הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←עליו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|רבותיו=[[הרב צבי פסח פרנק]], [[הרב איסר זלמן מלצר]] | |רבותיו=[[הרב צבי פסח פרנק]], [[הרב איסר זלמן מלצר]] | ||
[[הרב משה מרדכי אפשטיין]], [[הרב יחזקאל סרנא]] | [[הרב משה מרדכי אפשטיין]], [[הרב יחזקאל סרנא]] | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו=ראה לקמן | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו=ראה לקמן | ||
}} | }} | ||
'''הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא''' | '''הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא''' (ידוע בכינויו "רֵב אברום") היה ראש [[ישיבת מרכז הרב]] ו[[הרב הראשי לישראל]], ממנהיגי הציונות הדתית. | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא נולד ב[[ירושלים]] שבין החומות למשפחה ירושלמית ותיקה. אביו הרב שלמה זלמן ואימו הענא רייזל היו דור שישי בארץ, | הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא נולד בי"ד ב[[אייר]] תרע"א ב[[ירושלים]] שבין החומות למשפחה ירושלמית ותיקה. אביו הרב שלמה זלמן ואימו הענא רייזל היו דור שישי בארץ, צאצאי תלמידי ה[[גר"א]]. בילדותו התבלט כירא שמים גדול ובעל כשרונות. תמיד היה שקוע בספרים. למד ב[[תלמוד תורה]] "[[עץ חיים]]" שב[[חורבת רבי יהודה החסיד]]. בגיל 12 חיבר את חיבורו הראשון "דרכי הקניינים".לאחר פרעות תרפ"ט, כשעברה [[ישיבת חברון]] ל[[ירושלים]] ורבים מלומדי התורה נמשכו ללמוד בה, החל גם הא ללמוד בה. בראשות הישיבה עמד אז[הרב משה מרדכי עפשטיין]] בעל ה'לבושי מרדכי'. באותה תקופה כבר ידע הרב שפירא שלשה סדרי ש"ס על בוריים. | ||
ב[[ישיבת חברון]] הרב על תלמודו שקידה עצומה, עד שלא הכיר את היושבים על ידו בספסל. גדולי התורה באותה תקופה, כמו ה[[חזון איש]] ו[[הרב איסר זלמן מלצר]] התכתבו איתו. | |||
נשא לאישה את פנינה פערל בת הרב יעקב אלעזר הירשוביץ, אחות [[הרב שלום נתן רענן]], חתנו של [[הראי"ה]]. לאחר נישואיו נכנס ל[[ישיבת מרכז הרב]] והחל להתמסר אליה. כשנחלש [[הרב יעקב משה חרל"פ]], [[ראש הישיבה]], החל להעביר את השיעורים הכלליים במקומו. | |||
בשנת תשט"ז נתמנה על ידי הרב הראשי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ל[[דיין]] ב[[בית הדין]] בירושלים, לצידם של [[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב בצלאל ז'ולטי]] ו[[הרב אליעזר גולדשמידט]]. בשנת תשל"א התמנה לתפקיד [[אב בית דין]]. בשנת תשל"ד נעשה חבר בבית הדין הגדול לערעורים ב[[ירושלים]], לצד [[הרב מרדכי אליהו]], [[הרב עובדיה יוסף]], [[הרב שלמה גורן]] ו[[הרב אליעזר יהודה וולדינברג]] בעל ה'ציץ אליעזר'. בשנת תש"מ נבחר הרב להיות חבר במועצת הרבנות הראשית. לצד תפקידיו כדיין המשיך לכהן כראש ישיבה בישיבת מרכז הרב (לצד [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ו[[הרב שאול ישראלי]]), ומדי שבוע העביר את השיעור הכללי (שיעור כללי נוסף העביר הרב ישראלי). | |||
בשנת תשמ"ג נבחר לכהן כרב הראשי לישראל וכנשיא בית הדין הגדול, לצד ה[[ראשון לציון]] הרב מרדכי אליהו. בשנות כהונתו ייסד מחלקת ייבוא במערכת הכשרות, ופעל רבות להעמדת ה[[תורה]] על מקומה הראוי לה, הגנה על שלמות הארץ, ופסק פסקים מכריעים כקביעת [[רגע המות]]<ref>[http://www.medethics.org.il/articles/DoD/DoD35.asp קביעת מוות מוחי על פי ההלכה] מאמר של הרב שפירא בנושא באתר מכון שלזינגר</ref>, עליה ל[[הר הבית]] ושאלת יהדותם של [[יהדות אתיופיה|עולי אתיופיה]]. | |||
