורת חיים, בעריכת הרב מרדכי ליב קצנלבוגן, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו, עמ' קע והערה 200)}} ברש"י שם: "דאג המן שלא יעסקו בבנין ירושלים", וא"כ לפנינו מקור נוסף שהמן התנגד לבנין ירושלים, אך ברוב המהדורות ליתא לגרסה זו, וכתוב: "מלך אחשורוש והתנשא המן דאג שלא יעסקו" - ואז יש לפרש שאחשורוש הוא שדאג שלא יבנה המקדש. יש לציין, שישנם מקורות בחז"ל {{מקור|(ילקוט מעם לועז אסתר פרק א אות פא, עמ' יג-יד)}} שהמן נסה לשכנע את אחשורוש בחשבון שעברו שבעים שנה {{מקור|(ר' בפנים להלן)}}.</ref>)}}.
יחודיותה ביחס לשאר כתבי הקודש: לא בטלה, צריכה שיטוט,
 
ואף אחשורוש התנגד לבנין בית המקדש {{מקור|(עי' בילקוט שמעוני הנ"ל)}}, ובשלוש הזדמנויות אמר לאסתר: "עד חצי המלכות" {{מקור|(אסתר ה, ג-ו; שם ז, ב)}} ומסבירים חז"ל {{מקור|(תרגום שם - בכל המקומות; רש"י שם ה, ג, עפ"ד הגמ' מגילה טו:)}} שכוונתו שימלא כל בקשותיה חוץ מבנין המקדש<ref>יש להעיר שניכר שאחשורוש התנגד מאוד לבנין המקדש, שכן עדיין "אין אסתר מגדת את מולדתה ואת עמה" {{מקור|(אסתר ב, כ)}}, ובכ"ז אחשורוש חושש שמא היא תבקש ממנו את בנין המקדש.</ref>.
 
חז"ל {{מקור|(מגילה יא:)}} מסבירים שזאת הסיבה שאחשורוש עורך משתה, שכן הוא סבר שעברו שבעים שנה ל[[גלות בבל]], שבהם הבטיח [[ירמיהו]] {{מקור|(ירמיהו כה, יא-יב; שם כט, י)}} שיגאלו, והיות ולא נגאלו - לא יגאלו עוד {{מקור|(ועי' בחי' הרמב"ן שם)}}. במשתה הוא השתמש בכלי המקדש {{מקור|(שם, וכן פרקי דר"א פמ"ח; אסתר רבה פר' ב אות יא/יב - מובא בילקוט שמעוני שם סי' תתרמח; רש"י אסתר ט, כו; ילקוט מעם לועז אסתר פרק א אות קצג-רב, עמ' כח-כט; כלי יקר שמות כח, לט; ועוד)}}, לבש בגדי [[כהן גדול]] {{מקור|(מגילה יב.; כלי יקר שם)}} ועשה כסא כדוגמת [[כסא שלמה]] {{מקור|(אסתר רבה פר' א אות יא/יב; תרגום ראשון ושני על אסתר א, ב; ועי' ילקוט מעם לועז פרק א אות פו-פט, עמ' יד-טו)}} לבטא את המסר הזה {{מקור|(ור' בהרחבה: אגרת הפורים הזאת, להרב אלי הורוביץ זצ"ל הי"ד, הוצאת "מעמק חברון", עמ' 42-56)}}. ויש מפרשים שמטעם זה הראה להם את רוב עושרו, כדי להראותם שישראל סחופים ודוויים ועניים מחמת הגלות, ויפול לבם מרוב עושרו ויתייאשו מהדת {{מקור|(ילקוט מעם לועז שם אות קע, עמ' כו)}}.
 
 
 
=== מאבקי השליטה בממלכה ===
בין אחשורוש לושתי - עי' מלבי"ם אסתר פרק א, ועוד.
 
בין המן למרדכי - עי' חז"ל.
 
בין המורדים (בגתן ותרש, המן, ועוד) לאחשורוש - עי'...
 
=== דמויות במגילה ===
==== מרדכי היהודי ====
 
בתחילת המגילה {{מקור|(אסתר ב, ה-ז)}} הוא מוצג כאלמוני:
:"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם-הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ-יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.ז וַיְהִי אֹמֵן אֶת-הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת-דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת".
עם זאת חז"ל מספרים כי היה מבין חברי ה[[סנהדרין]].
 
קיימת גם גירסה אחרת. לפי הפסוק:"מרדכי ישב "בשער המלך". משמעות הדבר היא שהוא היה שר בממשל אחשורוש או שופט וכד'. [[רש"י]] כתב: "מר שמרדכי הראה להמן "...שטר שמכר עצמו לעבד על חוסר מזונות, כשנתמנו ראשי גייסות מרדכי והמן במלחמה אחת". משמע מכאן שמעמדו של מרדכי היה דומה למעמדו של המן . <ref>ה',י"ג</ref>
 
עובדה זו מסבירה גם איך יתכן שמרדכי לא משתחווה להמן בניגוד למצוות המלך המפורשת. שכן,  מצות המלך  לא כללה את מרדכי וע"כ בעצם מרדכי לא עבר על מצוות המלך בפרהסיא. הסיבה שלא כלל את מרדכי מובן בהגיון פשוט - המלך לא יצווה את שריו ויועציו להשתחוות אחד לשני, זה יגרום סכסוכים. דבר זה גם מדויק מהכתוב: "וכל עבדי המלך... כורעים ומשתחווים להמן...". משמע, רק העבדים.<ref> [http://www.yba.org.il/show.asp?id=22142&big_cat=1122 פירוש רש"י על מגילת אסתר] - הוצאת מרכז ישיבות בני עקיבא</ref>
בסוף המגילה הם כבר מתגלים במלוא חשיבתם ההיסטורית:"כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים"{{מקור|(תנ"ך:אסתר י ג$אסתר י, ג)}}ואילו אסתר כבר מאמצע המגילה היא מלכה, אך בסופה היא זוכה להיות בין קובעי החג, יחד עם מרדכי.
 
==== אסתר המלכה ====
==== המן הרשע ====
==== אחשורוש ====
מלך צדיק או רשע? חכם או טפש? נפל בפח של המן או היוזם בעצמו?
==== ושתי המלכה ====
==== דמויות נוספות ====
בגתן ותרש; חרבונא; ....
 
= מעמד המגילה והלכותיה =
== קדושתה ומעמדה ביחס לשאר [[כתבי הקודש]] ==
'''מגילת אסתר''' היא אחרונה בחמשת ה[[מגילות]]<ref>מטעם זה, בדפוסים שונים נדפסה מגילת אסתר בסוף ה[[תנ"ך]], אך זוהי טעות, שכן בגמרא {{מקור|(ב"ב יד:)}} ספר [[דברי הימים]] הוא החותם את ה[[כתובים]].</ref>, ונכתבה על-ידי [[אנשי כנסת הגדולה]] {{מקור|(ב"ב טו.)}} ובכללם מרדכי {{מקור|(רש"י שם<ref>הפסוקים המתארים אגרות שנכתבו ע"י מרדכי ואסתר {{מקור|(אסתר פרק ט פס' כ, כט-לב)}}, אולם אגרות אלו אינם הנוסח הסופי של המגילה, כפי שניכר מתוך הפסוקים. ומ"מ ניתן לשאר שאגרות אלו היוו בסיס למגילה שלפנינו שנערכה ע"י אנשי כנסת הגדולה. אולם יש לזכור שדעת [[רבי יצחק ערמא]], בעל [[עקידת יצחק (ספר)|העקידה]] {{מקור|(ר' בפנים להלן)}} שהמגילה נערכה מתוך ספרי דברי הימים למלכי פרס.</ref>)}}, בעקבות בקשת אסתר {{מקור|(מגילה ז.)}}.
 
מגילת אסתר שונה משאר כתבי הקודש (- ספרי ה[[תנ"ך]]) בכך שלא מוזכר בה כלל נבואה או דיבור בין הקב"ה למשהו. יתירה מזאת, אפילו שם ה' לא מוזכר במגילה כלל. אולם חז"ל {{מקור|(מגילה ז.)}} מציינים הוכחות לכך שהיא נאמרה ב[[רוח הקודש]]:
:"[[רבי אליעזר]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר {{מקור|(אסתר ו, ו)}}: 'ויאמר המן בלבו' {{מקור|[- ומניין ידעו כותבי המגילה שכך אמר בלבו? אלא רוח הקודש נגלה אליהם, - רש"י]}}.
:[[רבי עקיבא]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר {{מקור|(אסתר ב, טו)}}: 'ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה'.
:[[רבי מאיר]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר {{מקור|(אסתר ב, כב)}}: 'ויודע הדבר למרדכי' {{מקור|[- מי גילה לו? אלא רוח הקודש שרה עליו, - רש"י]}}.
:[[רבי יוסי בן דורמסקית]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר{{מקור|(אסתר ט, טז<ref>ואף שמילים אלו מופיעות שם קודם לכן{{מקור|(שם פס' י וטו)}}, מ"מ עיקר הרבותא הוא שידעו מה עשו הרחוקים כפירש"י.</ref>)}}: 'ובבזה לא שלחו את ידם' {{מקור|[- ומנין ידעו מה עשו הרחוקים? - רש"י]}}.
:אמר [[שמואל (האמורא)|שמואל]]: אי הואי התם הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, שנאמר {{מקור|(אסתר ט, כז)}}: 'קימו וקבלו' - קימו למעלה מה שקיבלו למטה".
 
אמנם מובאת בגמרא {{מקור|(שם)}} דעת שמואל הסובר שמגילת אסתר איננה [[מטמאת את הידיים]] כשאר כתבי הקודש, משום שהיא לא ניתנה להכתב (אלא רק לגורסה [ב]על פה ולקרותה {{מקור|- רש"י}; }), אולם מבואר בגמרא {{מקור|שם}} שזו דעת יחיד, ואין [[הלכה]] כמותה {{מקור|(רמב"ם )}}.
 
יחודיותה ביחס לשאר כתבי הקודש: לא בטלה, צריכה שיטוט, לא נזכר בה שם שמים (למה?)


