ספר שופטים

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדף "שופטים" מפנה לכאן. לערך העוסק בפרשה בספר דברים, ראו פרשת שופטים.

ספר שופטים הוא הספר השני מספרי הנביאים.

בספר, הכולל 21 פרקים, מתוארת תקופת השופטים, שהחלה עם מות יהושע בן נון ונגמרה עם תחילת המלוכה בישראל. תקופה זו, מתאפיינת בכך שלא היתה לישראל הנהגה מדינית באותם הימים, ולכן מוזכר פעמים רבות בספר הביטוי: "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר ביעיניו יעשה".

בסוף הספר מובאים שני סיפורים נוספים שארעו באותה תקופה- סיפור פילגש בגבעה וסיפור פסל מיכה.

פרקי הפתיחה של הספר

בתחילת הספר מתואר כיבושן של כמה ערים, בידי בני יהודה, שמעון ויוסף. אך אחר כך יש רשימה של כל הערים שבני ישראל לא כבשו - עשרות ערים, כבנחלת כל שבט ישנן ערים כאלה.

בפרק ב' סיפור על מלאך שהוכיח את ישראל על שלא כבשו את כל הארץ. בהמשךהפרק מתוארת המחזוריות של ספר שופטים: עם ישראל חוטא, וה' מביא עליו עונש בדמות אחד הגויים, המשעבד אותו. עם ישרא זועק לה' והוא שולח שופט, המשיב את העם בתשובה, מוליך אותו למלחמה ומנצח. לאחר מות השופט, חוטא העם שוב, משתעבד שוב, וחוזר חלילה.

השופטים

עתניאל בן קנז - הושיע את ישראל מכושן רשעתיים, מלך ארם נהריים, ששיעבד את ישראל במשך שמונה שנים. שפט את ישראל ארבעים שנה.

אהוד בן גרא - הרג את עגלון מלך מואב, ששיעבד את ישראל שמונה עשרה שנה, ולאחר מכן הוביל את ישראל למלחמה על מואב, שהסתיימה בניצחון, ובשקט במשך שמונים שנה.

שמגר בן ענת - לא מוזכרים פרטים אודותיו, מלבד שהכה שש מאות פלשתים.

דבורה הנביאה - בזמנה שועבדו ישראל בידי יבין מלך כנען ושר צבאו סיסרא במשך עשרים שנה. דבורה הזעיקה את ברק בן אבינועם, שנלחם בכנענים והביס אותם, וסיסרא נמלט ונהרג בידי יעל אשת חבר הקיני. שרה את שירת דבורה. לאחר הניצחון, שקטה הארץ ארבעים שנה.

גדעון - בזמנו כבשו מדין את ישראל למשך שבע שנים. גדעון, בן שבט מנשה, נקרא על ידי מלאך להילחם במדין, הרס את מזבח הבעל (מה שזיכה אותו בכינוי ירובעל), והזעיק את מנשה למלחמה. הקב"ה הורה לו לערוך מהליך סינון בצבאו, בסופו נותרו רק שלוש מאות איש - מתוך עשרים ושלושה אלף בהתחלה - ואז הורה לו לצאת לקרב במדין. בקרב הובסו המדינים, מלכיהם ושרי צבאם נלכדו ונהרגו, וערים שלא שיתפו פעולה עם גדעון - נענשו. הארץ שקטה ארבעים שנה.

אבימלך בן גדעון - מכונה שופט, כיון שהנהיג את ישראל, למרות שהיה רשע, ולא השיב את העם בתשובה כשאר השופטים. רצח את שבעים אחיו, מלבד יותם, שברח ונשא את משל יותם, הרס את העיר שכם בשל נסיונה למרוד בו, אך כשנלחם בעיר תבץ, נהרג כתוצאה מאבן ריחיים שנזרקה בידי אישה.

תולע בן פואה - חי בשמיר שבהר אפרים. שפט את ישראל עשרים ושלוש שנה.

יאיר הגלעדי - שפט את ישראל עשרים ושתיים שנה.

יפתח הגלעדי - כשהיה צעיר גורש בידי קרוביו, אך הוזעק כדי לשמש כמנהיג נגד בני עמון, שדיכאו את ישראל שמונה עשרה שנה. ניצח את בני עמון, אך בשובו, יצאה בתו לקראתו מביתו, לאחר שנשבע שיקריב ל-ה' את הראשון שיצא מפתח ביתו. מוזכר שקיים את נדרו, אך לא מוזכר מה עשה. לאחר מכן, פרצה מלחמת אחים בין אפרים למנשה, ומנשה בראשות יפתח הכו את אפרים. שפט את ישראל שש שנים.

אבצן מבית לחם - שפט את ישראל שבע שנים. על פי המדרש, הוא בעז ממגילת רות.

אילון הזבולוני - שפט את ישראל עעשר שנים.

עבדון בן הלל - חי בפרעתון. שפט את ישראל שמונה שנים.

שמשון - היה נזיר מלידתו. ניחן בכוחות על-אנושיים, והביס את פלשתים פעמים רבות, אך לאחר שנגזז שערו סר כוחו מעליו. פלשתים שבו אותו, אך בעקבות תפילתו שבו אליו כוחותיו, והוא הפיל על עצמו את הבית בו היה, והרג איתו אלפי פלשתים. שפט את ישראל עשרים שנה.

סיפור פסל מיכה

ערך מורחב: פסל מיכה

סיפור פילגש בגבעה

ערך מורחב: פילגש בגבעה

ספר שופטים

ספר שופטים באתר 'מקראות גדולות הכתר'