בשנת תשנ"ג גמר את כהונתו בתפקיד זה, ומאז ועד פטירתו שימש כראש ישיבה בלבד. בתוקף תפקידו כראש ישיבת מרכז הרב, הפך הרב שפירא לאחד ממנהיגי הציבור הדתי לאומי, שמרבית רבניו נשמעו להוראותיו והדרכותיו. כמו כן, שימש כראש רבני [[תנועת קוממיות]]. | |||
בשנת תשנ"ג גמר את כהונתו בתפקיד זה, ומאז ועד פטירתו שימש כראש ישיבה בלבד. בתוקף תפקידו כראש ישיבת מרכז הרב, הפך הרב שפירא לאחד ממנהיגי | |||
נפטר בחיום טוב של [[חג הסוכות]], ט"ו ב[[תשרי]] תשס"ח, ונקבר למחרת בהר הזיתים, על יד הראי"ה והרצי"ה. בהלוויתו השתתפו רבבות אנשים על אף שהיה מדובר בחול המועד וביום שישי (בשעון חורף). | נפטר בחיום טוב של [[חג הסוכות]], ט"ו ב[[תשרי]] תשס"ח, ונקבר למחרת בהר הזיתים, על יד הראי"ה והרצי"ה. בהלוויתו השתתפו רבבות אנשים על אף שהיה מדובר בחול המועד וביום שישי (בשעון חורף). | ||
| שורה 53: | שורה 48: | ||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
*בנו, [[הרב יעקב שפירא]], ראש ישיבת מרכז הרב כיום. | *בנו, [[הרב יעקב שפירא]], ראש ישיבת מרכז הרב כיום. | ||
*בנו, | *בנו, הרב שמואל שפירא, ממנהלי ישיבת מרכז הרב. | ||
*בנו, הרב בן ציון שפירא, ראש 'מכון הרצי"ה'. | *בנו, הרב בן ציון שפירא, ראש 'מכון הרצי"ה'. | ||
* [[הרב בנימין רקובר]], עורך סדרת שיעוריו על הש"ס. | * [[הרב בנימין רקובר]], עורך סדרת שיעוריו על הש"ס. | ||
*[[הרב מנחם בורשטיין]], ראש 'מכון פוע"ה' | *[[הרב מנחם בורשטיין]], ראש 'מכון פוע"ה' | ||
* [[הרב יהושע מגנס]], [[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]]. | *[[הרב יהושע מגנס]], [[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]]. | ||
*[[הרב זלמן ברוך מלמד]] | *[[הרב זלמן ברוך מלמד]] | ||
ועוד רבים מרבני הציונות הדתית. | *[[הרב יהושע מגס]]- ר"מ בישיבת מרכז הרב שהיה ממוקרביו | ||
* הרב אברהם ישראל סילבצקי- ר"מ בישיבת מרכז הרב. נשוי לנכדתו (בת הרב יעקב). | |||
ועוד רבים מרבני הציונות הדתית שמדו בישיבת מרכז הרב בשנות כהונתו. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
| שורה 66: | שורה 64: | ||
*'''שעורי מרן הגר"א שפירא''' - סדרת שיעוריו על הש"ס בעריכת הרב בנימין רקובר, בשישה כרכים על אחת עשרה מסכתות: [[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת פסחים|פסחים]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] ו[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]]. | *'''שעורי מרן הגר"א שפירא''' - סדרת שיעוריו על הש"ס בעריכת הרב בנימין רקובר, בשישה כרכים על אחת עשרה מסכתות: [[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת פסחים|פסחים]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] ו[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]]. | ||
*'''מנחת אברהם''' - שאלות ותשובות, פסקי דין וחקרי הלכה (שלושה כרכים- הרביעי בשלבי הוצאה). | *'''מנחת אברהם''' - שאלות ותשובות, פסקי דין וחקרי הלכה (שלושה כרכים- הרביעי בשלבי הוצאה). | ||
*'''זכר יצחק''' - תשובות מאת [[רבי יצחק מפוניבז']] שההדיר הרב, והוסיף להם קונטרס חשוב. | *'''זכר יצחק''' - תשובות מאת [[רבי יצחק מפוניבז']] שההדיר הרב שפירא, והוסיף להם קונטרס חשוב. | ||
*'''מורשה (חלק א')''' - מאמרים בענייני התורה והשעה. | *'''מורשה (חלק א')''' - מאמרים בענייני התורה והשעה. | ||
* '''עת לכל חפץ'''- מאמרים למועדים. | * '''עת לכל חפץ'''- מאמרים למועדים. | ||