=== רמז בתורה למגילה ומשמעותו ===
=== רמז בתורה למגילה ומשמעותו ===
ב[[גמרא]] {{מקור|(חולין קלט:)}} כתוב:
ב[[גמרא]] {{מקור|בבלי:חולין קלט ב$חולין קלט:|כן}} כתוב:
:"{{מקור|[מעשה<ref>מדברי רש"י נראה שגרס: "מנין למעשה אסתר מן התורה". ולפנינו הנוסח כבפנים, והוספנו במוסגר את המילה "מעשה" מפירש"י, ע"מ לציין שאין כוונת הגמרא לדמות אסתר המלכה, אלא לסיפור המגילה.</ref>]}} אסתר מן התורה מנין<ref>דברי הגמרא הנראים תמוהים במבט ראשון, שכן מעשה אסתר אירע בתחילת ימי הבית השני, ומה הטעם לחפש אותו בתורה שנכתבה מאות שנים קודם לכן?
:"{{מקור|[מעשה}}<ref>מדברי רש"י נראה שגרס: "מנין למעשה אסתר מן התורה". ולפנינו הנוסח כבפנים, והוספנו במוסגר את המילה "מעשה" מפירש"י, ע"מ לציין שאין כוונת הגמרא לדמות אסתר המלכה, אלא לסיפור המגילה.</ref>{{מקור|]}} אסתר מן התורה מנין<ref>דברי הגמרא הנראים תמוהים במבט ראשון, שכן מעשה אסתר אירע בתחילת ימי הבית השני, ומה הטעם לחפש אותו בתורה שנכתבה מאות שנים קודם לכן?{{ש}}נראה שיש להסביר  את הדברים עפ"י הגמרא {{מקור|בבלי:תענית ט א$תענית ט.|כן}}: "יתיב רבי יוחנן וקא מתמה, אמר: מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא"?! ופירש [[רש"י]] שם: "שה[[חומש]] הוא יסוד [[נביאים]] ו[[כתובים]], ובכולן יש סמך למצוא מן ה[[תורה]]". בתורה כלול הכל, לפחות בדרך רמז. ומה שרמוז בתורה - הולך ומתפרט בנביאים ובכתובים. הנביאים והכתובים, ביסודם, אינם מחדשים דברים; הם רק מבררים, מרחיבים ומדגישים את מה שכבר נאמר בתמציתיות וברמז בתורה. דברים דומים מופיעים גם במדרש {{מקור|במדבר רבה י, ו|כן}}: "ללמדך, שאין לך דבר כתוב בנביאים וכתובים, שלא רמזו משה בתורה". מעתה, מובנת שאלת הגמרא: עלינו למצוא מקור ב[[תורה]] לכל הרעיונות שבכתבי הקודש {{מקור|הרב חיים דרוקמן שליט"א בשיעור הנ"ל בפנים|כן}}.</ref>? {{מקור|[שנאמר]}} {{מקור|דברים לא, יח|כן}}{{מקור|:}} 'ואנכי הסתר אסתיר'."
 
נראה שיש להסביר  את הדברים עפ"י הגמרא {{מקור|(תענית ט.)}}: "יתיב רבי יוחנן וקא מתמה, אמר: מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא"?! ופירש [[רש"י]] שם: "שה[[חומש]] הוא יסוד [[נביאים]] ו[[כתובים]], ובכולן יש סמך למצוא מן ה[[תורה]]". בתורה כלול הכל, לפחות בדרך רמז. ומה שרמוז בתורה - הולך ומתפרט בנביאים ובכתובים. הנביאים והכתובים, ביסודם, אינם מחדשים דברים; הם רק מבררים, מרחיבים ומדגישים את מה שכבר נאמר בתמציתיות וברמז בתורה. דברים דומים מופיעים גם במדרש {{מקור|(במדבר רבה י, ו)}}: "ללמדך, שאין לך דבר כתוב בנביאים וכתובים, שלא רמזו משה בתורה". מעתה, מובנת שאלת הגמרא: עלינו למצוא מקור ב[[תורה]] לכל הרעיונות שבכתבי הקודש {{מקור|(הרב חיים דרוקמן שליט"א בשיעור הנ"ל בפנים)}}.</ref>? {{מקור|[שנאמר] (דברים לא, יח):}} ואנכי הסתר אסתיר".
 
מסביר [[הרב חיים דרוקמן]] שליט"א [http://www.yba.org.il/show.asp?id=23500&big_cat=1122 בשיעור המובא באינטרנט] שהגמרא מבקשת למצוא בתורה רמז לתוכן המיוחד של אסתר, למצב שייחד את הדור ההוא, כדברי רש"י במקום: "בימי אסתר יהיה הסתר פנים". הגמרא מוצאת שמציאות זו רמוזה בתורה באותה פרשה, במקום שמוזכרים גם הדברים הבאים {{מקור|(שם פס' יז-יח)}}:


[http://www.yba.org.il/show.asp?id=23500&big_cat=1122 בשיעור בנושא] הסביר [[הרב חיים דרוקמן]] שליט"א שהגמרא מבקשת למצוא בתורה רמז לתוכן המיוחד של אסתר, למצב שייחד את הדור ההוא, כדברי רש"י במקום: "בימי אסתר יהיה הסתר פנים". הגמרא מוצאת שמציאות זו רמוזה בתורה באותה פרשה, במקום שמוזכרים גם הדברים הבאים {{מקור|שם פס' יז-יח|כן}}:
:"וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים, והסתרתי פני מהם, והיה לֶאֱכֹל, ומצאוהו רעות רבות וצרות... ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא..."
:"וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים, והסתרתי פני מהם, והיה לֶאֱכֹל, ומצאוהו רעות רבות וצרות... ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא..."


"הסתר פנים" הוא מציאות שהקב"ה, כביכול, מסתיר את פניו ואיננו מביט עלינו; נדמה כאילו אין לו עניין בנו. ואכן, כך נראו הדברים בימי אסתר: "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים" (ג', יג) - זהו הסתר פנים נורא.  
[[הסתר פנים]] הוא מציאות שהקב"ה, כביכול, מסתיר את פניו ואיננו מביט עלינו; נדמה כאילו אין לו עניין בנו. ואכן, כך נראו הדברים בימי אסתר: "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים" {{מקור|אסתר ג, יג|כן}} - זהו הסתר פנים נורא.


 
יתירה מזו, לא רק שעצם הגלות היא הסתרת פנים, אלא שבתוך הסתר זה הופיע הסתר פנים נוסף. המציאות המיוחדת של ימי אסתר הייתה דווקא קושי הצרה הכפולה של הסתר בתוך הסתר, כדברי ה[[מהר"ל]] {{מקור|חי' אגדות שם, עמ' קטז|כן}} בהסבירו את לשון ההכפלה של "הסתר אסתיר":
:"כי היו ישראל בגלות קודם, ואחר כך הגיע להם צרה על צרה, הוא המן. וזהו 'ואנכי הסתר אסתיר' דהיינו הסתר בתוך הסתר".


המהר"ל מדגיש, את לשון ההכפלה של "הסתר אסתיר":
אולם ישנו להסתר פנים זה פאן נוסף, עליו עומד הרב חיים דרוקמן שליט"א מתוך דברי ה[[רמב"ן]] {{מקור|דברים לא, יח|כן}}:
:"...לא כמסתר פנים הראשון שהסתיר פני רחמיו ומצאום רעות רבות וצרות, רק שיהיו בהסתר פני ה[[גאולה]]..."
הסתר הפנים הראשון הוא הסתרת מידת הרחמים של הקב"ה "ומצאוהו רעות רבות וצרות" {{מקור|דברים לא, יז|כן}}; ואילו הסתר הפנים השני משמעותו - שגם הגאולה תהיה בהסתר פנים, לא כמו במצרים ששם היא באה בגילוי פנים ע"י ניסים גדולים שהתרחשו, וכל העם ראה אותם {{מקור|ר' שמות יד, ל|כן}}. אבל, יש גם מצב שבו הגאולה באה בהסתר פנים, ללא נִסים גלויים; כביכול, הכל בדרך הטבע, הכל מתרחש באמצעות מעשי אנוש. זהו דֶגֶם הגאולה של מגילת אסתר.


"כי היו ישראל בגלות קודם, ואחר כך הגיע להם צרה על צרה, הוא המן. וזהו 'ואנכי הסתר אסתיר' דהיינו הסתר בתוך הסתר" ('חידושי אגדות' חולין, עמ' קטז).  
==הכנסת המגילה לספרי התנ"ך==
הגמרא {{#makor-new:מגילה יד א|בבלי-מגילה|יד|א}} מביאה שנביאי ישראל לא הוסיפו דבר על מה שכתוב בתורה, ולכן הסתפקו מרדכי ואסתר האם להוסיף את מצוות מקרא מגילה. הגמרא מביאה שלבסוף למדו מרדכי ואסתר בקל וחומר מפסח שיש לקבוע את אמירת המגילה, שהרי בפורים היתה הצלה ממיתה לחיים ולא רק משעבוד לגאולה. אמנם, האחרונים הקשו כי בשום מקום הגמרא לא מביאה ספק דומה לפני תיקון מצוות דרבנן. כאשר תיקנו חז"ל את מצוות הדלקת נר חנוכה לדוגמא, לא מופיעה בשבת התלבטות דומה, וכן ידוע לנו ממצוות רבות דרבנן רבות שהוסיפו ללא ספק. אז מדוע דווקא במקרא מגילה הסתפקו מרדכי ואסתר לפני קביעת המצווה?
===פורים הוא כדברי קבלה===
ה[[שפת אמת]] מתרץ שעל אף שחז"ל הוסיפו מצוות רבות, רק מצוות הפורים נכתבו כחלק מהמגילה ולתנ"ך ולכן רק בהם מובא הספק האם ניתן להוסיפם. למצוות הפורים יש מעמד גבוה יותר משאר מצוות דרבנן והן מוגדרות כמצוות מדברי קבלה. ה[[שו"ע]] {{#makor-new:אורח חיים תרצו ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצו|ז}} פוסק חלוקה זו, וקובע שאף אונן האסור בבשר וביין, יהיה מותר בהם בפורים משום ש"דלשמוח בפורים דברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה".
===למדו מאותו קל וחומר===
ה[[רא"ם]] {{מקור|מובא בחידושי המהר"ץ חיות}} מסביר שאכן אין חילוק מהותי בין חנוכה ופורים. לשיטתו, הסיבה חז"ל לא הסתפקו לעניין הוספת מצוות נר חנוכה משום שכבר הכירו את הק"ו שעשו מרדכי ואסתר ולכן לא היו צריכים להסתפק בדבר. ייתכן שהרא"ם חולק על שיטת השו"ע לעיל וסובר שמצוות הפורים לא מוגדרות כמצוות מדברי קבלה, ולכן הוא לא מקבל את התירוץ המחלק ביניהם.


 
== פרשניים יחודיים למגילה ==
מלבד ה[[:קטגוריה:פרשני המקרא|פרשניים]] הקלאסיים של ספרי ה[[מקרא]], נכתבו על מגילת אסתר כמה פרושים יחודיים:
* '''תרגום שני'''
* '''מנות הלוי''' - פירושו של [[רבי שלמה אלקבץ]] זצ"ל, מחבר [[לכה דודי]]
* פירוש מאת [[רבי אלישע גאליקו]]
* '''מגילת סתרים''' - פירושו של [[רבי יעקב מליסא]] מחבר [[נתיבות המשפט]] ו[[חוות דעת]]
* '''מאמר מרדכי''' - פירושו של רבי שם טוב בן יעקב מלמד
* '''שערי בינה''' - פירושו של [[רבי אלעזר מגרמיזא]] בעל ה[[רוקח]]
* פירוש מאת [[הגר"א]] - בספרי [[מקראות גדולות]] רגילים נדפס רק פירושו על דרך ה[[פשט]], אך במהדורות מסויימותמודפס ג"כ פירוש ע"ד ה[[רמז]] ופי' ע"ד [[הסוד]].
* '''יד המלך''' - פירושו הרב שמואל בן יהודה ואלריו מיון
* '''יוסף לקח''' - פירושו של רבי אליעזר בן אליהו הרופא אשכנזי, מתלמידי [[רבי יוסף קארו]] וחבר של [[רבי משה אלשיך]]
*


עצם הגלות היא הסתרת פנים, ולא עוד אלא שבתוך הסתר זה הופיע הסתר פנים נוסף. המציאות המיוחדת של ימי אסתר הייתה דווקא קושי הצרה הכפולה של הסתר בתוך הסתר, עניין שכפי שנראה בהמשך, הדגיש הרמב"ן.  
== קריאת המגילה<ref>חלק מהמובא כאן לקוח מ[[משתמש:ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת|אנציקלופדיה תונית מרוכזת]] ערך "[[מקרא מגילה]]", ולכן חלות עליו ההגבלות הנובעות מ[[ויקישיבה:זכויות יוצרים|זכויות יוצרים]].</ref> ==


 
{{ערך מורחב|ערך=[[מקרא מגילה]]}}
אחת מה[[מצוות]] המוטלות עלינו ב[[פורים]] היא לקרא את המגילה, מתוך מגילת קלף כשרה, שתי פעמים: בליל פורים וביומו.


