פרשני:בבלי:יבמות ב א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

יבמות ב א

חברותא[עריכה]

א. יש חמש עשרה אופני "איסור ערוה" של נשים (וכפי שתפרט המשנה בהמשך), אשר מחמת חומר איסור הקירבה לעריות, אין מתייבמות אותן חמש עשרה נשים ליבם, ואף אינן נחלצות על ידו כדי להיות מותרות להנשא לאדם אחר. אלא הן "פטורות" מיבומו ומחליצתו (ואם יש אחים נוספים הן מתייבמות להם או נחלצות מהם).
וטעמו של דבר, היות ולא נאמרה פרשת יבום וחליצה ב"איסור ערוה", וכפי שיבואר בגמרא.
ב. ולא רק חמש עשרה הנשים עצמן פטורות מן היבום והחליצה.
מתניתין:
אלא, אותן חמש עשרה נשים אף פוטרות מהיבום ומהחליצה גם את צרותיהן, את הנשים הנוספות שהיו נשואות יחד עמהן לבעליהן, והיו "צרות" להם בנישואיהם המשותפים עם האח המת.
כי כשם שהערוה עצמה התמעטה מפרשת יבום וחליצה, כך גם "צרת הערוה" התמעטה כמותה, מהטעמים שיבוארו בגמרא.
וכגון שהיו שני אחים, ראובן ושמעון, ונשא ראובן את בתו של שמעון אחיו, וגם נשא ראובן עוד אשה, ולאחר מכן מת ראובן בלי בנים.
הרי שתי אלמנותיו של ראובן, שהן: בתו של שמעון, וצרת בתו של שמעון - פטורות מן היבום והחליצה משמעון.
בתו של שמעון פטורה משום היותה "ערוה" עליו, וצרתה פטורה מחמת היותה "צרת ערות בתו".
ג. הפטור של "צרת ערוה" נשאר עליה לעולם, והוא פוטר אותה מן החליצה והיבום גם אם היא התייבמה לאח אחר, ומת אותו אח בלי בנים, והיא חוזרת נופלת פעם שניה ליבום לפני היבם שנפטרה ממנו.
ולא עוד, אלא שהיא פוטרת עתה את צרתה החדשה (מנישואיה השניים, באמצעות היבום), הנקראת "צרת צרת ערוה".
כגון, אם היו שלשה אחים, ראובן, שמעון ולוי.
ונשא ראובן את בתו של שמעון, וגם נשא ראובן עוד אשה אחרת, ומת ראובן בלי בנים.
הרי כיון שמת ראובן בלי בנים, נופלות שתי אלמנותיו ליבום רק לפני לוי, ולא לפני שמעון, כיון שבתו וצרת בתו פטורות מיבומו ומחליצתו.
ואם "צרת בתו" של שמעון תתייבם ללוי, ותהיה ללוי אשה נוספת, שתקרא "צרת צרת בתו", וימות לוי בלי בנים - הרי "צרת בתו" של שמעון פטורה מיבומו ומחליצתו של שמעון, והיא אף פוטרת את צרתה (שהיא כאמור "צרת צרת ערוה"), מיבומו ומחליצתו.
ונמצא, שחמש עשרה העריות פוטרות לא רק את צרותיהן, אלא אף את "צרות צרותיהן" - מן החליצה ומן היבום
וכך נוהג הדבר עד סוף העולם. שגם "צרת צרת ערוה" פוטרת את צרתה, וכן הלאה.
ד. ועתה מפרטת המשנה את חמש עשרה הנשים שיש בהן איסורי ערוה ליבם, שמכחן נפטרות גם הצרות וצרות הצרות, עד עולם, מן היבום ומן החליצה.
ואלו הן: אם היה אח, שמת בלא בנים, נשוי ל:
א. בתו של היבם (שאינה בת אשתו. כי בתו שהיא גם "בת אשתו" יש עליה איסור ערוה נפרד של "בת אשתו", והוא חל עליה אפילו אינה בתו. אלא המדובר כאן בבתו שנולדה לו מחוץ לנישואין).
ב. וכן היה אחיו נשוי לבת בתו של היבם (בתה של הבת שנולדה לו, כאמור, ללא נישואין לאמה).
ג. וכן בת בנו (שנולדה לבנו, אשר נולד מחוץ לנישואין).
ומקור האיסור של שלשת איסורים אלו יתבאר בגמרא.
ד. בת אשתו, ואפילו אינה בתו. שנאמר (ויקרא יח) "ערות אשה ובתה לא תגלה".
ה. ובת בנה של אשתו, ואפילו אינו בנו. שנאמר בהמשך הפסוק הנזכר, האוסר אשה ובתה: "את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה".
ו. ובת בתה, כאמור באותו הפסוק.
ז. ח. ט. חמותו,  3  ואם חמותו, ואם חמיו. כולן נלמדות מאותו הפסוק הקודם, האוסר לקחת אשה ובתה, ואת בת בנה ובת בתה.