* '''ליקוטים מתוך שיעורי הגר"א שפירא הרב הראשי לישראל'''- במכונת כתיבה, בעריכת הרב צבי טל. | * '''ליקוטים מתוך שיעורי הגר"א שפירא הרב הראשי לישראל'''- במכונת כתיבה, בעריכת הרב צבי טל. | ||
; ספים | ; ספים שיצאו לאור לאחר פטירתו: | ||
*'''אמרי שפר''' - פנינים על פרשות השבוע, 'שמועות מוצאי שבת' והדרכות בלימוד, בעריכת הרב בנימין רקובר והרב יצחק דדון. | *'''אמרי שפר''' - פנינים על פרשות השבוע, 'שמועות מוצאי שבת' והדרכות בלימוד, בעריכת הרב בנימין רקובר והרב יצחק דדון. | ||
*'''מורשה (חלק ב')''' - שיחות למועדים. | *'''מורשה (חלק ב')''' - שיחות למועדים. | ||
| שורה 88: | שורה 86: | ||
*הרב יצחק דדון, '''ראש דברך''' - עובדות וסיפורים ממרן הגר"א שפירא''' לפי סדר פרשיות השבוע, ירושלים תש"ע. ו'''אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''' חלק ב. | *הרב יצחק דדון, '''ראש דברך''' - עובדות וסיפורים ממרן הגר"א שפירא''' לפי סדר פרשיות השבוע, ירושלים תש"ע. ו'''אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''' חלק ב. | ||
*'''לזכר מו"ר הגאון הרב אברהם אלקנה שפירא''' מתוך "דגל ירושלים- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ו' עמ' 267-289. | *'''לזכר מו"ר הגאון הרב אברהם אלקנה שפירא''' מתוך "דגל ירושלים- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ו' עמ' 267-289. | ||
* '''ניצני ארץ'''- בטאון ישיבת מרכז הרב, כרך י"ח, תשע"ג שהוקדש לזכרו. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
===שיעוריו=== | ===שיעוריו=== | ||
גרסה מ־14:54, 7 ביוני 2013
|
|
| הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא | |
|---|---|
 בעת שיעור | |
| תאריך לידה | י"ד באייר תרע"א |
| תאריך פטירה | ט"ו בתשרי, יום טוב ראשון של סוכות תשס"ח |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | הציונות הדתית |
| נושאים שבהם עסק | הלכה, תלמוד |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לישראל |
| רבותיו | הרב צבי פסח פרנק, הרב איסר זלמן מלצר |
| תלמידיו | ראה לקמן |
| חיבוריו | ראה לקמן |
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (ידוע בכינויו "רֵב אברום") היה ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל, ממנהיגי הציונות הדתית.
תולדות חייו
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא נולד בי"ד באייר תרע"א בירושלים שבין החומות למשפחה ירושלמית ותיקה. אביו הרב שלמה זלמן ואימו הענא רייזל היו דור שישי בארץ, צאצאי תלמידי הגר"א. בילדותו התבלט כירא שמים גדול ובעל כשרונות. תמיד היה שקוע בספרים. למד בתלמוד תורה "עץ חיים" שבחורבת רבי יהודה החסיד. בגיל 12 חיבר את חיבורו הראשון "דרכי הקניינים".לאחר פרעות תרפ"ט, כשעברה ישיבת חברון לירושלים ורבים מלומדי התורה נמשכו ללמוד בה, החל גם הא ללמוד בה. בראשות הישיבה עמד אז[הרב משה מרדכי עפשטיין]] בעל ה'לבושי מרדכי'. באותה תקופה כבר ידע הרב שפירא שלשה סדרי ש"ס על בוריים. בישיבת חברון הרב על תלמודו שקידה עצומה, עד שלא הכיר את היושבים על ידו בספסל. גדולי התורה באותה תקופה, כמו החזון איש והרב איסר זלמן מלצר התכתבו איתו.
נשא לאישה את פנינה פערל בת הרב יעקב אלעזר הירשוביץ, אחות הרב שלום נתן רענן, חתנו של הראי"ה. לאחר נישואיו נכנס לישיבת מרכז הרב והחל להתמסר אליה. כשנחלש הרב יעקב משה חרל"פ, ראש הישיבה, החל להעביר את השיעורים הכלליים במקומו.