גאולה בהסתר פנים
קריאת המגילה הינה הודיה לה' על חסדיו עם עמו ישראל. גם ה[[נשים]] חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי מצוה שהזמן גרמא - מאחר ש"[[אף הן היו באותו הנס]]": הגזרה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים, ואף הן נצלו. מה גם שהנס נעשה ע"י אשה, אסתר.


הרמב"ן בפירושו לתורה מקשה על הכפילות בפסוקים. הרי הכתוב כבר ציין את הסתר הפנים, במילים "והסתרתי פני מהם והיה לאכל, ומצאוהו רעות רבות וצרות"; מה המקום לשוב ולהזכיר "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"?
לפני קריאת המגילה מברכים שלוש [[ברכה|ברכות]], ולאחריה - ברכה אחת. הברכות שלפני קריאת המגילה הן: '''א.''' "על מקרא מגילה"; '''ב.''' "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; '''ג.''' ברכת "[[שהחיינו]]". בני עדות המזרח מברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, רק בלילה ולא ביום.


 
נהגו האשכנזים, שבברכת "שהחיינו" לפני קריאת המגילה ביום הפורים, מכוונים שברכה זו תחול גם על שאר המצוות שמקיימים בפורים: סעודה, [[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]]. יש מבני עדות המזרח שנהגו לכוון על כך בברכת "שהחיינו" בלילה.


ומשיב הרמב"ן:
אחרי קריאת המגילה מברכים את הברכה: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע".


"לא כמסתר פנים הראשון שהסתיר פני רחמיו ומצאום רעות רבות וצרות, רק שיהיו בהסתר פני הגאולה" (שם יז).  
את ארבעת פסוקי המגילה, הקשורים במעשה ההצלה, נוהג הציבור לקרוא יחד בקול רם, לפני שה[[שליח ציבור|ש"ץ]] ישוב ויקראם מתוך המגילה. פסוקים אלה הם: '''א.''' "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני..." {{מקור|אסתר ב, ה|כן}}; '''ב.''' "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה" {{מקור|אסתר ח, טו|כן}}; '''ג.''' "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" {{מקור|שם פס' טז|כן}}; '''ד.''' "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר [[שלום]] לכל זרעו" {{מקור|אסתר י, ג|כן}}.


 
המנהג הוא שהש"ץ אינו קורא את המגילה כשהיא כרוכה, אלא פושטים אותה וכופלים אותה דף על דף כמו אגרת, כי היא נקראת "אגרת הפורים", אך השומעים אינם עושים כך.


הסתר הפנים הראשון, לפי הרמב"ן, הוא הסתר פני הרחמים, הסתרת מידת הרחמים של הקב"ה, וכתוצאה מזה - "והיה לאכל, ומצאוהו רעות רבות וצרות". ואילו הסתר הפנים השני משמעותו - שגם הגאולה תהיה בהסתר פנים, לא כמו במצרים ששם היא באה בגילוי פנים. נִסים גדולים התרחשו, וכל העם ראה אותם: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים" (שמות י"ד, ל).  
== קישורים חיצוניים ==
=== טקסט המגילה בהוצאות שונות ===
* [https://www.mgketer.org/mikra/34/1/1 מגילת אסתר] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']]
* [http://kodesh.snunit.k12.il/t/t3301.htm מתוך מאגר ספרות הקודש]
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1052&CategoryID=647 מתוך אתר צעירי חב"ד]
* [http://www.shechem.org/torah/esther/1.html#link עם רש"י ותורה תמימה]
* [http://www.zooloo.co.il/more/purim/purim_m.asp מאתר "זולו" - ללא ניקוד]
* [http://www.zooloo.co.il/more/purim/aster_1.asp מאתר "זולו - מנוקד]
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/846913 מגילת אסתר להורדה והדפסה - בית חב"ד]
* [http://www.geocities.com/adamfhalley/megilatesther.doc בקובץ word]
* [http://clickit.ort.org.il/files/txt/704327172/501199781.doc מהדורה נאה, מנוקדת, צבעונית ומצויירת]
* [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8 מקראות גדולות אסתר - ויקיטקסט]


 


הכל ראו את יד ה' הפועלת בהיסטוריה. אבל, יש גם מצב שבו הגאולה באה בהסתר פנים, ללא נִסים גלויים; כביכול, הכל בדרך הטבע, הכל מתרחש באמצעות מעשי אנוש.  
==== טעמי המקרא ====
* [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8 "ויבינו במקרא" - ויקיטקסט]
* [http://itay.shahak.googlepages.com/megillah קריאת מגילה בנוסח האשכנזי]


 
==== נוסחאות שונות במגילה ====
* [http://www.temani.net/http/mnagim/halacot/text3/10.htm מסורות כתיבת המגילה]
* [http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=231&ArticleID=3976 מסורת תימן בכתיבת המגילה]


זהו בדיוק דֶגֶם הגאולה של פורים. שני המצבים התקיימו בפורים - "ואנכי הסתר אסתיר". הייתה גם הסתרת פני הרחמים, שהתבטאה בגזירת: "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", וגם הגאולה באה בהסתר פנים; הכל התרחש, כביכול, בדרך הטבע, הכל התגלגל דרך מעשים אנושיים; בני אדם תיכננו, זממו ופעלו, ודרכם הקב"ה הביא את הישועה.
=== שיעורים (וידאו/שמיעה) על מגילת אסתר ===
* הרב זמיר כהן, [http://www.hidabroot.org/MediaCategories_List.asp?CategoryID=261 שיעורים במגילת אסתר], אתר הידברות
* הרב רענן ביגון, [http://machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=221 שיעורים ב"אור חדש"] ל[[מהר"ל]], אתר מכון מאיר
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=345 שיעוריו וידאו ושמע על המגילה מאתר ישיבת בית אל]
* [http://or-yehudi.co.il/shiur/95-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%aa-%d7%90%d7%a1%d7%aa%d7%a8 שיעור וידאו - מגילת אסתר], באתר [http://or-yehudi.co.il/ אור יהודי]


== קריאת המגילה ==
=== מאמרים על מגילת אסתר ===
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=344&page=2&rc=22 מאמרים על המגילה מאתר ישיבת בית אל]
* [http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=10361 הרב זמיר כהן ומאמרים נוספים]
* [http://www.halachayomit.co.il/Default.asp?HalachaID=718 "מגילת אסתר" ולא מגילת מרדכי ואסתר - מדוע?]
* [http://www.mako.co.il/spirituality-popular_culture/Article-1333da2fecbef11004.htm מאחורי הקלעים של המגילה עפ"י חז"ל]
* [http://www.reader.co.il/article/9624/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%9E%D7%9F מגילת אסתר או מגילת הסתר - הרב יוסף ויצמן]
* [http://roshy.org/articles/list_by_type.asp?type=subject&id=106 מאמרי הרב ליאור אנגלמן שליט"א]
:'''פירוט של מאמריו:'''
::* [http://www.tmurot.net/index.php?option=com_joomlaboard&Itemid=12&func=view&catid=2&id=40392 הסוד - הרב ליאור אנגלמן שליט"א]
::* [http://www.ateret.org.il/shiur/rabanim/ravengelmann/tez67_rem.rtf "לא נעשה עמו דבר" - הרב ליאור אנגלמן שליט"א] עפ"י שיעור מאת [[הרב משה בלייכר]] שליט"א
::* [http://www.ateret.org.il/shiur/rabanim/ravengelmann/tru67_rem.doc פלורליסט וליצן משמידים עם - הרב ליאור אנגלמן שליט"א]
* [http://www.kabbalah-sefer.co.il/InfoD.asp?id=68 מגילת אסתר עפ"י בעל הסולם]
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=344&id=7225&q= בטחון בה' בעת צרה] - [[הרב משה צוריאל]] שליט"א
* [http://www.armoni.info/modules.php?name=News&file=article&sid=106 פירושים על המגילה] בשם [[הרב מרדכי אליהו]] שליט"א
* [http://www.vbm-torah.org/vtc/0055590.html מגילת אסתר - בין הסתר פנים לגילוי פנים / אברהם זלקין]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=785&CategoryID=441 התוכן של המגילה: התגלות ה' למעלה מכל שמות וגילויים - הרבי מחב"ד]
* [http://www.reshit.org.il/reshit/lessons/ps63/ps24MegilatEster.doc משטר אחשורוש - בין רשעות לאנרכיה / הרב אביחי קצין שליט"א]


[[מסכת מגילה]] מרחיבה את הימים שבהם קוראים מגילה ומפרטת את הנימוקים:"מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות (מי"א) ולא יותר (מט"ו": כדלקמן:
=== מבחנים, חידונים, משחקים ושעשועונים על המגילה ===


* בט"ו - כרכין המוקפין חומה מימות [[יהושע בן נון]].
* הרב יוני לביא, '''[http://www.kipa.co.il/jew/50986.html פורים שלא היכרתם - עשר שאלות על המגילה]''', מאתר 'כיפה'
* בי"ד - כפרים ועיירות גדולות. 
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/hodesh/purim1.htm חודש בחודשו - מאת בנימין דומוביץ]
* [http://www.yeshiva.org.il/test/test.asp?id=445 מבחן על מגילת אסתר] באתר ישיבה
* [http://chidonim.org.il/Downloads_pdf/0001/0024/0045.pdf תורתך שעשועי - 100 שאלות על מגילת אסתר]


אבל לעיתים גם בימים קודמים והגמרא מבארת: "אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, (כלומר: מאחר שהמוקפין קורין בט"ו, ושאין מוקפין קורין בי"ד - הרי הכל בכלל, תו היכי משכחת י"א י"ב י"ג? '''אלא שהכפרים נתנו להן חכמים רשות להקדים קריאתה ליום הכניסה''': יום שני בשבת שלפני י"ד, או חמישי בשבת שהוא יום כניסה: שהכפרים מתכנסין לעיירות למשפט, לפי שבתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי, כתקנת עזרא <ref>בבא קמא דף פב,א</ref> , והכפרים אינן בקיאין לקרות וצריכין שיקראנה להם אחד מבני העיר, ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבא ביום י"ד, ופעמים שיום הכניסה בי"ג, ופעמים שהוא בי"א;)
===לקריאה נוספת===
* הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ: '''מבוא למגילת אסתר''', בתוך 'אוצר מפרשי המגילה', הוצאת מכון ירושלים ה'תש"פ.


== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
<references />


{{ספרי התנ"ך}}


[[קטגוריה:חמש מגילות]]
[[קטגוריה:חמש מגילות|אסתר]]
[[קגטוריה:כתובים]]
[[קטגוריה:כתובים|אסתר]]
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־03:55, 22 בפברואר 2021

מגילת אסתר היא אחת מחמשת המגילות בתנ"ך. בה מסופר על הצלת היהודים בממלכת אחשורוש: "מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" (אסתר א, א). המגילה מספרת על המן, שהיה מזרע עמלק, אשר שילם למלך ממון על מנת להרשות את השמדת היהודים ברחבי ממלכתו. מרדכי היהודי ואחייניתו אסתר המלכה הפרו את התוכנית. וכך, היהודים ניצלו, היכו בשונאיהם, את המן ובניו תלו על העץ ומרדכי היה למשנה למלך. לזכר נס זה תקנו את ימי הפורים בו קוראים את המגילה.

תוכן המגילה[עריכה]

נקודות עיקריות מעלילת המגילה:

  • המלך אחשורוש, המולך מהודו ועד כוש, מכין משתאות מפוארים, וכן עושה אשתו, המלכה ושתי, לנשים (אסתר א, א-ט).
  • אחשורוש מבקש מושתי לבוא על מנת להראות את יופיה, אך היא מסרבת. לאחר התייעצות בחכמיו, הוא מחליט להורגה, כדי שכל הנשים בממלכה יכבדו בעליהן (אסתר א, י-כב).
  • אחשורוש מצטער על הריגת ושתי, ולכן פקידיו אוספים את הבתולות בממלכה, והנערה אשר תִיטַב בעיני המלך תמלוך (אסתר ב, א-ד).
  • איש יהודי היה בשושן ושמו מרדכי, ויהי אומן את אסתר בת דודו, כי אין לה אב ואם (אסתר ב, ה-ז).
  • ותלקח אסתר אל בית המלך, ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ולכבוד בחירתה עושה אחשורוש משתה גדול (אסתר ב, ח-יח).
  • אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר צווה עליה מרדכי (אסתר ב, כ).
  • בגתן ותרש רוצים לשלוח יד במלך אחשורוש, ויִוַדע הדבר למרדכי ויגד לאסתר, והיא אמרה זאת למלך. לאחר שנתבררו הדברים, נתלו שניהם על העץ (אסתר ב, כא-כג).
  • אחר הדברים האלה גידל המלך את המן האגגי מעל כל השרים, ויצוה להשתחוות להמן (אסתר ג, א-ב).
  • מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה, כי הגיד אשר הוא יהודי (אסתר ג, ב-ד).
  • וימלא המן על מרדכי חמה, ויבקש להשמיד את כל היהודים, עם מרדכי, והפיל פור (- גורל) לעשות זאת בחודש אדר (אסתר ג, ה-ז).
  • המן מציע את הדבר למלך, תמורת תשלום של עשרת אלפים כיכר כסף, והמלך מעביר את טבעתו להמן (אסתר ג, ח-י), ואומר: "הכסף נתון לך, והעם - לעשות בו כטוב בעיניך" (שם פס' יא).
  • נשלחות אגרות בשם המלך להשמיד את כל היהודים בי"ג אדר (אסתר ג, יב-יד).
  • היהודים מתאבלים על הגזירה (אסתר ד, ג; וע"ש ג, טו), ומרדכי לובש שק ואפר וזועק זעקה גדולה ומרה (אסתר ד, ב).
  • ותתחלחל המלכה מאד, ותשלח למרדכי, ויגד את כל אשר קרהו, ויתן לשליח את הכתב אשר ניתן להשמידם, ויבקש שאסתר תלך למלך להתחנן על עמה. לאחר דין ודברים, מסכימה אסתר, ובלבד שהיהודים יצומו ג' ימים ויתפללו להצלחתה (אסתר ד, ד-יז).
  • ביום השלישי, ותעמוד אסתר בחצר בית המלך נוכח פני הבית. והיא נשאה חן בעיני המלך שהושיט לה את השרביט ויאמר לה: "מה בקשתך?" (אסתר ה, ג)
  • ותאמר אסתר: "יבוא המלך והמן אל המשתה אשר עשיתי לו" (שם פס' ד). ובמשתה היא מזמינה אותם למשתה נוסף (שם פס' ח).
  • המן יצא מהמשתה שמח, ובראותו את מרדכי לא זע ממנו - וימלא המן חמה. בעצת אוהביו וזרש אשתו הוא מחליט לעשות למרדכי עץ בגובה חמישים אמה, ולבקש מהמלך לתלות עליו את מרדכי (שם פס' ט-יד).
  • בלילה ההוא נדדה שנת המלך, ויאמר: "מה נעשה יקר וגדולה למרדכי" על הצלתו מבגתן ותרש (אסתר ו, ב-ג).
  • המן בא לחצר בית המלך לאמר לו לתלות את מרדכי. ויאמר לו המלך: "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו?" (שם פס' ו)
  • ויאמר המן בלבו למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני, ויאמר: "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך...ע"י איש משרי המלך... והרכיבוהו על הסוס וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (שם פס' ז-ט)
  • ויאמר המלך להמן: "...עשה כן למרדכי... אל תפל דבר מכל אשר דברת" (שם פס' י) ויקח המן את הלבוש והסוס וילבש את מרדכי וכו' אסתר ו.
  • והמן נדחף אל ביתו אבל, ויספר לזרש ואוהביו, ויאמרו לו: "אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו - לא תוכל לו, כי נפול תפול לפניו" (שם פס' יג). ובעודם מדברים הבהילו את המן למשתה השני שעשה אסתר (שם פס' יד).
  • המלך והמן הגיעו למשתה. ויאמר המלך: "מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך" (אסתר ז, ב). ותען אסתר: "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד" (שם פס' ד) ע"י המן.
  • המן נבעת מלפני המלך והמלכה. המלך קם ממשתה היין אל גינת הביתן, והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר. המלך שב, וכראותו את המן נופל על המיטה אשר אסתר עליה, אמר: "הגם לכבוש את המלכה עִמִי בבית" (אסתר ז, ח) ופני המן חפו.
  • חרבונה מזכיר את העץ שעשה המן למרדכי אשר דיבר טוב על המלך, ויאמר המלך: "תלוהו עליו" (שם פס' ט), ויתלו את המן על העץ שהכין למרדכי.
  • המלך נתן את טבעתו ואת בית המן למרדכי ואסתר (אסתר ח, א-ב וז).
  • אסתר מתחננת מהמלך להעביר את רעת האגרות הראשונות, והוא משיב: "...כתבו על היהודים כטוב בעיניכם... וחתמו בטבעת המלך, כי כתב אשר ...נחתם בטבעת המלך אין להשיב" (אסתר ח, ח).
  • מרדכי כותב בכ"ג סיון בשם המלך ושולח לכל המדינות, אשר נתן המלך ליהודים לעמוד על נפשם, להשמיד את הצרים אותם, בי"ג באדר (אסתר ח, ט-יד).
  • מרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, וליהודים הייתה אורה ושמחה. ובכל מדינה ועיר שדבר המלך מגיע שמחה ליהודים, ורבים מעמי הארץ מתיהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם (אסתר ח, טו-יז).
  • ביום י"ג באדר - ששברו אויבי היהודים לשלוט בהם, "ונהפוך הוא" אשר ישלטו היהודים בשונאיהם, נקהלו היהודים לשלוח יד במבקשי רעתם, ויכו בכל אויביהם מכת הרג, ואיש לא עמד בפניהם, כי נפל פחדם על העמים. ושרי המדינות מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם, כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו גדול (אסתר ט, א-ד).
  • היהודים בשושן הרגו חמש מאות איש ואת עשרת בני המן ובביזה לא שלחו ידם (שם פס' ו-י).
  • אסתר מבקשת מהמלך: "ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו" (אסתר ט, יג)
  • היהודים בשושן הרגו בי"ד אדר שלוש מאות איש ובביזה לא שלחו את ידם. היהודים בכל מדינות המלך הרגו בי"ג אדר חמישה ושבעים אלף ובביזה לא שלחו את ידם, ועשו את י"ד אדר יום משתה ושמחה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו (אסתר ט, טו-טז).
  • ויכתוב מרדכי ספרים ליהודים בכל מדינות המלך לקיים עליהם להיות עושים את ימי הפורים (על שם הפור) האלה, יום י"ד וט"ו באדר, בזמניהם בכל שנה, ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, וקבלו היהודים. ויכתבו מרדכי ואסתר ספרים לכל היהודים לקיים זאת (אסתר ט, יט-לב).
  • וישם המלך אחשורוש מס על איי הים, וכל מעשה תוקפו וגברתו וגדולת מרדכי כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי פרס, כי מרדכי משנה למלך וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו (אסתר י, א-ג).

רקע היסטורי[עריכה]

סיפור המגילה[1] מתחיל בשנת שלוש למלך אחשורוש (אסתר א, ג). אחשורוש היה מלך פרס לאחר כורש (רש"י וראב"ע אסתר א, א, ובמקומות נוספים[2]; רד"ק ומצודות חגי א, א; ועוד). כורש נתן אישור לבניית בית המקדש השני, ואכן עלו אלפי יהודים והחלו בבניית בית המקדש (ר' בהרחבה עזרא פרקים א-ג). אולם צרי יהודה ובנימין התגדו לבניה וכתבו [כתב] שִׂטנָה על בנין הבית, שגרם להפסקת העבודה עד מלוך דריוש מלך פרס[3] (ראה בהרחבה עזרא פרק ד). לדברי חז"ל[4], רש"י[5], ראב"ע[6] ופרשנים נוספים[7], דריוש מלך פרס הוא בנם של אחשורוש ואסתר(דרוש מקור).

בין העולים לבנות את המקדש מוזכר מרדכי (עזרא ב, ב), ומסבירים המפרשים (ראב"ע ורלב"ג שם; וכ"מ במגילה סוף טז:) שזהו מרדכי יהודי המוזכר במגילה, "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל" (אסתר ב, ו). נמצא שמרדכי גלה לבבל (בגלות יכניה), חזר לירושלים עם עזרא ולאחר הפסקת הבניה חזר לשושן[8]. יש המסבירים שחזרתו לשושן נעשתה במטרה לשכנע את המלך אחשורוש שלא להפסיק את בניית הבית[9]. יתכן לשער, שמסיבה זו, "ומרדכי יושב בשער המלך" (אסתר ב, כא), ע"מ למצוא כיצד לבטל את הגזירה על הפסקת בנין המקדש(דרוש מקור).

המן התנגד לבניין בית המקדש[10], ויש מפרשים שבניו הם-הם צרי יהודה ובנימין שכתבו שטנה על ירושלים (רש"י אסתר ט, י[11]).

ואף אחשורוש התנגד לבנין בית המקדש[12], ובשלוש הזדמנויות אמר לאסתר: "עד חצי המלכות" (אסתר ה, ג-ו; שם ז, ב) ומסבירים חז"ל (תרגום שם - בכל המקומות; רש"י שם ה, ג, עפ"ד הגמ' מגילה טו:) שכוונתו שימלא כל בקשותיה חוץ מבנין המקדש[13].

