פרשני:בבלי:חגיגה טו א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

בבלי:חגיגה טו א

חברותא

דאמר שמואל: ע יכול אני להטות בביאה, ולבעול כמה בעילות בלא להוציא דם בתולים. וכיון שכן, יש לחוש שמא נבעלה על ידי הטיה, ונאסרה לכהן גדול, ומשום כך לא נפגמו בתוליה. [1] או דילמא: האפשרות של צורת בעילה באופן דשמואל, לא שכיחא. וכיון שרואים אנו שלא נפגמו בתוליה, תולים אנו שנתעברה בלא בעילה כדמפרש ואזיל. אמר להו בן זומא: האופן דשמואל אכן לא שכיח - ולפיכך חיישינן, סומכין אנו להקל על ידי שאומרים: שמא באמבטי [כלי שרוחצין בו את כל הגוף] עיברה. שהתרחץ איש באותו הכלי לפני שהיא התרחצה בו, והוציא בו שכבת זרע, ונכנסה שכבת הזרע אל גוף האשה כשרחצה במימיו, וממנה נתעברה, ועדיין בתולה היא, לפי שלא נבעלה, ומותרת לכהן גדול. [2] ומקשינן עלה: והאמר שמואל: כל שכבת זרע שאינה יורה כחץ אינה מזרעת, ומסתמא כשיצתה ממנו שכבת הזרע לתוך האמבטי לא היתה יורה כחץ, ואי אפשר שתזריע, ואיך אנו תולים שנתעברה באמבטי ומתירין אותה לכהן גדול?! ומשנינן: דלמא מעיקרא נמי [אפשר שאף מתחילה] כשיצתה ממנו יורה כחץ הוה, ולפיכך היא מותרת. [3] תנו רבנן: מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהיה עומד על גב מעלה בהר הבית, וראהו בן זומא, ולא עמד בן זומא מלפניו של רבי יהושע בן חנניה. ומתוך כך הבין רבי יהושע בן חנניה שבן זומא טרוד הוא. אמר לו רבי יהושע בן חנניה לבן זומא: מאין תבוא, ולאין לבך טרוד, בן זומא! אמר לו בן זומא לרבי יהושע: צופה הייתי, מתבונן הייתי במעשה בראשית, ונסתכלתי בין מים העליונים למים התחתונים, ואין בין זה לזה, במקום חיבור כיפת הרקיע לארץ, אלא שלש אצבעות בלבד. [4] שנאמר: ורוח אלהים "מרחפת" על פני המים! "מנשבת" על פני המים לא כתיב כאן, אלא "מרחפת", ללמדך: כמו יונה שמרחפת על בניה, ואולם אינה נוגעת בהם [בראשית רבה]. [5] אמר להן רבי יהושע לתלמידיו: עדיין [רבינו האי גריס: כבר] בן זומא מבחוץ לישוב דעתו, כי אי אפשר ללמוד כן מן הפסוק שהביא: מכדי, הרי "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" - אימת הוי [מתי זה היה], הרי ביום הראשון היה, כמבואר בכתוב. ואילו הבדלה שבין המים למים, רק ביום שני הוא דהואי. דכתיב במעשה יום השני לבריאה: ויהי מבדיל בין מים למים. וכיון שנדחו דברי בן זומא, יש לדעת כמה הוא אכן השיעור שיש בין מים למים? אמר רב אחא בר יעקב: כמלא נימא [שערה], כלומר: כחוט השערה. ורבנן אמרי: כי גודא דגמלא [משטח הגשר]. כשמסדרין לוחות זו אצל זו אי אפשר שלא יהא ריוח ביניהן מעט, וכשיעור הזה יש בין מים למים. מר זוטרא, ואיתימא רב אסי אמר: כתרי גלימי דפריסי אהדדי [כשני בגדים הפרוסים זה ליד זה] שאי אפשר שלא יהא ריוח מעט ביניהם. ואמרי לה: כתרי כסי דסחיפי אהדדי [כשתי כוסות הכפופים זה ליד זה]. למדנו בברייתא לעיל: אחר קיצץ בנטיעות: עליו, על אחר, הכתוב אומר: אל תתן את פיך לחטיא את בשרך! שאחר, בפיו חטא, כדמפרש ואזיל. [6] ומפרשינן: מאי היא כיצד היה מעשה? דחזא [ראה] אחר כשעלה לרקיע למלאך ששמו מיטטרון, דאיתיהבא ליה רשותא חדא שעתא ביומא למיתב ולמיכתב זכוותא דישראל [ניתנה לו רשות לשבת שעה אחת ביום, כדי לכתוב את זכויותיהם של ישראל]. נכנסה בו באחר רוח של כפירה, ואמר: הרי גמירא [קבלה בידינו] היא דלמעלה בשמים לא הוי: לא ישיבה, שאין מי שיושב שם מלבד הקב"ה, ולא תחרות, ולא "עורף" [שבכל צדדיהם של המלאכים יש להם פנים], ולא עיפוי [עיפות]. ואם כן, האיך מיטטרון יושב?! שמא, חס ושלום, שתי רשויות יש בשמים, ואין מיטטרון מלאך, אלא הוא אדנות אחרת, חס ושלום. מיד אפקוהו למיטטרון, ומחיוהו שיתין פולסי [מכת מקל, רש"י] דנורא [הוציאוהו והיכוהו בששים מכות של אש]. [7] כי אמרו ליה למיטטרון: מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה [כשראית את אחר לא קמת מפניו], וגרמת לכך שיטעה לומר: שתי רשויות יש ח"ו. ואיתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר [ניתנה רשות למיטטרון למחוק את זכויותיו של אחר], על שקיצץ בנטיעות. יצתה בת קול ואמרה: שובו בנים שובבים, חוץ מאחר! שהרי ידע כבודי [שנכנס לפרדס] ובכל זאת מרד בי. [8] אמר אחר: הואיל ואיטריד ההוא גברא [על עצמו אמר] מההוא עלמא [הואיל ונטרדתי מהעולם הבא], ליפוק ליתהני בהאי עלמא [אצא ואהנה בעולם הזה]. נפק אחר לתרבות רעה. אשכח [מצא] אחר זונה, ותבעה לזנות! אמרה ליה אותה זונה לאחר: וכי אטו לאו אלישע בן אבויה את, ששמך יצא בכל הארץ?! עקר אחר פוגלא ממישרא [צנון מן הערוגה] בשבת, ויהב לה [ונתן לה], כדי להראותה שעובר הוא על איסור מלאכה בשבת. אמרה אותה זונה: אם כן אחר הוא, כלומר: יצא לתרבות רעה! שאל אחר את רבי מאיר לאחר שיצא לתרבות רעה: [א"ל, מיותר] מאי דכתיב: גם את זה "לעומת" זה עשה האלהים? אמר לו רבי מאיר לאחר: כל מה שברא הקב"ה בעולמו ברא כנגדו [דבר השוה לו, והיינו: זה "לעומת" זה, מהרש"א]. שהרי ברא הרים - ברא כנגדם גבעות. ברא ימים ברא כנגדם נהרות. אמר לו אחר לרבי מאיר: רבי עקיבא רבך לא אמר [פירש] כך, אלא: ברא צדיקים וברא רשעים. ברא גן עדן וברא גיהנם. כלומר: כנגד הצדיקים ברא דבר השוה להם והוא גן עדן, וכנגד הרשעים ברא גיהנם [מהרש"א]. וכל אחד ואחד יש לו שני חלקים, אחד בגן עדן ואחד בגיהנם, זכה צדיק, הרי נטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, נתחייב רשע, הרי נטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם. אמר רב משרשיא: מאי קראה, מנין לנו מן הכתוב כדברי רבי עקיבא? גבי צדיקים כתיב: ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלהינו. לכן בארצם "משנה" יירשו [ירושה כפולה], שמחת "עולם" תהיה להם, והיינו בעולם הבא [מהרש"א]. גבי רשעים כתיב: יבושו רודפי ואל אבושה אני, יחתו המה ואל אחתה אני, הביא [אנא הבא] עליהם יום רעה ומשנה שברון [שבר כפול] שברם [קמץ וצירי]. והיינו בעולם הבא בגיהנם. שאל אחר את רבי מאיר לאחר שיצא לתרבות רעה: מאי דכתיב: והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה לא יערכנה זהב וזכוכית, ותמורתה כלי פז [ותמורתה לא בכלי פז, רש"י איוב]? [9] אמר לו רבי מאיר לאחר: אלו דברי תורה, שקשין לקנותן ככלי זהב וכלי פז, ונוחין לאבדן על ידי שכחה ככלי זכוכית שנאבדין מהר על ידי שבירה. [10] אמר לו אחר לרבי מאיר: רבי עקיבא רבך לא אמר כך! [11] אלא: ומה כלי זהב וכלי זכוכית הללו, אף על פי שנשתברו יש להם תקנה, אף תלמיד חכם אף על פי שסרח, יש לו תקנה אמר לו רבי מאיר לאחר: אף אתה, שסרחת, חזור בך לשוב בתשובה! אמר לו אחר לרבי מאיר: והלא כבר שמעתי בשמים מאחורי הפרגוד: שובו בנים שובבים חוץ מאחר. [12] תנו רבנן: מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו. כיון שהגיע לתחום שבת [ב"ח], אמר לו אחר: מאיר! חזור לאחוריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי, שעד כאן תחום שבת. [13] אמר לו רבי מאיר לאחר: אף אתה חזור בך! אמר לו אחר לרבי מאיר: ולא כבר אמרתי לך: כבר שמעתי מאחורי הפרגוד: שובו בנים שובבים חוץ מאחר. תקפיה רבי מאיר לאחר ועעעייליה לבי מדרשא [החזיק בו והכניסו לבית המדרש] אולי יחזור בו וישוב [מהרש"א]. אמר ליה אחר [ר"ח] לינוקא: פסוק לי פסוקך! אמר לו הינוקא: אין שלום אמר ה' לרשעים, כלומר: לא תועיל לו התשובה [מהרש"א]. [14] שוב עייליה רבי מאיר לאחר לבי כנישתא אחריתי [הביאו לבית מדרש אחר], אמר ליה לינוקא: פסוק לי פסוקך! אמר לו הינוקא: כי [אף] אם תכבסי בנתר [מין אדמה רכה ומכבסין בו] ותרבי לך בורית [שם עשב המנקה] נכתם עוונך לפני [עדיין עוונך לפני ככתם]! כלומר: לא תועיל לו התשובה. שוב עייליה לבי כנישתא אחריתי [הביאו לבית מדרש אחר].