בשנת תשט"ז נתמנה על ידי הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לדיין בבית הדין בירושלים, לצידם של הרב יוסף שלום אלישיב, הרב בצלאל ז'ולטי והרב אליעזר גולדשמידט. בשנת תשל"א התמנה לתפקיד אב בית דין. בשנת תשל"ד נעשה חבר בבית הדין הגדול לערעורים בירושלים, לצד הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה גורן והרב אליעזר יהודה וולדינברג בעל ה'ציץ אליעזר'. בשנת תש"מ נבחר הרב להיות חבר במועצת הרבנות הראשית. לצד תפקידיו כדיין המשיך לכהן כראש ישיבה בישיבת מרכז הרב (לצד הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב שאול ישראלי), ומדי שבוע העביר את השיעור הכללי (שיעור כללי נוסף העביר הרב ישראלי).
בשנת תשמ"ג נבחר לכהן כרב הראשי לישראל וכנשיא בית הדין הגדול, לצד הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. בשנות כהונתו ייסד מחלקת ייבוא במערכת הכשרות, ופעל רבות להעמדת התורה על מקומה הראוי לה, הגנה על שלמות הארץ, ופסק פסקים מכריעים כקביעת רגע המות[1], עליה להר הבית ושאלת יהדותם של עולי אתיופיה.
בשנת תשנ"ג גמר את כהונתו בתפקיד זה, ומאז ועד פטירתו שימש כראש ישיבה בלבד. בתוקף תפקידו כראש ישיבת מרכז הרב, הפך הרב שפירא לאחד ממנהיגי הציבור הדתי לאומי, שמרבית רבניו נשמעו להוראותיו והדרכותיו. כמו כן, שימש כראש רבני תנועת קוממיות.
נפטר בחיום טוב של חג הסוכות, ט"ו בתשרי תשס"ח, ונקבר למחרת בהר הזיתים, על יד הראי"ה והרצי"ה. בהלוויתו השתתפו רבבות אנשים על אף שהיה מדובר בחול המועד וביום שישי (בשעון חורף).
אישיותו
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: לא אנציקלופדי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
כוח העיון והשקידה של הרב היו גדולים לאין ערוך. כבר בהיותו ילד רך ידעה אימו שכדי להרגיעו צריך לתת בידיו ספר.
תפילתו הייתה בכוונה מרובה, ותמיד מתוך הסידור. הרצי"ה ראהו מתפלל בשטיבל 'מאה שערים' והתפעל ממנו. כך נוצר הקשר ביניהם. בימי ראש השנה ויום הכיפורים היה צריך להחליף את בגדיו מספר פעמים ביום מפני שנרטבו מזיעה מרוב מאמץ בתפילה. בשלוש שנותיו האחרונות הפסיק לאכול לחם בימות החול. לשאלת אשתו הרבנית מדוע, אמר שכוונתו בברכת המזון אינה כפי שהייתה פעם.
תשובותיו בהלכה מקיפות ויסודיות. מי שהתכתב עימו בהלכה הכיר בכך. כך הגאון מטשעבין, הרב דב בעריש ויידנפלד, אמר עליו לאחר פטירת החזון איש כי הוא גדול הדור הבא. הרב משה פיינשטיין במכתב אליו, כותב לו "רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה ומה אני נגדם". כבר בהיות תלמיד בישיבת חברון התכתב עם ראש ישיבת עץ חיים הרב איסר זלמן מלצר, וזה פנה אליו "לידידי הרב הגאון הנעלה מו"ה אברהם שפירא שיחי' ממצויני ישיבת חברון". באותה תקופה היה הגאון הרב צבי פסח פראנק מבקש מהרב שיעבור על דברים שכתב ויכתוב הערותיו, וגם היה מתכתב עימו (התכתבות זו נתפרסמה בספר 'מנחת אברהם' חלק ב).
היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ומתייחס לכל אדם מישראל אם בשאלה תורנית, עצה, ברכה ועוד.
הרב התנגד לכל נסיגה מארץ ישראל ועקירת ישובים, ופרסם בנושא זה פסקים ומאמרים. הפסק המפורסם שבהם הוא קריאתו לחיילי צה"ל ולשוטרים לסרב לפקודת גירוש ועקירת ישובי חבל עזה וצפון השומרון.
יחד עם זה הרב נאם תמיד על גודל ערכה של מדינת ישראל והקפיד שלא תחלש הבנה זו בציבור.
תמיד היה הרב שמח ומשמח אחרים. מילתא דבדיחותא הייתה שגורה על פיו וחוש ההומור שלו היה ידוע.
תלמידיו
- בנו, הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב כיום.
- בנו, הרב שמואל שפירא, ממנהלי ישיבת מרכז הרב.