חז"ל (מגילה יא:) מסבירים שזאת הסיבה שאחשורוש עורך משתה, שכן הוא סבר שעברו שבעים שנה לגלות בבל, שבהם הבטיח ירמיהו (ירמיהו כה, יא-יב; שם כט, י) שיגאלו, והיות ולא נגאלו - לא יגאלו עוד (ועי' בחי' הרמב"ן שם). במשתה הוא השתמש בכלי המקדש (מגילה שם, וכן פרקי דר"א פמ"ח; רש"י אסתר ט, כו; כלי יקר שמות כח, לט; ועוד[14]), לבש בגדי כהן גדול (מגילה יב.; כלי יקר שם) ועשה כסא כדוגמת כסא שלמה (אסתר רבה פר' א אות יא/יב ועוד[15]) לבטא את המסר הזה[16]. ויש מפרשים שמטעם זה הראה להם את רוב עושרו, כדי להראותם שישראל סחופים ודוויים ועניים מחמת הגלות, ויפול לבם מרוב עושרו ויתייאשו מהדת (ילקוט מעם לועז פרק א אות קע, עמ' כו).

מאבקי השליטה בממלכה[עריכה]

במגילה ניכר שבתקופה זו היו כמה וכמה מאבקי שליטה, מתוך ניסיון להרוג את אחשוורוש ולהחליף את המלך. בפירוש מוזכרים בִּגְתָן ותֶרֶשׁ, "שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף", המבקשים "לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ" (אסתר ב, כא). במגילה לא מוזכר בפירוש מהי הסיבה שהניעה אותם לנסות להרוג את אחשורוש (אבן עזרא אסתר ב, כא), והמפרשים העלו כמה הסברים למניעיהם[17], אך נראה שאין בסיס מוצק לשער שמטרתם הייתה לשלוט בפרס ומדי.

בהמשך המגילה מסופר שהמן בא אל המלך, "וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: מַה לַעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ?" (אסתר ו, ו). ומתוך מחשבת המן שהוא-הוא האדם אשר המלך חפץ ביקרו, הוא משיב: "אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ - יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ, וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו: כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (אסתר ו, ז-ט). וכבר עמדו המפרשים[18] על כך שלבישת מלבושי המלך ורכיבה על סוסו איננה דבר מקובל[19], וייתכן שנתן בכך ביטוי לרצונו לשלוט בממלכה ולהחליף את אחשורוש(דרוש מקור)[20].

דמויות במגילה[עריכה]

מרדכי היהודי[עריכה]

ערך מורחב - מרדכי

חז"ל מוסרים כי מרדכי היה מחברי הסנהדרין (ראה מסכת כלה סופ"ב ועוד) ומאנשי כנסת הגדולה (רש"י ב"ב טו. וחולין קלט: רבי עובדיה מברטנורה ריש אבות) והיה ממעבירי מסורת התורה (הקדמת היד החזקה לרמב"ם). חז"ל (מגילה יג:, - מובא ברש"י ובראב"ע אסתר ב, כב) מסבירים בזאת את הבנתו של מרדכי את כוונת בגתן ותרש שדברו בשׂפה זרה, אך על דייני הסנהדרין לדעת שבעים לשון (מנחות סה.).

יש המפרשים את הפסוק (אסתר ב, יט-כא): "מרדכי יושב בשער המלך", שמרדכי היה שׂר בממשל אחשורוש[21] (הגר"א שם; מלבי"ם שם; ועי' ראב"ע פס' יא) או שופט (הרלב"ג בתועלת השבעה-עשר; וכן ראב"ע - נוסח ב[22], שם פס' יא, יט; וכן הר"מ חלאיו שם, - עפ"י משמעותו במקומות נוספים[23]), והיה מקורב למלך (תורה תמימה שם הערה מ[24]).

יש הטוענים[25], כי עובדה זו מסבירה גם את הפליאה: איך יתכן שמרדכי לא משתחווה להמן בניגוד למצוות המלך המפורשת? שכן, מצות המלך הייתה רק ל"עבדי המלך" (אסתר ג, ב, וע"ש במלבי"ם) והיא לא כללה את מרדכי, ולכן הוא לא עבר על מצות המלך, ולכן המן לא יכל להורגו ישירות, וחיפש לשלוח יד ב"עם מרדכי".

כל זה, הוא קודם המהפך, אך לאחר הצלת ישראל, מרדכי מקבל קידום בבית המלך, "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" (אסתר י, ג).

אסתר המלכה[עריכה]

ערך מורחב - אסתר


המן הרשע[עריכה]

ערך מורחב - המן


אחשורוש[עריכה]

ערך מורחב - אחשוורוש

מלך צדיק או רשע? חכם או טפש? נפל בפח של המן או היוזם בעצמו?

ושתי המלכה[עריכה]

ערך מורחב - ושתי


דמויות נוספות[עריכה]

במגילה מוזכרות דמויות נוספות וביניהם:

  • בגתן ותרש - במגילה מובא נסיון בגתן ותרש לשלוח יד במלך אחשוורוש, אשר סוכל ע"י מרדכי.
  • חרבונה[26] - חרבונא מוזכר במגילה כ"אחד מן הסריסים" (אסתר ז, ט) "המשרתים את פני המלך אחשורוש" (אסתר א, י), אשר בזמן בו אחשוורוש חוזר מגנת הביתן ורואה את המן נופל על מטת אסתר ומתחנן בפניה שתחמול עליו ותגרום להצלתו מיד המלך, מגיע ומספר למלך על רצון המן לתלות את מרדכי, אשר הצילו ממזימתם של בגתן ותרש, על עץ.
    בדברי חז"ל נמצאות גישות שונות ביחס לדמות זו[27], יש המפרשים ש"חרבונה זה אליהו"[28] (פרקי דרבי אליעזר פמ"ט; ועוד[29]); ויש המפרשים שחרבונה היה בעצה של השמדת היהודים (מגילה טז.), וכיוון שראה שהגלגל מתהפך הצטרף מהר למהפכה ויזם את חיסול המן (אוצר המדרשים, איזנשטיין, אסתר עמ' 57).
  • התך
  • זרש

החטא והכפרה[עריכה]

מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כליה?

כיצד כופר חטא זה?

נחיצות כל מרכיבי הסיפור[עריכה]

המתבונן בעיון במגילה ימצא שכל שלב ושלב בה מהוה חלק אינטרגלי מההצלה ומההתרקמות הסופית של הסיפור, ואף פרטים שנראים צדדיים שוליים ומיותרים הם אלמטריים ונצרכים להמשך העלילה וההצלה. לדוגמא: משתה אחשורוש הנראה צדדי ללא קשר לעיקר הנס[30], היה השלב שבו הודחה ושתי, מה שגרם בהמשך למינוי של אסתר שממנו התגגלה הישועה[31].

גמול מרדכי על הצלת אחשורוש מבגתן ותרש[עריכה]

דוגמא נוספת שניתן להביא לכלל זה היא נסיון ההתנקשות של בגתן ותרש במלך אחשורוש, וחשיפתו ע"י מרדכי היהודי, מאורע שגרם להרכבת מרדכי על הסוס ע"י המן[32], וקריאה לפניו: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (אסתר ו, יא), וכן לתליית המן על העץ שהכין למרדכי "אשר דיבר טוב על המלך" (אסתר ז, ט). יתכן לשער שאף נתינת בית המן למרדכי והעברת הטבעת לידיו היא תוצאה של הכרת המלך בנאמנות שרוכש לו מרדכי.

אולם דומה שרכיב מיותר ישנו בסיפור זה: הרכבת מרדכי על הסוס. ארוע זה הוא, לכאורה, מיותר לחלוטין. הוא איננו נצרך להצלה של עם ישראל, וא"כ מדוע הוא נצרך כחלק מסיפור המגילה[33]?

לשאלה זו ישנם כמה תירוצים:

  • יש המתרצים שנס זה נצרך ליצירת הפחדה לשונאי וצרי היהודים, שכן עיקר הניצחון היה בעזרת לוחמה הפסיכולוגית רחבת-הקף שאיפשרה את הצלת היהודים, וזאת מפני שבאגרות השניות לא בוטלה הרשות "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים" (אסתר ג, יג), "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך - אין להשיב" (אסתר ח, ח), אלא רק ניתנה רשות ליהודים "להקהל ולעמוד על נפשם" (שם פס' יא).
    הסיבה ששונאי היהודים, שהם רבים בהרבה מהיהודים, לא נלחמו ביהודים היא: "כי נפל פחדם על כל העמים. וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועֹשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם. כי גדול מרדכי בבית המלך ושֳמעו הולך בכל המדינות כי האיש מדרכי הולך וגדול" (אסתר ט, ב-ד). לצורך זה הופעלה תעמולה מאסיבית שכללה אף הרכבת מרדכי על הסוס ע"י המשנה למלך (- המן) הקורא: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".
  • מובא בספר ימי הפורים[34] (מאמר כב, עמ' קנג ואילך) בשם רבי אברהם בן הגר"א שכתב שדרכו של הקב"ה לעשות ניסים לצדיקים עוד בטרם הוא ממלא את משאלתם, ע"מ שיבטחו בו[35]. (לדוגמא: ביציאת מצרים נתן ה' עשר מכות במצרים קודם שנגאלו, כדי שישראל ימשיכו לבטוח בו עד הגאולה). וכן כאן, גילגל הקב"ה את גדולת מרדכי והרכבתו על הסוס, כדי שיתחזק בטחונם של ישראל קודם שיצאו מאפלה לאורה.
  • רבי יהונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש (ח"ב דרוש ט[36]) מסביר זאת עפ"י דברי חז"ל (ב"ק צב.): "המבקש רחמים על חברו והוא זקוק לאותו דבר הוא נענה תחילה", ז"א שזכות התפילה גדולה יותר כשהוא מתפלל על אחר. והיות וההצלה הייתה בזכות תפילת מרדכי[37], לכן היה צריך להוציאו מסכנה שיתפלל רק בעד ישראל. וע"י שנעשה לו כבוד גדול כזה - לא היו הורגים אותו, ואז תפילתו הועילה לגאולתם.
  • יש המסבירים שפרשה זו באה לבטא את עניינו של נס ההצלה, ואף שאיננה נצרכת לסיפור המאורע מבחינה הסטורית, היא נצרכת מאוד להבנה המהותית של מהות נס ההצלה, וממילא הבנת הערך של פורים, שכן את חג הפורים חוגגים זכרון להצלת גשמית (מ"ב סי' תרע ס"ק ו בשם הלבוש) ממוות לחיים (מגילה יד.), ונס זה של הצלת מרדכי מבטא את הערך האמיתי והנכון של הצלת החומר, שכן החמור נמשל לחומר (ראה גבורות ה' למהר"ל הקדמה שניה, וכן בפרקים ד, כט, לז ועוד), והרכבת מרדכי על החמור היא ביטוי לכך שהחומר הוא כלי לתורה, ואין לו ערך ומעמד עצמי, אלא הוא יונק את מהותו וציביונו מהתורה. ומאידך כשהוא משמש את התורה הוא בעל ערך גדול ומעלה נשגבה, והוא מסייע לביסוס והפרחת התורה בעולם.
  • הגר"א (בפי' למשלי יא, י[38]; - מובא בס' ימי הפורים שם) בתוך דבריו נוקט שהקב"ה מביא גאולה לצדיק קודם אובדן הרשע כדי שהרשע בעצמו יראה ישועת הצדיק, ולכן כבוד מרדכי קדם להריגת המן.

