עשרת ימי תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף

עשרת ימי תשובה אלו עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים המכונים גם בין כסה לעשור.

"עשרת ימי תשובה" - מפני שבהם התשובה מקובלת יותר, ועליהם נאמר "דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב".

"בין כסה לעשור" - כסה הוא ראש השנה על שם הכתוב (תהילים פא, ד): "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו", ודרשו חז"ל: "איזהו חג, שהחודש ((הירח)) מתכסה בו? הוי אומר: זה ראש השנה", כלומר בראש השנה שהוא ראש חודש, הירח מכוסה ואינו נראה, ועשור הוא יום הכיפורים החל בעשור לחודש.

תשובה[עריכה]

הימים שבין כסה לעשור, הינם ימים מיוחדים לקיום מצות התשובה. החיוב לעשות תשובה פרוס על פני כל השנה, אולם בימים אלו גובר מאוד חיוב זה. את הפסוקים בספר ישעיהו: "דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב. יעזוב רשע דרכו, ואיש אוון מחשבותיו, וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלקינו כי ירבה לסלוח" פירשו חז"ל, כי מכוונים הם לעשרת הימים שמראש השנה ועד לאחר יום הכיפורים. בימים אלו ה' מתקרב לעמו ומצפה שכולם ישובו אליו בלב שלם.

בתלמוד, במסכת ראש השנה, מצינו כי שלושה ספרים נפתחים בראש השנה: ספר אחד, בו רשומים הצדיקים הגמורים אשר נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים; השני - ובו רשומים הרשעים הגמורים הנכתבים ונחתמים למיתה; והשלישי - ספרם של הבינוניים, שמצוותיהם ועברותיהם שקולות הן. גזר דינם של הבינוניים נשאר פתוח ועומד מראש השנה ועד יום הכיפורים, ובידם - על ידי חזרה בתשובה - להיכתב ולהיחתם לחיים.

התשובה כוללת: חרטה בלב שלם על חטאי העבר, עזיבת החטאים והמנעות מעשייתם, וידוי עליהם וקבלת החלטה אמיתית בלב שלא לחטוא עוד בעתיד.

ראוי להחמיר בימים שבין כסה לעשור בחומרות הלכתיות, אף על פי שבשאר ימות השנה, אין הוא מחמיר בחומרות אלו. בימים אלו אנו מבקשים מה' שיתנהג עמנו לפנים משורת הדין ולכן ראוי שנתנהג גם אנו בהם לפנים משורת הדין.

שינויים והוספות בתפילה[עריכה]

בעשרת ימי תשובה, יש מספר שינויים בנוסח תפילת שמונה עשרה:

• לפני חתימת ברכת "אבות" מוסיפים: "זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים למענך א-להים חיים".
• בברכת "מחיה המתים" מוסיפים: "מי כמוך אב הרחמים, זוכר יצוריו לחיים ברחמים"
• בברכת "אתה קדוש" חותמים: "המלך הקדוש" במקום "האל הקדוש".
• בברכת "השיבה שופטנו" חותמים: "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט".
• בברכת "מודים" מוסיפים: "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך".
• בברכת "שים שלום" מוסיפים: "בספר חיים ברכה ושלום ופנסה טובה, נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום".
• בסוף התפילה, וכן בקדיש, אומרים "עושה השלום במרומיו...", במקום "עושה שלום במרומיו".

ישנן הוספות אחרות, שנאמרות בשלבים אחרים בתפילה: יש נוהגים לומר "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'" ^[1] לאחר ישתבח לפני תחילת ברכות קריאת שמע. אומרים אבינו מלכנו לאחר חזרת הש"ץ לפני תחנון, ובשעת אמירתו ארון הקודש פתוח. בסליחות מאריכים יותר, והאשכנזים מוסיפים בהן פיוט על העקידה.

השבת החלה בעשרת ימי תשובה נקראת שבת שובה, ובה מפטירים בהפטרת "שובה ישראל", שבסוף ספר הושע. בקהילות רבות נהגו שהרב דורש דרשה מיוחדת בשבת זו, כדי לעורר את הקהל לתשובה.

חומרות בעשרת ימי תשובה[עריכה]

הרב אורן דובדבני מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן כתב על "צדיקים או צבועים - חומרות הלכתיות הנהוגות בעשרת ימי תשובה" ומתייחס להלכה בשולחן ערוך "אף מי שאינו נזהר מפת של כותים, בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר" ‏‏^[2], ושואל מדוע דווקא בעשרת ימי תשובה יש להיזהר ממשהו שבמשך כל השנה כולה אין נוהגים להיזהר בו? ממה נפשך: אם נוהג אדם היתר מסוים, מדוע יהיו הימים האלה שונים? ואם הוא סובר שראוי להחמיר ולהיזהר, הרי ראוי להיות עקבי ולהיזהר בדבר במשך כל ימות השנה ?!

בהמשך הוא מעלה את ההשערה הבאה:"כיוון אפשרי לפתרון הוא לנסות ולומר ששינוי ההתנהגות בעשרת ימי תשובה אמור להיות יסוד כלשהו לשינוי גם בהמשך. עשרת ימי תשובה אינם רק ימי דין אלא גם ימים של התחדשות; זאת תקופת ראשית השנה, ובימים אלה יש סיכוי לשינוי בהתנהגות האדם גם אם אינו בטוח שיתמיד בו."

הוא מביא את דברי רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ רפ"ב (1570) - ש"ל (522 ), התנהגות זו לא נועדה להשפיע על מעמדנו בדין או - לפי הרמ"ק להיות חלק מתהליך התשובה. יש כאן מעין "חיקוי" להתנהגותו של בורא עולם. אנו נוהגים בימים אלה לפנים משורת הדין, ומקווים שהקב"ה ינהג כן גם עִמנו.

ומסכם:"לדעתי, לדברים אלה נודעת השפעה מעשית על אופיים של ימי התשובה: בימים האלה עלינו לשאוף למֵרביות בכל התחומים, גם אם אנו יודעים שלא נוכל להתמיד בה. המשימה העומדת לפנינו היא אפוא כפולה: מצד אחד עלינו להתמיד במשימות שקיבלנו עלינו לאורך השנה או בשנה הקודמת, להיות מלאי תקווה ושאיפה שנוכל להגשים בשנה הקרובה גם משימות שטרם הצלחנו למלא. עם זאת אין זה צריך להפריע לנו לקבל עלינו דברים שאנו יודעים מראש שלא נצליח להתמיד בהם. עצם חוויית השיא היא החשובה. האדם עוזב את הימים הנוראים עם זיכרון מתוק של זמן שבו הוא חש קרבת אלוקים, ובכל השנה כולה הוא יזכור כיצד לעשרה ימים בלבד הוא חי בשיכרון חושים רוחני, כשכל מעייניו נתונים רק לדבר אחד: לחוש קרבת אלוקים. תחושה זו תעדן נפשו גם בימי החולין הארוכים והאפורים."

ראו גם[עריכה]

• ימים נוראים
• ראש השנה
• צום גדליה
• שבת שובה
• ערב יום כיפור
• יום כיפור
• כפרות

קישורים חיצוניים[עריכה]

• שיעורים על עשרת ימי תשובה באתר ישיבה
• עשרת ימי תשובה - פורום 'פרוייקט השו"ת'

הערות שוליים

הערות שוליים[עריכה]