 3.  רש"י מבאר שמת חמיו, בעלה של חמותו, ואחר כך נשא אחיו את חמותו, ומת אחיו בלי בנים. ויכול היה רש"י לבאר בכגון שנשא ראובן את בת אחיו שמעון, ובכך נהיה אחיו שמעון לחמיו, ואשת שמעון אחיו נהייתה לחמותו, ולאחר מכן מתה אשתו של ראובן, ואין לשמעון בנים נוספים מלבד בתו שמתה, ולאחר מכן מת האח שהוא חמיו, ונופלת חמותו לפניו ליבום. מהר"ם ויתכן שנמנע רש"י מלהזכיר דוגמא זאת, היות ונחלקו תנאים במסכת סנהדרין אם חמותו אסורה עליו בכרת גם אחר מיתת אשתו. אחרונים. התורה כתבה את איסור אשה ובתה, ואת איסור אשה וחמותה בשני פסוקים נפרדים. ולמדנו בגזירה שוה של "זימה זימה", שגם הפסוק "ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה, זמה היא", הוא איסור לאו. אך אין שני הלאוים הללו נמנים כלאוים חלוקים, היות והם ענין אחד, של אשה ובתה (הרמב"ם בספר המצוות, לא תעשה של"ז). ובאה הגזירה שוה להורות שזו היא המשמעות של אשה ובתה (לב שמח על הרמב"ם, שם). אך היראים (סימן טו) מנה אותן כלאוים חלוקים.
שהרי אם נשא אדם אשה הוא נאסר באמה, כי נמצא שהוא נושא אשה ובתה.
ומאותו הטעם גם אינו יכול לשאת את אם חמותו, כי נמצא שהוא נושא אשה ובת בתה.
ואינו יכול לשאת את אם חמיו, כי נמצא שנושא אשה ובת בנה.
י. יא. אחותו מאמו. ואחות אמו
נפילה ליבום של כל אחת משתי עריות אלו, תיתכן כאשר נשאן אחיו שהוא אחיו מאביו (ולא מאמו), ומצות היבום תלויה אך ורק באחוה מן האב ולא תלויה באחוה מן האם.
יב. ואחות אשתו, שאסורה עליו כל הימים שאשתו חיה.
ואם בשעת מיתת אחיו עדיין אשתו חיה, היא אסורה עליו עולמית, גם לאחר שתמות אשתו. כיון שבשעת הנפילה היא היתה אשת אח שיש עליה איסור ערוה, ולא הותרה אז ליבום.
יג. ואשת אחיו מאמו, האסורה עליו, שנאמר "ערות אשת אחיך לא תגלה". לאו זה כולל כל סוג של "אשת אחיו", בין אחיו מאביו ובין אחיו מאמו.
ואין בה מצות יבום, לפי שלא נאמרה מצות יבום אלא באחוה מן האב.

דרשני המקוצר[עריכה]