סוף המגילה[עריכה]

הפרק העשירי והאחרון של המגילה הוא גם הקצר שבפרקי המגילה ומכיל שלושה פסוקים בלבד. וכך כתוב בו:

(א) וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם.
(ב) וְכָל מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס.
(ג) כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ.

וכמובן, ששני הפסוקים הראשונים נראים מיותרים לחלוטין. ואכן המפרשים מסבירים זאת

לִקְחֵי המגילה[עריכה]

ערך מורחב - מגילת אסתר/לקחים מהמגילה

ניתן להפיק ממגילת אסתר לקחים אמוניים, חינוכיים, מוסריים וערכיים רבים, כמו משאר סיפורי התנ"ך. חכמי ישראל למדו הרבה לקחים בתחומי האמונה, המוסר, תיקון המידות ודרך ארץ, דעות ישרות והנהגות ראויות, מהמגילה. הרלב"ג בסוף פירושו למגילת אסתר[39], כדרכו, מונה למעלה מחמישים "תועליות" (- לקחי חכמה ומוסר שניתן להפיק מסיפורי התנ"ך) שראוי ללמוד מהמגילה.

נביא דוגמאות בודדות מדבריו:

  • ניתן ללמוד שהבורא איננו עוזב את הצדיק ביד הרשע, מהמסופר במגילה שהמן חשב לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ שהכין לו, ובסוף זה בעצמו גרם שהוא יכבד את מרדכי ויקרא לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (התועלת השלושים ושמונה).
  • ניתן ללמוד שבזמני צרה ראוי שהאדם ייכנע לפני הבורא, ויסבב סיבות ודרכים הגורמים שלבו יהיה נשבר ונדכה, כמו שמסופר במגילה על מרדכי ועם ישראל שבשומעם את הגזירה בכו, צמו ולבשו שַׂק ואפר (התועלת העשרים-ושמונה).
  • ניתן ללמוד שכל מי שאפשר לו לבקש רחמים על ישראל ואינו מסייע - עליו תשוב הצרה, והבורא 'ידאג' שינצלו בדרך אחרת, וכמסופר במגילה שאמר מרדכי להשיב לאסתר (אסתר ד, יג-יד): "אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים. כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו" (התועלת השלושים-ושנים).
  • ניתן ללמוד מהמגילה שכשאדם זקוק לעצה, יתייעץ בכל מי שיכול לייעץ, כמו שמסופר במגילה שהמן שהתייעץ עם כל חכמיו ואוהביו וזרש אשתו, ולא הסתפק בהתייעצות רק באוהביו וחכמיו, אלא שאל גם את זרש אשתו (התועלת השלשים-ותשעה).


מידע היסטורי וארכיאולוגי על אמיתות סיפור מגילת אסתר[עריכה]

ערך מורחב - מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים


ישנם הרבה הוכחות היסטוריות וארכאולוגיות מתקופת הממלכה הפרסית המתאימות עם המתואר במגילה (ואפילו פרטים קטנים שהוזכרו במגילה תואמים למידע ההיסוטרי והמדעי שבדורנו). חלק מהמידע אף נותן פרשנות חדשה לחלק מהמסופר במגילה.

מעמד המגילה והלכותיה[עריכה]

קדושתה ומקומה[40] ביחס לשאר כתבי הקודש[עריכה]

מגילת אסתר היא אחרונה בחמשת המגילות[41], ונכתבה על-ידי אנשי כנסת הגדולה (ב"ב טו.) ובכללם מרדכי (רש"י שם[42]), בעקבות בקשת אסתר מקור.

מגילת אסתר שונה משאר כתבי הקודש (- ספרי התנ"ך) בכך שלא מוזכר בה כלל נבואה או דיבור בין הקב"ה לאדם כלשהו. יתירה מזאת, אפילו שם ה' לא מוזכר במגילה כלל. אולם דבר זה איננו גורם דבר מקדושתה ומעלתה, שכן היא נאמרה ברוח הקודש.

בגמרא (מגילה ז.) מובאות הוכחות לכך שהמגילה נאמרה ברוח הקודש:

"רבי אליעזר אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר (אסתר ו, ו): 'ויאמר המן בלבו' [- ומניין ידעו כותבי המגילה שכך אמר בלבו? אלא רוח הקודש נגלה אליהם, - רש"י].
רבי עקיבא אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר (אסתר ב, טו): 'ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה'.
רבי מאיר אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר (אסתר ב, כב): 'ויודע הדבר למרדכי' [- מי גילה לו? אלא רוח הקודש שרה עליו, - רש"י].
רבי יוסי בן דורמסקית אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר(אסתר ט, טז[43]): 'ובבזה לא שלחו את ידם' [- ומנין ידעו מה עשו הרחוקים? - רש"י].
אמר שמואל: אי הואי התם הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, שנאמר (אסתר ט, כז): 'קימו וקבלו' - קימו למעלה מה שקיבלו למטה".

מובאת בגמרא (שם) דעת שמואל הסובר שעל אף שמגילת אסתר נאמרה ברוח הקודש, מ"מ היא איננה מטמאת את הידיים כשאר כתבי הקודש, משום שהיא לא ניתנה להכתב[44] (אלא רק לגורסה על פה ולקרותה - רש"י ועוד), אולם מבואר בגמרא שם שזו דעת יחיד, ואין הלכה כמותה.

מאידך, למגילת אסתר ישנה מעלה מיוחדת על שאר ספרי הנביאים והכתובים, שהיא צריכה שירטוט כמו התורה (מגילה טז: מסכת סופרים יג, א; שו"ע או"ח סי' תרצא סע' א).

יחודיותה ביחס לשאר כתבי הקודש: לא בטלה, צריכה שיטוט,

רמז בתורה למגילה ומשמעותו[עריכה]

בגמרא (חולין קלט:) כתוב:

"[מעשה[45]] אסתר מן התורה מנין[46]? [שנאמר] (דברים לא, יח): 'ואנכי הסתר אסתיר'."

בשיעור בנושא הסביר הרב חיים דרוקמן שליט"א שהגמרא מבקשת למצוא בתורה רמז לתוכן המיוחד של אסתר, למצב שייחד את הדור ההוא, כדברי רש"י במקום: "בימי אסתר יהיה הסתר פנים". הגמרא מוצאת שמציאות זו רמוזה בתורה באותה פרשה, במקום שמוזכרים גם הדברים הבאים (שם פס' יז-יח):

"וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים, והסתרתי פני מהם, והיה לֶאֱכֹל, ומצאוהו רעות רבות וצרות... ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא..."

הסתר פנים הוא מציאות שהקב"ה, כביכול, מסתיר את פניו ואיננו מביט עלינו; נדמה כאילו אין לו עניין בנו. ואכן, כך נראו הדברים בימי אסתר: "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים" (אסתר ג, יג) - זהו הסתר פנים נורא.

יתירה מזו, לא רק שעצם הגלות היא הסתרת פנים, אלא שבתוך הסתר זה הופיע הסתר פנים נוסף. המציאות המיוחדת של ימי אסתר הייתה דווקא קושי הצרה הכפולה של הסתר בתוך הסתר, כדברי המהר"ל (חי' אגדות שם, עמ' קטז) בהסבירו את לשון ההכפלה של "הסתר אסתיר":

"כי היו ישראל בגלות קודם, ואחר כך הגיע להם צרה על צרה, הוא המן. וזהו 'ואנכי הסתר אסתיר' דהיינו הסתר בתוך הסתר".

אולם ישנו להסתר פנים זה פאן נוסף, עליו עומד הרב חיים דרוקמן שליט"א מתוך דברי הרמב"ן (דברים לא, יח):

"...לא כמסתר פנים הראשון שהסתיר פני רחמיו ומצאום רעות רבות וצרות, רק שיהיו בהסתר פני הגאולה..."

הסתר הפנים הראשון הוא הסתרת מידת הרחמים של הקב"ה "ומצאוהו רעות רבות וצרות" (דברים לא, יז); ואילו הסתר הפנים השני משמעותו - שגם הגאולה תהיה בהסתר פנים, לא כמו במצרים ששם היא באה בגילוי פנים ע"י ניסים גדולים שהתרחשו, וכל העם ראה אותם (ר' שמות יד, ל). אבל, יש גם מצב שבו הגאולה באה בהסתר פנים, ללא נִסים גלויים; כביכול, הכל בדרך הטבע, הכל מתרחש באמצעות מעשי אנוש. זהו דֶגֶם הגאולה של מגילת אסתר.

הכנסת המגילה לספרי התנ"ך[עריכה]

הגמרא מגילה יד א מביאה שנביאי ישראל לא הוסיפו דבר על מה שכתוב בתורה, ולכן הסתפקו מרדכי ואסתר האם להוסיף את מצוות מקרא מגילה. הגמרא מביאה שלבסוף למדו מרדכי ואסתר בקל וחומר מפסח שיש לקבוע את אמירת המגילה, שהרי בפורים היתה הצלה ממיתה לחיים ולא רק משעבוד לגאולה. אמנם, האחרונים הקשו כי בשום מקום הגמרא לא מביאה ספק דומה לפני תיקון מצוות דרבנן. כאשר תיקנו חז"ל את מצוות הדלקת נר חנוכה לדוגמא, לא מופיעה בשבת התלבטות דומה, וכן ידוע לנו ממצוות רבות דרבנן רבות שהוסיפו ללא ספק. אז מדוע דווקא במקרא מגילה הסתפקו מרדכי ואסתר לפני קביעת המצווה?

פורים הוא כדברי קבלה[עריכה]

השפת אמת מתרץ שעל אף שחז"ל הוסיפו מצוות רבות, רק מצוות הפורים נכתבו כחלק מהמגילה ולתנ"ך ולכן רק בהם מובא הספק האם ניתן להוסיפם. למצוות הפורים יש מעמד גבוה יותר משאר מצוות דרבנן והן מוגדרות כמצוות מדברי קבלה. השו"ע אורח חיים תרצו ז פוסק חלוקה זו, וקובע שאף אונן האסור בבשר וביין, יהיה מותר בהם בפורים משום ש"דלשמוח בפורים דברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה".

למדו מאותו קל וחומר[עריכה]

הרא"ם מובא בחידושי המהר"ץ חיות מסביר שאכן אין חילוק מהותי בין חנוכה ופורים. לשיטתו, הסיבה חז"ל לא הסתפקו לעניין הוספת מצוות נר חנוכה משום שכבר הכירו את הק"ו שעשו מרדכי ואסתר ולכן לא היו צריכים להסתפק בדבר. ייתכן שהרא"ם חולק על שיטת השו"ע לעיל וסובר שמצוות הפורים לא מוגדרות כמצוות מדברי קבלה, ולכן הוא לא מקבל את התירוץ המחלק ביניהם.

פרשניים יחודיים למגילה[עריכה]

מלבד הפרשניים הקלאסיים של ספרי המקרא, נכתבו על מגילת אסתר כמה פרושים יחודיים:

קריאת המגילה[47][עריכה]

ערך מורחב - מקרא מגילה

אחת מהמצוות המוטלות עלינו בפורים היא לקרא את המגילה, מתוך מגילת קלף כשרה, שתי פעמים: בליל פורים וביומו.