- בנו, הרב בן ציון שפירא, ראש 'מכון הרצי"ה'.
- הרב בנימין רקובר, עורך סדרת שיעוריו על הש"ס.
- הרב מנחם בורשטיין, ראש 'מכון פוע"ה'
- הרב יהושע מגנס, ר"מ בישיבת מרכז הרב.
- הרב זלמן ברוך מלמד
- הרב יהושע מגס- ר"מ בישיבת מרכז הרב שהיה ממוקרביו
- הרב אברהם ישראל סילבצקי- ר"מ בישיבת מרכז הרב. נשוי לנכדתו (בת הרב יעקב).
ועוד רבים מרבני הציונות הדתית שמדו בישיבת מרכז הרב בשנות כהונתו.
ספריו
- שעורי מרן הגר"א שפירא - סדרת שיעוריו על הש"ס בעריכת הרב בנימין רקובר, בשישה כרכים על אחת עשרה מסכתות: שבת, פסחים, כתובות, קידושין, יבמות, גיטין, נדרים, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא וסנהדרין.
- מנחת אברהם - שאלות ותשובות, פסקי דין וחקרי הלכה (שלושה כרכים- הרביעי בשלבי הוצאה).
- זכר יצחק - תשובות מאת רבי יצחק מפוניבז' שההדיר הרב שפירא, והוסיף להם קונטרס חשוב.
- מורשה (חלק א') - מאמרים בענייני התורה והשעה.
- עת לכל חפץ- מאמרים למועדים.
- ליקוטים מתוך שיעורי הגר"א שפירא הרב הראשי לישראל- במכונת כתיבה, בעריכת הרב צבי טל.
- ספים שיצאו לאור לאחר פטירתו
- אמרי שפר - פנינים על פרשות השבוע, 'שמועות מוצאי שבת' והדרכות בלימוד, בעריכת הרב בנימין רקובר והרב יצחק דדון.
- מורשה (חלק ב') - שיחות למועדים.
- היושבת בגנים" - הגדה של פסח, נערך על ידי בנו ר' יעקב שפירא.
- מעמק אברהם- אהל אברהם- ספר מאת הרב חיים אביהוא שוורץ המורכב משני חלקים. האחד- עריכה של כמה משיעוריו הכלליים של הרב שפירא והשני על דמותו ותולדותיו.
- חוברות עם שיחותיו למועדים.
- קונטרס יומא דריגלא- שיחות שאמר בישיבה בימי האזכרה לרצי"ה
- קונטרס היושבת בגנים- על מצוות כתיבת ספר תורה
| הקודם: הרב שלמה גורן |
הרב הראשי האשכנזי | הבא: הרב ישראל מאיר לאו |
| הקודם: הרב שאול ישראלי |
ראשי ישיבת מרכז הרב | הבא: הרב יעקב שפירא |
לקריאה נוספת
- הרב חיים אביהוא שורץ, מעמק אברהם- באהל אברהם- שיעורים כלליים ותולדותיו, בית אל, חנוכה תש"ע.
- הרב יצחק דדון, ראש דברך - עובדות וסיפורים ממרן הגר"א שפירא לפי סדר פרשיות השבוע, ירושלים תש"ע. ואתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה חלק ב.
- לזכר מו"ר הגאון הרב אברהם אלקנה שפירא מתוך "דגל ירושלים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים, חלק ו' עמ' 267-289.
- ניצני ארץ- בטאון ישיבת מרכז הרב, כרך י"ח, תשע"ג שהוקדש לזכרו.
קישורים חיצוניים
שיעוריו
- שיעוריו באתר מכון מאיר
- מאמריו באתר ישיבת מרכז הרב
- שיעורי הרב באתר ישיבה
- מאמרים תורניים של הרב באתר רמב"י
עליו
- מאמרי הרב באתר רמבי"ש
- שיחה עם הרב באתר ישיבת הר עציון
- הרב שפירא קורות חייו הנהגות. מתורתו ועוד, אתר ישיבת מרכז הרב
- על הרב שפירא באתר ישיבת מרכז הרב
- סיפורים מאמרים ושיעורים לזכרו באתר ישיבה
- שיעורי הרב באתר ישיבת מרכז הרב
- מאמר לזכר הרב שפירא מאת הרב ש. שטטנר, אתר ישיבה
- שלושה כתרים, מאמר לזכרו מאת חתן בנו הרב אברהם ישראל סילבצקי, אתר ישיבה
הערות שוליים
- ↑ קביעת מוות מוחי על פי ההלכה מאמר של הרב שפירא בנושא באתר מכון שלזינגר