קריאת המגילה הינה הודיה לה' על חסדיו עם עמו ישראל. גם הנשים חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי מצוה שהזמן גרמא - מאחר ש"אף הן היו באותו הנס": הגזרה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים, ואף הן נצלו. מה גם שהנס נעשה ע"י אשה, אסתר.

לפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות, ולאחריה - ברכה אחת. הברכות שלפני קריאת המגילה הן: א. "על מקרא מגילה"; ב. "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; ג. ברכת "שהחיינו". בני עדות המזרח מברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, רק בלילה ולא ביום.

נהגו האשכנזים, שבברכת "שהחיינו" לפני קריאת המגילה ביום הפורים, מכוונים שברכה זו תחול גם על שאר המצוות שמקיימים בפורים: סעודה, משלוח מנות ומתנות לאביונים. יש מבני עדות המזרח שנהגו לכוון על כך בברכת "שהחיינו" בלילה.

אחרי קריאת המגילה מברכים את הברכה: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע".

את ארבעת פסוקי המגילה, הקשורים במעשה ההצלה, נוהג הציבור לקרוא יחד בקול רם, לפני שהש"ץ ישוב ויקראם מתוך המגילה. פסוקים אלה הם: א. "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני..." (אסתר ב, ה); ב. "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה" (אסתר ח, טו); ג. "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (שם פס' טז); ד. "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו" (אסתר י, ג).

המנהג הוא שהש"ץ אינו קורא את המגילה כשהיא כרוכה, אלא פושטים אותה וכופלים אותה דף על דף כמו אגרת, כי היא נקראת "אגרת הפורים", אך השומעים אינם עושים כך.

קישורים חיצוניים[עריכה]

טקסט המגילה בהוצאות שונות[עריכה]


טעמי המקרא[עריכה]

נוסחאות שונות במגילה[עריכה]

שיעורים (וידאו/שמיעה) על מגילת אסתר[עריכה]

מאמרים על מגילת אסתר[עריכה]

פירוט של מאמריו:

מבחנים, חידונים, משחקים ושעשועונים על המגילה[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ: מבוא למגילת אסתר, בתוך 'אוצר מפרשי המגילה', הוצאת מכון ירושלים ה'תש"פ.

הערות שוליים

  1. ↑ להרחבה עיין בדברי רש"י, ראב"ע והמפרשים המצויינים בהמשך הדברים (בפנים ובהערות), וכן רש"י ומצודות דניאל יא, ב; הקדמת הרב נתן שרמן למגילת אסתר, מהדו' ארטסקרול, כפר-חסידים תש"נ, עמ' ב-יד, ובנספחים בעמוד 174; טל חרמון, הרב שלמה אבינר שליט"א, עמ' ...; פורום 'אוצר החכמה': אחשורוש ובית המקדש - מה הקשר?; ועוד.
    כמובן שעריכת הערך נשענת על דברי חז"ל והראשונים, ולא על דברי חוקרים המסתמכים על השערות הנובעות מסתירות בספרי הקורות הפרסיים (ובפרט שגם על דבריהם השיבו חוקרים המתייחסים בכבוד מה למסורת חז"ל).
  2. ↑ ראה רש"י עזרא א, א; שם ד, ה-ו; ראב"ע דניאל ו, א; שם יא, ב; ועוד.
  3. ↑ יש להבדיל בינו ובין דריוש מלך מדי שקדם לכורש (עי' רש"י במקומות המובאים בפנים, וכן ברש"י דניאל א, כא; פסיקתא זוטרתא (לקח טוב), הקדמה לאסתר; ראב"ע הנ"ל; תוס' רי"ד מגילה יב. ועוד).
  4. ↑ ויקרא רבה, שמיני, פר' יג אות ה - מובא בילקוט שמעוני שם רמז תקלו; אסתר רבה פר' ח אות ג; ועוד.
  5. ↑ ראה רש"י עזרא א, א; שם ד, כד; דניאל ח, כא; שם י, ב; חגי א, א.
  6. ↑ ראה אבן עזרא חגי א, א; דניאל ו, א - הנ"ל; שם ט, ב.
  7. ↑ ראה רד"ק חגי א, א; תוס' ר"ה ג: ד"ה שנת עשרים; תוס' הרא"ש, בעל המאור, כתוב שם (להראב"ד), חי' הריטב"א וחי' הר"ן שם; חי' הרמב"ן מגילה יא:; מלבי"ם נחמיה ב, ו; ועוד רבים.
  8. ↑ תרגום שני שם; ילקוט שמעוני שם רמז תתרנג; מהרש"א ח"א מגילה טז: ד"ה מעקרא כתיב; ילקוט מעם לועז פרק יז אות מג, מהדו' ירושלים תשל"ד, עמ' שט; ועי' בביאור הגר"א שם.
  9. ↑ רלב"ג הנ"ל; וראה ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנג, על סוף פרק ב; וכן ראה ילקוט מעם לועז אסתר, פרק ז, עמ' קד, בשם מדרש קדום.
  10. ↑ ראה ילקוט שמעוני שם, על ריש פרק ג; וכן במדרש המובא בילקוט מעם לועז הנ"ל. וראה בהערה הבאה.
  11. ↑ יש הגורסים (עי' מגילת אסתר מהדורת 'תורת חיים', בעריכת הרב מרדכי ליב קצנלבוגן, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו, עמ' קע והערה 200) ברש"י שם: "דאג המן שלא יעסקו בבניין ירושלים", וא"כ לפנינו מקור נוסף שהמן התנגד לבניין ירושלים והמקדש, אך ברוב המהדורות ליתא לגרסה זו, וכתוב: "מלך אחשורוש והתנשא המן, דאג שלא יעסקו" - ואז יש לפרש שאחשורוש הוא שדאג שלא יבנה המקדש. יש לציין, שישנם מקורות בחז"ל (ילקוט מעם לועז אסתר פרק א אות פא, עמ' יג-יד) שהמן נסה לשכנע את אחשורוש בחשבון שעברו שבעים שנה (ר' בפנים להלן).
  12. ↑ ראה בילקוט שמעוני הנ"ל; וכן בהערה הקודמת ובהמשך הדברים.
  13. ↑ יש לציין שניכר שאחשורוש התנגד מאוד לבניין המקדש, שכן עדיין "אין אסתר מגדת את מולדתה ואת עמה" (אסתר ב, כ), ובכ"ז אחשורוש חושש שמא היא תבקש ממנו את בנין המקדש.
  14. ↑ ראה אסתר רבה פר' ב אות יא/יב - מובא בילקוט שמעוני שם סי' תתרמח; ילקוט מעם לועז אסתר פרק א אות קצג-רב, עמ' כח-כט; ועוד.
  15. ↑ תרגום ראשון ושני על אסתר א, ב; ועי' ילקוט מעם לועז פרק א אות פו-פט, עמ' יד-טו.
  16. ↑ ראה בהרחבה: אגרת הפורים הזאת, הרב אלי הורוביץ זצ"ל הי"ד, הוצאת "מעמק חברון", עמ' 42-56.
  17. ↑ יש המסבירים שהדבר נבע מכעסם על הארכת המשמרות שלהם מזמן בחירת אסתר, מפני שהייתה חיבתה על אחשורוש גדולה, כרוב תאוותו היה מרבה בתשמיש (מגילה יג: ורש"י שם). ויש מפרשים שמרדכי קיבל 'קידום' - לשבת בשער המלך (אסתר ב, יט-כא), והם קינאו בו: "שחרה אפם על שמרדכי יושב בגדולה וכבוד והם עומדים על רגליהם לשמור הסף כדרך השומרים" (מלבי"ם שם). ויש המוסיפים שהוא קיבל מִשׂרָה זו במקומם (אסתר רבה פר' ו סי' יג; וכן במדרשים המצוינים בסמוך; - מובא בתורה תמימה שם). "אמרו [בגתן ותרש]: העביר שני קלסנטרין ומושיב הברברי הזה" (ילקוט שמעוני, אסתר, סוף). "אמרו: הואיל והעבירנו המלך ממקומינו, נלך ונהרוג את המלך בצנעה, ויהי הכל אומרין כשהיו בגתן ותרש משמרים את המלך - היו משמרים אותו יפה, עכשיו שהושיב שם יהודי נהרג" (ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ב ד"ה בימים ההם ומרדכי; ילקוט שמעוני, שם,).
  18. ↑ ראה רש"י אסתר ו, ט; פסיקתא זוטרתא (לקח טוב), ראב"ע ואלשיך שם פס' ח; ועוד.
  19. ↑ ראה רמב"ם (פ"ב מהל' מלכים ה"א): "כבוד גדול נוהגין במלך... אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, ואין משתמשין בשרביטו, ולא בכתרו, ולא באחד מכל כלי תשמישיו, וכשהוא מת כולן נשרפין לפניו, וכן לא ישתמש בעבדיו ושפחותיו ושמשיו אלא מלך אחר..."
  20. ↑ וע"ע מגילה טו: "מה ראתה אסתר שזמנה את המן" וכו'.
  21. ↑ יש מפרשים שזהו מפני שנמצאה אסתר בביתו (מלבי"ם שם). אך חז"ל (ר' מגילה טו., - מובא ברש"י אסתר ה, יג) נוקטים שדבר זה קדם לכל סיפור המגילה.
  22. ↑ נדפס במהדו' תורת חיים(מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו.
  23. ↑ ראה דניאל ב, מט: "ודניאל בתרע קרתא" (צויין ע"י הראב"ע והרמ"ח - המובאים בפנים); עמוס ה, יב וטו וברד"ק שם; מצודת ציון תהלים קכז, ה; משלי כב, כב ובמצודת דוד שם; רש"י בראשית יט, א ד"ה ולוט יֹשב; ועוד.
  24. ↑ וראה בערך מגילת אסתר/לקחי המגילה - מתועליות הרלב"ג - התועלת העשרים ותשעה.
  25. ↑ ר' במאמר שיטת רש"י על מגילת אסתר - מאת יחיאל גרנביץ; ומאידך, ר' קדושת לוי שמות, לפורים, בהתחלה.
  26. ↑ שמו נזכר במגילב פעמים, בראשונה מסתיים באות א (חרבונא - אסתר א, י) ובשנייה מסתיים באות ה (חרבונה - אסתר ז, ט), ובשניהם הוא אחד מהסריסים אשר למלך, ובפשטות מדובר באותו אדם, אך רבי משה אלשיך בפירושו למגילה (ז, ט) מביא: "ושמעתי מי שדקדק בזה שחרבונה שנזכר פה הוא בה"א בסוף תיבה ולא באלף כחרבונא הנזכר למעלה בין סריסי המלך, ועל כן הטיבו אשר דברו [חז"ל שחברבונה כאן הוא אליהו], כי לא ראי זה כראי זה". והוא מוסיף: "ואפשר לבא אחריו ולמלא את דבריו כי הה"א שהיא חמשה רמז לחמש אותיות שבאליהו". וראה חשוקי חמד מגילה טז.
  27. ↑ ראה ילקוט שמעוני (אסתר, רמז תתרנט, שהביאו שני פירושים אלו כחולקים. יתכן לשער ששורש העניין נעוץ בכלל שכל המסופר על רשע הוא כדי להגדיל את רשעו, וכל המסופר על צדיק הוא כדי להגדיל את זכותו (ראה מאמר על אגדות חז"ל לרמח"ל; וכן במקורות שהובאו בפורום 'אוצר החכמה' ועוד), וא"כ בראשית המגילה נראה שחרבונה היה רשע, ובהמשך נראה שהיה צדיק, ולכן פירשו חז"ל בשני דרכים: (א) שנותר רשע, אלא שהבין לאן הרוח זורמת... (ב) שבהמשך המגילה היה זה אליהו, ולא חרבונה עצמו.
  28. ↑ בדברי חז"ל ומפרשים נוספים נראה שהכוונה שחרבונה הוא אליהו ממש, אך הראב"ע (אסתר א, י) מפרש את דבריהם: "כאילו אליהו ז"ל היה, שהוא מבשר הגאולה". כלומר, חרבונא אינו באמת אליהו, אך אליהו הוא 'מבשר הגאולה', וגם חרבונה "עשה טובה לישראל ובאה ישועה על ידו". יצויין, שבדבריו עצמו במקום אחר (אסתר ז ט) משמע שכוונת חז"ל היא שחרבונה הוא ממש אליהו.
  29. ↑ ראה רשימת מקורות בשו"ת עטרת פז (ח"א כרך ג אה"ע סי' ה ד"ה הן אמת); בפורום הישיבות; וכן בהערה הקודמת.
  30. ↑ לפירוש המלבי"ם המובא בכותר "רקע היסטורי" - "מאבקי השליטה בממלכה" זהו חלק מהותי מהבנת כל המאורע.
  31. ↑ וראה מלבי"ם אסתר א, כב:
    "אולם מה שהקדים הפרשה הזאת לספור המגלה, ונתחייבנו לקראה בפורים כאילו גם היא שייכה אל סיפור הנס, אחשוב בו שני טעמים: א) והוא הטעם העיקרי אצלי, כי כלל הספור הזה הוא יסוד מוסד לספורים הבאים אחריו, כי לולא התאמץ המלך למלוך מלכות בלתי מוגבלת, לא היה באפשרי להיות לו לקיחת אסתר, כי לא היו שרי העצה מסכימים שיקבצו למלך נערות בתולות לברור מהם אשה, ואף כי לקחת אשה אשר לא ידע עמה ומולדתה, ולא הגדלת המן שלא היה יכול לעשות זה בלי רשות השרים, וכ"ש הגזרה הכוללת להשמיד אומה שלמה, ועז"א אלמלא אגרות ראשונות לא נתקיימו אגרות אחרונות, ר"ל אלמלא לא יצא הדת הראשון שהמלך שליט על הדתות והנמוסים לבדו ואין זולתו, לא היה באפשר שיצאו האגרות האחרונות, אחר שהיה צריך נטילת רשות משרי העצה.
    זאת שנית, אחר שהנס הזה לא היה בו דבר היוצא מהיקש הטבעי, כי שהאשה היפה בנשים תשנה רצון המלך בעלה יקרה על הרוב, ולא יהיה זה נס ופלא, רק אם נשקיף היטב על המלך אשר בו היה המאורע, כי אם יקרה זה לרוב במלכים הקטנים, לא יהיה זה בקל אצל מלך הנורא למלכי ארץ. ומצד זה הקדים להודיע (א) גודל מלכותו שמלך על קכ"ז מדינות, (ב) גבורתו שכבשם כולם בזמן קצר, (ג) עשרו הנראה מהמשתה הגדול, (ד) חכמתו איך התנהג בתחבולות להסיר לב ראשי עם הארץ למלוך עליהם בלי הגבלה, (ה) טבעו ותכונתו שהגם שאהב את ושתי עד מות, מ"מ מפני אהבת הטוב בל יבזו נשי המדינה בעליהן בעיניהן, או אהבת המועיל שישתרר במלכות בלתי מוגבלת, ביטל אהבת הערב שאהב את ושתי.
    ובכל זה גלוי לכל רואה שמה שאסתר שנתה לבבו להשיב את הספרים מחשבת המן, לא אהבת הערב הטתו, רק מאת ה' היתה זאת".
    לדברי הרלב"ג (התועלת העשירי - ראה ערך: מגילת אסתר/לקחים מהמגילה) רווח נוסף שיש מסיפור זה, שכן אילמלא ששלח אחשורוש אגרות מטופשות (להיות כל איש שורר בביתו - אסתר א, כב), היו ההמונים פוגעים ביהודים עוד לפני התאריך הנקוב, משום שרואים שרצון המלך לפגוע בהם.
  32. ↑ דבר זה נכון בפרט לפי דברי רבא (מגילה טו:-טז. וברש"י) שאסתר זימנה את המן אל המשתה, ע"מ שאחשורוש יחשוב שהמן מנסה לגזול ממנו את מלכותו, ולכן נדדה שנתו והוא מנסה לתגמל את האנשים ששמרו לו נאמנות כמרדכי. מחשבה זו (- שהמן מנסה למלוך במקומו) מתחזקת אצל אחשורוש כשהמן מבקש "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך" (אסתר ו, ח), אע"פ שמכבוד המלך שלא רוכבים על סוסו ואין משתמשים באחד מכל כלי תשמישיו (רמב"ם פ"ב מהל' מלכים ה"א).
  33. ↑ יתירה מכך, ניתן לשאול: מדוע בכלל נצרך שיקרה ארוע זה? מדוע גילגלתו ההשגחה? הרי ודאי למרדכי לא היה נח בבמעמד זה ובעודף הכבוד שהורעף עליו והעדיף לחזור לתלמודו (עי' בספר 'פניני רבנו יחזקאל [אברמסקי]' (עמ' כב-כג), מאת הרב משה מרדכי שולזינגר, שהרב אברמסקי זצ"ל אמר לרעייתו שמרדכי בשעה שהרכיבוהו על הסוס חשב: מתי כל זה יגמר ואוכל לשוב לתלמודי?...).
  34. ↑ מאת הרב דוד [בן הרב יוסף] כהן שליט"א (ראש ישיבת כנסת-ישראל חברון גבעת מרדכי), הוצאת המפעל לחקר ההלכה שע"י מכון הרב פרנק, ירושלים תשנ"ג.
  35. ↑ עי' בספר ימי הפורים (שם עמ' קנד ואילך) שמביא שהזכות שבגללה נגאלו (בגאולות אלו) היא שבטחו בהשי"ת, וא"כ הניסים של הגאולה החלקית נועדו כדי שתהא להם זכות להגאל.
  36. ↑ זוהי הדרשה הראשונה שדרש בקהילת אה"ו.
  37. ↑ היערות דבש שם מוכיח זאת מדברי הגמ' (מגילה יב:) "בן קיש - שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו". ויש להביא לכך מקור נוסף מדברי המדרש (אסתר רבה פר' ז אות יג/יח).
  38. ↑ הוצאת מכון אבן ישראל, ירושלים תשנ"ד, עמ' קמב-קמג; הוצאת הרב משה פיליפ שליט"א, מהדו' שניה: פתח תקוה תשס"א, עמ' 153.
  39. ↑ פירוש הרלב"ג לחמש מגילות יצא לאור לראשונה בקניגסברג תר"כ, ומאז נדפס במהדורות שונות, הן במקצת ממהדורות המקראות גדולות על מגילת אסתר, והן בספרים נפרדים שיוחדו לפירוש הרלב"ג ו/או ל"תועליות"יו.
  40. ↑ המילה "מקום" כאן במשמעולת כפולה (ראה מו"נ ח"א פ"ח): הן מקומה הפיזי ביחס ספרים אחרים בתנ"ך, והן במובן של מדרגה ומעלה.
  41. ↑ מטעם זה, בדפוסים שונים נדפסה מגילת אסתר בסוף התנ"ך, אך זוהי טעות, שכן בגמרא (ב"ב יד:) ספר דברי הימים הוא החותם את הכתובים.
  42. ↑ הפסוקים המתארים אגרות שנכתבו ע"י מרדכי ואסתר (אסתר ט, כ וכט-לב), אולם אגרות אלו אינם הנוסח הסופי של המגילה, כפי שניכר מתוך הפסוקים. ומ"מ ניתן לשאר שאגרות אלו היוו בסיס למגילה שלפנינו שנערכה ע"י אנשי כנסת הגדולה (וי"ל שזו ג"כ כוונת הראב"ע בהקדמתו). אולם יש לזכור שדעת רבי יצחק ערמא, בעל העקידה (ר' בפנים להלן) שהמגילה נערכה מתוך ספרי דברי הימים למלכי פרס.
  43. ↑ ואף שמילים אלו מופיעות שם קודם לכן (אסתר ט, י-טו), מ"מ עיקר הרבותא הוא שידעו מה עשו הרחוקים כפי שפירש רש"י.
  44. ↑ ור' בתוס' שם (ד"ה נאמרה, - והובא ברשב"א שם) שאף לשמואל, מדרבנן צריך לכותבה.
  45. ↑ מדברי רש"י נראה שגרס: "מנין למעשה אסתר מן התורה". ולפנינו הנוסח כבפנים, והוספנו במוסגר את המילה "מעשה" מפירש"י, ע"מ לציין שאין כוונת הגמרא לדמות אסתר המלכה, אלא לסיפור המגילה.
  46. ↑ דברי הגמרא הנראים תמוהים במבט ראשון, שכן מעשה אסתר אירע בתחילת ימי הבית השני, ומה הטעם לחפש אותו בתורה שנכתבה מאות שנים קודם לכן?
    נראה שיש להסביר את הדברים עפ"י הגמרא (תענית ט.): "יתיב רבי יוחנן וקא מתמה, אמר: מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא"?! ופירש רש"י שם: "שהחומש הוא יסוד נביאים וכתובים, ובכולן יש סמך למצוא מן התורה". בתורה כלול הכל, לפחות בדרך רמז. ומה שרמוז בתורה - הולך ומתפרט בנביאים ובכתובים. הנביאים והכתובים, ביסודם, אינם מחדשים דברים; הם רק מבררים, מרחיבים ומדגישים את מה שכבר נאמר בתמציתיות וברמז בתורה. דברים דומים מופיעים גם במדרש (במדבר רבה י, ו): "ללמדך, שאין לך דבר כתוב בנביאים וכתובים, שלא רמזו משה בתורה". מעתה, מובנת שאלת הגמרא: עלינו למצוא מקור בתורה לכל הרעיונות שבכתבי הקודש (הרב חיים דרוקמן שליט"א בשיעור הנ"ל בפנים).
  47. ↑ חלק מהמובא כאן לקוח מאנציקלופדיה תונית מרוכזת ערך "מקרא מגילה", ולכן חלות עליו ההגבלות הנובעות מזכויות יוצרים.
ספרי התנ"ך
חמישה חומשי תורה בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים
ספרי הנביאים
יהושע • שופטים • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • ישעיה • ירמיה • יחזקאל • ספרי תרי עשר: הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • צפניה • חגי • זכריה • מלאכי
ספרי הכתובים
תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • מגילת רות • מגילת איכה • מגילת קהלת • מגילת אסתר • דניאל • עזרא • נחמיה • דברי הימים (א' וב')
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=מגילת_אסתר&oldid=149664"